תפילת העמידה – הבדלי גרסאות

{{מפנה|שמונה עשרה|מספר שמונה עשרה|שמונה עשרה (מספר)}}

'''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה) תוקנה על ידי עזרא הסופר ובית דינו ("אנשי כנסת הגדולה") בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע, התערבו בין הגוים, ולא ידעו כולם לערוך תפילה כראוי, עמדו ותקנו נוסח תפילה קבוע לכולם, והוא עיקרה של כל אחת משלשת התפילות, [[שחרית]] [[מנחה]] וערבית.  

בתפילת זו יש שמונה עשרה ברכות בימות החול. בשלש הראשונות יש שבחים לה', בשתים עשרה האמצעיות בקשות לצרכי האדם והצבור (ועוד ברכה אחת "ולמלשינים" נוספה בשלב מאוחר יותר), ובשלש האחרונות הודיה לה'. בימי שבת וחג יש בה רק שבע ברכות.  

אחרי שלבי ה[[התבוננות]] שבקטעי התפילה הקודמים המביאים רגשות [[אהבה]] לה', ובהם האדם עולה שלב אחרי שלב, מ[[עולם העשיה]] שבו האדם מתבטל ל[[הקב"ה]] ברמה הנמוכה של [[יראה תתאה]] (היינו בקבלת עול מלכות שמיים), וכך עולה בעילוי אחר עילוי ל[[עולם היצירה]] והבריאה, עד שמגיע בתפילה זו לעולם האצילות, שענינו הוא שבו אין '''רגש''' של ביטול.

===ברכה ראשונה===

הברכה ראשונה של שמונה עשרה מכוונת כנגד ספירת החכמה.

[[הבעל שם טוב]] אמר: טעם למה אנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, כי יש שני סוגי בני אדם המאמינים בהשם יתברך, א' שמאמין בהקדוש ברוך הוא מחמת שהולך בדרכי אבותיו הקדמונים, ועם כל זה אמונתו חזקה, והב' הוא מי שבא על האמנת הדת מחמת החקירה, והחילוק ביניהם הוא, שהסוג הא' יש לו מעלה שאי אפשר לפתות אותו, אף אם יאמרו לו כמה חקירות הסותרות ח"ו, כי אמונתו חזקה מצד קבלת אבותיו, ועוד שלא חקר מעולם, אבל יש לו חסרון, שהאמונה אצלו הוא רק מצות אנשים מלומדה, בלי טעם ושכל, אבל הב' יש לו מעלה, שמחמת שהכיר הבורא יתברך מחמת גודל חקירתו, הוא חזק באמונה שלימה וב[[אהבה]] גמורה, אבל גם כן יש לו חסרון, שבקל יכולים לפתותו, ואם יביאו לו ראיות הסותרות חקירותיו, יתפתה ח"ו, אבל מי ששני המדות בידו, אין לו למעלה ממנו, דהיינו שסומך על אבותיו הקדמונים בחוזק, וגם כן באה לו על ידי שחקר בעצמו, זו הוא אמונה שלימה וטובה, ולזה אנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, גם יש לפרש בזה הכתוב (תהלים ל"ד) טעמו וראו כי טוב ה', רצה לומר, טעמו [מעצמכם להרגיש הטעם והיינו] מחמת החקירה, וראו לשון ראיית [מה שאתם רואים מאחרים] הנהגה כמו שהנהיגו אבותינו{{הערה|[[כתר שם טוב]] די"ט ע"ג, לקוטים יקרים דט"ז ע"ב)}}.

===ברכת אתה גבור===

הברכה השניה מכוונת כנגד ספירת הבינה ולכן בה מפורטים כל ההשפעות הבאות על ידי ספירת הבינה באופן פרטני.

===ברכת אתה קדוש===

ברכת אתה קדוש עוסקת בקדושתו של הקב"ה כפי שמתגלה בספירת הדעת למעלה מהשגה וידיעה אלא באופן של פרישות ורוממות.

===ברכת אתה חונן===

ברכת אתה חונן היא כנגד ספירת החכמה דזעיר אנפין, ולכן אומרים בה "אתה חוננתנו" כי החכמה בראשו של אדם, היא הגורמת לו להבדיל בין הקודש ובין החול, וכן משום שזו הברכה הראשונה בתפילת [[שמונה עשרה]] שהיא בקשת צרכיו של אדם לאחר ברכות השבח, וזהו משום שאסור לאדם לשאול צרכיו ב[[מוצאי השבת]] קודם שיבדיל.

{{הערות שוליים|}}