משתמש:נתן טוביאס/ימי מודעות ביהדות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נתן טוביאס (שיחה | תרומות) (הוספה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (טכני) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
המיזם נוסד בשנת [[ה'תש"פ]] על ידי הרב [[יצחק סילמן]] המשמש כאחד מראשי ארגון '[[מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית|קביעותא - ללימוד המשנה וההלכה היומית]]' ([[נין|נינו]] של [[רבי יונה שטנצל]], הוגה, יוזם ומחולל{{הבהרה|אתה אוהב מילים נרדפות?}} רעיון לימוד המשנה וההלכה היומית ו[[נכד]]ו של [[הרב יהודה סילמן]] [[ראב"ד]] [[בד"ץ]] [[בני ברק]] מיסודו של הרב [[נסים קרליץ]]{{הבהרה|הערך לא עוסק בו, זה לא מורחב מידי לגבי הרב סילמן?}}). הוא הגה גם את רעיון ה'[[משנתית - משנה בשנה]]'. | המיזם נוסד בשנת [[ה'תש"פ]] על ידי הרב [[יצחק סילמן]] המשמש כאחד מראשי ארגון '[[מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית|קביעותא - ללימוד המשנה וההלכה היומית]]' ([[נין|נינו]] של [[רבי יונה שטנצל]], הוגה, יוזם ומחולל{{הבהרה|אתה אוהב מילים נרדפות?}} רעיון לימוד המשנה וההלכה היומית ו[[נכד]]ו של [[הרב יהודה סילמן]] [[ראב"ד]] [[בד"ץ]] [[בני ברק]] מיסודו של הרב [[נסים קרליץ]]{{הבהרה|הערך לא עוסק בו, זה לא מורחב מידי לגבי הרב סילמן?}}). הוא הגה גם את רעיון ה'[[משנתית - משנה בשנה]]'. | ||
המיזם זכה לתמיכתם של [[רבנים]] חשובים, בהם: [[ | המיזם זכה לתמיכתם של [[רבנים]] חשובים, בהם: הרב [[מאיר מאזוז]], הרב [[מסעוד בן שמעון]], הרב [[יעקב אריאל]], ועוד. | ||
הוא מקודם גם במישור ה[[חוק|חוקי]] וה[[פרלמנט|פרלמנטרי]]{{הבהרה|הכיצד ובאיזו דרך ואופן וצורה?}}}. כן ניתנת לו במה בכלי תקשורת שונים, בהם: תחנות [[רדיו]], אתרי [[אינטרנט|דיגיטל]], [[עיתון|עיתונים]] ו[[לוח שנה|לוחות שנה]]. | הוא מקודם גם במישור ה[[חוק|חוקי]] וה[[פרלמנט|פרלמנטרי]]{{הבהרה|הכיצד ובאיזו דרך ואופן וצורה?}}}. כן ניתנת לו במה בכלי תקשורת שונים, בהם: תחנות [[רדיו]], אתרי [[אינטרנט|דיגיטל]], [[עיתון|עיתונים]] ו[[לוח שנה|לוחות שנה]]. | ||
אחד מיוזמיו ומקדמיו הוא [[ | אחד מיוזמיו ומקדמיו הוא הרב [[מרדכי גנוט]] מוציא לוח השנה הנודע [[דבר בעתו]]. | ||
== רקע הרעיון ומטרותיו == | == רקע הרעיון ומטרותיו == | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
בשורות הבאות, מובאים תאריכים לימי מודעות, על הנושאים המרכזיים והחשובים בעם היהודי, במסורתו ובמורשתו [-התאריכים נכתבו לפי סדר השנה העברית]. אין חובה לקבל, לקבוע ולאמץ, את כל הנושאים והתאריכים המוצעים כאן, כמקשה אחת ובלתי נפרדת. אפשר בהחלט לאמץ רק חלקים מהם. זאת, משום שכל תאריך ונושא, עומדים בזכות עצמם, וייתכן שיהיו ציבורים וקהלים שיתעניינו בחלק מהנושאים בלבד. כן, יהיה ניתן לקבוע עוד תאריכים, על נושאים חשובים נוספים. כמובן שאין הכונה לקבוע ימים אלו כך שיחולו בהם [[דין|דינים]] ייחודיים או [[הלכות]] מיוחדות. ימים אלו נועדו, אך ורק לשם הגברת המודעות והעצמת הפעילות. | בשורות הבאות, מובאים תאריכים לימי מודעות, על הנושאים המרכזיים והחשובים בעם היהודי, במסורתו ובמורשתו [-התאריכים נכתבו לפי סדר השנה העברית]. אין חובה לקבל, לקבוע ולאמץ, את כל הנושאים והתאריכים המוצעים כאן, כמקשה אחת ובלתי נפרדת. אפשר בהחלט לאמץ רק חלקים מהם. זאת, משום שכל תאריך ונושא, עומדים בזכות עצמם, וייתכן שיהיו ציבורים וקהלים שיתעניינו בחלק מהנושאים בלבד. כן, יהיה ניתן לקבוע עוד תאריכים, על נושאים חשובים נוספים. כמובן שאין הכונה לקבוע ימים אלו כך שיחולו בהם [[דין|דינים]] ייחודיים או [[הלכות]] מיוחדות. ימים אלו נועדו, אך ורק לשם הגברת המודעות והעצמת הפעילות. | ||
== הנושאים והתאריכים == | |||
'''''<u>[[תשרי]]</u>''''' | |||
- [[א' בתשרי|א' תשרי]]-[[ראש השנה]], תחילת [[עשרת ימי תשובה]] | |||
- '''יום [[מסירות נפש ביהדות|המסירות-נפש]] העולמי'''<ref>[ - [[עקדת יצחק|עקידת-יצחק]] ( - הניסיון העשירי והקשה ביותר מבין [[עשרה ניסיונות|העשרה ניסיונות]] שנתנסה בהם [[אברהם אבינו]], כלשון הגמרא [[מסכת סנהדרין|במסכת סנהדרין]] דף פ"ט: ואף הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם, ניסיתיך בכמה ניסיונות ועמדת בכולן, עכשיו עמוד לי בנסיון זה, שלא יאמרו אין ממש בראשונים) – [[ב'פ"ו]]; | |||
מקור התאריך: [[ספר הזהר|ספר הזוהר]], ומשמעות מדרש [[ויקרא רבה]] פרשה כ"ט פיסקא ט', וכן נוהגים להזכיר את זכות עקידת-יצחק ב'סדר זיכרונות' שבתפילת מוסף של ראש השנה. אולם במדרש [[שמות רבה]] | |||
מבואר, שהעקידה הייתה בחודש ניסן. ובאחרונים מובא בשם [[פרקי דרבי אליעזר]] ( - ולא נמצא בידינו) שהעקידה הייתה בי' תשרי]</ref> | |||
- <big>'''יום [[צניעות (יהדות)|הצניעות]] העולמי'''</big><ref>[ - פטירת [[שרה אמנו|שרה-אמנו]] ( - הראשונה והחשובה מבין [[:קטגוריה:שבע נביאות|שבע הנביאות]] שקמו לישראל; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] [[מסכת סוטה]] פרק ז' הלכה א' דף כ"ט) – [[ב'פ"ו]]; | |||
מקור התאריך: ספר הזוהר, ומשמעות מדרש תנחומא פרשת וירא פיסקא כ"ג ( - ממה שכתב ששרה אמנו נפטרה ביום עקידת יצחק - ומשמע שם קצת, שאף העקידה הייתה בא' תשרי). ויש אומרים שגם נולדה אז [[– א'תתקנ"ט]]. אולם במדרש [[אסתר רבה]] כתוב, שנפטרה [[חשוון|בחודש חשון]]]</ref> | |||
- '''יום [[אי-פוריות|פקידת-העקרות]] העולמי'''<ref>[ - פקידת: שרה-אמנו - [[ב'מ"ט]], [[רחל אמנו|רחל-אמנו]] - [[ב'קצ"ט]], [[חנה|וחנה-אם שמואל הנביא]] - [[ב'תת"ל]]; מקור התאריך: [[מסכת ראש השנה]] דף י"א]</ref> | |||
- [[י"ט בתשרי|י"ט תשרי]]-ד' ד[[חול המועד|חול המועד סוכות]] | |||
– '''יום [[יהדות ליטא]] העולמי'''<ref>[ - פטירת רבי אליהו מווילנה-הגאון ( - הגאון החסיד, ובפשטות – [[הגאון מווילנה]], וביידיש: דער וילנער גאון, או בראשי תיבות: הגר"א. היה גדול בכל התורה - [[תנ"ך|במקרא]], [[תורה שבעל-פה|בתלמוד]], [[מדרש|במדרש]], [[הלכה|בהלכה]] [[קבלה|ובקבלה]], וחיבר ספרים וביאורים לרוב חלקי התורה. נחשב [[איש אשכולות|לאיש אשכולות]] הבקיא גם [[מדעים|במדעים]] - על פי עדות של תלמידיו והספרים שנכתבו מפיו, הוא היה בעל ידע [[מתמטיקה|במתמטיקה]], [[הנדסה]], [[ביולוגיה]], [[רפואה]] [[ניתוח|וניתוח]], [[אסטרונומיה]], [[גאוגרפיה]], [[בלשנות]] [[מוזיקה|ומוזיקה]], אך נמנע מלעסוק בלימוד [[מדעי הרוקחות|רקיחת סמי רפואה]] – על פי הוראת אביו. הוא החכים גם בהגות האנושית [[פילוסופיה|ובפילוסופיה]], ועם זאת התנגד ללימודי [[מדעי הרוח]] הכלליים, משום שלא ראה בהם תועלת אמיתית לחיי האדם היהודי. וראה בהקדמת ספר [[פאת השולחן|פאת-השולחן]] - מתלמידו המובהק רבי [[רבי ישראל משקלוב|ישראל משקלאוו]] ( - שנפטר בט' סיון [[ה'תקצ"ט|תקצ"ט]]), שהאריך לפרט את חכמתו, בקיאותו וידענותו – בנושאים הנזכרים, והביא את השקפתו על לימודם ועל אמיתות ודיוק מהותם ותכנם) – [[ה'תקנ"ח]]]</ref> | |||
[[חשוון|'''''<u>חשוון</u>''''']] | |||
- [[י"א בחשוון|י"א חשוון]] | |||
– '''יום [[הגאולה]] [[נסים|והישועה]] העולמי'''<ref>[ - פטירת [[רחל אמנו|רחל-אמנו]] ( - עליה נאמר [[ספר ירמיהו|בירמיהו]] פרק ל"א פסוקים י"ד-ט"ז: כה אמר ד' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ד' ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאום ד' ושבו בנים לגבולם) – [[ב′ר"ז]]; | |||
מקור התאריך: על פי [[ילקוט שמעוני]] שמות פרק א' שכתב: 'בנימין נולד בי"א במרחשון' (וכן העתיק [[רבינו בחיי]] שמות פרק א' פסוק ו' בשם [[מדרש תדשא]]) - [[בראשית|ובספר בראשית]] פרק ל"ה פסוקים ט"ז-כ' הרי כתוב בפירוש שרחל קשתה בלידתו ומתה. וכעין זה כתב גם [[ספר היובלים|בספר היובלים]] ( - [[הספרים החיצוניים|מהספרים החיצוניים]]) פרק ל"ב פסוק ל"ט. אולם יש הטוענים כי נפטרה [[אייר|בחודש אייר,]] בין [[חג הפסח|פסח]] [[שבועות|לשבועות]], זאת לאור המבואר במקורות הבאים: [[פסיקתא רבתי|מדרש פסיקתא רבתי]] פרשה ג', [[בראשית רבה|מדרש בראשית רבה]] פרשה פ"ב פיסקא ז', [[מסכת מגילה|ומסכת מגילה]] דף י"ז]</ref> | |||
[[כסלו|'''''<u>כסלו</u>''''']] | |||
'''''<u>ימי [[תורה שבעל-פה|התורה-שבעל-פה]], י"ב - ט"ו כסלו</u>''''' | |||
- [[י"ב בכסלו|י"ב כסלו]] | |||
– '''יום [[ספרות עם ישראל|הספרות והיצירה התורניים]] העולמי'''<ref>[ - תאריך זה נבחר לנושא הבא, מפאת סמיכותו לשאר נושאי התורה-שבעל-פה – שיפורטו להלן בסמוך]</ref> | |||
- [[י"ג בכסלו|י"ג כסלו]] | |||
– '''יום [[תלמוד בבלי|התלמוד-בבלי]] העולמי'''<ref>[ - '''חתימת התלמוד הבבלי''', ופטירת [[רבינא האחרון|רב אבינא בר רב הונא-רבינא האחרון]] ( - כנראה בן אחיו של [[רבינא הראשון]] (שהיה חברו של [[רב אשי]] והחל עמו בעריכת התלמוד הבבלי), שימש כתלמידו וממשיכו של [[רבה תוספאה]], השלים וחתם את עריכת התלמוד הבבלי, מותו ציין את סיום תקופת האמוראים, והוא רבינא שנאמר עליו [[מסכת בבא מציעא|במסכת בבא מציעא]] דף פ"ו: רב אשי ורבינא סוף הוראה) – [[ד'רל"ד]]/[[ד'ר"ס|ר"ס]] ? ; | |||
מקור התאריך: [[אגרת רב שרירא גאון]]]</ref> | |||
- [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] | |||
– '''יום [[תלמוד ירושלמי|התלמוד-ירושלמי]] העולמי'''<ref>[ - תאריך זה נבחר לנושא הבא, מפאת מיקומו - בין יום התלמוד-בבלי ליום המשניות. זאת, היות ואין תאריך אחר המתקשר באופן מובהק אל התלמוד-ירושלמי]</ref> | |||
- [[ט"ו בכסלו|ט"ו כסלו]] | |||
– '''יום [[משנה|המשניות - ששה סדרי משנה]] העולמי'''<ref>[ - פטירת [[רבי יהודה הנשיא|רבי יהודה הנשיא-רבינו הקדוש]] ( - הקרוי גם 'רבי', שימש [[נשיאי שבטי ישראל|כנשיא]] ישראל [[נשיא הסנהדרין|וכראש הסנהדרין]], וכתב וערך את ששת סדרי המשנה) – [[ג'תתקנ"ד]]/[[ג'תתקע"ג|תתקע"ג]]/[[ג'תתקע"ט|תתקע"ט]]/[[ג'תתק"פ|תתק"פ]] ? ]</ref> | |||
- [[4 בדצמבר|4/12]] | |||
– '''יום [[חסיד אומות העולם|חסידי-אומות-העולם]] העולמי'''<ref>[ - תאריך זה מצויין בטעות על ידי ההיסטוריונים הגויים, כיום שבו נהרג [[כורש|כורש השני-כורש הגדול]] מלך פרס ( - שבהכרזה הקרויה [[הכרזת כורש|הכרזת-כורש]], הוא נתן ליהודים רשות לשוב לארץ ישראל, ואף אישר להם לבנות את חומות ירושלים וכן לבנות את בית המקדש השני, תוך השבת כלי המקדש, החזרת כספי יהודים והבטחת סיוע כספי מקופת השלטון, כמתואר [[ספר עזרא|בספר עזרא]] פרק א' ופרק ו'. במקומות רבים בתנ"ך נכתבו עליו ביטויים מופלגים וניתנו לו תארים נדירים. על פי ההיסטוריונים הגויים, ממלכתו השתרעה על השטח הגדול ביותר שידע העולם עד אותה עת, ותקופתו זכורה לטובה מפאת העובדה שהוכרז בה [[חופש דת|חופש פולחן דתי]] לכל העמים שהיו תחת שלטונו) – [[530 לפנה"ס|530 לפני הספירה]] ( - [[ט"ו בכסלו|ט"ו כסלו]] [[ג'רל"א]] ? ); | |||
מקור התאריך: כאמור, תאריך זה הוא תאריך שגוי, שכן הוא אינו מתאים ללוח הזמנים והשנים בהן חי ופעל כורש על פי המסורת היהודית. על פי חז"ל, הכרזת-כורש אירעה בערך בשנים [[350-359 לפנה"ס|350–360 לפני הספירה]] ( - [[ג'ת"א]]-[[ג'תתי"א|תתי"א]]). ההפרש הגדול נובע מתיארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס - הידוע בשם '[[השנים החסרות|השנים החסרות'.]] למרות כל זאת, היות ותאריך זה מצויין על ידי אומות העולם כיום הריגתו של כורש במלחמה [[אסיה המרכזית|באסיה-המרכזית]] - הוא נבחר לציין את הנושא המדובר, מפאת סמליותו הרבה]</ref> | |||
- [[י"ט בכסלו|י"ט כסלו]] | |||
– '''יום [[חסידות|החסידות]] העולמי'''<ref>[ - פטירתו של [[רבי דב בער ממזריטש|רבי דב בער ממזריטש-המגיד]] ( - גדול תלמידי [[הבעל שם טוב|הבעל-שם-טוב]] הקדוש וממשיך דרכו בהנהגת תנועת החסידות) – [[ה'תקל"ג]], ושחרורו מהכלא של [[רבי שניאור זלמן מלאדי|רבי שניאור זלמן ברוכוויטש מלאדי-בעל התניא]] ( - מחבר ספרי: [[ספר התניא|התניא]], [[שולחן ערוך הרב]] ועוד, מייסד שושלת [[חסידות חב"ד]], ומכונה גם: 'האדמו"ר הזקן', 'הרב' ו'רש"ז') – [[ה'תקנ"ט]]; | |||
מקור התאריך: תאריך זה נקבע, נטבע וצויין על ידי אדמור"י חב"ד [[חג הגאולה|כ'חג הגאולה']] ו'ראש השנה לחסידות'. הראשון שטבע ביטוי זה, הוא [[רבי שלום דובער שניאורסון|רבי שלום דובער שניאורסון-הרש"ב]]. זאת למרות שיום פטירת רבי ישראל בן אליעזר-בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות – חל ביום טוב ראשון של חג השבועות, [[ו' בסיוון|ו' סיון]] - [[ה'תק"ך|ה'תק"כ]] ( - יש הטוענים כי נפטר ביום שני של חג השבועות ( - יום טוב שני של גלויות), [[ז' בסיוון|ז' סיון]])]</ref> | |||
'''''<u>[[טבת]]</u>''''' | |||
- [[ח' בטבת|ח' טבת]] | |||
– '''יום [[לשון הקודש|לשון-הקודש]] העולמי'''<ref>[ - [[תרגום השבעים|תרגום שבעים]] ושנים זקנים את התורה בימי [[תלמי השני|תלמי המלך]] – [[ג'תקט"ו]]; | |||
מקור התאריך: 'ימי הצומות' [[מגילת תענית|שבמגילת תענית,]] כנאמר שם: בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחשך בא לעולם שלשה ימים]</ref> | |||
- [[עשרה בטבת|י' טבת-צום עשרה בטבת]] | |||
– [[יום הקדיש הכללי|'''יום הקדיש הכללי''']]<ref>[ - מקור התאריך: קביעת הראשון לציון הספרדי [[רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל|הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל,]] והרב הראשי האשכנזי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], וחברי [[הרבנות הראשית לישראל|מועצת הרבנות הראשית לישראל,]] לזכר חללי [[השואה]] שלא נודע יום פטירתם – [[כ"ז בכסלו|כ"ז כסלו]] [[ה'תשי"א]]; רבנים חשובים רבים התנגדו לקביעה זו, משלל סיבות ותפיסות. משכך, החלטה זו לא התמסדה באופן משמעותי [[היהדות החרדית|בציבור החרדי]]. כיום התאריך מצויין בעיקר על ידי [[ציונות דתית|הציונות הדתית]]]</ref> | |||
- [[כ' בטבת|כ' טבת]] | |||
– '''יום [[יהדות ארצות האסלאם|יהדות המזרח]] העולמי'''<ref>[ - פטירת [[רמב"ם|רבי משה בן מימון-הרמב"ם]] ( - הוכתר בכינוי הנשר-הגדול ( - שעולה בגימטריא כמנין: משה רבנו – 603. ראה בסמוך על הדימוי ביניהם), קרוי גם [[איש אשכולות|איש-האשכולות]] ( - ראה [[מסכת סוטה]] פרק ט' משנה ט' על פי [[ספר מיכה|מיכה]] פרק ז' פסוק א'), ועליו נאמר: ממשה (בן עמרם) עד משה (בן מימון) לא קם כמשה ( - כנראה מקורו בשער השמים ל[[רבי יצחק אבן לטיף]] ( - נפטר בערך בשנת [[ה'ר"ן|ה'ר"נ]]) בסוף ההקדמה) – [[ד'תתקס"ה]]; | |||
מקור התאריך: תאריך זה הינו לפי המקובל. אולם ראה 'מאמר על סדר הדורות' [[רבי סעדיה אבן דנאן|מרבי סעדיה אבן דנאן]] ( - נפטר בערך בשנת [[ה'רנ"ג]]), שבו כתוב שנפטר [[י"ח בכסלו|בי"ח כסלו]]]</ref> | |||
'''[[שבט (חודש)|''<u>שבט</u>'']]''' | |||
- [[י' בשבט|י' שבט]] | |||
– '''יום [[יהדות תימן]] העולמי'''<ref>[ - פטירת [[רבי שלום שבזי|רבי (אבא) שלום שבזי]] ( - מגדולי היוצרים והסופרים וגדול משוררי יהדות תימן) – [[ה'תמ"ו]]/[[ה'ת"ע|ת"ע]] ? , ולידת ופטירת [[רבי שלום שרעבי|רבי שלום שרעבי-הרש"ש]] ( - מגדולי המקובלים, ראש '[[ישיבת המקובלים בית אל|ישיבת המקובלים בית א-ל']], ראש '[[חברת אהבת שלום|חברת אהבת שלום',]] רבם של: רבי חיים יוסף דוד אזולאי-[[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|החיד"א]], רבי יום טוב אלגאזי-[[רבי יום-טוב אלגאזי|מהרי"ט אלגאזי]], רבי [[רבי חיים די לה רוזה|חיים דילרוזה]] ורבי [[רבי אברהם גרשון מקיטוב|אברהם גרשון מקיטוב]]-גיסו של הבעל-שם-טוב) – [[ה'תס"ג]]/[[ה'ת"ף|ת"פ]] ? – [[ה'תקל"ז]]/[[ה'תקמ"ב|תקמ"ב]] ? ; שניהם מהחשובים ומהנודעים שבגדולי רבני ומנהיגי יהדות תימן. | |||
מקור התאריך: תאריך זה הינו לפי המקובל. אולם יש הסבורים, כי חלק מהתאריכים אירעו [[ט' בשבט|בט' שבט.]] מסורת תימן מספרת, כי ביום בו נפטר הרב שבזי - נולד הרב שרעבי]</ref> | |||
- יום שלישי [[פרשת בשלח]] | |||
– '''יום [[כלכלה|הפרנסה והכלכלה]] העולמי'''<ref>[ - מנהג אמירת [[פרשת המן|פרשת-המן]]. באחרונים ( - ראה [[ארבעה טורים|טור]] [[שולחן ערוך|ושולחן ערוך]] [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] סימן א' סעיף ה' ובנושאי כלים שם) מובא בשם הירושלמי בברכות (ואינו לפנינו): כל האומר פרשת המן [בכל יום] מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו. | |||
מקור התאריך: כך מקובל בשם רבי [[רבי מנחם מנדל מרימנוב|מנחם מנדל מרימנוב]]]</ref> | |||
[[כ"ה בשבט|- כ"ה שבט]] | |||
– '''יום [[מוסר|המוסר]] [[תיקון המידות|והמידות]] העולמי'''<ref>[ - פטירת רבי [[רבי ישראל מסלנט|ישראל ליפקין מסלנט]] ( - מייסד [[תנועת המוסר|תנועת-המוסר]], מחברם של: [[אור ישראל|אור-ישראל]], אגרת המוסר ועוד, רבם של: רבי [[רבי יצחק בלאזר|יצחק בלאזר]] - רבה של [[סנקט פטרבורג|פטרבורג]] ( - מי שכתב את ספרו אור-ישראל, ומכונה גם 'רבי איצ'לה'), רבי [[רבי נפתלי אמסטרדם|נפתלי אמסטרדם]] ורבי שמחה זיסל ( - מרדכי זיסקינד) זיו - [[רבי שמחה זיסל זיו|הסבא מקלם]]) – [[ה'תרמ"ג]]]</ref> | |||
'''''<u>[[חודש אדר|אדר]]</u>''''' | |||
- [[א' באדר|א' אדר]] | |||
– '''יום [[שירה עברית|השירה]] [[פיוט|והפיוטים]] העולמי'''<ref>[ - [[משנכנס אדר מרבין בשמחה]]; [[מסכת תענית]] דף כ"ט, ופטירת רבי [[רבי אברהם אבן עזרא|אברהם בן מאיר אבן עזרא]] ( - היה מגדולי [[ראשונים|הראשונים]]; מגדולי וחשובי המשוררים והפייטנים, [[בלשנות|בלשן]], [[מפרשי המקרא|פרשן מקרא]], [[סופר]] [[פילוסוף|והוגה דעות]]. עסק גם [[מתמטיקה|במתמטיקה]], [[אסטרולוגיה]] [[אסטרונומיה|ואסטרונומיה]]) – [[ד'תתקכ"ד]]/[[ד'תתקכ"ז|תתקכ"ז]]/[[ד'תתקנ"ד|תתקנ"ד]] ? ; | |||
מקור התאריך: הוספה בפירוש האבן עזרא סוף שמות, [[כתב יד (מקור)|בכתב יד]] המצוי בספריה הלאומית של [[וינה|ווינה]]]</ref> | |||
- [[ז' באדר|ז' אדר]] | |||
– '''יום התורה שבכתב העולמי'''<ref>[ - לידת ופטירת [[משה רבינו|משה-רבינו]] ( - גדול-הנביאים, מושיעם ומנהיגם של ישראל ( - ועל שם כך מכונה בזוהר הקדוש: '[[רעיא מהימנא|רעיא מהימנא']] – הרועה הנאמן) ומוסר התורה) – [[ב'תפ"ח]]; | |||
מקור התאריך: [[מסכת קידושין]] דף ל"ח [[מסכת סוטה|ומסכת סוטה]] דף י"ב, וראה [[ילקוט שמעוני]] [[ספר יהושע|יהושע]] רמז ט"ו]</ref> | |||
- [[כ"ג באדר|כ"ג אדר]] | |||
– '''יום המקדש והכהונה העולמי'''<ref>[ - תחילת הקמת [[המשכן]] [[שבעת ימי המילואים|ושבעת ימי המילואים]] – [[ב'תמ"ט]]; | |||
מקור התאריך: המקורות לתאריך זה, שלא כפשוטו של מקרא, הם: [[ספרי]] במדבר פרק ז' פסוק א', [[ספרא]] שמיני פרק ט' פסוק א' ועוד מקומות רבים בתלמוד ובמדרש, וכן מוסכם על דעת רוב הראשונים. אולם בספרי בהעלותך פרק ט' פסוק ו' כתוב, שלדעת רבי עקיבא החלו שבעת ימי המילואים [[א' בניסן|בא' ניסן]] - וראה גם [[מסכת סוכה]] דף כ"ה ( - ובתוספות שם בדיבור המתחיל שחל שביעי שלהן בערב הפסח) [[מסכת פסחים|ומסכת פסחים]] דף צ' - והסכים לכך האבן עזרא בביאורו הארוך לשמות פרק מ' פסוק ב', וכן נמצא [[מגילת המקדש|במגילת המקדש]] ( - שכנראה נכתבה על ידי: [[כת]] ים-המלח/הכיתיים/הבייתוסים) – מהחשובות [[מגילות ים המלח|שבמגילות קומראן]]]</ref> | |||
- [[כ"ו באדר|כ"ו אדר]] א' | |||
– '''יום [[בית יעקב|בית-יעקב]] העולמי'''<ref>[ - פטירת מרת [[שרה שנירר]] ( - סופרת, מחנכת, מורה ומייסדת רשת בתי הספר [[בית יעקב|בית-יעקב]] לבנות ישראל [[פולין|בפולין]] - מוסדות חינוך ולימוד ראשוניים מסוגם בעולם לחינוך בנות יהודיות ממשפחות תורניות) – [[ה'תרצ"ה]]]</ref> | |||
'''''<u>[[חודש ניסן|ניסן]]</u>''''' | |||
- [[א' בניסן|א' ניסן]] | |||
– '''יום [[אמונה|האמונה]] העולמי --- יום [[צדקה (מצווה)|הצדקה]] [[גמילות חסדים|והחסד]] העולמי<ref>[ - לידת ופטירת [[שלושת האבות|האבות הקדושים]]: [[אברהם אבינו|אברהם]] - [[א'תתקמ"ח]] – [[ב'קכ"ג]], [[יצחק אבינו|יצחק]] - [[ב'מ"ח]] – [[ב'רכ"ח]], [[יעקב אבינו|ויעקב]] - [[ב'ק"ח]] – [[ב'רנ"ה]]; | |||
מקור התאריך: המקור לכך הוא מדיוק בדעת רבי יהושע [[מסכת ראש השנה|במסכת ראש השנה]] דף י"א, וראה [[מדרש תנחומא]] סוף [[פרשת פקודי]] שכתב בפירוש שאז נולד יצחק]</ref>''' | |||
- '''יום [[חכמה|החכמה]] [[אינטליגנציה|והתבונה]] היהודית העולמי'''<ref>[ - א) תחילת [[ניסן|החודש הראשון בשנה העברית]] ( - על פי הכתוב בתורה, בספר שמות פרק י"ב פסוק ב', ועוד) – [[ב'תמ"ט]]; | |||
מקור התאריך: [[ספרא]] שמיני פרק ט' פסוק א'. | |||
ב) [[ראש השנה למלכים ולרגלים]]; | |||
מקור התאריך: מסכת ראש השנה פרק א' משנה א'. | |||
ג) בו ניתנה המצוה הראשונה: [[קידוש החודש|קידוש-החודש]] ( - עליה נאמר בגמרא [[מסכת שבת|במסכת שבת]] דף ע"ה: אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן, מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות) – [[ב'תמ"ח]]; | |||
מקור התאריך: שמות פרק י"ב פסוקים א'-ב']</ref> | |||
- [[י"ג בניסן|י"ג ניסן]] | |||
– '''יום [[הלכה|ההלכה]] העולמי'''<ref>[ - פטירת [[רבי יוסף קארו]]-מרן המחבר ( - בעל ספרי: [[שולחן ערוך|שולחן-ערוך]], [[בית יוסף|בית-יוסף]], [[נושאי כליו של הרמב"ם|כסף משנה,]] אבקת רוכל ועוד, ומגדולי הרבנים והפוסקים בעם היהודי) - [[ה'של"ה]]]</ref> | |||
'''''<u>[[אייר]]</u>''''' | |||
- [[כ"ט באייר|כ"ט אייר]] | |||
– '''יום [[חינוך|חינוך הילדים]] העולמי'''<ref>[ - ערב ראש [[סיוון|חודש סיון]] שניתנה בו תורה, ומנהג אמירת [[תפילת השל"ה|תפילת-השל"ה]] להצלחת הבנים; | |||
מקור התאריך: מקור המנהג הוא מרבי ישעיה הלוי הורוביץ-[[רבי ישעיה הלוי הורוביץ|השל"ה הקדוש]] ( - שנפטר בין השנים: [[ה'ש"ף|ה'ש"פ]] – [[ה'ש"ץ|ה'ש"צ]]), שהביאו בספרו [[שני לוחות הברית (ספר)|ש'ני ל'וחות ה'ברית]], מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה. מקובל לכנות תפילה זו 'תפילת-השל"ה', על אף שהשל"ה כתב שם שתפילה זו אינה פרי יצירתו, אלא של 'אחד המדקדקים הדבקים בהשם'. השל"ה לא פירט מי הוא אותו מדקדק, ובעקבות כך נאמרו השערות שונות בדבר זהותו של מחבר התפילה. יש שכתבו שמקור התפילה הוא מרבי שבתאי סופר ( - מפרמישלאן), שכן אף בסידורו ( - [[סידור הרש"ס]]) נמצאה תפילה זו. אחרים דחו טענה זו, משום שנראה שתפילה זו נוספה בסידורו מאוחר יותר בעקבות דברי השל"ה. יש שכתבו, שמקור התפילה הוא מהמקובל [[רבי בנימין הלוי (מקובל)|רבי בנימין הלוי]], שלדעתם אף חיבר את ספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת-ימים]] ( - ששאלת זהותו וטיבו של המחבר - האם היה קדום או מאוחר, והאם היה [[שבתי צבי|שבתאי]] או נאמן למסורת, היו שנויים במחלוקת, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר)]</ref> | |||
'''''<u>[[סיוון]]</u>''''' | |||
- [[ו' בסיוון|ו' סיוון-שמיני עצרת, חג השבועות, יום מתן תורה, חג הקציר ויום הביכורים]] | |||
– '''יום [[תהילים|התהילים]] [[תפילה|והתפילות]] העולמי'''<ref>[ - פטירת [[דוד המלך|דוד-המלך]] ( - מלך ישראל, אבי שושלת מלכות בית-דוד, וזכה בתואר נעים-זמירות-ישראל) – [[ב'תתקכ"ד]]; | |||
מקור התאריך: [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] [[מסכת חגיגה]] פרק ב' הלכה ג']</ref> | |||
- [[י"ד בסיוון|י"ד סיוון]] | |||
– '''יום [[ישיבה|עולם-הישיבות]] העולמי'''<ref>[ - פטירת רבי [[רבי חיים מוולוז'ין|חיים איצקוביץ מוולוז'ין]] ( - תלמידו של [[הגאון מווילנה]], רבה של העיירה [[וולוז'ין (מחוז משנה)|וולוז'ין]] שבמחוז [[מינסק]] [[בלארוס|שבבלארוס]] ומייסד [[ישיבת וולוז'ין|ישיבת 'עץ חיים - וולוז'ין']] הנודעת בכינויה אם-הישיבות) – [[ה'תקפ"א]]]</ref> | |||
- [[י"ח בסיוון|י"ח סיוון]] | |||
– '''יום [[רב|רבני]] [[פרנס|ומנהיגי]] ישראל העולמי'''<ref>[ - פטירת [[רבן גמליאל דיבנה]]-נשיא ישראל וראש הסנהדרין ( - עליו ביקש [[רבן יוחנן בן זכאי]] [[אספסיאנוס|מאספסיאנוס]]: תן לי [[יבנה (פירושונים)|יבנה וחכמיה]] ושושילתא דרבן גמליאל; [[מסכת גיטין]] דף נ"ו) – [[ג'תת"ק]]]</ref> | |||
'''''<u>[[תמוז]]</u>''''' | |||
- [[א' בתמוז|א' תמוז]] | |||
– '''יום [[קדושה|הקדושה]] העולמי'''<ref>[ - לידת ופטירת [[יוסף הצדיק|יוסף-הצדיק]] ( - שנקרא כן: על שעמד בניסיון [[אשת פוטיפר]], וכן על שנשמר שלא ללמוד ממעשי מצרים על אף היותו [[משנה למלך|המשנה למלך,]] כמתואר בהרחבה בבראשית פרקים ל"ט-נ') – [[ב'קצ"ט]] - [[ב'ש"ט]]; | |||
מקור התאריך: המקורות לכך שנולד בתאריך זה, הינם המקורות הבאים: [[רבינו בחיי]] שמות פרק א' פסוק ו' בשם [[מדרש תדשא]], [[ספר היובלים|וספר היובלים]] ( - [[הספרים החיצוניים|מהספרים החיצוניים]]) פרק כ"ח פסוק ל"ב. וכן נראה להוכיח ממה שנאמר על רחל אמו שנפקדה [[א' בתשרי|בא' תשרי]] - [[תשעה חודשים|תשעה חדשים]] בדיוק לפני א' תמוז, אך ניתן לדחות הוכחה זו. אולם ב'דובר שלום' בסידור 'אוצר התפלות' דף תנ"ד נכתב, שנולד [[כ"ז בתמוז|בכ"ז תמוז]]. ויש הסוברים ( - המקור הוא בגירסת מדרש תדשא כפי שמובאת [[אוצר מדרשים|באוצר מדרשים]]-אייזנשטיין עמוד תע"ח אות ח') שנולד [[כ"א בתשרי|בכ"א תשרי]]. המקור לכך שנפטר בתאריך זה, הוא מדיוק גירסת הזית-רענן (לבעל [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר|המגן-אברהם]]) [[ילקוט שמעוני|בילקוט שמעוני]] שמות פרק א']</ref> | |||
- [[כ"ט בתמוז|כ"ט תמוז]] | |||
– '''יום [[פרשנות|המפרשים]] העולמי'''<ref name=":0">[ - פטירת [[רש"י|רבי שלמה יצחקי-רש"י]] הקדוש, ( - מגדולי הראשונים, גדול פרשני התנ"ך והתלמוד ומכונה על שם כך: פרשנ-דתא) – [[ד'תתס"ה]] ( - יום חמישי 13/7/1105); | |||
מקור התאריך: כן נמצא בכתב יד [[סידור רש"י|סידור רש"י,]] וראה גם תשובות [[רבי שלמה לוריא|מהרש"ל]] סימן כ"ט]</ref> | |||
'''''<u>[[חודש אב|אב]]</u>''''' | |||
- [[א' באב|א' אב]] | |||
– יום [[שלום|השלום והאחדות]] העולמי<ref>[ - א) פטירת [[אהרן הכהן|אהרן-הכהן]] ( - [[הלל הזקן|הלל]] אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, [[מסכת אבות]] פרק א' משנה י"ב) – [[ב'תפ"ז]]; | |||
מקור התאריך: תאריך זה הוא תאריך הפטירה היחיד המופיע בפירוש בתנ"ך, [[במדבר|בחומש במדבר]] פרק ל"ג פסוק ל"ח: בחודש החמישי באחד לחודש, וכן פסק בשולחן ערוך סימן תק"פ סעיף ב'. אולם לפירוש [[רלב"ג|הרלב"ג]], הכוונה [[א' בשבט|לא' שבט]]. | |||
ב) יש המציינים את תאריך זה, גם כיום פטירת בני-אהרן: [[אלעזר הכהן|אלעזר]] – [[ב'תקט"ז]], [[איתמר הכהן|ואיתמר]]. | |||
ג) על יום זה נכתב: [[משנכנס אב ממעטין בשמחה]]; [[מסכת תענית]] פרק ד' משנה ו'. | |||
תחילת [[תשעת הימים|תשעת-הימים]] ( - בהם חלים דינים מיוחדים של אבילות על חורבן בתי המקדש. [[בית המקדש השני]] נחרב בעוון [[שנאת חינם]]; [[מסכת יומא]] דף ט')]</ref> | |||
- [[ה' באב|ה' אב]] | |||
– '''יום [[הקבלה היהודית|הקבלה]] העולמי'''<ref>[ - פטירת [[האר"י|רבי יצחק לוריא]]-האריז"ל ( - המכונה גם האר"י-הקדוש, גדול [[מקובלי צפת]], הוגה תורת '[[קבלת האר"י|קבלת-האר"י']] ורבם של '[[גורי-האר"י']]) – [[ה'של"ב]]]</ref> | |||
- [[ט"ו באב|ט"ו אב]] | |||
– '''יום השידוכים העולמי'''<ref>'''[''' - אמר [[רבן שמעון בן גמליאל]]: לא היו ימים טובים לישראל [[ט"ו באב (מועד)|כחמשה-עשר באב]] [[יום הכיפורים|וכיום הכיפורים]], שבהן בנות ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו וכו', ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: שא נא עיניך בחור, וראה מה את בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה וכו'; [[מסכת תענית]] פרק ד' משנה ח']</ref> | |||
'''''<u>[[אלול]]</u>''''' | |||
'''''<u>ימי שמירת [[הדת היהודית|הדת]] [[מסורת (יהדות)|והמסורה]], כ"א – כ"ג אלול</u>''''' | |||
- [[כ"א באלול|כ"א אלול]] | |||
– '''יום [[תקנה|התקנות והגדרים]] העולמי'''<ref>[ - תאריך זה נבחר לנושא הבא, מפאת סמיכותו לשאר נושאי שמירת הדת והמסורה – שיפורטו להלן בסמוך. זאת, היות ואין תאריך אחר המתקשר באופן מובהק אל התקנות והגדרים]</ref> | |||
- [[כ"ב באלול|כ"ב אלול]] | |||
– '''יום [[מנהג|המנהגים]] [[סגולה (על טבעי)|והסגולות]] העולמי'''<ref>[ - פטירת רבי יעקב סגל הלוי בן משה מולין-[[מהרי"ל|המהרי"ל]] ( - מנהיג יהדות אשכנז בימיו, רבה של [[מגנצא]] וראש ישיבה בה, אבי מנהגי אשכנז ומחבר ספרי: מנהגי מהרי"ל ( - הידוע גם בשמות: 'ספר מהרי"ל' ו'המנהגים'), שו"ת מהרי"ל ושו"ת מהרי"ל החדשות) – [[ה'קפ"ז]]]</ref> | |||
- [[כ"ג באלול|כ"ג אלול]] | |||
– '''יום [[התחזקות|החיזוקים והקבלות הטובות]] העולמי'''<ref>[ - תחילת השבוע האחרון בשנה ( - מקובל בשם הקדמונים, שכל יום בשבוע זה, בכוחו לתקן את אותו יום בשבוע של כל השנה החולפת. כנראה, על פי הכלל: הכל הולך אחר החיתום; ראה [[מסכת ברכות]] דף י"ב)]</ref> | |||
<references group="הערות שוליים" /> | |||
==ראו גם== | |||
*[[חגי ישראל ומועדיו]] | |||
*[[מועדים בינלאומיים]] | |||
*[[חג]] | |||
*[[מגילת תענית]] | |||
*[[יום טוב]] | |||
*[[ימי הודאה]] | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה אחרונה מ־19:11, 11 באוגוסט 2020
ימי מודעות ביהדות - יום בשנה הוא מיזם לאומי, יהודי, ישראלי, סוציאלי ודתי. ארגונים שונים מתכוונים להנחילו בתודעת הציבור. שם המיזם: 'יום בשנה - ימי מודעות שנתיים – בנושאי יהדות מרכזיים'. מהותו ותכליתו: ימי ציון מיוחדים בלוח השנה העברי - להגברת המודעות לנושאים החשובים והמרכזיים בהיסטוריה של העם היהודי.
חלק מהתאריכים אינם מיועדים עבור כלל החברה הישראלית, שכן הם מציינים נושאים הקשורים לציבורים ומגזרים ספציפיים. כמו כן, חלקם זקוקים לניסוח מחודש לשפה יותר ישראלית. מטעמים אלו, ניתן לבחור[דרושה הבהרה] בחלק מן התאריכים בלבד, שמתאימים במיוחד לקהל היעד המסוים, שבו ממקדים את הגברת המודעות אל הנושאים.
המיזם נוסד בשנת ה'תש"פ על ידי הרב יצחק סילמן המשמש כאחד מראשי ארגון 'קביעותא - ללימוד המשנה וההלכה היומית' (נינו של רבי יונה שטנצל, הוגה, יוזם ומחולל[דרושה הבהרה] רעיון לימוד המשנה וההלכה היומית ונכדו של הרב יהודה סילמן ראב"ד בד"ץ בני ברק מיסודו של הרב נסים קרליץ[דרושה הבהרה]). הוא הגה גם את רעיון ה'משנתית - משנה בשנה'.
המיזם זכה לתמיכתם של רבנים חשובים, בהם: הרב מאיר מאזוז, הרב מסעוד בן שמעון, הרב יעקב אריאל, ועוד.
הוא מקודם גם במישור החוקי והפרלמנטרי[דרושה הבהרה]}. כן ניתנת לו במה בכלי תקשורת שונים, בהם: תחנות רדיו, אתרי דיגיטל, עיתונים ולוחות שנה.
אחד מיוזמיו ומקדמיו הוא הרב מרדכי גנוט מוציא לוח השנה הנודע דבר בעתו.
רקע הרעיון ומטרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ימי מודעות בעולם
תאריכים רבים בלוח השנה הלועזי, נקבעו, הוכרזו והוכרו על ידי האנושות, כימי ציון וזיכרון, לנושאים ולאירועים - שונים ומגוונים. התאריכים משמשים להגברת המודעות אל הנושאים והאירועים ולהכרתם, ונועדו לשם:
- עידודם, קידומם, חיזוקם והעצמתם
- הנצחה וזיכרון - לחשיבותם, השפעתם ונחיצותם
ימי מודעות ביהדות
נראה, כי גם ביהדות - ראוי לבחון, לבחור ולקבוע, ימים מיוחדים על נושאים מרכזיים, בסגנון האמור. התאריכים יתבססו על לוח השנה העברי, תוך שימת דגש על זיקה ברורה וקשר ישיר של הנושא הנבחר - עם תאריך ציונו.
קישור התאריך לנושא
את יום המודעות לכל נושא, יש לבחור, בדרך כלל, על פי התאריך שבו חל יום פטירתו של האישיות איתה מזוהה הנושא במיוחד. חיזוק המודעות לנושא בתאריך זה, יוכל לשמש גם גלעד וזיכרון לאישיותו ומפעליו של הדמות אליה הוא קשור. הפעילות סביב הנושא באותו יום, תוקדש להנצחתו ולעילוי נשמתו. חלק מהתאריכים יקבעו, על פי התאריך שבו התרחש אירוע היסטורי, הנוגע ומשתייך לנושא הנידון באופן מיוחד. תאריכים רבים יקבעו, על רקע מספר סיבות ומשוואות – המחברות כולן, את הנושאים הנידונים עם תאריך ציונם.
מטרות ימי המודעות
המטרות העיקריות לשמן הוקם מיזם זה, הינן המטרות הבאות:
- הגברת המודעות לנושאים ולאירועים החשובים בעם היהודי
- הגברת המודעות לדמויות ולאישים הנודעים והחשובים בהיסטוריה היהודית
- הגברת המודעות של חלקי העם השונים והמגוונים; קהלים, שבטים ומגזרים – בארץ ובעולם, לדת, למורשת ולמסורת ישראל
- הגברת המודעות ללוח השנה העברי, לתאריכיו ולשימוש בו.
כאמור, בקביעת ימי מודעות אלו, יוכל גם העם שבשדות, להתקרב ולהתחבר אל היהדות ולהכירה כראוי. התקוה היא, כי הרעיון יתקבל בברכה ובאהדה, בידי כל רובדי העם ושכבותיו, ויהוה כלי נוסף לשימור ולחיזוק היהדות, תכניה, מנהגיה ומנהיגיה.
הפעילות בתאריכים אלו
בימים אלו:
- ארגונים העוסקים בהפצת ובהחדרת הנושאים, יגבירו את הפרסום ואת הפעילות, יגייסו כוחות חדשים להרחבה והתעצמות ויחשפו ויחברו אליהם קהלים וציבורים חדשים.
- לוחות שנה ואמצעי תקשורת [-עיתונים, תחנות רדיו ואמצעים דיגיטליים שונים] יקדישו להם פינות מיוחדות, ויציפו ויעלו אותם בדרכים ובצורות שונות ומגוונות.
- מערכות חינוך, מוסדות לימוד והשכלה ובתי ספר, יעלו על נס את הנושאים וירחיבו אודותם. בכך יכירו גם לצעירים ולבני הנוער את הנושאים, ויגבירו אצלם את ההיכרות וההזדהות עמם.
הצעות נושאים ותאריכים
בשורות הבאות, מובאים תאריכים לימי מודעות, על הנושאים המרכזיים והחשובים בעם היהודי, במסורתו ובמורשתו [-התאריכים נכתבו לפי סדר השנה העברית]. אין חובה לקבל, לקבוע ולאמץ, את כל הנושאים והתאריכים המוצעים כאן, כמקשה אחת ובלתי נפרדת. אפשר בהחלט לאמץ רק חלקים מהם. זאת, משום שכל תאריך ונושא, עומדים בזכות עצמם, וייתכן שיהיו ציבורים וקהלים שיתעניינו בחלק מהנושאים בלבד. כן, יהיה ניתן לקבוע עוד תאריכים, על נושאים חשובים נוספים. כמובן שאין הכונה לקבוע ימים אלו כך שיחולו בהם דינים ייחודיים או הלכות מיוחדות. ימים אלו נועדו, אך ורק לשם הגברת המודעות והעצמת הפעילות.
הנושאים והתאריכים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- א' תשרי-ראש השנה, תחילת עשרת ימי תשובה
- יום המסירות-נפש העולמי[1]
- יום פקידת-העקרות העולמי[3]
- י"ט תשרי-ד' דחול המועד סוכות
– יום יהדות ליטא העולמי[4]
– יום הגאולה והישועה העולמי[5]
ימי התורה-שבעל-פה, י"ב - ט"ו כסלו
- י"ב כסלו
– יום הספרות והיצירה התורניים העולמי[6]
- י"ג כסלו
– יום התלמוד-בבלי העולמי[7]
- י"ד כסלו
– יום התלמוד-ירושלמי העולמי[8]
- ט"ו כסלו
– יום המשניות - ששה סדרי משנה העולמי[9]
- 4/12
– יום חסידי-אומות-העולם העולמי[10]
- י"ט כסלו
- ח' טבת
– יום לשון-הקודש העולמי[12]
- כ' טבת
– יום יהדות המזרח העולמי[14]
- י' שבט
– יום יהדות תימן העולמי[15]
- יום שלישי פרשת בשלח
– יום הפרנסה והכלכלה העולמי[16]
– יום המוסר והמידות העולמי[17]
- א' אדר
– יום השירה והפיוטים העולמי[18]
- ז' אדר
– יום התורה שבכתב העולמי[19]
- כ"ג אדר
– יום המקדש והכהונה העולמי[20]
- כ"ו אדר א'
- א' ניסן
– יום האמונה העולמי --- יום הצדקה והחסד העולמי[22]
- יום החכמה והתבונה היהודית העולמי[23]
- י"ג ניסן
- כ"ט אייר
– יום חינוך הילדים העולמי[25]
- ו' סיוון-שמיני עצרת, חג השבועות, יום מתן תורה, חג הקציר ויום הביכורים
– יום התהילים והתפילות העולמי[26]
– יום עולם-הישיבות העולמי[27]
– יום רבני ומנהיגי ישראל העולמי[28]
- א' תמוז
- כ"ט תמוז
- א' אב
– יום השלום והאחדות העולמי[31]
- ה' אב
- ט"ו אב
– יום השידוכים העולמי[33]
ימי שמירת הדת והמסורה, כ"א – כ"ג אלול
- כ"א אלול
– יום התקנות והגדרים העולמי[34]
- כ"ב אלול
– יום המנהגים והסגולות העולמי[35]
- כ"ג אלול
– יום החיזוקים והקבלות הטובות העולמי[36]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ [ - עקידת-יצחק ( - הניסיון העשירי והקשה ביותר מבין העשרה ניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו, כלשון הגמרא במסכת סנהדרין דף פ"ט: ואף הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם, ניסיתיך בכמה ניסיונות ועמדת בכולן, עכשיו עמוד לי בנסיון זה, שלא יאמרו אין ממש בראשונים) – ב'פ"ו; מקור התאריך: ספר הזוהר, ומשמעות מדרש ויקרא רבה פרשה כ"ט פיסקא ט', וכן נוהגים להזכיר את זכות עקידת-יצחק ב'סדר זיכרונות' שבתפילת מוסף של ראש השנה. אולם במדרש שמות רבה מבואר, שהעקידה הייתה בחודש ניסן. ובאחרונים מובא בשם פרקי דרבי אליעזר ( - ולא נמצא בידינו) שהעקידה הייתה בי' תשרי]
- ↑ [ - פטירת שרה-אמנו ( - הראשונה והחשובה מבין שבע הנביאות שקמו לישראל; ירושלמי מסכת סוטה פרק ז' הלכה א' דף כ"ט) – ב'פ"ו; מקור התאריך: ספר הזוהר, ומשמעות מדרש תנחומא פרשת וירא פיסקא כ"ג ( - ממה שכתב ששרה אמנו נפטרה ביום עקידת יצחק - ומשמע שם קצת, שאף העקידה הייתה בא' תשרי). ויש אומרים שגם נולדה אז – א'תתקנ"ט. אולם במדרש אסתר רבה כתוב, שנפטרה בחודש חשון]
- ↑ [ - פקידת: שרה-אמנו - ב'מ"ט, רחל-אמנו - ב'קצ"ט, וחנה-אם שמואל הנביא - ב'תת"ל; מקור התאריך: מסכת ראש השנה דף י"א]
- ↑ [ - פטירת רבי אליהו מווילנה-הגאון ( - הגאון החסיד, ובפשטות – הגאון מווילנה, וביידיש: דער וילנער גאון, או בראשי תיבות: הגר"א. היה גדול בכל התורה - במקרא, בתלמוד, במדרש, בהלכה ובקבלה, וחיבר ספרים וביאורים לרוב חלקי התורה. נחשב לאיש אשכולות הבקיא גם במדעים - על פי עדות של תלמידיו והספרים שנכתבו מפיו, הוא היה בעל ידע במתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, רפואה וניתוח, אסטרונומיה, גאוגרפיה, בלשנות ומוזיקה, אך נמנע מלעסוק בלימוד רקיחת סמי רפואה – על פי הוראת אביו. הוא החכים גם בהגות האנושית ובפילוסופיה, ועם זאת התנגד ללימודי מדעי הרוח הכלליים, משום שלא ראה בהם תועלת אמיתית לחיי האדם היהודי. וראה בהקדמת ספר פאת-השולחן - מתלמידו המובהק רבי ישראל משקלאוו ( - שנפטר בט' סיון תקצ"ט), שהאריך לפרט את חכמתו, בקיאותו וידענותו – בנושאים הנזכרים, והביא את השקפתו על לימודם ועל אמיתות ודיוק מהותם ותכנם) – ה'תקנ"ח]
- ↑ [ - פטירת רחל-אמנו ( - עליה נאמר בירמיהו פרק ל"א פסוקים י"ד-ט"ז: כה אמר ד' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ד' ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאום ד' ושבו בנים לגבולם) – ב′ר"ז; מקור התאריך: על פי ילקוט שמעוני שמות פרק א' שכתב: 'בנימין נולד בי"א במרחשון' (וכן העתיק רבינו בחיי שמות פרק א' פסוק ו' בשם מדרש תדשא) - ובספר בראשית פרק ל"ה פסוקים ט"ז-כ' הרי כתוב בפירוש שרחל קשתה בלידתו ומתה. וכעין זה כתב גם בספר היובלים ( - מהספרים החיצוניים) פרק ל"ב פסוק ל"ט. אולם יש הטוענים כי נפטרה בחודש אייר, בין פסח לשבועות, זאת לאור המבואר במקורות הבאים: מדרש פסיקתא רבתי פרשה ג', מדרש בראשית רבה פרשה פ"ב פיסקא ז', ומסכת מגילה דף י"ז]
- ↑ [ - תאריך זה נבחר לנושא הבא, מפאת סמיכותו לשאר נושאי התורה-שבעל-פה – שיפורטו להלן בסמוך]
- ↑ [ - חתימת התלמוד הבבלי, ופטירת רב אבינא בר רב הונא-רבינא האחרון ( - כנראה בן אחיו של רבינא הראשון (שהיה חברו של רב אשי והחל עמו בעריכת התלמוד הבבלי), שימש כתלמידו וממשיכו של רבה תוספאה, השלים וחתם את עריכת התלמוד הבבלי, מותו ציין את סיום תקופת האמוראים, והוא רבינא שנאמר עליו במסכת בבא מציעא דף פ"ו: רב אשי ורבינא סוף הוראה) – ד'רל"ד/ר"ס ? ; מקור התאריך: אגרת רב שרירא גאון]
- ↑ [ - תאריך זה נבחר לנושא הבא, מפאת מיקומו - בין יום התלמוד-בבלי ליום המשניות. זאת, היות ואין תאריך אחר המתקשר באופן מובהק אל התלמוד-ירושלמי]
- ↑ [ - פטירת רבי יהודה הנשיא-רבינו הקדוש ( - הקרוי גם 'רבי', שימש כנשיא ישראל וכראש הסנהדרין, וכתב וערך את ששת סדרי המשנה) – ג'תתקנ"ד/תתקע"ג/תתקע"ט/תתק"פ ? ]
- ↑ [ - תאריך זה מצויין בטעות על ידי ההיסטוריונים הגויים, כיום שבו נהרג כורש השני-כורש הגדול מלך פרס ( - שבהכרזה הקרויה הכרזת-כורש, הוא נתן ליהודים רשות לשוב לארץ ישראל, ואף אישר להם לבנות את חומות ירושלים וכן לבנות את בית המקדש השני, תוך השבת כלי המקדש, החזרת כספי יהודים והבטחת סיוע כספי מקופת השלטון, כמתואר בספר עזרא פרק א' ופרק ו'. במקומות רבים בתנ"ך נכתבו עליו ביטויים מופלגים וניתנו לו תארים נדירים. על פי ההיסטוריונים הגויים, ממלכתו השתרעה על השטח הגדול ביותר שידע העולם עד אותה עת, ותקופתו זכורה לטובה מפאת העובדה שהוכרז בה חופש פולחן דתי לכל העמים שהיו תחת שלטונו) – 530 לפני הספירה ( - ט"ו כסלו ג'רל"א ? ); מקור התאריך: כאמור, תאריך זה הוא תאריך שגוי, שכן הוא אינו מתאים ללוח הזמנים והשנים בהן חי ופעל כורש על פי המסורת היהודית. על פי חז"ל, הכרזת-כורש אירעה בערך בשנים 350–360 לפני הספירה ( - ג'ת"א-תתי"א). ההפרש הגדול נובע מתיארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס - הידוע בשם 'השנים החסרות'. למרות כל זאת, היות ותאריך זה מצויין על ידי אומות העולם כיום הריגתו של כורש במלחמה באסיה-המרכזית - הוא נבחר לציין את הנושא המדובר, מפאת סמליותו הרבה]
- ↑ [ - פטירתו של רבי דב בער ממזריטש-המגיד ( - גדול תלמידי הבעל-שם-טוב הקדוש וממשיך דרכו בהנהגת תנועת החסידות) – ה'תקל"ג, ושחרורו מהכלא של רבי שניאור זלמן ברוכוויטש מלאדי-בעל התניא ( - מחבר ספרי: התניא, שולחן ערוך הרב ועוד, מייסד שושלת חסידות חב"ד, ומכונה גם: 'האדמו"ר הזקן', 'הרב' ו'רש"ז') – ה'תקנ"ט; מקור התאריך: תאריך זה נקבע, נטבע וצויין על ידי אדמור"י חב"ד כ'חג הגאולה' ו'ראש השנה לחסידות'. הראשון שטבע ביטוי זה, הוא רבי שלום דובער שניאורסון-הרש"ב. זאת למרות שיום פטירת רבי ישראל בן אליעזר-בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות – חל ביום טוב ראשון של חג השבועות, ו' סיון - ה'תק"כ ( - יש הטוענים כי נפטר ביום שני של חג השבועות ( - יום טוב שני של גלויות), ז' סיון)]
- ↑ [ - תרגום שבעים ושנים זקנים את התורה בימי תלמי המלך – ג'תקט"ו; מקור התאריך: 'ימי הצומות' שבמגילת תענית, כנאמר שם: בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחשך בא לעולם שלשה ימים]
- ↑ [ - מקור התאריך: קביעת הראשון לציון הספרדי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, והרב הראשי האשכנזי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, לזכר חללי השואה שלא נודע יום פטירתם – כ"ז כסלו ה'תשי"א; רבנים חשובים רבים התנגדו לקביעה זו, משלל סיבות ותפיסות. משכך, החלטה זו לא התמסדה באופן משמעותי בציבור החרדי. כיום התאריך מצויין בעיקר על ידי הציונות הדתית]
- ↑ [ - פטירת רבי משה בן מימון-הרמב"ם ( - הוכתר בכינוי הנשר-הגדול ( - שעולה בגימטריא כמנין: משה רבנו – 603. ראה בסמוך על הדימוי ביניהם), קרוי גם איש-האשכולות ( - ראה מסכת סוטה פרק ט' משנה ט' על פי מיכה פרק ז' פסוק א'), ועליו נאמר: ממשה (בן עמרם) עד משה (בן מימון) לא קם כמשה ( - כנראה מקורו בשער השמים לרבי יצחק אבן לטיף ( - נפטר בערך בשנת ה'ר"נ) בסוף ההקדמה) – ד'תתקס"ה; מקור התאריך: תאריך זה הינו לפי המקובל. אולם ראה 'מאמר על סדר הדורות' מרבי סעדיה אבן דנאן ( - נפטר בערך בשנת ה'רנ"ג), שבו כתוב שנפטר בי"ח כסלו]
- ↑ [ - פטירת רבי (אבא) שלום שבזי ( - מגדולי היוצרים והסופרים וגדול משוררי יהדות תימן) – ה'תמ"ו/ת"ע ? , ולידת ופטירת רבי שלום שרעבי-הרש"ש ( - מגדולי המקובלים, ראש 'ישיבת המקובלים בית א-ל', ראש 'חברת אהבת שלום', רבם של: רבי חיים יוסף דוד אזולאי-החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי-מהרי"ט אלגאזי, רבי חיים דילרוזה ורבי אברהם גרשון מקיטוב-גיסו של הבעל-שם-טוב) – ה'תס"ג/ת"פ ? – ה'תקל"ז/תקמ"ב ? ; שניהם מהחשובים ומהנודעים שבגדולי רבני ומנהיגי יהדות תימן. מקור התאריך: תאריך זה הינו לפי המקובל. אולם יש הסבורים, כי חלק מהתאריכים אירעו בט' שבט. מסורת תימן מספרת, כי ביום בו נפטר הרב שבזי - נולד הרב שרעבי]
- ↑ [ - מנהג אמירת פרשת-המן. באחרונים ( - ראה טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן א' סעיף ה' ובנושאי כלים שם) מובא בשם הירושלמי בברכות (ואינו לפנינו): כל האומר פרשת המן [בכל יום] מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו. מקור התאריך: כך מקובל בשם רבי מנחם מנדל מרימנוב]
- ↑ [ - פטירת רבי ישראל ליפקין מסלנט ( - מייסד תנועת-המוסר, מחברם של: אור-ישראל, אגרת המוסר ועוד, רבם של: רבי יצחק בלאזר - רבה של פטרבורג ( - מי שכתב את ספרו אור-ישראל, ומכונה גם 'רבי איצ'לה'), רבי נפתלי אמסטרדם ורבי שמחה זיסל ( - מרדכי זיסקינד) זיו - הסבא מקלם) – ה'תרמ"ג]
- ↑ [ - משנכנס אדר מרבין בשמחה; מסכת תענית דף כ"ט, ופטירת רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא ( - היה מגדולי הראשונים; מגדולי וחשובי המשוררים והפייטנים, בלשן, פרשן מקרא, סופר והוגה דעות. עסק גם במתמטיקה, אסטרולוגיה ואסטרונומיה) – ד'תתקכ"ד/תתקכ"ז/תתקנ"ד ? ; מקור התאריך: הוספה בפירוש האבן עזרא סוף שמות, בכתב יד המצוי בספריה הלאומית של ווינה]
- ↑ [ - לידת ופטירת משה-רבינו ( - גדול-הנביאים, מושיעם ומנהיגם של ישראל ( - ועל שם כך מכונה בזוהר הקדוש: 'רעיא מהימנא' – הרועה הנאמן) ומוסר התורה) – ב'תפ"ח; מקור התאריך: מסכת קידושין דף ל"ח ומסכת סוטה דף י"ב, וראה ילקוט שמעוני יהושע רמז ט"ו]
- ↑ [ - תחילת הקמת המשכן ושבעת ימי המילואים – ב'תמ"ט; מקור התאריך: המקורות לתאריך זה, שלא כפשוטו של מקרא, הם: ספרי במדבר פרק ז' פסוק א', ספרא שמיני פרק ט' פסוק א' ועוד מקומות רבים בתלמוד ובמדרש, וכן מוסכם על דעת רוב הראשונים. אולם בספרי בהעלותך פרק ט' פסוק ו' כתוב, שלדעת רבי עקיבא החלו שבעת ימי המילואים בא' ניסן - וראה גם מסכת סוכה דף כ"ה ( - ובתוספות שם בדיבור המתחיל שחל שביעי שלהן בערב הפסח) ומסכת פסחים דף צ' - והסכים לכך האבן עזרא בביאורו הארוך לשמות פרק מ' פסוק ב', וכן נמצא במגילת המקדש ( - שכנראה נכתבה על ידי: כת ים-המלח/הכיתיים/הבייתוסים) – מהחשובות שבמגילות קומראן]
- ↑ [ - פטירת מרת שרה שנירר ( - סופרת, מחנכת, מורה ומייסדת רשת בתי הספר בית-יעקב לבנות ישראל בפולין - מוסדות חינוך ולימוד ראשוניים מסוגם בעולם לחינוך בנות יהודיות ממשפחות תורניות) – ה'תרצ"ה]
- ↑ [ - לידת ופטירת האבות הקדושים: אברהם - א'תתקמ"ח – ב'קכ"ג, יצחק - ב'מ"ח – ב'רכ"ח, ויעקב - ב'ק"ח – ב'רנ"ה; מקור התאריך: המקור לכך הוא מדיוק בדעת רבי יהושע במסכת ראש השנה דף י"א, וראה מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי שכתב בפירוש שאז נולד יצחק]
- ↑ [ - א) תחילת החודש הראשון בשנה העברית ( - על פי הכתוב בתורה, בספר שמות פרק י"ב פסוק ב', ועוד) – ב'תמ"ט; מקור התאריך: ספרא שמיני פרק ט' פסוק א'. ב) ראש השנה למלכים ולרגלים; מקור התאריך: מסכת ראש השנה פרק א' משנה א'. ג) בו ניתנה המצוה הראשונה: קידוש-החודש ( - עליה נאמר בגמרא במסכת שבת דף ע"ה: אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן, מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות) – ב'תמ"ח; מקור התאריך: שמות פרק י"ב פסוקים א'-ב']
- ↑ [ - פטירת רבי יוסף קארו-מרן המחבר ( - בעל ספרי: שולחן-ערוך, בית-יוסף, כסף משנה, אבקת רוכל ועוד, ומגדולי הרבנים והפוסקים בעם היהודי) - ה'של"ה]
- ↑ [ - ערב ראש חודש סיון שניתנה בו תורה, ומנהג אמירת תפילת-השל"ה להצלחת הבנים; מקור התאריך: מקור המנהג הוא מרבי ישעיה הלוי הורוביץ-השל"ה הקדוש ( - שנפטר בין השנים: ה'ש"פ – ה'ש"צ), שהביאו בספרו ש'ני ל'וחות ה'ברית, מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה. מקובל לכנות תפילה זו 'תפילת-השל"ה', על אף שהשל"ה כתב שם שתפילה זו אינה פרי יצירתו, אלא של 'אחד המדקדקים הדבקים בהשם'. השל"ה לא פירט מי הוא אותו מדקדק, ובעקבות כך נאמרו השערות שונות בדבר זהותו של מחבר התפילה. יש שכתבו שמקור התפילה הוא מרבי שבתאי סופר ( - מפרמישלאן), שכן אף בסידורו ( - סידור הרש"ס) נמצאה תפילה זו. אחרים דחו טענה זו, משום שנראה שתפילה זו נוספה בסידורו מאוחר יותר בעקבות דברי השל"ה. יש שכתבו, שמקור התפילה הוא מהמקובל רבי בנימין הלוי, שלדעתם אף חיבר את ספר חמדת-ימים ( - ששאלת זהותו וטיבו של המחבר - האם היה קדום או מאוחר, והאם היה שבתאי או נאמן למסורת, היו שנויים במחלוקת, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר)]
- ↑ [ - פטירת דוד-המלך ( - מלך ישראל, אבי שושלת מלכות בית-דוד, וזכה בתואר נעים-זמירות-ישראל) – ב'תתקכ"ד; מקור התאריך: ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב' הלכה ג']
- ↑ [ - פטירת רבי חיים איצקוביץ מוולוז'ין ( - תלמידו של הגאון מווילנה, רבה של העיירה וולוז'ין שבמחוז מינסק שבבלארוס ומייסד ישיבת 'עץ חיים - וולוז'ין' הנודעת בכינויה אם-הישיבות) – ה'תקפ"א]
- ↑ [ - פטירת רבן גמליאל דיבנה-נשיא ישראל וראש הסנהדרין ( - עליו ביקש רבן יוחנן בן זכאי מאספסיאנוס: תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל; מסכת גיטין דף נ"ו) – ג'תת"ק]
- ↑ [ - לידת ופטירת יוסף-הצדיק ( - שנקרא כן: על שעמד בניסיון אשת פוטיפר, וכן על שנשמר שלא ללמוד ממעשי מצרים על אף היותו המשנה למלך, כמתואר בהרחבה בבראשית פרקים ל"ט-נ') – ב'קצ"ט - ב'ש"ט; מקור התאריך: המקורות לכך שנולד בתאריך זה, הינם המקורות הבאים: רבינו בחיי שמות פרק א' פסוק ו' בשם מדרש תדשא, וספר היובלים ( - מהספרים החיצוניים) פרק כ"ח פסוק ל"ב. וכן נראה להוכיח ממה שנאמר על רחל אמו שנפקדה בא' תשרי - תשעה חדשים בדיוק לפני א' תמוז, אך ניתן לדחות הוכחה זו. אולם ב'דובר שלום' בסידור 'אוצר התפלות' דף תנ"ד נכתב, שנולד בכ"ז תמוז. ויש הסוברים ( - המקור הוא בגירסת מדרש תדשא כפי שמובאת באוצר מדרשים-אייזנשטיין עמוד תע"ח אות ח') שנולד בכ"א תשרי. המקור לכך שנפטר בתאריך זה, הוא מדיוק גירסת הזית-רענן (לבעל המגן-אברהם) בילקוט שמעוני שמות פרק א']
- ↑ [ - פטירת רבי שלמה יצחקי-רש"י הקדוש, ( - מגדולי הראשונים, גדול פרשני התנ"ך והתלמוד ומכונה על שם כך: פרשנ-דתא) – ד'תתס"ה ( - יום חמישי 13/7/1105); מקור התאריך: כן נמצא בכתב יד סידור רש"י, וראה גם תשובות מהרש"ל סימן כ"ט]
- ↑ [ - א) פטירת אהרן-הכהן ( - הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, מסכת אבות פרק א' משנה י"ב) – ב'תפ"ז; מקור התאריך: תאריך זה הוא תאריך הפטירה היחיד המופיע בפירוש בתנ"ך, בחומש במדבר פרק ל"ג פסוק ל"ח: בחודש החמישי באחד לחודש, וכן פסק בשולחן ערוך סימן תק"פ סעיף ב'. אולם לפירוש הרלב"ג, הכוונה לא' שבט. ב) יש המציינים את תאריך זה, גם כיום פטירת בני-אהרן: אלעזר – ב'תקט"ז, ואיתמר. ג) על יום זה נכתב: משנכנס אב ממעטין בשמחה; מסכת תענית פרק ד' משנה ו'. תחילת תשעת-הימים ( - בהם חלים דינים מיוחדים של אבילות על חורבן בתי המקדש. בית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם; מסכת יומא דף ט')]
- ↑ [ - פטירת רבי יצחק לוריא-האריז"ל ( - המכונה גם האר"י-הקדוש, גדול מקובלי צפת, הוגה תורת 'קבלת-האר"י' ורבם של 'גורי-האר"י') – ה'של"ב]
- ↑ [ - אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו וכו', ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: שא נא עיניך בחור, וראה מה את בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה וכו'; מסכת תענית פרק ד' משנה ח']
- ↑ [ - תאריך זה נבחר לנושא הבא, מפאת סמיכותו לשאר נושאי שמירת הדת והמסורה – שיפורטו להלן בסמוך. זאת, היות ואין תאריך אחר המתקשר באופן מובהק אל התקנות והגדרים]
- ↑ [ - פטירת רבי יעקב סגל הלוי בן משה מולין-המהרי"ל ( - מנהיג יהדות אשכנז בימיו, רבה של מגנצא וראש ישיבה בה, אבי מנהגי אשכנז ומחבר ספרי: מנהגי מהרי"ל ( - הידוע גם בשמות: 'ספר מהרי"ל' ו'המנהגים'), שו"ת מהרי"ל ושו"ת מהרי"ל החדשות) – ה'קפ"ז]
- ↑ [ - תחילת השבוע האחרון בשנה ( - מקובל בשם הקדמונים, שכל יום בשבוע זה, בכוחו לתקן את אותו יום בשבוע של כל השנה החולפת. כנראה, על פי הכלל: הכל הולך אחר החיתום; ראה מסכת ברכות דף י"ב)]