לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

רב אשי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב אשי
דור דור רביעי לאמוראי בבל
בית מדרש ישיבת סורא
רבותיו רב כהנא מפום נהרא, אמימר
חבריו רב אחא בריה דרבא
קבר המיוחס למר טביומי בר רב אשי בגבול לבנון

רב אשי היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, ידידו של רבינא, ויחד עימו חתם וערך את התלמוד בבלי.

רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד בבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.

ידוע שהיה עשיר ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "תורה וגדולה במקום אחד"[1], וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו שהייתה לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את התלמוד בבלי[2]. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.

סידור התלמוד הבבלי ועריכתו[עריכה]

מפעל חייו היה סידור התלמוד הבבלי ועריכתו. במקום אחד אומר רבינא, תלמידו של רב אשי: במהדורה קמא של רב אשי אמר לנו כך, ובמהדורה בתרא של רב אשי אמר לנו באופן אחר[3]. לפי פירוש רב האיי גאון, רב אשי עמד בראש הישיבה ששים שנה, ובכל שנה, בשני חודשי הכלה, היה מסיים שתי מסכתות, באופן שבשלושים שנה סיים את כל הש"ס. וכן עשה בשלושים שנה אחרונות. מהדורה קמא היינו שלושים שנה ראשונות, ומהדורה בתרא הן שלושים שנה אחרונות.

המסורת שרב אשי הוא עורך התלמוד מסתמכת בעיקר על המימרא "רבי ור' נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה"[4].

רש"י מבאר ש"סוף כל האמוראין... רב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות, כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה...".

רב אשי ורבינא לא היו המסדרים הראשונים והיחידים של התלמוד הבבלי, שהרי יש הרבה סוגיות בתלמוד שעל פי תוכנן, לשונן וסגנונן אפשר לראות שהיו מסודרות זמן רב לפני רב אשי. רוב דברי האמוראים הראשונים הגיעו לרב אשי כשהם מסודרים כפי שהם בתלמוד לפנינו, ובעיקר פירוש המשנה, שנשנה והתפרש החל מן האמוראים הראשונים.

רב אשי סידר את החומר של הדור הקודם לו, וערך את החומר הרב, שהגיע אליו מסודר מבתי מדרש שונים, בלשונות שונות ובגרסאות שונות. ברר את אמיתת הגרסאות, ומסר לאומה תלמוד מסודר ומשוכלל.

גורמים שונים עזרו לרב אשי בביצוע המפעל הכביר שנטל על שכמו, שהקיף תקופה של מאות שנים. יש להניח שמפעל זה נעשה על ידי ועד גדול של חכמים, שהתרכז בישיבת סורא, בראשו עמד רב אשי. דבר זה נתאפשר בראש ובראשונה הודות לתנאים פוליטיים נוחים ומצב כלכלי טוב.

בבבל מלך המלך איזגדר השני, שיחסו לכל אזרחיו היה הוגן. בייחוד התייחס בחיבה ליהודים, ואת חכמיהם הוקיר. תחת שלטונו היה מצבם הכלכלי של יהודי בבל טוב למדי, והם נהנו מחופש יחסי. תנאים אלה איפשרו את המנוחה הדרושה לחכמי ישראל לביצוע המפעל הכביר.

נוסף לזה היה רב אשי עשיר מופלג. "מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד"[5]. היו לו נכסים מרובים ויערות[6]. בביתו השתמשו בכלים של זכוכית לבנה, שהיו יקרים מאוד.

פטירתו[עריכה]

לפני פטירתו נגלה אליו מלאך המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך מלאך המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).

עד רבינא ורב אשי היו סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו, ובהם הסתיים הדבר[7].

כאשר הייתה מתעוררת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים[8].


הערות שוליים

  1. גיטין נט ע"א.
  2. שיחות קודש תש"ל חלק א'.
  3. ב"ב קנז:ב
  4. ב"מ פו:א
  5. גטין נט:א
  6. מו"ק יב:ב, נדרים סב:ב
  7. תורת מנחם חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, מבמבה"ח כסלו, ה'תשט"ז. ומציין: ראה הקדמת הרמב"ם לספרו יד החזקה.
  8. אגרות קודש כרך ט ב'תרסח.