צלם

צֶלֶם, או צֶלֶם אֱלֹקִים, הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא אדם הראשון: "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ". בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים.

פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. בתורת הקבלה והחסידות מתייחס ה"צלם" לנפש השכלית, שבזכותה יכול האדם לבחור בין טוב לרע, והיא הממוצע המחבר בין הנפש האלוקית ובין הנפש הבהמית. בנשמה האלוקית ישנם כמה דרגות, והם נרמזים במילה "צלם" - הממוצע המחבר בינה לגוף: או בשלושת אותיות המילה "צלם" - צ', ל' ום', או בשני הביטויים "בצלמנו" ו"כדמותנו", או "בצלמו" ו"בצלם אלוקים".

מקור המושג

המושג "צלם", "צלם אלוקים" - מופיע בתיאור בריאת אדם הראשון בסיפור הבריאה:

נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ

— בראשית א, כו

וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ

— שם, כז

וגם בפסוקים מאוחרים יותר נזכר מעין זה:

בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹקִים עָשָׂה אֹתוֹ

— בראשית ה, א

שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם

— נח ט, ו

משמעות המושג

פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש להגשמה, והציעו פירושים אחרים:

• יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של המלאכים (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם אלוקים" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים".
• יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "פני אדם" שבמרכבה.
• יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" של אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה).

"צלם אלוקים" - דמיון האדם לבוראו

אמנם, רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית.

• יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שניתן לו שכל.
• יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שהוא היחיד שיש לו בחירה חופשית.
• יש שפירשו שהאדם דומה לה' בשליטה שיש לו על הנבראים.
• יש שפירשו שהדומה לה' היא הנשמה, שהיא נצחית ואינה אובדת כמוהו.

"צלם" - צורת הגוף

נאמר בפסוק "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ", ומפסוק זה למדו בתלמוד ירושלמי: "כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש". כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד.

בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם עשר כוחות נפשו המקבילים לעשר הספירות. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא העצם של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו).

"צלם" - נפש השכלית

בחסידות מבואר שה"צלם" הוא הנפש השכלית, שהיא ממוצע בין הנפש האלוקית והנפש הבהמית.

ההבדל בנפש השכלית בין יהודי וגוי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

"צלם" - חלקי הנשמה האלוקית

במקומות רבים בחסידות מבואר שב"צלם" נכללים כמה דרגות שונות, המתאימים לדרגות הנשמה האלוקית (והכוונה היא, שכיוון ש"צלם" הוא הממוצע בן האורות לכלים, בין הנפש האלוקית לגוף, כנ"ל - לכן נכללים בו כל דרגות הנשמה האלוקית).

שתי הדרגות "בצלמו" ו"בצלם אלוקים"

בספר הזוהר מבואר שכפילות הלשון "בצלמו" ו"בצלם אלוקים" מרמזת לשני ענינים שונים - דרגות שונות. בחסידות מבואר בענינם של שתי הדרגות, ש"בצלמו" - היא דרגת הנשמה שלמעלה שאינה יורדת ומתלבשת בגוף, אלא נשארת בבחינת מקיף; ו"בצלם אלוקים" - היא דרגת הנשמה היורדת לתוך הגוף. בדרגת הנשמה שלמעלה, שנבראה "בצלמו" - מאיר הביטול בדרגת יחודא עילאה, ובדרגת הנשמה שלמטה, שנבראה "בצלם אלוקים" - מאיר הביטול בדרגת יחודא תתאה

שתי הדרגות "בצלמנו" ו"כדמותנו"

במקומות מסויימים בחסידות מבואר ששני החלקים בנשמה נרמזים במילים "בצלמנו" ו"כדמותנו" - "בצלמנו" הוא הדמיון לעצמותו יתברך כביכול, ו"כדמותנו" (ובכ' הדמיון) הוא הדמיון לבחינת ממלא כל עלמין.

המילה "צלם" מתארת צורה עצמית - כלומר, ציור של דבר שאינו מופרד ממנו, אלא הוא חלק מחומר הדבר, כמו צורת אותיות שבחותם שהיא חלק מגוף החותם - ולכן מתייחסת לאורות של עולם האצילות, שאינם נפרדים מעצמות המאציל; והמילה "דמות" מתארת צורה לצורה - כלומר, ציור של דבר הדומה לציור המקורי - ולכן מתייחסת לאור של עולם האצילות כפי שהוא מתלבש בכלים של עולמות בי"ע.

שלושת הדרגות צ', ל' ום' של "צלם"

במקומות מסויימים בחסידות מבואר שחלקי הנשמה - המתלבשת בגוף, ושבבחינת מקיף - מחולקים לשלושה חלקים, הנרמזות באותיות המילה "צלם" עצמה:

• צ - רומזת לחלק הנשמה המתלבש בגוף - הכוחות הפנימיים, נר"נ, הכוללים תשעה כוחות (חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד), וכל אחד מהם כלול מעשר, ובסך הכל תשעים - צ'.
• ל - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, מקיף הקרוב - חיה שבנפש, שבה נכללים שלושת הכוחות חכמה, בינה ודעת הכלולים מעשר, ובסך הכל שלושים - ל'.
• ם - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, מקיף הרחוק - יחידה שבנפש, שבה נכלל (בנוסף לחכמה, בינה ודעת) גם הכתר, וכשארבעתם כלולים מעשר בסך הכל ארבעים - מ'.

הפסוק "אך בצלם יתהלך איש" נדרש בחסידות למשמעותו הפנימית, ש"איש" היינו המידות, ועל ידי הצלם נעשה "יתהלך איש" - הגדלת המידות. בהגדלה זו ישנם שלושה שלבים - מוטבע, מורגש ומושכל, השייכים לשלושת החלקים צ' ל' ם' שבצלם:

בתחילה כשנולד האדם - מידותיו הם קטנות, ומתחיל להאיר בו השכל כדי להגדיל את מידותיו ושידע להבחין בין טוב לרע, עד גיל י"ג שנה שאז מאיר בו בשלימות השכל עבור הנהגת המידות - צ' דצלם. אחר כך, מגיל י"ג עד כ' שנה, מאיר בו השכל יותר כך שיהיה אדם שכלי, שמידותיו יונהגו לפי השכל שישלוט עליהם - ל' דצלם. ומגיל כ' ועד ע' שנה גדל אצלו גם הרצון והתענוג שלמעלה מהשכל, וכן שלימות השכל (מוחין בעצם), כך שביכלתו להתעמק בהשכלות כשלעצמן בלי שייכות למידות - ם' דצלם.

פגם העוונות בצלם אלוקים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.