ערב יום כיפור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (44 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עיוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בחלוקת מעות ל[[צדקה]] ערב יום כיפור]] | [[קובץ:עיוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בחלוקת מעות ל[[צדקה]] ערב יום כיפור]] | ||
'''ערב יום כיפור''' הוא יום ט' | '''ערב יום כיפור''' הוא יום [[ט' בתשרי]] הסמוך ל[[יום הכיפורים]] החל בעשירי בתשרי. ביום זה מצווה להרבות באכילה ושתיה, נהוג לחוג יום זה כחג בתפילות ובמלבוש, מנהגים רבים נהוגים ביום זה החל ממנהג ה[[כפרות]] שעושים באשמורת הבוקר, טבילה ב[[מקווה]], סעודות היום, מרבים ב[[צדקה]], מנהג המלקות, ו[[וידוי]] בתפילת המנחה, [[ברכת הבנים]] ועוד. | ||
==בבית המקדש== | ==בבית המקדש== | ||
בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקדש יום זה להכנות האחרונות של הכהן הגדול לקראת העבודות של יום הכיפורים. | בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקדש יום זה להכנות האחרונות של הכהן הגדול לקראת העבודות של יום הכיפורים. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==הלכות ומנהגי היום== | ==הלכות ומנהגי היום== | ||
[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]] | |||
===כפרות=== | ===כפרות=== | ||
{{ערך מורחב|כפרות}} | {{ערך מורחב|כפרות}} | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
המנהג לומר בעת הכפר את תפילת "בני אדם..." ולאחר מכן אומרים "זה חליפתי זה כפרתי זה תמורתי..." ומסובבים את התרנגול סביב הראש. | המנהג לומר בעת הכפר את תפילת "בני אדם..." ולאחר מכן אומרים "זה חליפתי זה כפרתי זה תמורתי..." ומסובבים את התרנגול סביב הראש. | ||
=== מצוות אכילה=== | |||
===מצוות אכילה=== | |||
בערב יום הכיפורים מצווה לאכול סעודה כהכנה ליום הכיפורים שלא יזיק להם הצום{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כב ושוע"ר סימן תר"ד בתחילתו.}} מצווה זו היא מצווה מדברי סופרים{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח סעיף א במוסגר.}} אולם חכמים יסדו את תקנתם על דרש הפסוק: | בערב יום הכיפורים מצווה לאכול סעודה כהכנה ליום הכיפורים שלא יזיק להם הצום{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כב ושוע"ר סימן תר"ד בתחילתו.}} מצווה זו היא מצווה מדברי סופרים{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח סעיף א במוסגר.}} אולם חכמים יסדו את תקנתם על דרש הפסוק: | ||
{{ציטוט|תוכן="'ועניתם את נפשותיכם בתשעה' (ויקרא כג, לב.) וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי"|מקור=תלמוד בבלי יומא פא, ב.}} | {{ציטוט|תוכן="'ועניתם את נפשותיכם בתשעה' (ויקרא כג, לב.) וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי"|מקור=תלמוד בבלי יומא פא, ב.}} | ||
מדברי הגמרא משתמע שמעלת האכילה בערב יום כיפור אינה רק כהכנה לצום אלא נחשבת כהצום עצמו ושכרה גדול יותר שאינו דומה המקיים רצון ה' ואוכל למקיים רצונו וצם.{{הערה|שם=רא"ש}} ובשל כך אף במקרה שיש צורך בצום כגון הרוצה לצום [[תענית חלום]] אינו נצרך לכך שהאכילה עצמה נחשבת לצום | מדברי הגמרא משתמע שמעלת האכילה בערב יום כיפור אינה רק כהכנה לצום אלא נחשבת כהצום עצמו ושכרה גדול יותר שאינו דומה המקיים רצון ה' ואוכל למקיים רצונו וצם.{{הערה|שם=רא"ש}} ובשל כך אף במקרה שיש צורך בצום כגון הרוצה לצום [[תענית חלום]] אינו נצרך לכך שהאכילה עצמה נחשבת לצום{{הערה|לבוש סימן תרד סעיף א ושעו"ר שם.}}. | ||
ומטעם נוסף תיקנו לאכול משום שיום הכיפורים הינו חג ומכיוון שאי אפשר לכבדו במאכל ומשתה צריך לכבדו בערב החג | ומטעם נוסף תיקנו לאכול משום שיום הכיפורים הינו חג ומכיוון שאי אפשר לכבדו במאכל ומשתה צריך לכבדו בערב החג{{הערה|בית יוסף סימן תר"ד דיבור המתחיל ואם תאמר ושוע"ר שם.}}. | ||
ומצווה 'להרבות' באכילה ביום זה{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"ד סעיף א' וראה דיוק הלשון בשו"ר סימן תר"ח ובסידורו.}} (אולם חיוב האכילה אינו בכל רגע כב[[שבת]] שאסור בתענית אפילו לרגע אחד) וכמו שיעור ב' ימים{{הערה|סידור [[אדמו"ר הזקן]] ד"ה בערב יום הכיפורים.}} יש שפירשו שהכוונה שיאכל יותר משיעור יום אחד{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש לשולחן ערוך סימן תר"ד.}} אולם הרבי שולל ביאור זה שהרי כתוב "שיעור"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 313 הערה 10.}} ולכן נהגו לאכול | ומצווה 'להרבות' באכילה ביום זה{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"ד סעיף א' וראה דיוק הלשון בשו"ר סימן תר"ח ובסידורו.}} (אולם חיוב האכילה אינו בכל רגע כב[[שבת]] שאסור בתענית אפילו לרגע אחד) וכמו שיעור ב' ימים{{הערה|סידור [[אדמו"ר הזקן]] ד"ה בערב יום הכיפורים.}}. יש שפירשו שהכוונה שיאכל יותר משיעור יום אחד{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש לשולחן ערוך סימן תר"ד.}} אולם הרבי שולל ביאור זה שהרי כתוב "שיעור"{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 313 הערה 10.}} ולכן נהגו לאכול שתי סעודת ביום זה אחת סעודת היום ועוד לסעודת המפסקת.{{מקור}} | ||
בסעודה זו נהגו במנהגים שונים: נוהגים לאכול 'קרעפכין'{{הערה|שם=מנהגים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=66&hilite= ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58].}} וללא מלח | בסעודה זו נהגו במנהגים שונים: נוהגים לאכול '[[קרעפכין]]'{{הערה|שם=מנהגים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=66&hilite= ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58].}} וללא מלח{{הערה|הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] - ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157-8.}} ובידים או בשני ידיים{{הערה|הנהגת [[אדמו"ר הזקן]] - ספר [[בית רבי]]. הנהגת הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - המלך במסיבו חלק ב עמוד קיב-ג. שיחת ברכת ערב יום הכיפורים תשמ"ה נדפסה בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 319.}}. | ||
אולם ישנם הגבלות אכילה ביום זה: אין לאכול בו אלא מאכלים קלים ( | אולם ישנם הגבלות אכילה ביום זה: אין לאכול בו אלא מאכלים קלים (כבשר-עופות ודגים) הראויים להתעכל, בכדי שלא יהיה שבע ומתגאה ביום הכיפורים ואיסור זה הוא גם בסעודת הבוקר. כן אין אוכלים בו (גם בסעודת הבוקר) דברים המרבים זרע (כגון: שום וביצים). ואין אוכלים שומשמין שמעלה גרה ביום הכיפורים. ובסעודה המפסקת אין לאכול מוצרי [[חלב]] וכן אין לאכול דברים המחממים את הגוף{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח בסופו.}}. | ||
וביאר [[אדמו"ר הרש"ב]] שהאכילה בערב יום הכיפורים שייך לתענוג העצמי הבלתי מורגש{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157.}}. | וביאר [[אדמו"ר הרש"ב]] שהאכילה בערב יום הכיפורים שייך לתענוג העצמי הבלתי מורגש{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמוד 157.}}. | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
:ומצד היותו חג נוהגים בו ש: | :ומצד היותו חג נוהגים בו ש: | ||
*אין אומרים בו תחנון ולא למנצח (משום שאינו 'יום צרה') ולא מזמור לתודה{{הערה|שם=תרד|רמ"א סימן תר"ד סעיף ב ושוע"ר סימן תרד.}}. | *אין אומרים בו תחנון ולא למנצח (משום שאינו 'יום צרה') ולא מזמור לתודה{{הערה|שם=תרד|רמ"א סימן תר"ד סעיף ב ושוע"ר סימן תרד.}}. | ||
*לא אומרים בו אבינו מלכנו לא ב[[שחרית]] ולא במנחה.{{הערה|שם=תרד}} (אלא אם חל יום הכיפורים ב[[שבת]] שלא אומרים במשך השבת יש נוהגים לומר ב[[שחרית]] של ערב יום כיפור{{הערה|1=רמ"א סימן תר"ד שם והוא מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14721&st=&pgnum=85 הגהות מהרי"ל הלכות ערב יום כיפור].}}{{הערה|ומנהג חב"ד | *לא אומרים בו אבינו מלכנו לא ב[[שחרית]] ולא במנחה.{{הערה|שם=תרד}} (אלא אם חל יום הכיפורים ב[[שבת]] שלא אומרים במשך השבת יש נוהגים לומר ב[[שחרית]] של ערב יום כיפור{{הערה|1=רמ"א סימן תר"ד שם והוא מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14721&st=&pgnum=85 הגהות מהרי"ל הלכות ערב יום כיפור].}}{{הערה|1=ומנהג חב"ד כפי הנראה שלא אומרים; בספר שבח המועדים כתב שלא אומרים, (באוצר מנהגי חב"ד עמוד קעט כתב שאומרים אבל ברור שהוא טעות הדפוס עיי"ש - וכ"F הרשדב"ל דלהלן) וכך כותב גם הרשדב"ל ב[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=984&cat=9&haoro=3 הערות וביאורים] שלא אומרים (וראה ביומנו של ר' שלום דובער שור לחודש תשרי תשל"ד ([http://yomanim.com/images/2/22/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%93_-_%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%A8.pdf ספר זכרון דברי שלום עמוד לח]) שנהגו לראשונה בשנה ההיא לומר) וב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13638&CategoryID=2206 גליון התקשרות] כתבו מהשערה שהוא מנהג שנהג רק לשעתו. ולהעיר מהוראת הרבי (שיחת ו תשרי תשל"ה) שלא אומרים אבינו מלכנו רק כשאומרים תחנון.}}) | ||
*בנוגע לסליחות (לנוהגים לאומרן, | *בנוגע לסליחות (לנוהגים לאומרן, מה שאין כן מנהג חב"ד, שאין אומרים בעשרת ימי תשובה.{{הערה|ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58.}}) אלו האומרים ביום ממעטים באמירתן, אולם יש שמאריכים בסליחות קודם היום באשמורת הבוקר ולשיטתם נוהג יום טוב החל מתחילת יום כאמור לעיל.{{הערה|שם=תרד}} | ||
*רבותינו נשיאנו נהגו ללבוש [[בגד|בגדי]] יום טוב בערב יום הכיפורים.{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמוד קע"ז.}} | *רבותינו נשיאנו נהגו ללבוש [[בגד|בגדי]] יום טוב בערב יום הכיפורים.{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמוד קע"ז.}} | ||
=== חלוקת לעקאח === | === חלוקת לעקאח === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[לעקאח]]}} | |||
[[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שוטר]] עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת לעקאח]] בפתח [[חדר הרבי|חדרו]]]] | |||
על יסוד מנהג החסידים לבקש [[לעקאח]] מהרבי דווקא, נוהג הרבי ב[[ערב יום הכיפורים]] לחלק לעקאח לכל אחד ואחד כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור [[אבנט]] ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה{{הערה|שם=מנהגים}}. | |||
בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים. | |||
באחת ההזדמנויות שחילק הרבי לעקאח לאחד החסידים במוצאי יום הכיפורים, אמר הרבי: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"... על כל השנה{{הבהרה|מה הפירוש?}}. | |||
בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים. | |||
אצל | חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ"א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו{{הערה|החשש היה בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]], שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.}}, וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא "ישחקו" עמו{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ"א}}. | ||
בשנת [[תשמ"ט]] קישר הרבי לעניין את הפסוק "כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" המדבר אודות ה[[תורה]] וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר "ושאבתם מים בששון" מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ט}}. | |||
===פיוס חברים=== | ===פיוס חברים=== | ||
נוהגים ביום זה לפייס את כל מי שפגע בו ולבקש את מחילתו, מפני שיום הכיפורים מכפר רק על חטאים שהם לפני ה', אך מה שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרו, א-ח}}. | |||
על אף שבמשך כל השנה ראוי ללכת מיד ולפייס את מי שחור כנגדו, בכל זאת בערב יום כיפור צריך להיזהר בזה ביותר, כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה, ולא יהיה מקום לשים לקטרג על ישראל. | |||
על הנפגע לא להיות אכזרי מלמחול. אלא ימחל מיד. בשעת בקשת המחילה יש לפרט החטא באם לא מבייש את חברו. וסדר מיוחד יש בפיוס רבו המובהק באם חטא כנגדו וכן באם חטא כנגד אדם שנפטר. | |||
===טבילה במקווה=== | ===טבילה במקווה=== | ||
מלבד הטבילה בבוקר כמידי יום כפי הנהוג אצל חסידים{{הערה|אותה טובלים לאחר הכפרות ולפני התפילה (ראה בקובץ הלכה מאת הרב ברוין תשרי תשע"ז.}}, מוסיפים בערב יום כיפור טבילה מיוחדת. | מלבד הטבילה בבוקר כמידי יום כפי הנהוג אצל חסידים{{הערה|אותה טובלים לאחר הכפרות ולפני התפילה (ראה בקובץ הלכה מאת הרב ברוין תשרי תשע"ז.}}, מוסיפים בערב יום כיפור טבילה מיוחדת. | ||
שני טעמים הובאו לטבילה זו; משום טהרה מטומאת קרי, וכטבילה של גירות ותשובה. | שני טעמים הובאו לטבילה זו; משום טהרה מטומאת קרי, וכטבילה של גירות ותשובה. | ||
ומפני הטעם הראשון בלבד | ומפני הטעם הראשון בלבד הייתה מספיקה טבילה במים שאובים בלבד (או אפילו בהורקה של שלשה דליים עם מים בשיעור של תשעה קבים), ובאופן שידוע לו שלא נטמא בקרי פטור מטבילה (ונשים שאינם נשאות ובמקרים שאין להם חשש מפני טומאה זו, פטורות). אולם בשל הטעם השני שהוא משום גירות יש צורך בטבילה במי גשמים, שלשה טבילות כגר המתגייר, ואף נשים שאינם נשואות חייבות בה{{הערה|שולחן ערוך רבינו סימן תר"ו. למעשה, ישנם מקומות שהרב שעל אתר מבקש שימנעו הרווקות מללכת למקוה (שמירת המועדים עמ' 84)}} | ||
לפועל המנהג להקפיד בטבילה זו על חפיפת השערות ונקיון הגוף ביותר,{{מקור}} וטובלים ארבע פעמים: פעם אחת לשם טהרה מטומאת קרי, ועוד שלוש פעמים לשם גירות.{{מקור}} על פי פנימיות התורה ארבעת הטבילות הללו הם גם כנגד ארבעת האותיות בשם הוי'.{{מקור}} | לפועל המנהג להקפיד בטבילה זו על חפיפת השערות ונקיון הגוף ביותר,{{מקור}} וטובלים ארבע פעמים: פעם אחת לשם טהרה מטומאת קרי, ועוד שלוש פעמים לשם גירות.{{מקור}} על פי פנימיות התורה ארבעת הטבילות הללו הם גם כנגד ארבעת האותיות בשם הוי'.{{מקור}} | ||
נוהגים לערוך טבילה זו לאחר חצות היום | נוהגים לערוך טבילה זו לאחר חצות היום לפני תפילת מנחה{{הערה|שם=תרו יג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14721&st=&pgnum=86 מהרי"ל הלכות ערב יום כיפור], שולחן ערוך רבינו סימן תר"ו סעיף יג.}}. אם כי רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך ברבות מהשנים, וטבלו רק לפני תפילת שחרית{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד קעח.}}. | ||
במידת האפשר | במידת האפשר, נוהגים לטבול פעם נוספת לאחר סעודה מפסקת{{הערה|שם=תרו יג}}. | ||
===מלקות=== | ===מלקות=== | ||
{{ | [[קובץ:מלקות.jpg|ממוזער|ציור מאת [[זלמן קליינמן]], המתאר מלקות בערב יום כיפור]] | ||
קודם הטבילה במקוה{{הערה|סידור}} לפני תפילת מנחה נוהגים שכל הקהל לוקים ל"ט מלקות{{הערה|שו"ע אדה"ז תרז יא}}. ולמרות שהיום לא מועילה מלקות כי אין לנו דיינים סמוכים לזה, בכל זאת, נוהגים ללקות כדי שיכנע לבבו ויעשה [[תשובה]]. | |||
הנלקה לוקה כשהוא מוטה על הרצפה (ראה תמונה) לכיוון [[צפון]], כי משם מגיע ה[[כסף]] שהוא רוב הגורם ל[[עבירות]]{{הערה|שם יד}}. עדיף שילקה ברצועה מ[[עור]] של עגל (ולאו דוקא רחבה טפח), על פי הפסוק{{הערה|ישעיהו א ג}}: {{ציטוטון|ידע שור קונהו}}{{הערה|שו"ע אדה"ז תרז יג יד}}. | |||
המלקה חובט קלות בשלושה נקודות בגבו של הנלקה, ובכל חביטה, אומרים שניהם מלה אחת מהפסוק {{ציטוטון|והוא רחום}}, עד שמסיימים אותו שלוש פעמים{{הערה|שם יב}}. | |||
===וידוי=== | ===וידוי=== | ||
{{ | מתפללים תפילת מנחה לפני הסעודה המפסקת ואומרים בסיום תפילת שמונה עשרה את נוסח הוידוי הנאמר בכל תפילות יום הכיפורים. את הווידוי אומרים בתפילה הלחש ואין השליח ציבור חוזר עליו. | ||
מן הדין מצות הוידוי היא בתחילת זמן הכפרה, דהיינו בליל יום הכיפורים עם חשכה, אולם חששו חכמים שמא תתבלבל עליו דעתו בסעודה מחמת שיכרות וכדומה, ולא יוכל להתוודות בהתחלת זמן הכפרה בליל יום הכיפורים, ועל כן הצריכו להתוודות כבר בערב יום הכיפורים לפני הסעודה המפסקת{{הערה|שו"ע אדמוה"ז תר"ז, א.}}. | |||
===ברכת הבנים=== | ===ברכת הבנים=== | ||
{{ערך מורחב|ברכת התמימים}} | {{ערך מורחב|ברכת התמימים}} | ||
{{ | מנהג ישראל קדום הוא{{הערה|סקירה מקורות וטעמים, בגליון 'המשר - תורני' ערב פרשת ויחי תשפ"א, '''ישימך אלוקים''' עמוד יח.}} לברך את הילדים בברכת כהנים קודם שיוצאים לבית הכנסת. המנהג מופיע לראשונה אצל רבותינו האחרונים בספרו של רבי חיים בן בצלאל אחיו של [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ספר החיים, פרנסה וכלכלה פרק ו.}}. | ||
החל משנת [[תשי"ב]] הנהיג הרבי את מעמד 'ברכת התמימים', בו מברך הרבי קודם כל נדרי את כל הבחורים הלא נשואים השוהים בחצר הרבי. בנוסף לברכה הנהוגה, נושא הרבי בדרך כלל שיחה קצרה במעמד זה, ומיד לאחר מכן יורד לתפילת כל נדרי עם הציבור. בשנים הראשונות בירך הרבי את הבחורים בחדרו, ובעקבות ריבוי הבחורים, נערך המעמד ב{{ה|זאל הקטן}}. | |||
בחלק מקהילות ישראל פשט המנהג לברך את הילדים בכל ערב שבת, ובחלקם רק בערב יום הכיפורים, כאשר האב סומך את ידיו על בניו כפי שעשה יעקב לנכדיו מנשה ואפרים, ופותח את הברכה בפסוק: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה"{{הערה|אצל הנוהגים לברך גם את הבנות, נוהגים האבות לומר ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה.}}, ולאחר מכן לומר את ברכת כהנים. | |||
מנהג זה עורר פולמוס הלכתי כיון שאסור לישראל לברך את ברכת כהנים, ולכן יש שנהגו לעשות זאת בלא לסמוך את הידיים על ראש הבן. | |||
על יסוד מנהג זה נהגו החסידים - הרואים את עצמם כבנים רוחניים של הרבי - להיכנס לרבותינו נשיאינו ולבקש את ברכתם בערב יום הכיפורים סמוך לזמן התקדש החג. | |||
אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נהוג שבירך את החסידים שנכנסו אליו לבקש את ברכתו בנוסח: "דער אויבערשטער זאָל מעורר זיין מיט אַ התעוררות [=שהקב"ה יעורר בהתעוררות] תשובה אמתית מתוך פנימיות ונקודת הלב". | |||
החל משנת [[תשי"ב]] (שהייתה הפעם הראשונה של ערב יום כיפור לאחר שהרבי קיבל על עצמו בגלוי את הנהגת חסידות חב"ד) הנהיג הרבי את מעמד 'ברכת התמימים', בו מברך הרבי קודם כל נדרי את כל הבחורים הלא נשואים השוהים בחצר הרבי. בנוסף לברכה הנהוגה, נושא הרבי בדרך כלל שיחה קצרה במעמד זה, ומיד לאחר מכן יורד לתפילת כל נדרי עם הציבור. בשנים הראשונות בירך הרבי את הבחורים בחדרו, ובעקבות ריבוי הבחורים, נערך המעמד ב{{ה|זאל הקטן}}. | |||
בנוסף לברכת התמימים הנערכת דקות לפני כניסת החג, מברך הרבי את כל החסידים לאחר תפילת מנחה בשיחת ברכה מיוחדת. בברכה זו פעמים רבות הרבי מברך לפי סדר הא' ב' "שנת אורה, שנת ברכה" וכן הלאה. | |||
==מהותו של יום ועבודתו== | ==מהותו של יום ועבודתו== | ||
בערב יום הכיפורים העבודה היא [[חרטה]] על העבר, ביום הכיפורים - קבלה על להבא{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' תשרי|היום יום ט' תשרי]].}}. | |||
עניינו של ערב יום הכיפורים הוא הכנה ו'''התחלה''' של כל העניינים שביום הכיפורים עצמו, ובעבודת ה' ביום זה אפשר לפעול כבר את העניינים שפועלים בעבודת יום הכיפורים. | עניינו של ערב יום הכיפורים הוא הכנה ו'''התחלה''' של כל העניינים שביום הכיפורים עצמו, ובעבודת ה' ביום זה אפשר לפעול כבר את העניינים שפועלים בעבודת יום הכיפורים. | ||
| שורה 95: | שורה 128: | ||
* הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - [[אלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)] | * הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - [[אלול]] תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)] | ||
===מולטימדיה=== | ===מולטימדיה=== | ||
* [http:// | * [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8/ חלוקת לעקאח לפני יום כיפור] (לקט) {{וידפו|}} | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57099 ערב יום הכיפורים אצל הרבי בשנים תשמ"א ותשמ"ט] {{תמונה}} | ||
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2593 הרבי מברך את התמימים ( | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64326 הרבי בעריכת 'כפרות' (תנש"א)] {{וידפו}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ"ח]{{וידאו}} | * [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/ הרבי מברך את התמימים (תשמ"א)] {{וידפו}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 התמימים מצפים לברכת הרבי ( | * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2593 הרבי מברך את התמימים (תשד"מ)] {{וידאו}} {{קישור שבור}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1588 | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1446 הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ"ח] {{וידאו}} | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1592 התמימים מצפים לברכת הרבי (תנש"א)] {{וידאו}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1588 כפרות ולעקאח אצל הרבי (תשמ"א ותשד"מ)] {{וידאו}} | |||
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3796949 הרבי מחלק לעקאח] (תש"נ) בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64301 הרבי בחלוקת לעקאח (תנש"א)] {{וידאו}} | |||
===אתרים=== | |||
*[[מכון הלכה חב"ד]], [https://chabad.info/beis-medrash/622309/ צ'ק ליסט לערב יום כיפור] {{אינפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/133684 כִּי לֶקַח טוב נָתַתִּי לָכֶם | החלוקה הייחודית של ערב יום כיפור]''' {{COL}} | |||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{כיפור}} | {{כיפור}} | ||
[[קטגוריה:יום הכיפורים]] | [[קטגוריה:יום הכיפורים]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:05, 30 ביוני 2024
ערב יום כיפור הוא יום ט' בתשרי הסמוך ליום הכיפורים החל בעשירי בתשרי. ביום זה מצווה להרבות באכילה ושתיה, נהוג לחוג יום זה כחג בתפילות ובמלבוש, מנהגים רבים נהוגים ביום זה החל ממנהג הכפרות שעושים באשמורת הבוקר, טבילה במקווה, סעודות היום, מרבים בצדקה, מנהג המלקות, ווידוי בתפילת המנחה, ברכת הבנים ועוד.
בבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקדש יום זה להכנות האחרונות של הכהן הגדול לקראת העבודות של יום הכיפורים.
בבוקרו של יום מפרישים על הכהן מי חטאת היות וזהו היום השביעי לטהרתו, ולאחר מכן מעמידים אותו בשער המזרח ומעבירים לפניו פרים אילים וכבשים כדי שיהיה רגיל בעבודה.
ביום זה מכניס הכהן גדול שלושה מנים מתערובת הקטורת אל המכתשת, ושוחק את הסממנין יפה יפה כדי שהתערובת תהא דקה מן הדקה.
במשך היום זקני בית דין מוסרים את הכהן הגדול לזקני כהונה שמעלים אותו לעליית בית אבטינס ומלמדים אותו את עבודת חפינת הקטורת, וכן משביעים אותו שלא ישנה מאומה ממה שלימדו אותו[1].
הלכות ומנהגי היום[עריכה | עריכת קוד מקור]
כפרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כפרות |
בערב יום כיפור באשמורת הבוקר מנהג לשחוט תרנגול לבן, כי בשעה זו חוט של חסד גובר בעולם ושוחטים אותו להמתיק הגבורות. ונקרא כפרה כמו שעיר המשתלח. ויש נוהגים לקחת תרנגול לכל אחד ואחד ויש הלוקחים לכמה יחד.
המנהג לומר בעת הכפר את תפילת "בני אדם..." ולאחר מכן אומרים "זה חליפתי זה כפרתי זה תמורתי..." ומסובבים את התרנגול סביב הראש.
מצוות אכילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערב יום הכיפורים מצווה לאכול סעודה כהכנה ליום הכיפורים שלא יזיק להם הצום[2] מצווה זו היא מצווה מדברי סופרים[3] אולם חכמים יסדו את תקנתם על דרש הפסוק:
"'ועניתם את נפשותיכם בתשעה' (ויקרא כג, לב.) וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי"
— תלמוד בבלי יומא פא, ב.
מדברי הגמרא משתמע שמעלת האכילה בערב יום כיפור אינה רק כהכנה לצום אלא נחשבת כהצום עצמו ושכרה גדול יותר שאינו דומה המקיים רצון ה' ואוכל למקיים רצונו וצם.[2] ובשל כך אף במקרה שיש צורך בצום כגון הרוצה לצום תענית חלום אינו נצרך לכך שהאכילה עצמה נחשבת לצום[4]. ומטעם נוסף תיקנו לאכול משום שיום הכיפורים הינו חג ומכיוון שאי אפשר לכבדו במאכל ומשתה צריך לכבדו בערב החג[5].
ומצווה 'להרבות' באכילה ביום זה[6] (אולם חיוב האכילה אינו בכל רגע כבשבת שאסור בתענית אפילו לרגע אחד) וכמו שיעור ב' ימים[7]. יש שפירשו שהכוונה שיאכל יותר משיעור יום אחד[8] אולם הרבי שולל ביאור זה שהרי כתוב "שיעור"[9] ולכן נהגו לאכול שתי סעודת ביום זה אחת סעודת היום ועוד לסעודת המפסקת.[דרוש מקור]
בסעודה זו נהגו במנהגים שונים: נוהגים לאכול 'קרעפכין'[10] וללא מלח[11] ובידים או בשני ידיים[12].
אולם ישנם הגבלות אכילה ביום זה: אין לאכול בו אלא מאכלים קלים (כבשר-עופות ודגים) הראויים להתעכל, בכדי שלא יהיה שבע ומתגאה ביום הכיפורים ואיסור זה הוא גם בסעודת הבוקר. כן אין אוכלים בו (גם בסעודת הבוקר) דברים המרבים זרע (כגון: שום וביצים). ואין אוכלים שומשמין שמעלה גרה ביום הכיפורים. ובסעודה המפסקת אין לאכול מוצרי חלב וכן אין לאכול דברים המחממים את הגוף[13].
וביאר אדמו"ר הרש"ב שהאכילה בערב יום הכיפורים שייך לתענוג העצמי הבלתי מורגש[14].
יום טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף שערב יום הכיפורים אין לו דין חג נהגו ישראל לעשותו חג. וישנם חילוקי מנהגים אם נוהג חג החל מליל ט בתשרי בצאת הכוכבים או מעלות השחר של ערב יום הכיפורים (אמנם לפני צאת הכוכבים ודאי אין נוהג חג, שלכן אומרים תחנון במנחה שלפניו בשונה מחגים אחרים).
- ומצד היותו חג נוהגים בו ש:
- אין אומרים בו תחנון ולא למנצח (משום שאינו 'יום צרה') ולא מזמור לתודה[15].
- לא אומרים בו אבינו מלכנו לא בשחרית ולא במנחה.[15] (אלא אם חל יום הכיפורים בשבת שלא אומרים במשך השבת יש נוהגים לומר בשחרית של ערב יום כיפור[16][17])
- בנוגע לסליחות (לנוהגים לאומרן, מה שאין כן מנהג חב"ד, שאין אומרים בעשרת ימי תשובה.[18]) אלו האומרים ביום ממעטים באמירתן, אולם יש שמאריכים בסליחות קודם היום באשמורת הבוקר ולשיטתם נוהג יום טוב החל מתחילת יום כאמור לעיל.[15]
- רבותינו נשיאנו נהגו ללבוש בגדי יום טוב בערב יום הכיפורים.[19]
חלוקת לעקאח[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – לעקאח |
על יסוד מנהג החסידים לבקש לעקאח מהרבי דווקא, נוהג הרבי בערב יום הכיפורים לחלק לעקאח לכל אחד ואחד כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה[10].
בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.
באחת ההזדמנויות שחילק הרבי לעקאח לאחד החסידים במוצאי יום הכיפורים, אמר הרבי: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"... על כל השנה[דרושה הבהרה].
בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מו' תשרי וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, בהושענא רבה (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.
חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים תשמ"א, כאשר נסע הרבי למקוה, הודיע המזכיר ר' לייבל גרונר כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו[20], וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא "ישחקו" עמו[21].
בשנת תשמ"ט קישר הרבי לעניין את הפסוק "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" המדבר אודות התורה וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר "ושאבתם מים בששון" מאדמו"ר הצמח צדק[22].
פיוס חברים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוהגים ביום זה לפייס את כל מי שפגע בו ולבקש את מחילתו, מפני שיום הכיפורים מכפר רק על חטאים שהם לפני ה', אך מה שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו[23].
על אף שבמשך כל השנה ראוי ללכת מיד ולפייס את מי שחור כנגדו, בכל זאת בערב יום כיפור צריך להיזהר בזה ביותר, כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה, ולא יהיה מקום לשים לקטרג על ישראל.
על הנפגע לא להיות אכזרי מלמחול. אלא ימחל מיד. בשעת בקשת המחילה יש לפרט החטא באם לא מבייש את חברו. וסדר מיוחד יש בפיוס רבו המובהק באם חטא כנגדו וכן באם חטא כנגד אדם שנפטר.
טבילה במקווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד הטבילה בבוקר כמידי יום כפי הנהוג אצל חסידים[24], מוסיפים בערב יום כיפור טבילה מיוחדת.
שני טעמים הובאו לטבילה זו; משום טהרה מטומאת קרי, וכטבילה של גירות ותשובה. ומפני הטעם הראשון בלבד הייתה מספיקה טבילה במים שאובים בלבד (או אפילו בהורקה של שלשה דליים עם מים בשיעור של תשעה קבים), ובאופן שידוע לו שלא נטמא בקרי פטור מטבילה (ונשים שאינם נשאות ובמקרים שאין להם חשש מפני טומאה זו, פטורות). אולם בשל הטעם השני שהוא משום גירות יש צורך בטבילה במי גשמים, שלשה טבילות כגר המתגייר, ואף נשים שאינם נשואות חייבות בה[25]
לפועל המנהג להקפיד בטבילה זו על חפיפת השערות ונקיון הגוף ביותר,[דרוש מקור] וטובלים ארבע פעמים: פעם אחת לשם טהרה מטומאת קרי, ועוד שלוש פעמים לשם גירות.[דרוש מקור] על פי פנימיות התורה ארבעת הטבילות הללו הם גם כנגד ארבעת האותיות בשם הוי'.[דרוש מקור]
נוהגים לערוך טבילה זו לאחר חצות היום לפני תפילת מנחה[26]. אם כי רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך ברבות מהשנים, וטבלו רק לפני תפילת שחרית[27].
במידת האפשר, נוהגים לטבול פעם נוספת לאחר סעודה מפסקת[26].
מלקות[עריכה | עריכת קוד מקור]
קודם הטבילה במקוה[28] לפני תפילת מנחה נוהגים שכל הקהל לוקים ל"ט מלקות[29]. ולמרות שהיום לא מועילה מלקות כי אין לנו דיינים סמוכים לזה, בכל זאת, נוהגים ללקות כדי שיכנע לבבו ויעשה תשובה.
הנלקה לוקה כשהוא מוטה על הרצפה (ראה תמונה) לכיוון צפון, כי משם מגיע הכסף שהוא רוב הגורם לעבירות[30]. עדיף שילקה ברצועה מעור של עגל (ולאו דוקא רחבה טפח), על פי הפסוק[31]: "ידע שור קונהו"[32].
המלקה חובט קלות בשלושה נקודות בגבו של הנלקה, ובכל חביטה, אומרים שניהם מלה אחת מהפסוק "והוא רחום", עד שמסיימים אותו שלוש פעמים[33].
וידוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתפללים תפילת מנחה לפני הסעודה המפסקת ואומרים בסיום תפילת שמונה עשרה את נוסח הוידוי הנאמר בכל תפילות יום הכיפורים. את הווידוי אומרים בתפילה הלחש ואין השליח ציבור חוזר עליו.
מן הדין מצות הוידוי היא בתחילת זמן הכפרה, דהיינו בליל יום הכיפורים עם חשכה, אולם חששו חכמים שמא תתבלבל עליו דעתו בסעודה מחמת שיכרות וכדומה, ולא יוכל להתוודות בהתחלת זמן הכפרה בליל יום הכיפורים, ועל כן הצריכו להתוודות כבר בערב יום הכיפורים לפני הסעודה המפסקת[34].
ברכת הבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ברכת התמימים |
מנהג ישראל קדום הוא[35] לברך את הילדים בברכת כהנים קודם שיוצאים לבית הכנסת. המנהג מופיע לראשונה אצל רבותינו האחרונים בספרו של רבי חיים בן בצלאל אחיו של המהר"ל מפראג[36].
בחלק מקהילות ישראל פשט המנהג לברך את הילדים בכל ערב שבת, ובחלקם רק בערב יום הכיפורים, כאשר האב סומך את ידיו על בניו כפי שעשה יעקב לנכדיו מנשה ואפרים, ופותח את הברכה בפסוק: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה"[37], ולאחר מכן לומר את ברכת כהנים.
מנהג זה עורר פולמוס הלכתי כיון שאסור לישראל לברך את ברכת כהנים, ולכן יש שנהגו לעשות זאת בלא לסמוך את הידיים על ראש הבן.
על יסוד מנהג זה נהגו החסידים - הרואים את עצמם כבנים רוחניים של הרבי - להיכנס לרבותינו נשיאינו ולבקש את ברכתם בערב יום הכיפורים סמוך לזמן התקדש החג.
אצל אדמו"ר הריי"צ היה נהוג שבירך את החסידים שנכנסו אליו לבקש את ברכתו בנוסח: "דער אויבערשטער זאָל מעורר זיין מיט אַ התעוררות [=שהקב"ה יעורר בהתעוררות] תשובה אמתית מתוך פנימיות ונקודת הלב".
החל משנת תשי"ב (שהייתה הפעם הראשונה של ערב יום כיפור לאחר שהרבי קיבל על עצמו בגלוי את הנהגת חסידות חב"ד) הנהיג הרבי את מעמד 'ברכת התמימים', בו מברך הרבי קודם כל נדרי את כל הבחורים הלא נשואים השוהים בחצר הרבי. בנוסף לברכה הנהוגה, נושא הרבי בדרך כלל שיחה קצרה במעמד זה, ומיד לאחר מכן יורד לתפילת כל נדרי עם הציבור. בשנים הראשונות בירך הרבי את הבחורים בחדרו, ובעקבות ריבוי הבחורים, נערך המעמד בזאל הקטן.
בנוסף לברכת התמימים הנערכת דקות לפני כניסת החג, מברך הרבי את כל החסידים לאחר תפילת מנחה בשיחת ברכה מיוחדת. בברכה זו פעמים רבות הרבי מברך לפי סדר הא' ב' "שנת אורה, שנת ברכה" וכן הלאה.
מהותו של יום ועבודתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בערב יום הכיפורים העבודה היא חרטה על העבר, ביום הכיפורים - קבלה על להבא[38].
עניינו של ערב יום הכיפורים הוא הכנה והתחלה של כל העניינים שביום הכיפורים עצמו, ובעבודת ה' ביום זה אפשר לפעול כבר את העניינים שפועלים בעבודת יום הכיפורים.
עניין זה מתבטא בכך שצום יום הכיפורים מתאפשר רק אודות לאכילה והשתייה שביום זה, עד שאמרו חז"ל שהוא עצמו נחשב לתענית 'כל האוכל..כאילו התענה'. ובעומק יותר כבר בערב יום כיפור מתחילה עבודת יום כיפור (ולא רק הכשרה), והוא על פי המבואר בקבלה שצום ביום כיפור עניינו 'סוד אכילה ושתייה פנימית' - שביום זה האכילה היא לפנימיות הלב והנשמה.[39], שזה עניין 'להחיותם ברעב' שעל ידי העינוי יש מאכל לפנימית הלב.[40] אמנם אכילה זו (הפנימית) היא דווקא על ידי שקודמת לה האכילה שבערב יום כיפור, שאז כשה'אכילה חיצונית' לחיצונית הלב כבר נעשתה בשלימות אפשרי שתהיה אכילה פנימית לפנימיות הנפש.[41] ויוצא שתחילת המשכת ה'חיות' ('להחיותם ברעב') שביום כיפור הוא בערב היום על ידי האכילה אלא שבערב היום הוא בחיצוניות הנשמה וביום כיפור עצמו הוא לפנימיות הנשמה.
אולם ישנו מעלה בערב יום הכיפורים אפילו על יום הכיפורים עצמו ובכמה פרטים ועניינים:
- שהעבודה היא באכילה גשמית, ווכמה מעלות בזה:
- א. שהגילויים של יום הכיפורים (גילוי היחידה) נמשך בגשמיות העולם.[42]
- ב. שורש ההמשכה שפועלת העבודה הנעשית בדברים גשמיים הוא ממקום גבוה יותר מעבודה ברוחנית.[43][44]
- ג. מצד 'עבודת הבירורים' שבאכילה גשמית. שבאכילה הוא מברר ומגלה את הניצוצות שבמאכל ששורשם ממקום גבוה ביותר.[45]
- ד. עבודת יום הכיפורים בכלל מדגישה את החשיבות שיש דווקא במציאותו הגשמית של יהודי. שלכן עיקר המצווה ביום כיפור הוא עינוי הגוף - אי אכילה אי שתיה וכן הלאה - אף שישנו אופן שעינוי זה מפריע ומחליש את העבודה הרוחנית..) וסיבת הדבר הוא כי ביום כיפור מתגלית דרגת היחידה שבנפש, שמצד מעלתה התגלותה חודרת בכל דרגות הנפש ועד שנרגשת ומתבטאת בעיקר בדרגות הנמוכות.[46]
- עניין זה מתבטא גם בערב יום כיפור במצוות האכילה לפי שהטעם הפשוט למצוות האכילה (והוא טעם עיקרי) הוא בכדי "שתוכלו להתענות..שלא יזיק להם העינוי".[47] כלומר על אף שכל יהודי חש ומרגיש תענוג באי האכילה ביום הכיפור להיותה רצון ה' (ואכילה רוחנית) למרות זאת דואגת התורה להרגשתו הגשמית (מצד גופו) שגם 'מצידה' יהיה נקל יותר לקיים המצווה ולכן מצווה התורה לאכול. (דבר זה ממחיש את התגלות ה'יחידה' במצוות שבערב יום כיפור שלכן נוגע מאוד מצב הגוף ושייכותה שלה לתורה ומצוות).[48]
- ועוד מעלה מצד עבודת האדם, על פי הידוע שבגילוי של יום הכיפורים אינו נוגע כל כך עבודת האדם (לפי שעניין התשובה הוא רק להסיר המונעים לגילוי של "עיצומו של יום"[49]) אמנם בערב יום כיפור ישנו עניין זה מצד (עבודת) האדם. שכל ענייני היום - תשיעי ועשירי, כולל העניין של "עיצומו של יום מכפר"[50] נפעלים על ידי האכילה, לכן אמרו: "כל האוכל...כאילו התענה תשיעי ועשירי".[44]
- ומעלת ההתחלה, העינוי והאכילה שביום הכיפורים (שגם בו ישנו אכילה של פנימיות הלב) והעינוי והאכילה שבערב היום (שגם בו ישנו עינוי - "כאילו התענה") הוא חיבור הופכים (שעניינם בעבודת האדם חיבור סור מרע ועשה טוב לנקודה אחת) חיבור זה הוא תוצאה של גילוי היחידה שבה נמצאים כל ענייני העבודה והנפש בבחינת 'נקודה'. ו"תחילת" החיבור הוא בערב יום כיפור עוד לפני התקדש היום.[51]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הזקן - שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים - סימן תרד ואילך. (בטקסט)
- הרב יהושע מונדשיין - אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי - יום הכיפורים (עמוד קעא)
מולטימדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חלוקת לעקאח לפני יום כיפור (לקט)
- ערב יום הכיפורים אצל הרבי בשנים תשמ"א ותשמ"ט
- הרבי בעריכת 'כפרות' (תנש"א)
- הרבי מברך את התמימים (תשמ"א)
- הרבי מברך את התמימים (תשד"מ) (הקישור אינו פעיל, כ"ד בסיוון ה'תשפ"ד)
- הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ"ח
- התמימים מצפים לברכת הרבי (תנש"א)
- כפרות ולעקאח אצל הרבי (תשמ"א ותשד"מ)
- הרבי מחלק לעקאח (תש"נ) בתוך מגזין הוידאו השבועי של jem
- הרבי בחלוקת לעקאח (תנש"א)
אתרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכון הלכה חב"ד, צ'ק ליסט לערב יום כיפור
- כִּי לֶקַח טוב נָתַתִּי לָכֶם | החלוקה הייחודית של ערב יום כיפור
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ מחשש הצדוקים בתקופת בית המקדש השני שקנו את הכהונה הגדולה בכסף אך לא האמינו בשלימות בתורה שבעל פה.
- ↑ 2.0 2.1 רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כב ושוע"ר סימן תר"ד בתחילתו.
- ↑ שוע"ר סימן תר"ח סעיף א במוסגר.
- ↑ לבוש סימן תרד סעיף א ושעו"ר שם.
- ↑ בית יוסף סימן תר"ד דיבור המתחיל ואם תאמר ושוע"ר שם.
- ↑ שולחן ערוך סימן תר"ד סעיף א' וראה דיוק הלשון בשו"ר סימן תר"ח ובסידורו.
- ↑ סידור אדמו"ר הזקן ד"ה בערב יום הכיפורים.
- ↑ אשל אברהם מבוטשאטש לשולחן ערוך סימן תר"ד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כט עמוד 313 הערה 10.
- ↑ 10.0 10.1 ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58.
- ↑ הוראת אדמו"ר הרש"ב - ספר השיחות תרצ"ז עמוד 157-8.
- ↑ הנהגת אדמו"ר הזקן - ספר בית רבי. הנהגת הרב לוי יצחק שניאורסון - המלך במסיבו חלק ב עמוד קיב-ג. שיחת ברכת ערב יום הכיפורים תשמ"ה נדפסה בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 319.
- ↑ שוע"ר סימן תר"ח בסופו.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ז עמוד 157.
- ↑ 15.0 15.1 15.2 רמ"א סימן תר"ד סעיף ב ושוע"ר סימן תרד.
- ↑ רמ"א סימן תר"ד שם והוא מהגהות מהרי"ל הלכות ערב יום כיפור.
- ↑ ומנהג חב"ד כפי הנראה שלא אומרים; בספר שבח המועדים כתב שלא אומרים, (באוצר מנהגי חב"ד עמוד קעט כתב שאומרים אבל ברור שהוא טעות הדפוס עיי"ש - וכ"F הרשדב"ל דלהלן) וכך כותב גם הרשדב"ל בהערות וביאורים שלא אומרים (וראה ביומנו של ר' שלום דובער שור לחודש תשרי תשל"ד (ספר זכרון דברי שלום עמוד לח) שנהגו לראשונה בשנה ההיא לומר) ובגליון התקשרות כתבו מהשערה שהוא מנהג שנהג רק לשעתו. ולהעיר מהוראת הרבי (שיחת ו תשרי תשל"ה) שלא אומרים אבינו מלכנו רק כשאומרים תחנון.
- ↑ ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד עמוד קע"ז.
- ↑ החשש היה בעקבות מאורעות שמיני עצרת תשל"ח, שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.
- ↑ יומן שנת הקהל תשמ"א
- ↑ שיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ט
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז תרו, א-ח
- ↑ אותה טובלים לאחר הכפרות ולפני התפילה (ראה בקובץ הלכה מאת הרב ברוין תשרי תשע"ז.
- ↑ שולחן ערוך רבינו סימן תר"ו. למעשה, ישנם מקומות שהרב שעל אתר מבקש שימנעו הרווקות מללכת למקוה (שמירת המועדים עמ' 84)
- ↑ 26.0 26.1 מהרי"ל הלכות ערב יום כיפור, שולחן ערוך רבינו סימן תר"ו סעיף יג.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד קעח.
- ↑ סידור
- ↑ שו"ע אדה"ז תרז יא
- ↑ שם יד
- ↑ ישעיהו א ג
- ↑ שו"ע אדה"ז תרז יג יד
- ↑ שם יב
- ↑ שו"ע אדמוה"ז תר"ז, א.
- ↑ סקירה מקורות וטעמים, בגליון 'המשר - תורני' ערב פרשת ויחי תשפ"א, ישימך אלוקים עמוד יח.
- ↑ ספר החיים, פרנסה וכלכלה פרק ו.
- ↑ אצל הנוהגים לברך גם את הבנות, נוהגים האבות לומר ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה.
- ↑ היום יום ט' תשרי.
- ↑ עץ חיים שער יום הכיפורים פרק א, סידור האריז"ל ושער הכוונות.
- ↑ לקוטי תורה שיר השירים יד, ב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 313.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כד עמוד 564.
- ↑ ועל דרך המעלה שבפורים שהיא באכילה גשמית על יום הכיפורים (תורה אור מגילת אסתר צה, ד ועוד).
- ↑ 44.0 44.1 לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 318-9.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כד עמוד 573.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כט עמוד 524 (באידיש) (מתורגם).
- ↑ שולחן ערוך רבינו תחילת סימן תר"ד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330 ואילך.
- ↑ ראה ליקוטי שיחות חלק ד עמוד 1149.
- ↑ רמב"ם הלכות תשובה א, ג.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330.
| יום הכיפורים |
|---|
| ערב יום כיפור |
| כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים |
| סדר התפילות |
| כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור |
| ענינים כלליים |
| אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם |
| קרבנות היום |
| הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור |
| ניגונים ליום כיפור |
| ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון |