לדלג לתוכן

צפון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

צפון הוא אחד מארבעה רוחות העולם.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – רוחות העולם

צפון הוא בקו השמאל, בחינת הגבורה.

רוח צפונית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידת הגבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

צפון הוא גבורה, לכן נאמר ש"מצפון תפתח כו'", - יתחילו הצרות[1].

עיקר היישוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצד צפון הם אנשים לבנים ובו עיקר הישוב של ע' אומות העולם[1].

למרות שדרום הוא גבורה, ודרום הוא חסד, ואם כן על ההגיון היה צריך להיות עיקר היישוב בדרום, כי כסד ענינו קירוב, על דרך שבתחילת הבריאה היו ניזונים בחסדו הגדול של הקב"ה.

אך הטעם לכך הוא שימין המקבל היא יותר קרוב למשפיע מהשמאל של המקבל, ולכן הוא יותר בביטול, ולכן בימין - דרום, אי אפשר להיות עיקר הישוב מחמת הביטול לאלקות, רק בצפון שהוא שמאל, אז יש מקום לנבראים וליישוב העולם, כי הוא יותר רחוק מהמשפיע[2].

קר, ו(מים) קרח[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכיון שגבורה כלול מחסד, לכן בצפון שעצמו גבורה נתכלל בו החסד, ולכן הוא קר כי הקרירות הוא חסד, אך יחד עם זאת הוא עצמו גבורה שזהו תוקף הקרירות המגליד ומקריש, ולכן יש מים בצפון שהמים נמשכים מן החכמה שהוא מקור החסדים.

רוח צפונית אינה מסובבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמרו חז"ל[3]: ארבע רוחות נבראו בעולם . . רוח פינת הצפון הקב"ה בראו אבל לא גמרו, בכדי שאם יבוא מי שהוא ויאמר אני אלוקה, אז שיבוא ויבנה (את רוח הצפונית, וכמובן אינו יכול שהרי הבריאה היא רק בחיק הבורא), זאת אומרת שרוח פונית אינה מסובבת בכדי לתת את התחושה והזכרון לאדם שאין הצלחתו מכוח עצמו, כי אם הכל הוא בעזרת השם יתברך. הרבי עורר על כך בנוגע הניסים שקראו במלחמת ששת הימים שיש לזכור שהככל היה ידו של הקדוש ברוך הוא - מאת השם[4].

מכיון שרוח צפונית אינה מסובבת במחיצה, לכן בדרום הוא קר, כי השמש מתפשטת אנה ואנה ולא כבדרום[1].

הטעם הפנימי לכך היא, בכדי שלא יהיה יותר מדאי יניקה לחיצונים[2].

במדבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – דגלי השבטים

כשבני ישראל היו במדבר, בצד הדרום היה "דגל מחנה דן".

בצבאות ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עורר[5] שכשם במחלמה גשמית ישנם חזית המלחמה, כמו כן בצבאות ה' יש ארבע חזיות, כנגד ארבע רוחות העולם, וכנגד האבות ודוד המלך, והאמהות.

צד הצפון כנגד יצחק אבינו, ורבקה אימנו.

וכמן כן בכל כינוס יש גם ענין התפילה, מבחינת השמאל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 לקוטי תורה פ' תזריע יט, ד.
  2. 2.0 2.1 המשך תער"ב ח"ב ע' א'כ.
  3. ילקוט שמעוני איוב כ"ו.
  4. הוספות לליקוטי שיחות חל"ט ע' 270.
  5. כ"ח תשרי תשמ"א. כ"ז מנ"א תשמ"ב.