עבירה

כאשר אדם אינו מקיים את אחת מתרי"ג (613) המצוות שצווה השם בתורה (הן המצוות שמצוות את האדם לעשות פעולה כל שהיא והן המצוות שאוסרות על האדם לעשות פעולה כל שהיא) הוא עובר על רצונו של השם והמעשה שעשה מכונה עבירה.

העבירה

אמרו חז"ל "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות"

מוסבר בחסידות שמכיון שבכל יהודי יש נשמה אלוקית שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, לכאורה לא ייתכן מצב שאדם עובר עבירה, הרי הנשמה האלוקית שבכל יהודי שהיא חלק מהשם לא נותנת לעשות עבירה, כי כאשר עושים עבירה נפרדים מהשם, וממשילים את המצוות לחבל עבה של 613 חוטים המקשר את האדם עם אלוקים וכאשר עובר על מצווה או שעושה עבירה נפרד חוט אחד ועם כל עבירה שנעשה הוא נפרד יותר,

אלא שהאדם העובר עבירה, זה מכיון שנכנס בו מין רוח הנקראת רוח שטות והיא גורמת לאדם בלבול ונעלם ממנו חומרת העבירה ואת השפעתה, שגורמת פירוד בין האדם לקדושה ולאלוקים, אך אם היה יודע מכך לא היה עושה,

וכמו שכותב הרמב"ם שכל יהודי מצד הטבע שלו אינו רוצה ואינו יכול לעשות עבירה אלא שהיצר הרע שבאדם מסיתו ומכשילו.

הכפרה

בזמן בית המקדש היו צריכים להביא קרבן לכפר על העבירה ועל עבירות חמורות ומסוימות מאד היה עונש מוות על ידי בית דין של 71 חכמים, אך לאחר החורבן תיקנו אנשי כנסת הגדולה תפילה שמהווה תחליף לקורבנות וכמו שכתוב "ונשלמה פרים שפתינו" ופעמיים ביום בתפילת שחרית וערבית אומרים תחנון שבו מבקשים מהשם כפרה וסליחה על כל המעשים ה-לא טובים שעושים,

הדרך לכפר על העבירות היא על ידי "תשובה" דהיינו לשוב ולחזור אל השם לאחר הפירוד שנעשה על ידי העבירה, הדרך לעשות תשובה כלולה משניים:

א' סור מרע - חרטה על העבר וההחלטה לא לעבור על העבירה שעשה.

ב' עשה טוב - להתחיל לעשות ולהוסיף במעשים טובים ומצוות.

קישורים חיצוניים

• חטא - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה' (אנגלית)