יוסף יצחק סילברמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 195002 של שיע בוט (שיחה))
 
(151 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יוסף יצחק סילברמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק סילברמן]]
[[קובץ:ייצ סילברמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק סילברמן מוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)]]
הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' הינו מורה צדק, שליח [[הרבי]] בעיר [[אלעד]], ובעל מנגן שחיבר ניגונים רבים.
הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו מורה צדק ומגיד שיעור, שליח [[הרבי]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]],מחבר ועורך ספרים תורניים ו[[בעל מנגן]] שחיבר ניגונים רבים.


==תולדות חיים==  
==תולדות חיים==  
הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]] [[ו' שבט]] [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות הברית. אביו, הרב משה סילברמן, כיהן כשליחו של הרבי לאוניבירסיטה במרילנד בין השנים [[תשל"א]] - [[תשמ"ג]].
הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[ו' שבט]], [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שב[[ארצות הברית]] להוריו הרב משה ורחל סילברמן שהיו באותו הזמן [[שלוחי]] [[הרבי]] לאוניברסיטה במרילנד (הם החזיקו בתפקיד זה בין השנים [[תשל"א]] - [[תשמ"ג]]).


על פי הוראת הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח [[בית חב"ד]] במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל". בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"א להשמיט את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל".  
קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים" ("special children"). לקראת הלידה נכנסו הוריו ל[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי הורה להם להירשם ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. ושוב בירך את הזוג.


מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור , פתח אביו גן חב"ד בביתו . לכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "הברו אקדמי" בסילבר ספרינגס.
בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], והרבי נתן לו מטבע ובירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמים ולמדן. בנוסף לכך, הרבי שלח מכתב ברכה לרגל התספורת.
בכיתה ג' הביע הילד את רצונו ללמוד בחב"ד . הורי הילד שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בנו יורק והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד .  
הילד אמר שהוא רוצה ללמוד בנו יורק בחב"ד.     
בהתאם לכך , בשנת תש"מ שלחו הורי הילד את בנם ללמוד בתלמוד תורה חב"ד שברחוב אושין פרקוויי בנו יורק.הוא התגורר בבית משפחת קארפ והיה מגיע בשבתות להתוועדויות של הרבי ב770. כמו כן , היה נוכח בכינוס ילדים שארגן הרב העכט ב770 בחנוכה ובהתוועדויות של הרבי בי' שבט ובכ' מנחם אב.


בשנת תשמ, הילד החליט לחזור ל"הברו אקדמי" .
מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, פתח אביו גן חב"ד בביתו. אך בכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "היברו אקדמי" בסילבר ספרינגס. בכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב"ד, הוריו שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בניו יורק; והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד. הוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב"ד, ולכן בשנת [[תש"מ]] שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אושען פרקוויי (ocean parkway) בניו יורק. הוא התגורר בבית משפחת קארפ, והיה מגיע בשבתות ל[[התוועדויות]] של הרבי ב-770. כמו כן, היה נוכח בכינוסי הילדים שארגן הרב הכט ב-770.
בשנות תשמ"ב - תשמ"ג , הורי הרב סילברמן ארגנו אוטובוס מלא עם ילדים שנסעו מידי בוקר מקולדז פארק ,ואדלפי מרלינד לבלטימור ללמוד בתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY).
בשנת תשמ"ג התקיימה תחרות מכל התלמוד תורה על לימוד מסכתות של משניות בעל פה.במקום ראשון זכה הילד אברהם דוד קוריצקי , במקום שני זכה הילד יצחק יוסף מנדלקורן ובמקום שלישי זכה הילד יוסף יצחק סילברמן .  
כפרס על לימודם  , זכו הילדים להיכנס להתברך אצל הרב שניאור קוטלר מלייקווד.


בסוף שנת תשמ"ג , קיבל הוריו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו , קנדה ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו .
לאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים [[תשמ"ב]] - תשמ"ג, הוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ומאדלפי מרלינד לבולטימור, לתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY). בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.
בשנת תשמ"ד למד אצל הרב שלמה הוכלר ע"ה (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) בתלמוד תורה "עץ חיים" .
בשנת תשמ"ה המשיך את לימודיו שם אצל הרב יעקב גלוכאווסקי ע"ה (אביו של יבלח"ט הרב מנחם מענדל גלוכאווסקי שליט"א).


בשנות תשמ"ו - תשמ"ט למד בישיבה קטנה בנר ישראל בטורנטו . בחלק מהשנים , השתתף בשיעורים שהתקיימו בחסידות "במחתרת" :  לפעמים בחדר האוכל ,לפעמים בפנימיה - בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרו אז ללמוד חסידות בישיבה . המשפיעים ומגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן .  
בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנה שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי.
בשנת תשמ"ח , משגיח הישיבה תפסו את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיימה בספרייה של הישיבה, הפסיק את השיעור באמצע , פיזר את משתתפי השיעור ואסר על כל המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה (כי אם בחברותות) באמרו שזהו נגד עמדת הישיבה.  
לקראת בר המצווה, הרב גלוכאווסקי לימד אותו נוסח התפילה של חבד בשבתות וכן לקרוא בתורה.
שנה לאחר מכן , המשגיח כבר לא היה בישיבה ...
ביום הבר מצווה בו' שבט שנת תשמ"ה קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי.


   
בשנים [[תשמ"ו]] - [[תשמ"ט]] הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, [[משגיח]] הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן ה[[משגיח]] כבר לא היה בישיבה.
בשנת תשמ"ט ביום פורים לאחר הסעודה , כתב הרב סילברמן מכתב ארוך לרבי וכתב את צדדי ספקותיו לגבי איפה ללמוד בשנה הבאה . היות והוא היה במצב של "עד דלא ידע" , המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך וחלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אליה שווי והרב שמואל קמינצקי וכן בטעלז... את המכתב הוא שלח למזכירות של הרבי בנו יורק .
עברו מספר חדשים , ולא קיבל שום תשובה , אז הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו ...
בהעדר תשובה , החליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרהמנחם מענדל אהרונוב שליט"א ביחד עם התמים לימא וילהלם. 
כעבור שנה, לאחרי פורים תש"נ , כתב ביחד עם החברותה שלו , דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו , קנדה והעבירו את הדוח לרבי דרך המשפיע שלהם , הרב מנחם מענדל אהרונוב.
הרבי ענה : באם יש ספיקות , נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו .
הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו , אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש .הוא שאל את הבחורים : האם יש למישהו כאן ספיקות ? ושניהם ענו :"לא" . אולם מסתבר שהרבי ענה אז לרב סילברמן על המכתב שכתב לפני שנה בפורים תשמ"ט ...  


בשנות תש"נ - פסח תנש"א המשיך במסגרת החבדית בטורנטו עם התמים לימא וילהלם .
בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר [[פורים]] תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חבשיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.
לאחר פסח , נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון , אנגליה .  
בשנת תשנ"ב למד בישיבת "תורת אמת" ירושלים .
בשנת תשנ"ג למד בישיבת חח"ל צפת . לקראת פסח , הסתפק באם להמשיך ללמוד בישיבה בצפת או באם לחזור ללמוד ב"770" וביקש מאביו לשאול את הרב גרונר לשאול את עצת הרבי באם להישאר בצפת או לא .  
הרב גרונר שאל את הרבי , אבל הרבי לא רצה לענות .
כאשר אביו בישר לו שהרבי לא רוצה לענות , הציע שרב גרונר ישאל את הרבי באם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד.
הרב גרונר אכן שאל את הרבי והרבי ענה בראשו לחיוב . אז נזכר שגם בשנת תש"מ , כשהוריו שאלו את הרבי איפה הילד ילמד , הרבי ענה בדיוק אותו תשובה ..         
בראש חודש אלול , תשנ"ג ביקש ברכה מהרבי להצטרף וללמוד עם תלמידי הקבוצה שנסעו ללמוד בשנת תשנ"ד .  
הרבי ענה בראשו לחיוב .
בין השנים תשנ- תשרי תשנ"ח , למד ב"770" .  
בסוף תשרי תשנ"ח , נישא לרייעתו, לאה לבית משפחת ברוידא, בתו של הרה"ג משה אהרון ברוידא שליט"א , רב שכונת דרום גבעתיים .


לאחר חתונתו למד בכולל "צמח צדק" ירושלים -
לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת תורת אמת שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"[[770]]"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש [[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה [[תשנ"ד]] שנסעו אז. והרבי אישר.
   
     
   


===ברכות מהרבי===
לקראת י' שבט , ביקש מנהל הישיבה הרב דוד רסקין שיחזור אותיות ג' וד' מהמאמר 'באתי לגני' באידיש בעל פה לפני הרבי ליד הזאל הקטן. ואכן בשבת קודש י' שבט אחרי תפילות שחרית , מוסף ומנחה , חזר את אותיות ג' וד' כאשר הדלת לחדרו הקודש של הרבי נשאר פתוח.
הוא המשיך ללמוד ב-770 עד סוף תשנ"ז.


הרב סילברמן זכה לאורך השנים לקבל מהרבי מספר ברכות.
בסוף [[תשרי]] תשנ"ח, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה לבית משפחת הרב [[משה אהרון ברוידא]], רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק ירושלים]].


קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים("special children"). לקראת לידתו, נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת ושוב בירך את הזוג. לאחר הולדתו, בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], והרבי בירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמיים ולמדן. בנוסף לכך , הרבי גם שלח לו מכתב ברכה לרגל התספורת.  
קיבל [[סמיכה]] ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים.
בשנת תשפ"ג קיבל תעודת אישור לסידור חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל.
==משפחתו==


לקראת הבר-מצווה,  קיבל מכתב ברכה מאת הרבי לרגל הבר-מצוה.      
* בנו הרב מנחם מענדל סילברמן מוסמך לרבנות ואחראי ניהול הכספי של הבית חב"ד.


ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים.
* חתנו הרב מנחם מענדל הרצל מחנך בת"ת בתל אביב.


* חתנו הרב חיים יעקב קירש שליח ומנהל בית הספר היהודי - קזומל, מקסיקו.


קיבל סמיכה לרבנות וערך שימוש אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב [[יעקב יורוביץ']], הרב [[יוסף בנימין וואזנר]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[יעקב מאיר שטרן]] ורבנים נוספים.
* בנו הרה"ת אוריה סילברמן משפיע ומשיב בישיבת תורת אמת בירושלים, ומשפיע בישיבת ראשל"צ.


==פעילות ציבורית==
==פעילות ציבורית==
===מגיד שיעור בישיבות חב"ד===
===שליח ומנהל בית חב"ד===
* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמגיד שיעור בישיבת "באור חסידות חב"ד" של הרב [[גרשון אבצן|גרשון מענדל אבצן]] בחשמונאים.
בשנת [[תש"ס]], החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את [[בית הכנסת]] '''"בית מנחם"''' בשכונת דרום אלעד ברחוב אבטליון , ואת [[בית הכנסת]] '''"אהל רינה"''' בשכונת מערב אלעד ברחוב שמאי.
* בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ב]] כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב"ד חיפה]].  
כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית, שיעורים בחסידות לקהל הרחב והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.
* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ומשפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].  
 
* בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה בכולל לדיינות של הרב [[דניאל גולדברג]] ע"ה ב[[ביתר עילית]].
במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות לבעומר, מסיבות חנוכה, ועוד.
* בשנת [[תשס"ט]] כיהן לשנה כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב"ד]] ב[[אלעד]].
* בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע]] כיהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
* בשנת [[תשע"ד]] כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בעמנואל.


===שליח ומנהל בית חב"ד===
===מו"צ , ורב קהילת בית חב"ד אלעד ===
בשנת [[תש"ס]], במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות חב"ד, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את בית הכנסת '''"בית מנחם"''' ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת בית הכנסת '''"אור מנחם"''' ברחוב שמאי - עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות.
בשנת [[תשס"ד]], נבחר לכהן כרב [[בית הכנסת]] "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים.


כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית , שיעורים בחסידות לקהל הרחב, והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.
זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר [[בית הכנסת]] "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת.  


במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, מסיבות חנוכה, ועוד.
בשנת [[תשע"ו]] התמנה על ידי הרב אשר זיגדון כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת "לעבדך באמת" בעיר חריש.


===רב ומורה צדק===
בשנת [[תשע"ח]] התמנה על ידי חברי הנהלת בית חב"ד אלעד לכהן כרב קהילת בית חב"ד אלעד במסגרת פרויקט "ראשי קהילות" של משרד הדתות שיזם השר דוד אזולאי.
בשנת [[תשס"ד]], נבחר לכהן כרב בית הכנסת "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים.


זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת [[תש"ע]], התבקש על ידי רב קהילת חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק באלעד, בטענה שיש בזה משום השגת גבול. הרב סילברמן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותו.
כיום קהילת בית חב"ד אלעד בראשות השליח מונה מעל 100 בתי אב כ"י .


==בעל מנגן==
בשנת [[תשפ"ג]] התמנה על ידי מכון הלכה חב"ד כמשיב במכון.
כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים. החל מגיל [[בר מצוה]], זכה הרב סילברמן להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי, וחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.
===משפיע ומגיד שיעור===
* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] משפיע ומגיד שיעור בישיבת "[[באור חסידות חב"ד]]" של הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]] בחשמונאים.
* בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ב]] מגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב"ד חיפה]].
* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] מגיד שיעור ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
* בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] מגיד שיעור לסמיכה ב[[מכון להוראה ודיינות (ביתר עילית)|כולל להוראה ודיינות]] של הרב [[דניאל גולדברג]] ב[[ביתר עילית]].
* בשנת [[תשס"ט]] ר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב"ד]] ב[[אלעד]].
* בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ג]] מגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
* בשנת [[תשע"ד]] ר"מ בישיבת חב"ד בעמנואל.
* בשנת [[תשע"ו]] מגיד שיעור ב[[כולל אברכים]] בחריש.
* בין השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ב]] מגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד וכראש כולל "מרכז חמ"ש" סניף מערב אלעד.


בשנת [[תשנ"ה]], הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל".
===מלמד ,מחנך ומפקח חינוכי ===


===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשנ"ב)===
* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשע"ג]] מלמד קריאה בגני חבבאלעד.
* '''חיים שאל ממך''' - [[תשנ"ב]].
* בשנת [[תש"פ]] מחנך כיתה א-ב בחיידר חב"ד בבת ים.
* '''צדיק כתמר יפרח''' - [[תשנ"ג]].
* בין השנים [[תשפ"א]]-[[תשפ"ב]] מלמד פרטני ומלמד ממלא מקום בכיתות ו'ז' וח' בחיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקווה.
* '''ה' מלך''' - [[תשנ]].
* בשנת [[תשפ"ג]] משפיע לכיתות ז' וח' בת"ת חב"ד בני מנחם בני ברק ומפקח מטעם משרד החינוך בצהרונים בעמנואל.
* '''open your eyes''' - [[תשנ"ה]].
* משנת [[תשפ"ד]] מפקח מטעם משרד החינוך ולבקשת מנהל חיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקוה - חזר כמלמד שילוב מטעם משרד החינוך.
* '''v'nizke''' - [[תשנ"ה]]. 
* '''לכו נרננה''' - [[תשנ"ו]].
* '''שירו לה' שיר חדש''' - [[תשנ"ז]].
* '''אור זרוע לצדיק''' - [[תשנ"ח]].
* '''מזמור שירו''' - [[תשנ"ט]].
* '''ה' בציון גדול''' - [[תש"ס]].
* '''וקדשתם את שנת החמישים''' - [[תש"ס]].  
* '''מזמור לתודה''' - [[תשס"א]].
* '''לדוד מזמור''' - [[תשס"ב]].
* '''אשכילה''' - [[תשס"ב]].
* '''תפילה לעני''' - [[תשס"ג]].
* '''לדוד ברכי נפשי''' - [[תשס"ד]].  
* '''ברכי נפשי''' - [[תשס"ה]].
* '''הודו לה' קראו בשמו''' - [[תשס"ו]].
* '''זכרני ה' ברצון עמך''' - [[תשס"ז]].
* '''הודו לה' כי טוב''' - [[תשס"ח]].
* '''נכון לבי אלקים''' - [[תשס"ט]].
* '''אודה ה' מאד בפי''' - [[תש"ע]].
* '''מטה עוזך''' - [[תשע"א]].
* '''ראשית חכמה''' - [[תשע"ב]].
* '''זרח בחושך''' - [[תשע"ג]].
* '''מי כה' אלוקינו''' - [[תשע"ד]].


==ספרים שערך==
==עורך ומחבר ספרים ==
לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:
לאורך השנים, חיבר הרב סילברמן מספר ספרים וכן השתתף בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:
* '''"נקדמה פניו בתודה"''' - [[תשנ"ו]] (שותף בעריכה).  
* '''"נקדמה פניו בתודה"''' - [[תשנ"ו]] (שותף בעריכה).
* '''"תפארת במקדשו"''' - [[תשנ"ז]].
* '''"תפארת במקדשו"''' - [[תשנ"ז]] (שותף בעריכה).
* '''"כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם''' - [[י"ט כסלו]] [[תש"ס]].
* '''"כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם''' - [[י"ט כסלו]] [[תש"ס]].
* '''"שומרי משפט" על הלכות [[טהרת המשפחה]]''' - [[תשס"ז]].
* '''"שומרי משפט" על הלכות [[טהרת המשפחה]]''' - [[תשס"ז]].
* '''קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]] - [[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]].  
* '''קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]] - [[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]]. '''
* '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]].
* '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]].
* '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''. (בשלבי עריכה לדפוס).
* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]]
* '''"גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג"''' - [[תשע"ו]] (שותף בעריכה).
* '''"שמירת הגוף והנפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה, שמירת הגוף והנפש ובל תשחית עם סיכום הדינים הלכה למעשה''' - בהוצאת [[היכל מנחם]] [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ג]].
 
==בעל מנגן==
 
 
 
כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ"ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.
 
בשנת [[תשנ"ה]], הלחין שני שירים ב[[אנגלית]] בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל". בשנת תשע"ז השתתף בתחרות וזכה בשיר "יהי השם אלוקינו עמנו" שהלחין לכבוד 90 שנה לג' תמוז. בשנת תשע"ח הלחין שיר "הודו להשם" לכבוד יב תמוז חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
 
===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשמ"ב)===
{{טורים|תוכן=
* הרנינו לאלוקים - [[תשמ"ב]]
* משנאי ה' - [[תשמ"ב]]
* קומה אלוקים - [[תשמ"ג]]
* וידעו - [[תשד"מ]]
* כי שמש ומגן - [[תשמ"ה]]
* גם ה' יתן הטוב - [[תשמ"ו]]
* כל גוים - [[תשמ"ז]]
* ה' יספור בכתוב עמים - [[תשמ"ח]]
* חיים שאל ממך - [[תשנ"ב]].  
* צדיק כתמר יפרח - [[תשנ"ג]].
* ה' מלך - [[תשנ"ד]].
* open your eyes - [[תשנ"ה]].
* v'nizke - [[תשנ"ה]].
* [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - [[תשנ"ו]] (התקבל).
* שירו לה' שיר חדש - [[תשנ"ז]].  
* אור זרוע לצדיק - [[תשנ"ח]].
* מזמור שירו - [[תשנ"ט]].
* ה' בציון גדול - [[תש"ס]].
* וקדשתם את שנת החמישים - [[תש"ס]] (התקבל).
* מזמור לתודה - [[תשס"א]].
* לדוד מזמור - [[תשס"ב]].
* אשכילה - [[תשס"ב]].
* תפילה לעני - [[תשס"ג]].
* לדוד ברכי נפשי - [[תשס"ד]].
* ברכי נפשי - [[תשס"ה]].
* הודו לה' קראו בשמו - [[תשס"ו]].
* זכרני ה' ברצון עמך - [[תשס"ז]].
* הודו לה' כי טוב - [[תשס"ח]].
* נכון לבי אלקים - [[תשס"ט]].
* [[אודה ה' מאד בפי]] - [[תש"ע]] (התקבל).
* מטה עוזך - [[תשע"א]].
* ראשית [[חכמה]] - [[תשע"ב]].
* זרח בחושך - [[תשע"ג]].
* מי כה' אלוקינו - [[תשע"ד]].
* בצאת ישראל - [[תשע"ה]].
* לא לנו - [[תשע"ו]]
* לך אזבח - [[תשע"ז]].
* הללו את ה' - [[תשע"ח]].
* אבן מאסו הבונים - [[תשע"ט]].
* כלו עיני לאמרתיך - [[תש"פ]].
* קראתי ויענני - [[תשפ"א]].
* יומם השמש לא יככה - [[תשפ"ב]].
*קהל גדול ישובו הנה - [[תשפ"ג]].
*שיר המעלות אליך נשאתי את עיני - [[תשפ"ד]].
}}
 
== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_70.html נחיצות 'עבודת השמחה' בעבודת התפילה • התוועדות מעוררת עם הרב יוסף יצחק סילברמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 
;מדיה
[[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|ימין| הניגון '''וקדשתם את שנת החמישים''' - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל ל[[קבלת הנשיאות של הרבי]]]]


{{מיון רגיל:סילברמן, יוסף יצחק}}
{{מיון רגיל:סילברמן, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד אלעד: אישים]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת דרכי תמימים]]

גרסה אחרונה מ־23:10, 29 באוקטובר 2024

הרב יוסף יצחק סילברמן מוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)

הרב יוסף יצחק סילברמן (יליד תשל"ב), הינו מורה צדק ומגיד שיעור, שליח הרבי ורב קהילת הבית חב"ד בעיר אלעד,מחבר ועורך ספרים תורניים ובעל מנגן שחיבר ניגונים רבים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל שבת קודש פרשת בא, ו' שבט, תשל"ב במדינת מרילנד שבארצות הברית להוריו הרב משה ורחל סילברמן שהיו באותו הזמן שלוחי הרבי לאוניברסיטה במרילנד (הם החזיקו בתפקיד זה בין השנים תשל"א - תשמ"ג).

קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים" ("special children"). לקראת הלידה נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי, והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. ושוב בירך את הזוג.

בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת התספורת, והרבי נתן לו מטבע ובירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמים ולמדן. בנוסף לכך, הרבי שלח מכתב ברכה לרגל התספורת.

מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, פתח אביו גן חב"ד בביתו. אך בכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "היברו אקדמי" בסילבר ספרינגס. בכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב"ד, הוריו שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בניו יורק; והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד. הוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב"ד, ולכן בשנת תש"מ שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אושען פרקוויי (ocean parkway) בניו יורק. הוא התגורר בבית משפחת קארפ, והיה מגיע בשבתות להתוועדויות של הרבי ב-770. כמו כן, היה נוכח בכינוסי הילדים שארגן הרב הכט ב-770.

לאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים תשמ"ב - תשמ"ג, הוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ומאדלפי מרלינד לבולטימור, לתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY). בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.

בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנה שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי. לקראת בר המצווה, הרב גלוכאווסקי לימד אותו נוסח התפילה של חבד בשבתות וכן לקרוא בתורה. ביום הבר מצווה בו' שבט שנת תשמ"ה קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי.

בשנים תשמ"ו - תשמ"ט הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, משגיח הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן המשגיח כבר לא היה בישיבה.

בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב מנחם מענדל אהרונוב יחד עם התמים לימא וילהלם. לאחר פורים תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות המשפיע שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: "באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו". הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.

לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. בכ"ו חשוון תשנ"ב, עבר לפני הרבי בתור לחלוקת דולרים, וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד בישיבת חח"ל צפת. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"770"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב לייבל גרונר לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש חודש אלול תשנ"ג ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה תשנ"ד שנסעו אז. והרבי אישר.

לקראת י' שבט , ביקש מנהל הישיבה הרב דוד רסקין שיחזור אותיות ג' וד' מהמאמר 'באתי לגני' באידיש בעל פה לפני הרבי ליד הזאל הקטן. ואכן בשבת קודש י' שבט אחרי תפילות שחרית , מוסף ומנחה , חזר את אותיות ג' וד' כאשר הדלת לחדרו הקודש של הרבי נשאר פתוח. הוא המשיך ללמוד ב-770 עד סוף תשנ"ז.

בסוף תשרי תשנ"ח, נשא את רעייתו לאה לבית משפחת הרב משה אהרון ברוידא, רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד בכולל צמח צדק ירושלים.

קיבל סמיכה ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב פנחס הירשפרונג, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב שניאור זלמן לבקובסקי, הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב יקותיאל פרקש, הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים. בשנת תשפ"ג קיבל תעודת אישור לסידור חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו הרב מנחם מענדל סילברמן מוסמך לרבנות ואחראי ניהול הכספי של הבית חב"ד.
  • חתנו הרב מנחם מענדל הרצל מחנך בת"ת בתל אביב.
  • חתנו הרב חיים יעקב קירש שליח ומנהל בית הספר היהודי - קזומל, מקסיקו.
  • בנו הרה"ת אוריה סילברמן משפיע ומשיב בישיבת תורת אמת בירושלים, ומשפיע בישיבת ראשל"צ.

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שליח ומנהל בית חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ס, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את בית הכנסת "בית מנחם" בשכונת דרום אלעד ברחוב אבטליון , ואת בית הכנסת "אהל רינה" בשכונת מערב אלעד ברחוב שמאי. כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית, שיעורים בחסידות לקהל הרחב והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.

במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, מסיבות חנוכה, ועוד.

מו"צ , ורב קהילת בית חב"ד אלעד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ד, נבחר לכהן כרב בית הכנסת "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים.

זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב דניאל גראבסקי, נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת.

בשנת תשע"ו התמנה על ידי הרב אשר זיגדון כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת "לעבדך באמת" בעיר חריש.

בשנת תשע"ח התמנה על ידי חברי הנהלת בית חב"ד אלעד לכהן כרב קהילת בית חב"ד אלעד במסגרת פרויקט "ראשי קהילות" של משרד הדתות שיזם השר דוד אזולאי.

כיום קהילת בית חב"ד אלעד בראשות השליח מונה מעל 100 בתי אב כ"י .

בשנת תשפ"ג התמנה על ידי מכון הלכה חב"ד כמשיב במכון.

משפיע ומגיד שיעור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלמד ,מחנך ומפקח חינוכי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בין השנים תשס"ב-תשע"ג מלמד קריאה בגני חב"ד באלעד.
  • בשנת תש"פ מחנך כיתה א-ב בחיידר חב"ד בבת ים.
  • בין השנים תשפ"א-תשפ"ב מלמד פרטני ומלמד ממלא מקום בכיתות ו'ז' וח' בחיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקווה.
  • בשנת תשפ"ג משפיע לכיתות ז' וח' בת"ת חב"ד בני מנחם בני ברק ומפקח מטעם משרד החינוך בצהרונים בעמנואל.
  • משנת תשפ"ד מפקח מטעם משרד החינוך ולבקשת מנהל חיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקוה - חזר כמלמד שילוב מטעם משרד החינוך.

עורך ומחבר ספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך השנים, חיבר הרב סילברמן מספר ספרים וכן השתתף בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:

בעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ"ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.

בשנת תשנ"ה, הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל". בשנת תשע"ז השתתף בתחרות וזכה בשיר "יהי השם אלוקינו עמנו" שהלחין לכבוד 90 שנה לג' תמוז. בשנת תשע"ח הלחין שיר "הודו להשם" לכבוד יב תמוז חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשמ"ב)[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדיה
הניגון וקדשתם את שנת החמישים - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל לקבלת הנשיאות של הרבי