לדלג לתוכן

מנחם מענדל אהרונוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב מנחם מענדל אהרונוב
הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל) אחרי יציאתו מברית המועצות עם ידידיו הרב דוד רסקין ואחיו ששהה בלונדון

הרב מנחם מענדל הכהן אהרונוב (ו' בשבט תרפ"ח - ה' בתמוז תשפ"א) היה סופר סת"ם מוותיקי אנ"ש חסיד חב"ד בטורונטו שבקנדה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בו' שבט תרפ"ח לר' יהושע זעליג אהרונוב ולחוה (לבית שעפטער).

בילדותו למד בתלמוד תורה במחתרת בברית המועצות.

בזמן מלחמת העולם השנייה ברח לסמרקנד יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד ובטשקנט למד סופרות סת"ם[1] ושחיטת עופות. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.

בשנת תש"ז יצא מרוסיה בבריחה הגדולה, וזכה לשמש את הרבנית חנה, אימו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת תש"י נשא את רעייתו מרת גולדה[2] בת ר' חיים מינקוביץ.

לאחר חתונתו היגר לטורונטו, שם היה מלמד תשב"ר וניהל חדר כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת תשס"ח.

בניהול החידר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לימד תמימים בגיל בר מצווה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובמקומות שונים. בשנת תשנ"ט פתח וניהל חדר, שנקרא בשם ("אשרינו", ולאחר מכן השתנה שמו ל)"חדר אחי תמימים". החדר שניהל הוא המשך של ישיבת תומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי"ז (המצויין בהקדמה ללוח היום יום).

נטע את רוח ה'קבלת עול' לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.

האופן שניהל את סדר ואופן הלימוד בחדר שלו היה נדיר[3]: א. קריאה מתוך הסידור: לעבור על כל הסידור, כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום וכדו' על הסדר (לגבי המקור לסדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה"ת שנה ב')[4]. ב. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסדר תפילה כזה ראה ספר השיחות תרצ"ז ע' 239)[4]. ג. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג, לאחר מכן כל החומש עם רש"י ואחר כך נביאים ראשונים, כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מתחילת מסכת בבא מציעא - פרק "שניים אוחזין"[5]. ד. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה באידיש בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'")[6]. ה. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש[7]. ועוד.


שימש גם כ'ספרא דדיינא' בבית הדין בטורונטו, והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.

למד סופרות אצל ר' חיים עזרא ברונשטיין בטשקנט.

שימש כסופר סת"ם וכאשר הציע לו הרבי לכתוב תפילין ומזוזות עבור המרכז לענייני חינוך, כתב לו: "מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו"ר הזקן"[8].

נפטר בשיבה טובה בה' תמוז תשפ"א.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' ראובן הסופר.
  2. נפטרה בכ' אייר תשפ"א
  3. בשונה מהסדר המקובל ברוב מוסדות חב"ד.
  4. 4.0 4.1 שלא כמו בהרבה מוסדות שמתפללית החלקים העיקרים בתפילה ועל זה מוסיפים.
  5. ובדרך כלל ברוב המוסדות מתחילים משניות וגמרא לפני שהתלמידים למדו את כל החמישה חומשי תורה. וגם ברוב המוסדות מתחילים לימוד הגמרא בפרק "אלו מציאות".
  6. וברוב המוסדות מתרגמים את פירוש הפסוק על מי פירושו של התוכן ולא על פי תתרגום המילולי של המילה.
  7. ובהרבה מוסדות כשמתרגמים אומרים "השם" במקום "אדנ-י".
  8. סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן קישור שטורעם (הקישור אינו פעיל) (הקישור אינו פעיל)