יוסף יצחק אהרונוב

יוסף יצחק אהרונוב
הרב אהרונוב בכינוס שלוחי חינוך.
לידה	תשי"ד
מקום פעילות	ארץ ישראל
תחומי עיסוק	עסקנות
בת זוג	שפרה
אב	מנחם מענדל

הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב (נולד בד' אלול תשי"ד, 2 בספטמבר 1954) היה יו"ר צעירי אגודת חב"ד בישראל, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים, חב"ד לילדי צ'רנוביל. בנוסף חבר הרב אהרונוב בארגון אגודת חסידי חב"ד באה"ק ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת. בהמשך פרש רשמית מתפקידיו.

תולדות חיים

נולד לרב מנחם מענדל אהרונוב בטורונטו, קנדה. נישא עם שפרה בת ר' צבי הירש ריבקין בד' שבט תשל"ו בתל אביב. הוא עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

פעילותו הציבורית

עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. בשנת תשמ"ו החל לסייע בפעילות ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובשנת תשמ"ז מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב ינהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית".

בשנת תנש"א נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי לרוסיה לפדות חלק גדול מספריית חב"ד, בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת תשנ"ו התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר ועד כפר חב"ד, אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת תשפ"ב נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'.

עבודתו בצעירי אגודת חב"ד

הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב גרשון מענדל גרליק

בשנת תשמ"ו החל לסייע בפעילות ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. באותה תקופה מונה למנהל עיתון כפר חב"ד שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת תשמ"ז מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון צעירי אגודת חב"ד, שבראשו עמד הרב ישראל לייבוב. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מיוחדים מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה^{[דרוש מקור]}.

באותן שנים הצליח לבסס את הארגון כארגון מסודר וחזק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה ואיכותית תמורת תשלום מצד בתי חב"ד. הרבי כתב אז ש"צעירי אגודת חב"ד על יד וליד הכהן הריי"צ שי' אהרונוב עשו עבודה נפלאה ובאופן דפעולה נמשכת ובהוספה וכו' לדורי דורות...". בל"ג בעומר תש"נ ביקש ר' יוסף יצחק גוטניק במכתב למזכיר הרב יהודה לייב גרונר לשאול שוב את דעת הרבי לאור ההוראה שקיבל שלא לעמוד בקשר עם העסקנים בארץ האם זה בסדר שעומד בקשר עם אהרונוב (בהתאם לזה שהרב גרונר אמר לו שזה בסדר ושהרבי יודע ומסכים לכך) בהיות שרואה הוא את אהרונוב כ"אחד שהפקיר את חייו לעניני כ"ק אדמו"ר שליט"א". בתשובתו מתח הרבי קו תחת המילים "עניני כ"ק אדמו"ר שליט"א", על מה ששאל "אם זה בסדר" סימן הרבי קו מחיקה על המילה "אם" והוסיף: "גמור" (כך שנתקבל: "זה בסדר גמור").

בחודש כסלו תשמ"ט כאשר העלו חברי ההועד למען שלימות העם הצעה שיטול על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק 'מיהו יהודי' דחה זאת הרבי כשכותב"6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס עוד ענין מהשייך להם עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה".

בשנים תשמ"ז - תש"נ מספר גורמים התנכלו והפריעו לעבודתו של אהרונוב בצאגו"ח. באחת מהמענות שקיבל באותה תקופה, כתב לו הרבי: "ה' יתברך יצליחו ואת חבריו בצאגו"ח להמשיך בעבודת הקודש ומתוך שמחה וטוב לבב, ושיפסיקו המפריעים להפריע, ובפרט שהמפריעים מלכתחילה יודעים שאין כוונתם לשם שמים אלא שטועים שהעולם האט א טעות טועה, וקל להבין. אזכיר על הציון".

בשנת תשמ"ט התגלעו חילוקי דעות קשים בין ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק לצא"ח בהנהלתו של אהרונוב בקשר לניהול סניפי הבתי חב"ד בארץ. בית דין רבני חב"ד הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול נתון בידי אהרונוב. ארגון הגג הגיש ערעור על כך, ובית דין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכירים בנימין קליין ויהודה לייב גרונר והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגיש ארגון הגג, ואמר שהניהול מסור בידי צא"ח. בין השאר התבטא הרבי במהלך השיחה: "הוא [אהרונוב] היו"ר של צא"ח, ואף אחד לא יכול לשנות זאת, ושימשיך בפעולותיו".

בשנת תש"נ, אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב מיידנצ'יק עסקה בהעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזמו הרב יצחק קוגן והרב אורי יהודה כהן וניהחו בפועל הרב מיידנצ'יק. והיו שותפים לו גם הרב אהרונוב כסגן יו"ר אגו"ח, הרב שמואל חפר והרב דובער שיף. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי הרב אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב יוסף יצחק רייטשיק, עד לפטירתו בחודש אלול תשס"ח.

לאחר פטירתו של הרב לייבוב בתשנ"ד נתמנה גם ליו"ר הארגון.

עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק

מענה הרבי בענין כניסתו כחבר אגו"ח

מכתב התנגדות למינויו כיושב ראש אגו"ח

בחודש תמוז תש"נ כללו בית דין רבני חב"ד את אהרונוב בהנהלה החדשה שמינו לאגודת חסידי חב"ד וכן בשלושת חברי ההנהלה שמונו לייצג כלפי חוץ. אהרונוב כתב לרבי שמסופק אם עליו לקבל את המינויים והרבי השיב: "בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו בצא"ח, באם ספק, ימשיך רק בצא"ח. אזכיר על הציון".

משנת תשנ"ו בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב שלמה מיידנצ'יק, ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת תשס"ד, לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב שלמה מיידנצ'יק, מינו חלק מרבני בית דין רבני חב"ד את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב:"לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה במחשבה תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל".

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, ובחודש אייר תשע"ג התקבלה ההחלטה הסופית "כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה".

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים. בפועל לא צורפו הששה האחרים.

בחודש ניסן תשפ"ד בתום שורה של דיונים בבית המשפט המחוזי בנוגע לתפקודה המוטה של אגו"ח בהנהלתו נפסק שימונו חברים רשמיים חדשים שנמנים על המשיחסטים למרות התנגדותו של אהרונוב. לאחר הפסדו של אהרונוב בדיון באופן שערורייתי הורה ליד ימינו אריאל למברג לשלוח בקשה לפירוקה של אגודת חסידי חב"ד - וכל זאת רק בגלל הפסדו במשפט כפי שכותב במפורש במכתבו, הדבר גרם להלם זעזוע ותדהמה בקרב חסידי חב"ד וביקורת עצומה.

כתב האישום ועסקת הטיעון

מכתב הרבנים

בשנת תשס"ז החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו תשע"ו הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ולבית דין רבני חב"ד, תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מנחם מענדל גלוכובסקי המשמשים כהנהלת בית דין רבני חב"ד סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק, לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

בחול המועד דחג הפסח תשע"ז שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו לאחר ניכוי שליש, והתקבל בהתוועדות ב-770 בכפר חב"ד, בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

חב"ד ופוליטיקה

לקראת הבחירות לכנסת בשנת תשמ"ט בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לקמפיין עבור רשימת אגודת ישראל, אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: עיקרו של דבר, כל אשר לו ריח פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור.

בשנת תשנ"ו כשבנימין נתניהו התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי למרות התנגדות הרבי להתערבות חב"דית בפוליטיקה, יש להתערב באופן חד פעמי ולהביא לבחירתו לראשות הממשלה.

הרב אהרונוב, כיו"ר צעירי אגודת חב"ד, הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, אף הוציא הודעה לתקשורת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, התנגד להתערבות בבחירות, וצדד בדעת הרבי שלא להתערב בבחירות הללו, וכן פרסם הודעת הבהרה בעיתונות הישראלית בה הכחיש כל קשר בין חסידות חב"ד לבין הקמפיין וכן גינה כל שימוש בשם חב"ד ללא מתן אישור מאגו"ח - הגוף הממונה על חסידות חב"ד בישראל. לעומתו, טען הרב אהרונוב כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך מעולם לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. לאידך, הרב משה נפרסטק העיד שכל הרבנים שהכיר דעתם הייתה נרחצת נגד התערבות חב"דית בחירות וזאת בהתאם לדעת הרבי, אך הן פחדו להגיד את דעתם בציבור בעקבות התנכלויות אישיות כלפיהם.

לאור הקמפיין רבים ניתקו קשר עם חב"ד, ובמשרדי הממשלה חב"ד נרשמה כארגון פוליטי, דבר שהתבטא בעיקר בבסיסי הצבא שם מנעו כניסת חסידי חב"ד בטענה כי הם פעילים פוליטיים.

בהמשך ר' יוסף יצחק גוטניק חזר בו מהתמיכה בקמפיין.

משפחתו

• בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
• בנו, הרב שלום דובער אהרונוב - צעירי אגודת חב"ד, כפר חב"ד.
• חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
• חתנו, הרב שמואל ביסטריצקי - שליח הרבי בסביון, מנהל בית ההוצאה 'לדורות' כפר חב"ד, ומנהל ערוץ יהדותון המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

לקריאה נוספת

• מנחם מענדל ברוד והרב אברהם שמואל בוקיעט, צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשס"ד.

קישורים חיצוניים

• היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין - באתר כ"ה טבת תשע"ה
• אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה', בעיתון 'יום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב

הערות שוליים

הקודם: ישראל לייבוב

יושב ראש צא"ח מתשנ"ד

הבא: -

הקודם: דוד חנזין

יושב ראש הרשת מתשנ"ו

הבא: ישראל ברוך בוטמן