חסידות ברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(←הרב שלום ארוש: עדכון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (136 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו של רבי נחמן מברסלב]] | |||
[[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג, ממנהיגי ברסלב בדור הקודם]] | [[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג, ממנהיגי ברסלב בדור הקודם]] | ||
'''חסידות ברסלב''' ( | '''חסידות ברסלב''' (במקור: '''ברצלב''') הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]]. ותלמידו המובהק - [[רבי נתן מברסלב]], מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו. | ||
== אדמו"רי חב"ד וברסלב == | |||
{{ערך מורחב|רבי נחמן מברסלב}} | |||
כאשר נפגש רבי נתן מברסלב בפעם הראשונה עם רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלושה סיפורים ואחד מהם על [[אדמו"ר הזקן]], שהיה לו תלמיד אחד שבמשך שמונה שנים חידש חידושים על תורה אחת בלבד של רבו{{הערה|אבניה ברזל}}. | |||
אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו"ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול{{הערה|1=[[ספר התולדות]] [[אדמו"ר הזקן]] עמוד ש"ע וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=148&hilite= בית רבי, עמוד ס"ו] היחס לר' נחמן ושיטתו.}}. יש אומרים כי [[אדמו"ר הזקן]] התבטא על רבי נחמן: "הפוגע בו פוגע בי"{{הערה|עדות הרב [[בן ציון גרוסמן]] בשם הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - נדפסה בספר [[עבד מלך]].}}. | |||
רבי אברהם ב"ר נחמן מחסידי ברסלב, סיפר ששמע שכשהיה רבי נחמן בארץ ישראל, נתבקש על ידי רבי אברהם מקאליסק לפשר בינו לבין אדמו"ר הזקן, וכשחזר רבי נחמן מא"י נפגש עם אדמו"ר הזקן, שביקש ממנו שיאמר תורה, אך רבי נחמן סירב ואמר לאדמו"ר הזקן שיאמר הוא תורה. ואכן אדמו"ר הזקן דרש תורה ארוכה{{הערה|לא מובא במקורות חב"דיים שאדמו"ר הזקן אמר פעם תורה במשך 6 שעות או קרוב לזה.}} במשך שש שעות ויש אומרים שמונה שעות ובתוך דרשתו פירש את הפסוק "רחמיך רבים ה'" ואמר הרחמנות שעליך ה' כביכול רבים ועצומים מאד, ורבי נחמן שיבח מאד את הפירוש ואמר שהוא מכוון מאד{{הערה|מהספר אבניה ברזל/כוכבי אור}}. | |||
בעיר לבוב היה קיים בית כנסת חסידי משותף לחסידי חב"ד וחסידי ברסלב תחת הנהגת חסידו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[איציקל ז'ליקובר]]{{מקור}}. וסיפר הרב אליעזרוב{{הערה|ככל הנראה מדובר בר'[[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]}} שאחד דיבר הפך הטוב על מוהרנ"ת [ = מורינו הרב נתן] לפני אדמו"ר הצמח צדק, ותיכף ומיד סר הצמח צדק ד' אמות לאחוריו מאותו האיש, ואמר לו שישב על הארץ ויקבל נזיפה על מה שדיבר לא טוב על מוהרנ"ת{{הערה|מובא בספר אוסף מכתבים מר' יעקב מאיר שכטער עמוד קסז בשם ר' אלעזר ראזענפעלד בשם חותנו ר' שמואל הורביץ בשם הרב אליעזרוב.}}. וכן מסופר כי כשראה אדמו"ר הצמח צדק את הליקוטי הלכות של מוהרנ"ת ועיין בהחידושים, פנה לנוכחים ואמר: "הלא בני איש אחד נחנו"{{הערה|שם עמוד קסח ור' לוי"צ בנדר היה מספר זאת ונדפס בשיח שרפי קודש ח״ה קלו}}. | |||
לרב מנחם הכהן{{הערה|כיהן כרב תנועת המושבים. רב ההסתדרות והרב הראשי ליהדות רומניה, וכן חבר הכנסת מטעם המערך בכנסות ה-8 עד 11. מחבר ספרים ומאמרים.}} שהיה אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה [[מנהג]] שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב הכהן, כי גם הוא חסיד, היות שמתפלל בבית הכנסת של חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי שהוא טוען שהוא שייך לחסידות ברסלב היות שאין להם רבי ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד{{הערה|1=עדות ששמע מכלי ראשון הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]. וראו גרסא אחרת בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[תש"ע]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], בשם הרב [[דוד נחשון]].}}. | |||
הרב אברהם חיים קוסטנטינר מ[[בית שמש]] שהינו עסקן בחסידות ברסלב, ולשעבר היה מהנהלת [[תלמוד תורה|ת"ת]] ברסלב ב[[בני ברק]], אמר לרבי: "אני נוסע לאומן ל[[ראש השנה]], לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם ב[[ראש השנה]] הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תדאג ש[[משיח]] יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"{{הערה|1=[http://www.chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=265&m=2&cat1ID=29&cat2ID=0 ציטוט מוידאו], ב[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2048 אינפו].}}. | |||
ספרי רבי נחמן מוזכרים בשיחות הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] | |||
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=293&hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba חלק ו' עמ' 283] וב[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=328 ח"ב].}} וכן מסופר שהרבי למד בספר לקוטי מוהר"ן{{הערה|'ימי מלך' כרך ב' עמ' 629-628 מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בספר "[[לקוטי מוהר"ן]]". עיין ב"ניצוצות" גליון 5 עמוד 62.}}. | |||
הרב אלעזר קעניג ששימש כמנהיגה ורבה של קהילת חסידי ברסלב בצפת ביקר אצל הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] ב[[י"ט חשוון]] [[תשנ"ב]]. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "הצלחה רבה, יאריך ימים על ממלכתו"{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק ג' ע' 184}}. | |||
כששליחו של הרב [[אליעזר שלמה שיק]] העניק לרבי ספר של הרב שיק, אמר הרבי לחסידים שנכחו במקום: "מהם תלמדו מה זה יפוצו מעיינותיך חוצה"{{הערה|וידאו 'הרבי מחב"ד: תלמדו מברסלב איך להפיץ' בערוץ היוטיוב ברסלב סיטי.}}. | |||
ישנם ששמעו מפי כ"ק אדמו"ר בעת ביקורו של שז"ר, שהינו צאצא של רבי נחמן מברסלב{{הערה|כן הביא הרב וולפא בספרו 'מבשר טוב'. בספר הנ"ל הובאו גם קשרי שידוכין בין משפחתו של רבי נחמן לבית רבי.}}. | |||
==הרב יעקב מאיר שכטר== | |||
[[קובץ:הרב שכטר עם הרב לזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישת הרב לאזאר עם הרב שכטר]] | |||
הרב שכטר שלח מכתב עם בקשת ברכה לרבי בעת שבתו הייתה חולה{{הערה|הוא סיפר זאת בביקורו של הרב לאזאר המתואר בהמשך הפסקה.}}, הוא נוהג לנגן יחד עם חסידיו את הניגון החב"די [[אזמר בשבחין]] (בלחנו של ר' [[הלל מפאריטש]]) כשהוא מלובש על המילים "אין עוד מלבדו אפס זולתו"{{הערה|[www.geula.fm/music-news/48379/ "אין עוד מלבדו": גדולי הזמר מחדשים את הלהיט החסידי]}}, תועד בעבר כשהוא מתנענע בדביקות בעת שירת [[ניגון קול דודי דופק]], ניגונו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ראו וידאו 'ניגון עם הרב יעקב מאיר שכטר' ביוטיוב.}}. | |||
ב[[תשרי]] [[תשפ"ג]] בעת שיעור שמסר בנושא עבדו את ה' בשמחה הזכיר את הפתגם החב"די [[מוח שליט על הלב]] בהקשר לעבודת ה[[שמחה]]{{הערה|[ahblicklive.com/post.php?u_id=kluDuwC3htuKFnwz4xu מאמר עבדו את השם בשמחה שיעור נפלה ע"י הרה"ק רבי יעקב מאיר שעכטער שליט"א] דקה: 9:25 (21:25 מהסוף) באתר AhBlickLive.com (אידיש).}}. | |||
ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] קיבל לביקור את הרב [[בערל לאזאר]], הם שוחחו במשך זמן של חצי שעה, הרב לאזאר חזר על ביאור הרבי על מאמר [[רבי שמעון בר יוחאי]] 'יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין', הרבי מבאר על כך שרשב"י מתקשר עם כל יהודי אף זה הנמצא בדרגה נמוכה, ופוטר אותו, הרב שכטר הגיב על הביאור: {{ציטוטון|ביאור זה הוא ממש 'חב"דסקע תורה', רק הרבי יכול לתת כזה הסבר}}, | |||
הם שוחחו גם על פעילותם של שלוחי הרבי ברוסיה, הרב לאזאר דיבר על ניצוץ ה[[יחידה]] הטמון בכל יהודי ומתגלה לעיתים, הרב שכטר הביע את התלהבותו למשמע התיאור, הרב שכטר הודה לרב לזאזאר על עזרתו לחסידי ברסלב בנסיעה לציונו של רבי נחמן באומן, הם שוחחו על מספר עניינים נוספים, בסיום העניק הרב שכטר שני ספרים לרב לאזאר, הודה לו בחום על הביקור וליווהו לפתח הבית{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1092726/ רבה של רוסיה ביקר במעונו של הרב יעקב מאיר שכטר] {{חב"ד אינפו|}}}}. | |||
==הרב שלום ארוש== | |||
[[קובץ:שער כתבת ההתוועדות הרבנים נוטיק ארוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער כתבת מפגש התוועדות של הרב זלמן נוטיק והרב שלום ארוש בשבועון בית משיח]] | |||
ב[[כסלו]] [[תשע"ח]] קיבל לביקור את הרבנים [[זלמן נוטיק]] ו[[אהליהב בוטבול]], בביקור נערך ראיון התוועדות של הרב ארוש והרב נוטיק ל[[שבועון בית משיח]] לרגל [[י"ט כסלו]], הרב ארוש ביאר שחג י"ט כסלו הוא חג גאולה כללי השייך לכלל החסידוית ולכלל ישראל, וביאר את הצורך בלימוד [[תורת החסידות]], כשנשאל אם לומד את [[ספר התניא]] השיב שהוא לומד ועליו להוסיף בלימודו{{הערה|הרב ארוש התבטא: "לומד תניא, אבל לא מספיק".}}, בנוסף אמר שכתב מספר עניינים על ספר התניא ונסע להשתטח על [[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו של אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/325620/ שיחת חג: הרב שלום ארוש מדבר על י"ט כסלו] {{אינפו}}}}. | |||
ב[[אב (חודש)|אב]] תשפ"ד כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל, הוא אף נשא דברים בשבח פועלו של הרבי והתבטא שהרבי הינו חלוץ תנועת התשובה והראשון שחולל מהפכה בתחום, כשהרב [[שמעון אלקיים]] החל להכריז בסיום המעמד את הכרזת [[יחי אדוננו]] הוא הצטרף אליו והנהן בראשו לעידוד ההכרזה{{הערה|וידאו 'הרב החסיד כותבהגאון שלום הרוש בס"ת משיחנאו לרבי מה"מ שליט"א לשלמות הארץ ואחדותישראל באר שבע יחי המלך' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של הרב שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. | |||
התראיין לשבועון "כפר חב"ד" בכסלו תשפ"ה לראיון מקיף בו סיפר על קשריו החמים עם חסידות חב"ד. | |||
==ברסלב כיום== | |||
{{פסקה חסרה}} | |||
רבי נחמן לא השאיר אחריו ממלא מקום, ואף תלמידו רבי נתן לא ראה בעצמו ממלא מקום, אלא רק מבאר ומפיץ תורת רבו. זה על סמך דברי רבי נחמן "מיין פייערל וועט טלוען ביז משיח וועט קומען" (האש שלי תוקד עד ביאת המשיח) מה שהורה על כך שרבי נחמן ממשיך להנהיג את חסידיו גם לאחר הסתלקותו. | |||
רבי נחמן הורה שהמשך החסידות לא יהיה ע"י אדמו"ר חדש, אלא באופן של "תלמידים יעשו תלמידים" כל תלמיד שיש תחתיו תלמידים נקרא בפי חסידי ברסלב "משפיע" או מ"זקני וחשובי אנ"ש". | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''כך הציל הרבי את ציון רבי נחמן מברסלב באומן''', מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 82-89. | |||
==ראו גם== | |||
* [[רבי נחמן מברסלב]] | |||
* [[התבודדות]] | |||
* [[אליעזר שלמה שיק]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/news/147803 מה הורה הרבי לעשות כשריחפה סכנת הריסה על ציון רבי נחמן?]''' {{COL}} | |||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83967 כיצד הגיב הרבי לחסיד שרצה לנסוע לאומן?]''' {{וידפו|}} | |||
* {{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקבות ברסלב בתורתו של הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}} | |||
* {{קישור התקשרות צאח|1878|10774|1048|כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש" - לקט בנושאי ברסלב|הרב מרדכי מנשה לאופר}} | |||
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. וכן ב"ניצוצות" גליון 26 עמוד 18. | |||
* שבחו של צדיק (ירושלים תשס"ח), עמ' קכה-קלב (שמועות שונות אודות הקשר בין ברסלב לאדמור"י חב"ד). | |||
{{חצרות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:45, 26 בדצמבר 2024
חסידות ברסלב (במקור: ברצלב) הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב. ותלמידו המובהק - רבי נתן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו.
אדמו"רי חב"ד וברסלב[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – רבי נחמן מברסלב |
כאשר נפגש רבי נתן מברסלב בפעם הראשונה עם רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלושה סיפורים ואחד מהם על אדמו"ר הזקן, שהיה לו תלמיד אחד שבמשך שמונה שנים חידש חידושים על תורה אחת בלבד של רבו[1].
אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכשאדמו"ר הזקן עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול[2]. יש אומרים כי אדמו"ר הזקן התבטא על רבי נחמן: "הפוגע בו פוגע בי"[3]. רבי אברהם ב"ר נחמן מחסידי ברסלב, סיפר ששמע שכשהיה רבי נחמן בארץ ישראל, נתבקש על ידי רבי אברהם מקאליסק לפשר בינו לבין אדמו"ר הזקן, וכשחזר רבי נחמן מא"י נפגש עם אדמו"ר הזקן, שביקש ממנו שיאמר תורה, אך רבי נחמן סירב ואמר לאדמו"ר הזקן שיאמר הוא תורה. ואכן אדמו"ר הזקן דרש תורה ארוכה[4] במשך שש שעות ויש אומרים שמונה שעות ובתוך דרשתו פירש את הפסוק "רחמיך רבים ה'" ואמר הרחמנות שעליך ה' כביכול רבים ועצומים מאד, ורבי נחמן שיבח מאד את הפירוש ואמר שהוא מכוון מאד[5].
בעיר לבוב היה קיים בית כנסת חסידי משותף לחסידי חב"ד וחסידי ברסלב תחת הנהגת חסידו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' איציקל ז'ליקובר[דרוש מקור]. וסיפר הרב אליעזרוב[6] שאחד דיבר הפך הטוב על מוהרנ"ת [ = מורינו הרב נתן] לפני אדמו"ר הצמח צדק, ותיכף ומיד סר הצמח צדק ד' אמות לאחוריו מאותו האיש, ואמר לו שישב על הארץ ויקבל נזיפה על מה שדיבר לא טוב על מוהרנ"ת[7]. וכן מסופר כי כשראה אדמו"ר הצמח צדק את הליקוטי הלכות של מוהרנ"ת ועיין בהחידושים, פנה לנוכחים ואמר: "הלא בני איש אחד נחנו"[8].
לרב מנחם הכהן[9] שהיה אצל הרבי ביחידות ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב הכהן, כי גם הוא חסיד, היות שמתפלל בבית הכנסת של חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי שהוא טוען שהוא שייך לחסידות ברסלב היות שאין להם רבי ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד[10].
הרב אברהם חיים קוסטנטינר מבית שמש שהינו עסקן בחסידות ברסלב, ולשעבר היה מהנהלת ת"ת ברסלב בבני ברק, אמר לרבי: "אני נוסע לאומן לראש השנה, לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תדאג שמשיח יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"[11].
ספרי רבי נחמן מוזכרים בשיחות הרבי[12] וכן מסופר שהרבי למד בספר לקוטי מוהר"ן[13].
הרב אלעזר קעניג ששימש כמנהיגה ורבה של קהילת חסידי ברסלב בצפת ביקר אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים בי"ט חשוון תשנ"ב. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "הצלחה רבה, יאריך ימים על ממלכתו"[14].
כששליחו של הרב אליעזר שלמה שיק העניק לרבי ספר של הרב שיק, אמר הרבי לחסידים שנכחו במקום: "מהם תלמדו מה זה יפוצו מעיינותיך חוצה"[15].
ישנם ששמעו מפי כ"ק אדמו"ר בעת ביקורו של שז"ר, שהינו צאצא של רבי נחמן מברסלב[16].
הרב יעקב מאיר שכטר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שכטר שלח מכתב עם בקשת ברכה לרבי בעת שבתו הייתה חולה[17], הוא נוהג לנגן יחד עם חסידיו את הניגון החב"די אזמר בשבחין (בלחנו של ר' הלל מפאריטש) כשהוא מלובש על המילים "אין עוד מלבדו אפס זולתו"[18], תועד בעבר כשהוא מתנענע בדביקות בעת שירת ניגון קול דודי דופק, ניגונו של אדמו"ר הזקן[19].
בתשרי תשפ"ג בעת שיעור שמסר בנושא עבדו את ה' בשמחה הזכיר את הפתגם החב"די מוח שליט על הלב בהקשר לעבודת השמחה[20].
באייר תשפ"ד קיבל לביקור את הרב בערל לאזאר, הם שוחחו במשך זמן של חצי שעה, הרב לאזאר חזר על ביאור הרבי על מאמר רבי שמעון בר יוחאי 'יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין', הרבי מבאר על כך שרשב"י מתקשר עם כל יהודי אף זה הנמצא בדרגה נמוכה, ופוטר אותו, הרב שכטר הגיב על הביאור: "ביאור זה הוא ממש 'חב"דסקע תורה', רק הרבי יכול לתת כזה הסבר",
הם שוחחו גם על פעילותם של שלוחי הרבי ברוסיה, הרב לאזאר דיבר על ניצוץ היחידה הטמון בכל יהודי ומתגלה לעיתים, הרב שכטר הביע את התלהבותו למשמע התיאור, הרב שכטר הודה לרב לזאזאר על עזרתו לחסידי ברסלב בנסיעה לציונו של רבי נחמן באומן, הם שוחחו על מספר עניינים נוספים, בסיום העניק הרב שכטר שני ספרים לרב לאזאר, הודה לו בחום על הביקור וליווהו לפתח הבית[21].
הרב שלום ארוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכסלו תשע"ח קיבל לביקור את הרבנים זלמן נוטיק ואהליהב בוטבול, בביקור נערך ראיון התוועדות של הרב ארוש והרב נוטיק לשבועון בית משיח לרגל י"ט כסלו, הרב ארוש ביאר שחג י"ט כסלו הוא חג גאולה כללי השייך לכלל החסידוית ולכלל ישראל, וביאר את הצורך בלימוד תורת החסידות, כשנשאל אם לומד את ספר התניא השיב שהוא לומד ועליו להוסיף בלימודו[22], בנוסף אמר שכתב מספר עניינים על ספר התניא ונסע להשתטח על ציונו של אדמו"ר הזקן[23].
באב תשפ"ד כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל, הוא אף נשא דברים בשבח פועלו של הרבי והתבטא שהרבי הינו חלוץ תנועת התשובה והראשון שחולל מהפכה בתחום, כשהרב שמעון אלקיים החל להכריז בסיום המעמד את הכרזת יחי אדוננו הוא הצטרף אליו והנהן בראשו לעידוד ההכרזה[24][25]. התראיין לשבועון "כפר חב"ד" בכסלו תשפ"ה לראיון מקיף בו סיפר על קשריו החמים עם חסידות חב"ד.
ברסלב כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי נחמן לא השאיר אחריו ממלא מקום, ואף תלמידו רבי נתן לא ראה בעצמו ממלא מקום, אלא רק מבאר ומפיץ תורת רבו. זה על סמך דברי רבי נחמן "מיין פייערל וועט טלוען ביז משיח וועט קומען" (האש שלי תוקד עד ביאת המשיח) מה שהורה על כך שרבי נחמן ממשיך להנהיג את חסידיו גם לאחר הסתלקותו. רבי נחמן הורה שהמשך החסידות לא יהיה ע"י אדמו"ר חדש, אלא באופן של "תלמידים יעשו תלמידים" כל תלמיד שיש תחתיו תלמידים נקרא בפי חסידי ברסלב "משפיע" או מ"זקני וחשובי אנ"ש".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כך הציל הרבי את ציון רבי נחמן מברסלב באומן, מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 82-89.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מה הורה הרבי לעשות כשריחפה סכנת הריסה על ציון רבי נחמן?
- כיצד הגיב הרבי לחסיד שרצה לנסוע לאומן?
- הרב מרדכי מנשה לאופר, עקבות ברסלב בתורתו של הרבי במגזין התקשרות מספר 1088
- הרב מרדכי מנשה לאופר, כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש" - לקט בנושאי ברסלב במגזין התקשרות מספר 1048
- הרב יהושע מונדשיין, פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן, גליון מעיינותיך, כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11. וכן ב"ניצוצות" גליון 26 עמוד 18.
- שבחו של צדיק (ירושלים תשס"ח), עמ' קכה-קלב (שמועות שונות אודות הקשר בין ברסלב לאדמור"י חב"ד).
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ אבניה ברזל
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן עמוד ש"ע וראה בבית רבי, עמוד ס"ו היחס לר' נחמן ושיטתו.
- ↑ עדות הרב בן ציון גרוסמן בשם הרב עזריאל זליג סלונים - נדפסה בספר עבד מלך.
- ↑ לא מובא במקורות חב"דיים שאדמו"ר הזקן אמר פעם תורה במשך 6 שעות או קרוב לזה.
- ↑ מהספר אבניה ברזל/כוכבי אור
- ↑ ככל הנראה מדובר בר'שלמה יהודה לייב אליעזרוב
- ↑ מובא בספר אוסף מכתבים מר' יעקב מאיר שכטער עמוד קסז בשם ר' אלעזר ראזענפעלד בשם חותנו ר' שמואל הורביץ בשם הרב אליעזרוב.
- ↑ שם עמוד קסח ור' לוי"צ בנדר היה מספר זאת ונדפס בשיח שרפי קודש ח״ה קלו
- ↑ כיהן כרב תנועת המושבים. רב ההסתדרות והרב הראשי ליהדות רומניה, וכן חבר הכנסת מטעם המערך בכנסות ה-8 עד 11. מחבר ספרים ומאמרים.
- ↑ עדות ששמע מכלי ראשון הרב דוד מאיר דרוקמן. וראו גרסא אחרת בגליון התמים לחודש שבט תש"ע, מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב שלום בער רייכמן, בשם הרב דוד נחשון.
- ↑ ציטוט מוידאו, באינפו.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ו' עמ' 283 ובשיחות קודש תשל"ו ח"ב.
- ↑ 'ימי מלך' כרך ב' עמ' 629-628 מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בספר "לקוטי מוהר"ן". עיין ב"ניצוצות" גליון 5 עמוד 62.
- ↑ דברי משיח תשנ"ב חלק ג' ע' 184
- ↑ וידאו 'הרבי מחב"ד: תלמדו מברסלב איך להפיץ' בערוץ היוטיוב ברסלב סיטי.
- ↑ כן הביא הרב וולפא בספרו 'מבשר טוב'. בספר הנ"ל הובאו גם קשרי שידוכין בין משפחתו של רבי נחמן לבית רבי.
- ↑ הוא סיפר זאת בביקורו של הרב לאזאר המתואר בהמשך הפסקה.
- ↑ [www.geula.fm/music-news/48379/ "אין עוד מלבדו": גדולי הזמר מחדשים את הלהיט החסידי]
- ↑ ראו וידאו 'ניגון עם הרב יעקב מאיר שכטר' ביוטיוב.
- ↑ [ahblicklive.com/post.php?u_id=kluDuwC3htuKFnwz4xu מאמר עבדו את השם בשמחה שיעור נפלה ע"י הרה"ק רבי יעקב מאיר שעכטער שליט"א] דקה: 9:25 (21:25 מהסוף) באתר AhBlickLive.com (אידיש).
- ↑ רבה של רוסיה ביקר במעונו של הרב יעקב מאיר שכטר
- ↑ הרב ארוש התבטא: "לומד תניא, אבל לא מספיק".
- ↑ שיחת חג: הרב שלום ארוש מדבר על י"ט כסלו
- ↑ וידאו 'הרב החסיד כותבהגאון שלום הרוש בס"ת משיחנאו לרבי מה"מ שליט"א לשלמות הארץ ואחדותישראל באר שבע יחי המלך' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.
- ↑ הספר תורה הינו פרי יוזמתו של הרב שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.