דוד רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(←‏משפחתו: תיקנתי טעות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(98 גרסאות ביניים של 40 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב רסקין בביקור ליד הכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין]]
{{דמות
| שם =הרב דוד רסקין
| תמונה =דוד רסקין2.jpg
| תיאור =
| כינוי =
| תאריך לידה =[[תרפ"ז]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =[[ז' באייר]] ה'[[תשע"א]]
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =בית החיים מונטיפיורי בקווינס
| מדינה =
| השכלה =תומכי תמימים פאקינג
| מקום מגורים =קראון הייטס
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =יו"ר צעירי אגודת חב"ד המרכזית
| תפקידים נוספים =מנהל רוחני בתומכי תמימים המרכזית
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =
| בת זוג =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| אתר אינטרנט =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
[[קובץ:480215.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין]]
[[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]]
[[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]]
הרב '''דוד רסקין''' היה מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]], ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].
הרב '''דוד רסקין''' ([[תרפ"ז]] - [[ז' באייר]] [[ה'תשע"א]]) היה מנהל רוחני של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ושימש כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[בית רבקה]].
==שנות צעירותו==
הרב דוד רסקין נולד בשנת [[תרפ"ז]] בעיר באברויסק-ביילורוסיה, לאביו החסיד הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא רסקין. הוא נולד לתוך תקופה של רדיפות החסידים מצד השלטונות הקומוניסטיים, וכל ימי ילדותו היו ימי סבל ותלאה, נדודים ופחדים.


כבן שנתיים היה כאשר נעצר אביו, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]], על עבודתו בקודש ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור בלנינגרד, שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות במסירות נפש.
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ז]] בעיר באברויסק שבביילורוסיה, לאביו החסיד הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא רסקין.


אביו ודודו – האחים הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] והרב [[יצחק רסקין]] – היו מהדמויות הבולטות בקהילה ה[[חב"ד]]ית ב[[לנינגרד]], ומראשי הפעילים למען היהדות בלנינגרד. ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' [[שלום מרוזוב]], שלימד את בניו ועוד מילדי [[אנ"ש]] בביתו.
בגיל שנתיים נעצר אביו, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]] ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור ב[[לנינגרד]], שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות ב[[מסירות נפש]].


הרדיפות המשיכו גם כאן, ור' יעקב יוסף נלקח לחקירות פעמים רבות. מפעם לפעם היה מובל למשרדי ה[[ק.ג.ב.]] שם היה נחקר שעות ארוכות על מכריו מאנ"ש, אולם הוא מילא את פיו מים, ולא סיפר מאומה על חבריו.
ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' [[שלום מרוזוב]], שלימד את בניו ועוד מילדי [[אנ"ש]] בביתו.


==מלחמת העולם השניה==
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו.


את ה[[בר מצווה]] שלו חגג ר' דוד בצל מלחמת העולם השניה שפרצה באותם ימים. בעיצומה של המלחמה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד ויחיד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע בהתרגשות כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים!.
הרכבת הגיעה לאומסק שב[[סיביר]], ימים ספורים לפני [[ראש השנה]].


ההלם והשמחה שימשו בערבוביה. אזרחים חיכו במשך יממות כדי להשיג כרטיס, והנה הגיע כרטיסים בנס מופלא. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את  לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.
מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת [[קזחסטן]]. הם שמעו כי ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים.


לאחר חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר, ימים ספורים לפני [[ראש השנה]]. העיר אומסק הייתה מלאה בפליטים, ושלטונות העיר לא יכלו לספק קורת גג לפליטים הרבים שזרמו לעיר ללא הרף. כך, במשך למעלה משבועיים, התגוררו בני משפחת רסקין תחת כיפת השמיים.
ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ב]] הגיעה הרכבת לאלמא אטא. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת.


מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת [[קזחסטן]]. הם שמעו כי ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים.
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי.


לאחר טלטולי דרך קשים, בחול המועד [[סוכות]] [[תש"ב]] נעצרה הרכבת באלמא-אטא. כשירדו מהרכבת הופתעו לראות כי המקום סגור ומסוגר אין יוצא ואין בא. נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה. בני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת, ולישון על הרצפה הקרה והרטובה.
בני משפחת רסקין ידעו כי רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], נמצא בגלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ור' יעקב יוסף עשה ככל אשר ביכולתו לשחררו ולהביאו לאלמא אטא. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תש"ד]] הגיע רבי לוי יצחק, חולה וחלש, לאלמא אטא. ר' יעקב יוסף ובניו עשו רבות למענו והשיגו לו ול{{ה|רבנית חנה}} דירה, וכך גם דאגו לרופאים מומחים שיטפלו בו. בשבועות האחרונים לחייו, הבנים לבית רסקין עשו תור ביניהם מי יניח [[תפילין]] עמו, ומי יעמוד לידו להיות לו לעזר בכל אשר יידרש{{הערה|כשבחורף [[תש"י]] הגיע ר' דוד ל[[ניו יורק]], וב[[ט"ז במנחם אב|ט"ז מנחם אב]] לקראת יום ה[[הסתלקות]] של רבי לוי יצחק, ביקש הרבי מר' דוד לרשום את הזכור לו מבעל ההילולא, ובמיוחד אם זכור לו איזה דברי תורה ממנו. הרבי הוסיף וביקש שבביקורו אצל אמו [[הרבנית חנה]] לא ידבר על הימים ההם כדי שלא תיזכר בזה ותצטער. ר' דוד עשה כמצות הרבי, וכתב את מה שהיה בזיכרונו, כולל דברי תורה, ולאחר שהרבי קיבל את הרשימה, נתן לר' דוד ברכת יישר כח וב[[התוועדות]] [[כ' מנחם אב]] דיבר על ענין זה.}}


כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר, ובסופו של דבר הגיעו לאיזור "טאסטאג" הנמצא בקצה העיר. ליד ביתו של איזה גוי מאנשי המקום נמצא בית ששימש כרפת בהמות, שם התגוררו זמן קצר... לאחר מכן עברו לגור בדירה בעיר, שם פגשו כמה מאנ"ש משפחת וילשנסקי, רבינוביץ ועוד.
===בניו יורק===
בתום המלחמה, הצליח ר' דוד ובני משפחתו, לצאת מ[[ברית המועצות]], ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]], והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]], שם למד [[תומכי תמימים פאקינג|בישיבה]]. הוריו וכמה מבני המשפחה עלו ל[[ארץ הקודש]], ואילו ר' דוד נסע מפוקינג ל[[פריז]] ומשם ל[[ניו יורק]].


הרדיפות הגיעו לאלמא אטא. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים ר' יעקב יוסף ומרת דרויזא, והילדים נותרו בבית בעיר זרה לבדם. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו אבי המשפחה היה עצור כחודש וחצי.  
לניו יורק הגיע ביום חמישי [[ב' בטבת]] [[זאת חנוכה]], [[תש"י]]. בה' טבת זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. עמו נכנס ל'יחידות' הגבאי הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], אולם בעת ה'יחידות' התרגש ולא הצליח לזכור את דברי הרבי הריי"צ. הוא פנה מיד אל [[הרבי]] ותינה את צערו. הרבי צלצל תיכף אל הרב סימפסון, אשר השיב כי הרבי התעניין על המשפחה, היכן נמצא אביו ונתן ברכה.


==במחיצת רבי לוי יצחק==
כעבור חודש בלבד, ביקש ר' דוד להיכנס שוב ל'יחידות'. היה זה כאשר ארבעה [[תמימים]] הגיעו מ[[אירופה]], וביקשו להיכנס אל הרבי. ר' דוד ביקש להצטרף אליהם ונענה בחיוב. ל'יחידות' נכנסו ביום ראשון [[ד' בשבט]] [[תש"י]]: ר' דוד ועמו הבחורים ר' [[יצחק שלמה פבזנר]], ר' [[שלום מרוזוב]], ר' [[דובער יוניק]] ור' [[גדליה קארף]].


באותם ימים ידעו בני משפחת רסקין כי הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] (אביו של [[הרבי]]), נמצא בגלות בצ'אילי שבקזחסטן. ור' יעקב יוסף עשה ככל אשר ביכולתו לשחררו ולהבאתו לאלמא אטא. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תש"ד]] הגיע הרב לוי-יצחק, חולה וחלש, לאלמא-אטא. ר' יעקב יוסף ובניו עשו רבות למען רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ובראש ובראשונה השיגו לו ול[[רבנית חנה]] דירה, וכך גם דאגו לרופאים מומחים שיטפלו בו. בני משפחת רסקין ובהם ר' דוד, הגיעו תדיר אל הרב והרבנית כדי לסייעם בכל דבר אפשרי.
ב'יחידות' שאל הרבי את [[תמים|התמימים]], כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד. הבחורים ענו שהם לומדים כמו ב[[תומכי תמימים ברינואה|פריז]], והמזכיר הסביר שב[[פריז]] לומדים שעה וחצי [[חסידות]] בבוקר לפני ה[[תפילה]], לאחר מכן חושבים חסידות, ואחר כך [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]]{{הערה|סוגיית לימוד ה[[חסידות]] לפני התפילה הייתה נתונה בוויכוח בין הבחורים שהגיעו זה עתה מ[[צרפת]] לבין הנהלת הישיבה. שכן עד אז למדו [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה בחצר הרבי]] רק שעה חסידות לפני התפילה, ואילו הבחורים שהגיעו מצרפת ביקשו ללמוד לפי הסדר הנהוג בפריז, דהיינו שעה וחצי. מנגד, מגידי השיעורים בנגלה, אשר הדבר פגע בשיעורים שלהם, התנגדו בתוקף ולא הסכימו עם השינויים. לאור דברי [[הרבי הריי"צ]] ב'יחידות', הביע הרבי את דעתו שאכן צריכים להמשיך כפי שנהגו עד עתה בפריז.}}. אמר הרבי: "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך. מזמן לזמן וועט יעדערער אריינגיין באזונדער וועלן מיר ריידן" [= ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר].


בשבועות האחרונים לחייו, הבנים לבית רסקין עשו תור ביניהם מי יניח [[תפילין]] עמו, ומי יעמוד לידו להיות לו לעזר בכל אשר יידרש.
בהמשך לכך הורה הרבי להכין '[[הנחה]]' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, ב[[שבת]] [[י' בשבט]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה.
[[קובץ:5c2e930263735 1546556162.jpg|ממוזער|ר' דוד (קיצוני מימין) ב'מרכז שליחות' בשנת תש"י]]
בשנה הראשונה לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי [[התוועדות|להתוועד]]. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ל[[יום הילולא|יום ההילולא]] [[ב' ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה"רבי"... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: "בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב' באייר]] תתקיים בלי נדר התוועדות". ואכן, בב' [[אייר]] התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות.


(כשבחורף [[תש"י]] הגיע ר' דוד לניו יורק, ובט"ז מנחם אב לקראת יום ההסתלקות של רבי לוי יצחק, ביקש הרבי מר' דוד לרשום את הזכור לו מבעל ההילולא, ובמיוחד אם זכור לו איזה דברי תורה ממנו. הרבי הוסיף וביקש שבביקורו אצל אמו [[הרבנית חנה]] לא ידבר על הימים ההם כדי שלא תיזכר בזה ותצטער. ר' דוד עשה כמצות הרבי, וכתב את מה שהיה בזיכרונו, כולל דברי תורה, ולאחר שהרבי קיבל את הרשימה, נתן לר' דוד ברכת יישר כח וב[[התוועדות]] כ' [[מנחם אב]] דיבר על ענין זה.)
ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של [[הרבי מלך המשיח]] באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של [[הרבי הריי"צ]] (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק' ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו.


==ניו יורק==
בתקופה ההיא סירב הרבי לקבל חסידים ל'יחידות', אולם היו יחידים שזכו לכך. אחד מהם היה ר' דוד, שנכנס אל הרבי ואמר שבהתאם לדברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[יחידות]] האחרונה שלהם ב[[ד' בשבט]] [[תש"י]] "שמזמן לזמן יכנס כל אחד מהם בפרטיות ונדבר" - מבקש הוא שהרבי יקבלו ל"יחידות", ואכן הרבי נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו.
בתום המלחמה, הצליח ר' דוד עם בני המשפחה, לצאת מברית המועצות, בבריחה הידועה דרך לבוב, והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]], שם למד [[תומכי תמימים פאקינג|בישיבה]]. הוריו וכמה מבני המשפחה עלו ל[[ארץ הקודש]], ואילו ר' דוד נסע מפוקינג ל[[פריז]] ומשם ל[[ניו יורק]].


לניו יורק הגיע ביום חמישי [[ב' בטבת]] [[זאת חנוכה]], [[תש"י]]. ביום בו כבר זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. עמו נכנס ל'יחידות' הגבאי הרב [[אלי' סימפסאן]], אולם בעת ה'יחידות' התרגש ר' דוד ולא הצליח לזכור את דברי הרבי. הוא פנה מיד ל[[הרבי|רמ"ש]] [הרבי מה"מ] ותינה את צערו. הרבי צלצל תיכף אל הרב סימפסאן, אשר השיב כי הרבי התעניין על המשפחה, היכן נמצא אביו ונתן ברכה.
באותם ימים קיבל את המינוי להיות ה"בעל קורא" במניין של הרבי בימי [[שני]] ו[[חמישי]]. באחד הימים לא היה בעל קורא, והרבי פנה אליו וביקשו [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]], באומרו: "אתה הרי יודע לקרוא!"


כעבור חודש בלבד, ביקש ר' דוד להיכנס שוב ל'יחידות'. היה זה כאשר ארבעה תמימים הגיעו מאירופה, וביקשו להיכנס אל הרבי. ר' דוד ביקש להצטרף אליהם ונענה בחיוב. ל'יחידות' נכנסו ביום ראשון [[ד' בשבט]] [[תש"י]]: ר' דוד ועמו הבחורים שהגיעו מאירופה: ר' [[יצחק שלמה פבזנר]], ר' [[שלום מרוזוב]], ר' [[דובער יוניק]] ור' [[גדליה קארף]].  
באותם ימים, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] היה פותח בקול רם "יעמוד" ואומר (כמעט) בלחש "אדונינו מורינו ורבינו" ומסיים בקול רם "בהרב ר' לוי יצחק". כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום [[שמחת תורה]] [[תשי"א]], אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" ל[[חתן בראשית]], וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.


ב'יחידות' שאל הרבי את [[תמים|התמימים]], כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד. הבחורים ענו שהם לומדים כמו ב[[תומכי תמימים ברינואה|פריז]], והמזכיר הסביר שבפריז לומדים שעה וחצי חסידות בבוקר לפני התפילה, לאחר מכן חושבים חסידות, ואחר כך [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]]. אמר הרבי: "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך. מזמן לזמן וועט יעדערער אריינגיין באזונדער וועלן מיר ריידן" [= ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר].
בהיותו ב[[יחידות]] לקראת [[חתונה|חתונתו]], אמר לו הרבי בין השאר שבשעת ה[[חופה]] עליו לזכור את הרבי. כאשר שאל את הרבי בנוגע לכיתוב של ההזמנה, ענהו הרבי "בלשון הרב". על פי השמועה, הזמנתו של ר' דוד הייתה ההזמנה הראשונה שנכתבה בנוסח ההזמנה ל[[חתונת הרבי]] בשנת [[תרפ"ט]]. זכה שהרבי יסדר עבורו קידושין בחתונתו.


סוגיית לימוד ה[[חסידות]] לפני התפילה היתה נתונה בוויכוח בין הבחורים שהגיעו זה עתה מ[[צרפת]] לבין הנהלת הישיבה. שכן עד אז למדו [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה בחצר הרבי]] רק שעה חסידות לפני התפילה, ואילו הבחורים שהגיעו מצרפת ביקשו ללמוד לפי הסדר הנהוג בפריז, דהיינו שעה וחצי. מנגד, מגידי השיעורים בנגלה, אשר הדבר פגע בשיעורים שלהם, עשו רעש ולא הסכימו עם השינויים.
[[קובץ:הנהלת 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין יחד עם חברי הנהלת הישיבה והבחורים. בין היתר נראה הרב מרדכי מענטליק, ראש הישיבה.]]
==פעילות ציבורית==
[[קובץ:דוד_רסקין-.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין (שני מימין) קורא ב[[תורה]] ב-[[770]]]]


לאור דברי הרבי הריי"צ ב'יחידות', הביע הרבי את דעתו שאכן צריכים להמשיך כפי שנהגו עד עתה בפריז. בהמשך לכך הורה הרבי להכין 'הנחה' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל אדמו"ר הריי"צ את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, בשבת [[י' בשבט]] אדמו"ר הריי"צ הסתלק. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה.
בשנת [[תשי"ד]] הצטרף ר' דוד לצוות ה[[ישיבה]], כמגיד שיעור בסניף הישיבה בבעדפורד. כעבור כמה שנים צורף ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה]].


==מקשור לרבי==
למרות שבראשות הישיבה עמד הרב [[מרדכי מענטליק]], ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים.


בשנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את נזר הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי להתוועד. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדלי׳ קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ליום ההילולא [[ב' ניסן תר"פ|ב׳ ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיע|מהמשפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והר' [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה״רבי״... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב׳ באייר]] תתקיים בלי-נדר התוועדות. ואכן, בב' אייר התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות.
[[קובץ: רסקין3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בייצור חנוכיות ל[[מבצע חנוכה]]]]


ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של הרבי מה"מ באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של הרבי הריי"צ (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני״ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק׳ ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו.
בחודש [[ניסן]] [[תשט"ו]] ייסד הרבי את [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צעירי אגודת חב"ד בניו יורק]], בהמשך התמנה הרב דוד רסקין להיות היושב ראש.


בתקופה ההיא סירב הרבי לקבל חסידים ל'יחידות', אולם היו יחידים שזכו לכך. אחד מהם היה ר' דוד, שנכנס אל הרבי ואמר שבהתאם לדברי הרבי הריי"צ ביחידות האחרונה שלהם ב[[ד׳ בשבט]] [[תש״י]] ״שמזמן לזמן יכנס כל אחד מהם בפרטיות ונדבר" – מבקש הוא שהרבי יקבלו ל"יחידות", ואכן הרבי נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו.
כאשר הורה הרבי ב[[התוועדות]] הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר ל[[שלוחים]] ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של הרבי.


==בעל קורא במניין של הרבי==
[[קובץ:דוד_רסקין-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין (שני מימין) קורא ב[[תורה]] ב-[[770]]]]
באותם ימים קיבל ר' דוד את המינוי להיות ה"בעל-קורא" במניין של הרבי בימי שני וחמישי. באחד הימים לא היה בעל-קורא, והרבי פנה אל ר' דוד וביקשו ל[[קריאת התורה|קרוא בתורה]], באומרו: אתה הרי יודע לקרוא!
מאז ואילך היה ר' דוד הבעל-קורא הקבוע במניין הרבי בימות החול. מכיוון שבימים ההם טרם הסכים הרבי לקבל את עול הנשיאות, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי לעלות לתורה היה פותח בקול רם ״יעמוד״ ואומר (כמעט) בלחש ״אדונינו מורינו ורבינו״ ומסיים בקול רם ״בהרב ר׳ לוי יצחק״. כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום [[שמחת תורה]] [[תשי"א]], אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" ל[[חתן בראשית]], וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.
==חבר הנהלת הישיבה==
בהיותו ביחידות לקראת חתונתו, אמר לו הרבי בין השאר שבשעת ה[[חופה]] עליו לזכור את הרבי. כאשר שאל את הרבי בנוגע לכיתוב של ההזמנה, ענהו הרבי "בלשון הרב". על פי השמועה, הזמנתו של ר' דוד הייתה ההזמנה הראשונה שנכתבה בנוסח ההזמנה ל[[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#נישואיו|חתונת הרבי]] בשנת [[תרפ"ט]].
בשנת [[תשי"ד]] הצטרף ר' דוד לצוות הישיבה, כמגיד שיעור בסניף הישיבה בבעדפורד. כעבור כמה שנים צורף ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה]].
בתפקידו בהנהלת הישיבה, שילב ר' דוד אכפתיות מיוחדת לצרכיהם האישיים של הבחורים, לצד תקיפות ודרישה בלתי-מתפשרת לעמוד בסדרי הישיבה. כל בקשה של [[תמים]], על כל מגווניה, דאג ר' דוד למלאות, ולא היה מסוגל לסרב לאף בקשה של עשיית טובה לבחור. הוא היה אדם רגיש, שהבחורים היו כל עולמו, ותמיד ידע לתת את המילה הנכונה במקום הנכון.
אופיו הנוח התבטא גם ביחסים עם חבריו לצוות הנהלת הישיבה. ר' דוד הקפיד תמיד שלא לומר מילה וחצי מילה לאחד מאנשי הצוות בנוכחות שאר אנשי הצוות וכל-שכן שלא במהלך אסיפות ההנהלה. כאשר היו לו הערות, הוא דאג לגשת באופן אישי ובדיסקרטיות מלאה לאותו איש צוות ולומר לו את ההערה או הביקורת.
בינו לבין [[ראש הישיבה]] הרב [[מרדכי מענטליק]] שררו קשרי ידידות גדולים מאוד. הם היו 'באותו ראש' ובאותה הדעה. בכל אסיפת הנהלה, כאשר ר' דוד היה אומר משהו, מיד הרב מענטליק הסכים והשתדל שדבריו יתקבלו. וכך להיפך. בכלל השתדל ר' דוד בכל מאודו ממש שלא ייכנס שום דבר וענין הנודף ממנו ריח של מחלוקת ופירוד הלבבות אל תוך שטחי הישיבה – הן בין הנהלת הישיבה, והן בין הבחורים.
ברבות השנים מונה לתפקידים מרכזיים בניהול הפעילות החב"דית, אולם למרות עיסוקיו המרובים, הייתה לו אכפתיות גדולה מאוד לשמירת הסדרים של הבחורים. מידי יומיים שלוש, היה ניגש למשגיח, הרב [[יקותיאל ראפ]], ומבקש את כל הרשימות של הסדרים. לאחר מכן היה קורא לבחורים באופן אישי ומעמיד אותם על מקומם בתקיפות הנדרשת.
הוא היה אומר שאסור לזרוק בחור מ'תומכי תמימים', מכיוון שזה עלול לרחק אותו לנצח ר"ל.
אחרי הרצח של ר' [[דוד אוקינאוו]] הי"ד ב[[קראון הייטס]], הגיע [[מאיר כהנא]] מ'כך' לשכונה, וקיים אסיפה לעודד נשיאת נשק על ידי יהודים. הרבי קרא לר' דוד וביקשו להביא רשימה של כל מי שהלך לאסיפה. מכיוון שר' דוד שיער שיהיו בחורים שיבקשו להשתתף באסיפה, ולאידך לא רצה שיתעוררו עליהם קפידות – חמל עליהם ר' דוד וביקש מאחיינו לרוץ למקום האסיפה ולהתריע בפני הבחורים שנמצאים שם שר' דוד מתכוון לערוך רישום של כל מי שיהיה נוכח באסיפה.
למרות שבראשות הישיבה עמד הרב מענטליק, ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים. גם כאשר הייתה לרבי תרעומת כלשהי על המצב בישיבה היה ר' דוד הכתובת הראשונית, ויידע לתקן את המעוות באופן מיידי.
==יושב ראש צעירי אגודת חב"ד בניו-יורק==
בחודש [[ניסן]] [[תשט"ו]] ייסד הרבי את [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צעירי אגודת חב"ד בניו-יורק]], בהמשך התמנה הרב דוד רסקין להיות היושב-ראש. בתפקידו זה פעל ר' דוד רבות להפצת מעיינות החסידות בכלל, ותורתו והוראותיו של הרבי בפרט.
כאשר הורה הרבי בהתוועדות הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר לשלוחים ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של הרבי. בחיות חסידית מיוחדת היה מעורר אותם, ומעביר להם את הוראותיו של הרבי לעשות "שטורעם" בעניין כזה או אחר. גם ל[[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]] היה מעביר את ההוראות ה'טריות' מ[[התוועדות]], כאשר היה מתקשר לר' [[אפרים וולף]] ומבקשו להעביר הלאה את הוראות הרבי.
==השליחות לארץ הקודש==
[[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד בקריות. מחזיק את המגפון: הרב [[יגאל פיזם]]]]
[[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד בקריות. מחזיק את המגפון: הרב [[יגאל פיזם]]]]
בקיץ [[תשל"ג]] נסע ר' דוד ל[[ארץ הקודש]] לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק ה[[חינוך]] היהודי בארץ הקודש. בשבת שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק משקה והורה לו לערוך "שטורעם" בארץ ישראל. במוצאי שבת שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר 'שטורעם' מיוחד, והזכיר גם את עניין "[[מיהו יהודי]]" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן.
בקיץ [[תשל"ג]] נסע ר' דוד ל[[ארץ הקודש]] לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק ה[[חינוך]] היהודי בארץ הקודש. ב[[שבת]] שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק [[משקה]] והורה לו לערוך "[[שטורעם]]" בארץ ישראל. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר 'שטורעם' מיוחד, והזכיר גם את עניין "[[מיהו יהודי]]" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן.


הרב וולף התבקש מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[מזכיר]]ו האישי של [[הרבי]] לדאוג לסיקור עיתונאי של הביקור, כדי שיעשה רושם גדול בארץ ישראל ובתפוצות.
הרב וולף התבקש מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[מזכיר]]ו האישי של [[הרבי]] לדאוג לסיקור עיתונאי של הביקור, כדי שיעשה רושם גדול בארץ ישראל ובתפוצות.


בחורף [[תשמ"ד|תשד"מ]], שוב הגיע ר' דוד רסקין לארץ ישראל בשליחות הרבי. הרבי הורה לו לבקר בכמה מקומות ולערוך התוועדויות.  
בחורף [[תשמ"ד|תשד"מ]], שוב הגיע ר' דוד רסקין לארץ ישראל בשליחות הרבי. הרבי הורה לו לבקר בכמה מקומות ולערוך התוועדויות.


==וועד המשפיעים והנהלת אגו"ח==
בשנת [[תשל"ז]] החל הרבי לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע]]ים ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. ר' דוד התגייס לעניין ויחד עם ר' [[פרץ פייגינסון]] ערך אסיפות עם המשפיעים בהם עורר אודות תפקידם של המשפיעים.


בשנת [[תשל"ז]] החל הרבי לעשות 'שטורעם' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. ר' דוד התגייס לעניין ויחד עם ר' [[פרץ פייגינסון]] ערך אסיפות עם המשפיעים בהם עורר אודות תפקידם של המשפיעים.
בדוחות שכתב לרבי הוא מעדכן בין השאר כי המשפיעים עוררו את אנ"ש לדאוג לכך שבכל [[שמחה]] של אנ"ש ידאג בעל השמחה שיהיה מי שיחזור על שיחותיו של הרבי בענייני דיומא. כמו כן עוררו המשפיעים אודות קביעות עתים לתורה וחיזוק [[עשרת המבצעים|מבצעי הקודש של הרבי]]. ועוד עניינים הדרושים תיקון והתעוררות.
 
בדוחות שכתב לרבי הוא מעדכן בין השאר כי המשפיעים עוררו את אנ"ש לדאוג לכך שבכל שמחה של אנ"ש ידאג בעל השמחה שיהיה מי שיחזור על שיחותיו של הרבי בענייני דיומא. כמו כן עוררו המשפיעים אודות קביעות עתים לתורה וחיזוק [[פורטל:מבצעי המצוות|מבצעי הקודש של הרבי]]. ועוד עניינים הדרושים תיקון והתעוררות.


ב[[א' בתמוז|ר"ח תמוז]] [[תשמ"ה]], לאחר שהתגלתה [[פרשת הספרים|גניבת הספרים]] מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספריית הרבי הריי"צ]], קרא הרבי לשבעה מחשובי וזקני החסידים, ובהם ר' דוד רסקין, ודיבר איתם על הפעולות שצריכות להעשות בנידון מטעם [[אגודת חסידי חב"ד]].
ב[[א' בתמוז|ר"ח תמוז]] [[תשמ"ה]], לאחר שהתגלתה [[פרשת הספרים|גניבת הספרים]] מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספריית הרבי הריי"צ]], קרא הרבי לשבעה מחשובי וזקני החסידים, ובהם ר' דוד רסקין, ודיבר איתם על הפעולות שצריכות להעשות בנידון מטעם [[אגודת חסידי חב"ד]].
שורה 106: שורה 106:
בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל".
בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל".


==פטירתו==
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד ייתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?". מלבד התפקידים שכבר הוזכרו הוא כיהן כחבר ה[[ועד להפצת חסידות]], חבר ה[[מרכז לעניני חינוך]], חבר [[מחנה ישראל]], חבר [[בית רבקה]], מנהל [[התוועדות|התוועדויות]] [[ה' טבת]] השנתית ב [[770]], חבר הנהלת [[ועד המסדר]], אחראי על ה[[תהלוכה]] בימי חג ובמשך שנים רבות שימש כבעל תוקע בחודש אלול במניין של הרבי.
נפטר ביום שלישי [[ז' באייר]] שנת [[תשע"א]], והוא בן 84, לאחר שנים של מחלה. בהלוי' שהתקיים בבוקר יום רביעי שלמחרת הגיעו רבים מתושבי השכונה, לצד כל תלמידי ישיבת תות"ל המרכזית. ההלוויה יצאה מבית הלוויות שומרי הדת בבארא פארק, ולאחר מכן עברה ליד בית חיינו - [[770]].
 
[[קובץ:הרב דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין בשנותיו האחרונות]]
נפטר באור ליום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תשע"א]], והוא בן 84, לאחר שנים של מחלה. בהלויה שהתקיימה בבוקר [[יום רביעי]] שלמחרת הגיעו רבים מתושבי השכונה, לצד כל תלמידי ישיבת תות"ל המרכזית. ההלוויה יצאה מבית הלוויות שומרי הדת ב[[בורו פארק]], ולאחר מכן עברה ליד בית חיינו - [[770]], ונטמן בבית החיים מונטיפיורי בסמיכות מקום לאוהל הקדוש.
 
==משפחתו==
רעייתו, מרת חוה עלקא רסקין - נפטרה ד' תמוז תשמ"ז .
*בתו, שטערנא שרה קליין - נפטרה א' אייר תשע"א.
*בתו, בילא דבורה -  נפטרה א' תמוז תשמ"ח.
*בתו, רבקה - נפטרה כ"ה טבת תשע"ג.
*בתו, חיה מושקא - נפטרה - י"ד טבת תשס"ד .
*בנו, יצחק.
*בתו, דבוניה.
*נכדו, ר' חיים בנציון "בנג'י" פירסאן.


==תפקידיו==
==לקריאה נוספת==
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד יתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?":


*מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]].
ועבדי דוד תדפיסים מתוך ספר על ר' דוד רסקין:
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].
*'''[http://teshura.com/Katz-Rubin%20Wedding%20-%20Excerpt%20of%20V%27avdi%20Dovid.pdf.pdf ועבדי דוד - חלק א' (יו"ד כסלו תשע"ט)]''' {{*}} '''[http://teshura.com/R.%20Dovid%20Raskin%20-%20Siyum%20ST.pdf ועבדי דוד - חלק ב' (ט"ו טבת תשע"ט)]'''
*חבר [[אגודת חסידי חב"ד]].
*חבר [[ועד להפצת חסידות]].
*חבר [[מרכז לעניני חינוך]].
*חבר [[מחנה ישראל]].
*חבר [[בית רבקה]].
*מנהל [[התוועדות|התוועדויות]] [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] השנתית ב-[[770]].
*מהנהלת [[ועד המסדר]] [התוועדויות ותפילות בבית רבינו שבבבל - 770].
* במשך שנים רבות שימש כבעל קורא במניין [[הרבי]] בימות החול.
* אחראי על ה[[תהלוכה]] בימי חג.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61510 קורות חייו של הרב רסקין] מאת [[אברהם רייניץ]], באדיבות עיתון '[[בית משיח]]' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61510 קורות חייו של הרב רסקין] מאת [[אברהם רייניץ]], באדיבות עיתון '[[בית משיח]]' {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1337 הרב רסקין עובר בחלוקת הדולרים]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1337 הרב רסקין עובר בחלוקת הדולרים]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61394 המונים בהלוויית ר' דוד רסקין] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61394 המונים בהלוויית ר' דוד רסקין] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35266 קיץ תשל"ג בקייטנה בקריות] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35266 קיץ תשל"ג בקייטנה בקריות] {{אינפו}}(קישורים שבורים)
 
*[https://col.org.il/news/138318 חייו של אחד המיוחד שבחסידים – ר' דוד רסקין • סקירה מצולמת{{COL}}]


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|רסקין דוד]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רסקין דוד]]
{{מיון רגיל:רסקין, דוד}}
[[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]

גרסה אחרונה מ־18:07, 7 ביולי 2024

הרב דוד רסקין
לידה תרפ"ז
פטירה ז' באייר ה'תשע"א
מקום קבורה בית החיים מונטיפיורי בקווינס
השכלה תומכי תמימים פאקינג
מקום מגורים קראון הייטס
תחומי עיסוק יו"ר צעירי אגודת חב"ד המרכזית
תפקידים נוספים מנהל רוחני בתומכי תמימים המרכזית
הרב דוד רסקין
הרב דוד רסקין בחלוקת דולרים אצל הרבי

הרב דוד רסקין (תרפ"ז - ז' באייר ה'תשע"א) היה מנהל רוחני של ישיבת תומכי תמימים המרכזית, יו"ר צעירי אגודת חב"ד המרכזית ושימש כחבר הנהלת המרכז לעניני חינוך, מחנה ישראל ובית רבקה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרפ"ז בעיר באברויסק שבביילורוסיה, לאביו החסיד הרב יעקב יוסף ואמו מרת דרויזא רסקין.

בגיל שנתיים נעצר אביו, בחודש אלול תרפ"ט ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור בלנינגרד, שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות במסירות נפש.

ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' שלום מרוזוב, שלימד את בניו ועוד מילדי אנ"ש בביתו.

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי ג' באלול תש"א נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו.

הרכבת הגיעה לאומסק שבסיביר, ימים ספורים לפני ראש השנה.

מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. הם שמעו כי לטשקנט וסמרקנד הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים.

בחול המועד סוכות תש"ב הגיעה הרכבת לאלמא אטא. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת.

כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי.

בני משפחת רסקין ידעו כי רבי לוי יצחק שניאורסון, נמצא בגלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ור' יעקב יוסף עשה ככל אשר ביכולתו לשחררו ולהביאו לאלמא אטא. בשלהי חודש ניסן תש"ד הגיע רבי לוי יצחק, חולה וחלש, לאלמא אטא. ר' יעקב יוסף ובניו עשו רבות למענו והשיגו לו ולרבנית חנה דירה, וכך גם דאגו לרופאים מומחים שיטפלו בו. בשבועות האחרונים לחייו, הבנים לבית רסקין עשו תור ביניהם מי יניח תפילין עמו, ומי יעמוד לידו להיות לו לעזר בכל אשר יידרש[1]

בניו יורק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתום המלחמה, הצליח ר' דוד ובני משפחתו, לצאת מברית המועצות, בבריחה הידועה דרך לבוב, והגיע למחנה העקורים פוקינג, שם למד בישיבה. הוריו וכמה מבני המשפחה עלו לארץ הקודש, ואילו ר' דוד נסע מפוקינג לפריז ומשם לניו יורק.

לניו יורק הגיע ביום חמישי ב' בטבת זאת חנוכה, תש"י. בה' טבת זכה להיכנס ל'יחידות' אל אדמו"ר הריי"צ. עמו נכנס ל'יחידות' הגבאי הרב אליהו ייאכיל סימפסון, אולם בעת ה'יחידות' התרגש ולא הצליח לזכור את דברי הרבי הריי"צ. הוא פנה מיד אל הרבי ותינה את צערו. הרבי צלצל תיכף אל הרב סימפסון, אשר השיב כי הרבי התעניין על המשפחה, היכן נמצא אביו ונתן ברכה.

כעבור חודש בלבד, ביקש ר' דוד להיכנס שוב ל'יחידות'. היה זה כאשר ארבעה תמימים הגיעו מאירופה, וביקשו להיכנס אל הרבי. ר' דוד ביקש להצטרף אליהם ונענה בחיוב. ל'יחידות' נכנסו ביום ראשון ד' בשבט תש"י: ר' דוד ועמו הבחורים ר' יצחק שלמה פבזנר, ר' שלום מרוזוב, ר' דובער יוניק ור' גדליה קארף.

ב'יחידות' שאל הרבי את התמימים, כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד. הבחורים ענו שהם לומדים כמו בפריז, והמזכיר הסביר שבפריז לומדים שעה וחצי חסידות בבוקר לפני התפילה, לאחר מכן חושבים חסידות, ואחר כך מתפללים באריכות[2]. אמר הרבי: "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך. מזמן לזמן וועט יעדערער אריינגיין באזונדער וועלן מיר ריידן" [= ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר].

בהמשך לכך הורה הרבי להכין 'הנחה' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל אדמו"ר הריי"צ את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, בשבת י' בשבט הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה.

ר' דוד (קיצוני מימין) ב'מרכז שליחות' בשנת תש"י

בשנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי להתוועד. בב' בניסן תש"י, נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ליום ההילולא ב' ניסן. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו משפיעים הרב שמואל לוויטין והרב ישראל ג'ייקובסון שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה"רבי"... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: "בעוד חודש בדיוק, ביום ב' באייר תתקיים בלי נדר התוועדות". ואכן, בב' אייר התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות.

ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של הרבי מלך המשיח באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של הרבי הריי"צ (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם פני"ם. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק' ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו.

בתקופה ההיא סירב הרבי לקבל חסידים ל'יחידות', אולם היו יחידים שזכו לכך. אחד מהם היה ר' דוד, שנכנס אל הרבי ואמר שבהתאם לדברי הרבי הריי"צ ביחידות האחרונה שלהם בד' בשבט תש"י "שמזמן לזמן יכנס כל אחד מהם בפרטיות ונדבר" - מבקש הוא שהרבי יקבלו ל"יחידות", ואכן הרבי נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו.

באותם ימים קיבל את המינוי להיות ה"בעל קורא" במניין של הרבי בימי שני וחמישי. באחד הימים לא היה בעל קורא, והרבי פנה אליו וביקשו לקרוא בתורה, באומרו: "אתה הרי יודע לקרוא!"

באותם ימים, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי לעלות לתורה היה פותח בקול רם "יעמוד" ואומר (כמעט) בלחש "אדונינו מורינו ורבינו" ומסיים בקול רם "בהרב ר' לוי יצחק". כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום שמחת תורה תשי"א, אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" לחתן בראשית, וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בהיותו ביחידות לקראת חתונתו, אמר לו הרבי בין השאר שבשעת החופה עליו לזכור את הרבי. כאשר שאל את הרבי בנוגע לכיתוב של ההזמנה, ענהו הרבי "בלשון הרב". על פי השמועה, הזמנתו של ר' דוד הייתה ההזמנה הראשונה שנכתבה בנוסח ההזמנה לחתונת הרבי בשנת תרפ"ט. זכה שהרבי יסדר עבורו קידושין בחתונתו.

הרב דוד רסקין יחד עם חברי הנהלת הישיבה והבחורים. בין היתר נראה הרב מרדכי מענטליק, ראש הישיבה.

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד רסקין (שני מימין) קורא בתורה ב-770

בשנת תשי"ד הצטרף ר' דוד לצוות הישיבה, כמגיד שיעור בסניף הישיבה בבעדפורד. כעבור כמה שנים צורף להנהלת הישיבה.

למרות שבראשות הישיבה עמד הרב מרדכי מענטליק, ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים.

בייצור חנוכיות למבצע חנוכה

בחודש ניסן תשט"ו ייסד הרבי את צעירי אגודת חב"ד בניו יורק, בהמשך התמנה הרב דוד רסקין להיות היושב ראש.

כאשר הורה הרבי בהתוועדות הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר לשלוחים ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של הרבי.

קיץ תשל"ג - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד בקריות. מחזיק את המגפון: הרב יגאל פיזם

בקיץ תשל"ג נסע ר' דוד לארץ הקודש לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק החינוך היהודי בארץ הקודש. בשבת שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק משקה והורה לו לערוך "שטורעם" בארץ ישראל. במוצאי שבת שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר 'שטורעם' מיוחד, והזכיר גם את עניין "מיהו יהודי" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן.

הרב וולף התבקש מהרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, מזכירו האישי של הרבי לדאוג לסיקור עיתונאי של הביקור, כדי שיעשה רושם גדול בארץ ישראל ובתפוצות.

בחורף תשד"מ, שוב הגיע ר' דוד רסקין לארץ ישראל בשליחות הרבי. הרבי הורה לו לבקר בכמה מקומות ולערוך התוועדויות.

בשנת תשל"ז החל הרבי לעשות 'שטורעם' גדול בנושא משפיעים ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. ר' דוד התגייס לעניין ויחד עם ר' פרץ פייגינסון ערך אסיפות עם המשפיעים בהם עורר אודות תפקידם של המשפיעים.

בדוחות שכתב לרבי הוא מעדכן בין השאר כי המשפיעים עוררו את אנ"ש לדאוג לכך שבכל שמחה של אנ"ש ידאג בעל השמחה שיהיה מי שיחזור על שיחותיו של הרבי בענייני דיומא. כמו כן עוררו המשפיעים אודות קביעות עתים לתורה וחיזוק מבצעי הקודש של הרבי. ועוד עניינים הדרושים תיקון והתעוררות.

בר"ח תמוז תשמ"ה, לאחר שהתגלתה גניבת הספרים מספריית הרבי הריי"צ, קרא הרבי לשבעה מחשובי וזקני החסידים, ובהם ר' דוד רסקין, ודיבר איתם על הפעולות שצריכות להעשות בנידון מטעם אגודת חסידי חב"ד.

בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל".

ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד ייתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?". מלבד התפקידים שכבר הוזכרו הוא כיהן כחבר הועד להפצת חסידות, חבר המרכז לעניני חינוך, חבר מחנה ישראל, חבר בית רבקה, מנהל התוועדויות ה' טבת השנתית ב 770, חבר הנהלת ועד המסדר, אחראי על התהלוכה בימי חג ובמשך שנים רבות שימש כבעל תוקע בחודש אלול במניין של הרבי.

הרב דוד רסקין בשנותיו האחרונות

נפטר באור ליום רביעי ז' באייר שנת תשע"א, והוא בן 84, לאחר שנים של מחלה. בהלויה שהתקיימה בבוקר יום רביעי שלמחרת הגיעו רבים מתושבי השכונה, לצד כל תלמידי ישיבת תות"ל המרכזית. ההלוויה יצאה מבית הלוויות שומרי הדת בבורו פארק, ולאחר מכן עברה ליד בית חיינו - 770, ונטמן בבית החיים מונטיפיורי בסמיכות מקום לאוהל הקדוש.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת חוה עלקא רסקין - נפטרה ד' תמוז תשמ"ז .

  • בתו, שטערנא שרה קליין - נפטרה א' אייר תשע"א.
  • בתו, בילא דבורה - נפטרה א' תמוז תשמ"ח.
  • בתו, רבקה - נפטרה כ"ה טבת תשע"ג.
  • בתו, חיה מושקא - נפטרה - י"ד טבת תשס"ד .
  • בנו, יצחק.
  • בתו, דבוניה.
  • נכדו, ר' חיים בנציון "בנג'י" פירסאן.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועבדי דוד תדפיסים מתוך ספר על ר' דוד רסקין:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ כשבחורף תש"י הגיע ר' דוד לניו יורק, ובט"ז מנחם אב לקראת יום ההסתלקות של רבי לוי יצחק, ביקש הרבי מר' דוד לרשום את הזכור לו מבעל ההילולא, ובמיוחד אם זכור לו איזה דברי תורה ממנו. הרבי הוסיף וביקש שבביקורו אצל אמו הרבנית חנה לא ידבר על הימים ההם כדי שלא תיזכר בזה ותצטער. ר' דוד עשה כמצות הרבי, וכתב את מה שהיה בזיכרונו, כולל דברי תורה, ולאחר שהרבי קיבל את הרשימה, נתן לר' דוד ברכת יישר כח ובהתוועדות כ' מנחם אב דיבר על ענין זה.
  2. ↑ סוגיית לימוד החסידות לפני התפילה הייתה נתונה בוויכוח בין הבחורים שהגיעו זה עתה מצרפת לבין הנהלת הישיבה. שכן עד אז למדו בישיבה בחצר הרבי רק שעה חסידות לפני התפילה, ואילו הבחורים שהגיעו מצרפת ביקשו ללמוד לפי הסדר הנהוג בפריז, דהיינו שעה וחצי. מנגד, מגידי השיעורים בנגלה, אשר הדבר פגע בשיעורים שלהם, התנגדו בתוקף ולא הסכימו עם השינויים. לאור דברי הרבי הריי"צ ב'יחידות', הביע הרבי את דעתו שאכן צריכים להמשיך כפי שנהגו עד עתה בפריז.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=דוד_רסקין&oldid=700164"