קריאת שמע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי באמירת קריאת שמע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת קריאת שמע]]מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] לקבל [[עול מלכות שמים]] בפרשיות קריאת שמע, פעמיים ביום, בבוקר ובערב. | |||
מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] לקבל עול מלכות שמים בפרשיות קריאת שמע, | |||
בקריאת שמע קוראים שלוש פרשיות: פרשיית "שמע", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית ציצית. | בקריאת שמע קוראים שלוש פרשיות: פרשיית "שמע", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית ציצית. | ||
בסדר | בסדר ה[[תפילה]], קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות "[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]" ו"[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]". על ידי ההתבוננות בפסוקי דזמרא וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע.<REF>[[ספר התניא]]</REF> | ||
ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי<REF>[[שיר השירים]].</REF>, זו קריאת שמע. | ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי<REF>[[שיר השירים]].</REF>, זו קריאת שמע. | ||
ההסבר בכך הוא, מכיון שבזמן קריאת שמע הוא זמן | ההסבר בכך הוא, מכיון שבזמן קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא לתענוג נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר המשפיע על שלושת [[לבושי הנפש]] - מחשבה דבור ומעשה - "ובכל נפשך".<REF>[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.</REF> | ||
==פרשיות קריאת שמע== | ==פרשיות קריאת שמע== | ||
בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת [[שם מ"ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], | בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת [[שם מ"ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה. | ||
==קריאת שמע ותפילה== | ==קריאת שמע ותפילה== | ||
בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד [[עולם הבריאה]], ותפילת שמונה עשרה היא כנגד [[עולם האצילות]]. | בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד [[עולם הבריאה]], ותפילת [[שמונה עשרה]] היא כנגד [[עולם האצילות]]. | ||
== אמירת ה' אלקיכם אמת == | == אמירת ה' אלקיכם אמת == | ||
בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם ה[[תפלה]] - כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת". בקריאת שמע ד[[תפילין רבינו תם|תפילין דרבינו תם]] ו[[שמושא רבא]] אין כופלים, אבל אומרים "אמת"<REF>[[היום יום]], [[תבנית:היום יום/י"ז אייר|י"ז אייר]]</REF>. | |||
בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם ה[[תפלה]] - כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות | |||
== ראה עוד == | == ראה עוד == | ||
גרסה מ־22:09, 13 במרץ 2011
מצוות קריאת שמע היא מצוות עשה לקבל עול מלכות שמים בפרשיות קריאת שמע, פעמיים ביום, בבוקר ובערב.
בקריאת שמע קוראים שלוש פרשיות: פרשיית "שמע", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית ציצית.
בסדר התפילה, קריאת שמע באה לאחר פסוקי דזמרה וברכות "יוצר אור" ו"אהבת עולם". על ידי ההתבוננות בפסוקי דזמרא וברכות אלו, יכול האדם להגיע למסירת נפשו בפסוק ראשון של קריאת שמע.[1]
בזוהר הקדוש מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי[2], זו קריאת שמע.
ההסבר בכך הוא, מכיון שבזמן קריאת שמע הוא זמן ההתבוננות באלוקות, דבר המביא לתענוג נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת הלב והתענוג, דבר המשפיע על שלושת לבושי הנפש - מחשבה דבור ומעשה - "ובכל נפשך".[3]
פרשיות קריאת שמע
בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת חסד, לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת גבורה. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת שם מ"ב, שהוא שם בבחינת גבורה, ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת שם ע"ב, שהוא בבחינת חסד. ומבואר כי זהו ענין אחליפו דוכתייהו, שאורות הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה.
קריאת שמע ותפילה
בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד עולם הבריאה, ותפילת שמונה עשרה היא כנגד עולם האצילות.
אמירת ה' אלקיכם אמת
בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם התפלה - כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת". בקריאת שמע דתפילין דרבינו תם ושמושא רבא אין כופלים, אבל אומרים "אמת"[4].
ראה עוד
הערות שוליים
- ↑ ספר התניא
- ↑ שיר השירים.
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות זכירת ומחיית עמלק.
- ↑ היום יום, י"ז אייר