קריית מלאכי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(24 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
|עיר=קרית מלאכי
|עיר=קרית מלאכי
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=[[נחלת הר חב"ד]] [[כרמי הנדיב]]
|שכונה חב"דית=[[נחלת הר חב"ד]] [[נחלת מנחם]]
|מייסדי הקהילה=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
|רב הקהילה=הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[מיכאל מישולובין]]
|משפיע הקהילה=הרב [[מיכאל מישולובין]]
|מוסדות בקהילה=ת"ת בנים, בי"ס בנות, ישיבת בית הר"מ, כולל אברכים, [[חמ"ה]], גני ומעונות ילדים, בית ספר למלאכה,  
|מוסדות בקהילה=ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבת בית הר"מ, כולל אברכים, [[חמ"ה]], גני ומעונות ילדים, בית ספר למלאכה,  
|שלוחים מרכזיים=הרב [[ליפא קורצוויל]], הרב [[שלום פש]], הרב אלימלך הרצל
|שלוחים מרכזיים=הרב [[ליפא קורצוויל]], הרב [[שלום פש]], הרב אלימלך הרצל, הרב מנחם ליצמן,הרב יצחק שלמה קרביצקי
|מספר שלוחים=
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר בתי חב"ד=
שורה 20: שורה 20:
}}
}}


'''קרית מלאכי''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]], ומתגוררים בה נכון ל[[תשפ"ג]] 27,094 תושבים. בעיר יש את הריכוז השני בגודלו בארץ של חסידי חב"ד המונה כ-1,200 משפחות חסידי חב"ד{{הערה|שם=מס}}. רבה של העיר הינו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].
'''קרית מלאכי''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]], ומתגוררים בה נכון ל[[תשפ"ג]] 27,144 תושבים. בעיר יש את הריכוז השני בגודלו בארץ של חסידי חב"ד המונה כ-1,200 משפחות חסידי חב"ד{{הערה|שם=מס}}. רבה של שכונת נחלת הר חב"ד הינו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].


== שכונות חב"דיות ==
== שכונות חב"דיות ==
שורה 26: שורה 26:
[[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]
[[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]
{{ערך מורחב|נחלת הר חב"ד}}
{{ערך מורחב|נחלת הר חב"ד}}
בשנת [[תשכ"ט]] הורה [[הרבי]] להקים [[שכונה]] חב"דית חדשה בארץ, ובעמלם של הרב [[בנימין גורודצקי]], [[אפרים וולף]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]  ור' [[יוסף בלוי]] הוקמה השכונה בעיר לעולים חדשים מ[[ברית המועצות]]. בשכונה מתגוררים כיום יותר מ-1200 משפחות, והיא השכונה השניה בגודלה של [[חסידות חב"ד]] בישראל.
בשנת [[תשכ"ט]] הורה [[הרבי]] להקים [[שכונה]] חב"דית חדשה בארץ, ובעמלם של הרב [[בנימין גורודצקי]], [[אפרים וולף]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]  ור' [[יוסף בלוי]] הוקמה השכונה בעיר לעולים חדשים מ[[ברית המועצות]]. בשכונה מתגוררים כיום יותר מ-1500 משפחות, והיא הקהילה השניה בגודלה של [[חסידות חב"ד]] בישראל.


===כרמי הנדיב (נחלת מנחם)===
===נחלת מנחם===
{{ערך מורחב|כרמי הנדיב}}
{{ערך מורחב|נחלת מנחם}}
בשנת [[תש"ס]] הוקם על ידי הרב [[בועז לרנר]] שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות עם [[מקווה טהרה]] ו[[בית כנסת]].
בשנת [[תש"ס]] הוקמה על ידי הרב [[בועז לרנר]] שכונת נחלת מנחם א' ובשנים הבאות נבנתה נחלת מנחם ב' - על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. בשכונות אלו גרים כיום כ-100 משפחות עם [[מקווה טהרה]] ו[[בית כנסת]].


בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. פס חב"ד מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין שיכון נחלת מנחם.
בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. בשנים האחרונות נקבע שם הרחוב באופן רשמי בשם "הרבי מליובאוויטש", רחוב זה מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין כביש ראשי (יגאל הורביץ) ומעבר לו שכונות כרמי הנדיב והמחנה.


==מוסדות חב"ד בעיר==
==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] הראשונה בקריית מלאכי, תשכ"ט]]
[[קובץ:קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים חב"דיים  בקריית מלאכי, תשכ"ט]]
[[קובץ: בית משיח קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית משיח בעיר]]
[[קובץ: בית משיח קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית משיח בעיר]]
*[[בית כנסת 'בית יצחק']] - [[בית הכנסת]] המרכזי, נוסד בשנת [[תשל"ה]].
*[[בית כנסת 'בית יצחק']] - [[בית הכנסת]] המרכזי, נוסד בשנת [[תשל"ה]].
*בית כנסת תפארת אליעזר - נוסד על ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[כרמי הנדיב]]. מנוהל על ידי בנו הרב מענדי לרנר
*בית כנסת תפארת אליעזר - נוסד על ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. מנוהל על ידי בנו הרב מענדי לרנר
*גני ומעונות ילדים.  
*גני ומעונות ילדים.  
*תלמוד תורה - בנים. מנוהל על ידי הרב אהרן מנגמי  
*תלמוד תורה - בנים. מנוהל על ידי הרב אהרן מנגמי  
*בית ספר יסודי - בנות. מנהל: גב' שרית שוויכה.
*בית ספר יסודי - בנות. מנהל: גב' שרית שוויכה.
*בית משיח. מנהל: הרב [[שלום פש]].
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית משיח]]. מנהל: הרב [[שלום פש]].
*בית חב"ד. מנהל: הרב [[ליפא קורצוויל]].
*בית חב"ד. ניהל הרב [[ליפא קורצוויל]] עד לפטירתו.
*[[חבורת מזכי הרבים]] (חמ"ה).
*[[חבורת מזכי הרבים]] (חמ"ה). מנהל: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ]].
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד |ישיבה קטנה - בית הר"מ]]
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד |ישיבה קטנה - בית הר"מ]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].
*[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית ספר למלאכה]]. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].
*[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית ספר למלאכה]]. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].
*רשת מועדוני נוער חב"ד. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].
*רשת מועדוני נוער חב"ד. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].
*ישיבת תומכי תמימים. מנהל: הרב שמואל אליעזר קוזלינר.
*ישיבת תומכי תמימים. מנהל: הרב שמואל אליעזר קוזלינר.
*מוסד תיכון בית חנה, מנוהל ע"י גב' יעל עזריאל.
*מוסד תיכון בית חנה, מנהלת: גב' יעל עזריאל.
*[[חזק]] - מכון הוצאה לאור.
*[[חזק]] - מכון הוצאה לאור.
*תורה אור - מכון הוצאה לאור.
*מקוואות חב"ד לגברים ונשים.
*מקוואות חב"ד לגברים ונשים.
*מכון הלכה חב"ד משרד ראשי
*[[מכון הלכה חב"ד]] משרד ראשי.
 
==פעילות חב"דית==
חסידי חב"ד בקרית מלאכי פועלים בעיר במגוון היבטים.
 
בתי חב"ד - בתי חב"ד פועלים בקרב כלל תושבי קרית מלאכי.
 
בתי כנסת ומקוואות חב"ד - מידי יום מאות מתושבי קרית מלאכי מכל החוגים טובלים במקוואות חב"ד, מתפללים ולומדים בבית כנסת המרכזי ובית כנסת תפארת אליעזר
 
מבצע תפילין - מאז הקמת נחלת הר חב"ד יש מבצע תפילין על בסיס יומי. וביום שישי יוצאים למבצע חסידים רבים ותלמידי המוסדות.
 
מסיבות שבת - ברחבי העיר
 
בחגי ומועדי ישראל, חסידי חב"ד יוצאים למבצעים ברחבי קרית מלאכי ובין השאר פועלים במבצעים הבאים: שופר, מבצע לולב, הקפות בבתי כנסת, מבצע חנוכה ופורים, חלוקת מצות שמורה, תהלוכת ל"ג בעומר, עשרת הדברות ופעילויות קיץ. הפעילות מתבצעת באמצעות בתי חב"ד וחסידים הפועלים באופן עצמאי.


==חב"ד בעירייה==
==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: שטיינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציגי חב"ד בעירייה [[חיים שטיינר]] ו[[אברהם יוסף הרשקופ]] עם ראש העיר מוטי מלכה]]
[[קובץ: שטיינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציגי חב"ד בעירייה [[חיים שטיינר]] ו[[אברהם יוסף הרשקופ]] עם ראש העיר מוטי מלכה]]
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות#בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית קרית מלאכי. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.


בעבר נציג חב"ד בעירייה היה הרב יוסף יצחק יוזביץ, בבחירות בשנת [[תשס"ט]] רצו חסידי חב"ד ברשימת "נס" ביחד בראשות מוטי מלכה, מי שנבחר לפעול לכהן כראש עיר, מס' 2 ברשימה הינו הרב חיים שטיינר שנבחר לשמש כסגן ראש העיר, בהמשך הרשימה נבחר הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]].
בעבר כנציגי חב"ד בעירייה כיהנו ר' אלי בן אהרן,
ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד, הרב משה לרנר, הרב יוסף יצחק יוזביץ.
בבחירות בשנת [[תשס"ט]] רצו חסידי חב"ד ברשימת "נס" ביחד בראשות מוטי מלכה, מי שנבחר לפעול לכהן כראש עיר, מס' 2 ברשימה היה הרב [[חיים שטיינר]] שנבחר לשמש כסגן ראש העיר, בהמשך הרשימה נבחר הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]].


בעקבות תהליכים משפטיים שנפתחו נגד ראש העיר בשנת [[תשע"ב]], הודח ראש העיר מתפקידו, ועל-פי החלטת רוב אנשי המועצה, נבחר ר' חיים שטיינר לכהן תחתיו כראש העיר, והחל לשמש בפועל כראש העיר החב"די הראשון בתולדות מדינת ישראל. למשך כחודשיים.
בעקבות תהליכים משפטיים שנפתחו נגד ראש העיר בשנת [[תשע"ב]], הודח ראש העיר מתפקידו, ועל-פי החלטת רוב אנשי המועצה, נבחר ר' חיים שטיינר לכהן תחתיו כראש העיר, והחל לשמש בפועל כראש העיר החב"די הראשון בתולדות מדינת ישראל. למשך כחודשיים.


בבחירות בשנת [[תשע"ט]] נבחר לנציג חב"ד בעירייה ר' [[בצלאל מזרחי|צלי (בצלאל) מזרחי]] בנו של הרב [[אליעזר מזרחי]].
בשנת תשע"ג שב ונבחר ר' חיים שטיינר כשלצידו ר' בצלאל מזרחי ובהמשך גם ר' משה מלאיוב כנציגי השכונה.
 
בשנת [[תשע"ט]] נבחר לנציג חב"ד בעירייה ר' [[בצלאל מזרחי|צלי (בצלאל) מזרחי]] בנו של הרב [[אליעזר מזרחי]].
 
בשנת [[תשפ"ד]], הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו תושבי השכונה, הרשימה זכתה להצלחה רבה וארבעה חברים נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי: 1. עו"ד ר' יהודה קריספין. 2. ר' לוי רסקין. 3. ר' יוסי סעדי מראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול". 4. ר' [[חיים שטיינר]].


{{ערים בישראל}}
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־23:01, 14 בדצמבר 2024

קריית מלאכי

נחלת הר חב"ד
עיר קרית מלאכי
מדינה ארץ ישראל
שכונה חב"דית נחלת הר חב"ד נחלת מנחם
רב הקהילה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
משפיע הקהילה הרב מיכאל מישולובין
מוסדות ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבת בית הר"מ, כולל אברכים, חמ"ה, גני ומעונות ילדים, בית ספר למלאכה,
שלוחים מרכזיים הרב ליפא קורצוויל, הרב שלום פש, הרב אלימלך הרצל, הרב מנחם ליצמן,הרב יצחק שלמה קרביצקי
מספר משפחות בקהילה כ-1,200[1]
ראו גם
אישים בקריית מלאכי
מוסדות וארגונים בקריית מלאכי

קרית מלאכי היא עיר בדרום ארץ ישראל, ומתגוררים בה נכון לתשפ"ג 27,144 תושבים. בעיר יש את הריכוז השני בגודלו בארץ של חסידי חב"ד המונה כ-1,200 משפחות חסידי חב"ד[1]. רבה של שכונת נחלת הר חב"ד הינו הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד.

שכונות חב"דיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלת הר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות בבית הכנסת
ערך מורחב – נחלת הר חב"ד

בשנת תשכ"ט הורה הרבי להקים שכונה חב"דית חדשה בארץ, ובעמלם של הרב בנימין גורודצקי, אפרים וולף, ר' שלמה מיידנצ'יק ור' יוסף בלוי הוקמה השכונה בעיר לעולים חדשים מברית המועצות. בשכונה מתגוררים כיום יותר מ-1500 משפחות, והיא הקהילה השניה בגודלה של חסידות חב"ד בישראל.

נחלת מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נחלת מנחם

בשנת תש"ס הוקמה על ידי הרב בועז לרנר שכונת נחלת מנחם א' ובשנים הבאות נבנתה נחלת מנחם ב' - על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. בשכונות אלו גרים כיום כ-100 משפחות עם מקווה טהרה ובית כנסת.

בשנת תשס"ט יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. בשנים האחרונות נקבע שם הרחוב באופן רשמי בשם "הרבי מליובאוויטש", רחוב זה מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין כביש ראשי (יגאל הורביץ) ומעבר לו שכונות כרמי הנדיב והמחנה.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדים חב"דיים בקריית מלאכי, תשכ"ט
בית משיח בעיר

פעילות חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידי חב"ד בקרית מלאכי פועלים בעיר במגוון היבטים.

בתי חב"ד - בתי חב"ד פועלים בקרב כלל תושבי קרית מלאכי.

בתי כנסת ומקוואות חב"ד - מידי יום מאות מתושבי קרית מלאכי מכל החוגים טובלים במקוואות חב"ד, מתפללים ולומדים בבית כנסת המרכזי ובית כנסת תפארת אליעזר

מבצע תפילין - מאז הקמת נחלת הר חב"ד יש מבצע תפילין על בסיס יומי. וביום שישי יוצאים למבצע חסידים רבים ותלמידי המוסדות.

מסיבות שבת - ברחבי העיר

בחגי ומועדי ישראל, חסידי חב"ד יוצאים למבצעים ברחבי קרית מלאכי ובין השאר פועלים במבצעים הבאים: שופר, מבצע לולב, הקפות בבתי כנסת, מבצע חנוכה ופורים, חלוקת מצות שמורה, תהלוכת ל"ג בעומר, עשרת הדברות ופעילויות קיץ. הפעילות מתבצעת באמצעות בתי חב"ד וחסידים הפועלים באופן עצמאי.

חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נציגי חב"ד בעירייה חיים שטיינר ואברהם יוסף הרשקופ עם ראש העיר מוטי מלכה

בתשמ"ט, נבחר לראשונה בבחירות מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית קרית מלאכי. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.

בעבר כנציגי חב"ד בעירייה כיהנו ר' אלי בן אהרן, ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד, הרב משה לרנר, הרב יוסף יצחק יוזביץ. בבחירות בשנת תשס"ט רצו חסידי חב"ד ברשימת "נס" ביחד בראשות מוטי מלכה, מי שנבחר לפעול לכהן כראש עיר, מס' 2 ברשימה היה הרב חיים שטיינר שנבחר לשמש כסגן ראש העיר, בהמשך הרשימה נבחר הרב אברהם יוסף הרשקופ.

בעקבות תהליכים משפטיים שנפתחו נגד ראש העיר בשנת תשע"ב, הודח ראש העיר מתפקידו, ועל-פי החלטת רוב אנשי המועצה, נבחר ר' חיים שטיינר לכהן תחתיו כראש העיר, והחל לשמש בפועל כראש העיר החב"די הראשון בתולדות מדינת ישראל. למשך כחודשיים.

בשנת תשע"ג שב ונבחר ר' חיים שטיינר כשלצידו ר' בצלאל מזרחי ובהמשך גם ר' משה מלאיוב כנציגי השכונה.

בשנת תשע"ט נבחר לנציג חב"ד בעירייה ר' צלי (בצלאל) מזרחי בנו של הרב אליעזר מזרחי.

בשנת תשפ"ד, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו תושבי השכונה, הרשימה זכתה להצלחה רבה וארבעה חברים נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי: 1. עו"ד ר' יהודה קריספין. 2. ר' לוי רסקין. 3. ר' יוסי סעדי מראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול". 4. ר' חיים שטיינר.


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חברון | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 בניין עדי עד - מתוך כתבה בעיתון כפר חב"ד