זקן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה")
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|זקן}}
{{איברים}}
{{איברים}}
ה'''זקן''' הוא שם כולל לשערות הגדלות בחלקה התחתון של גולגולת הראש. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה, ויש איסור [[הלכה|הלכתי]] לגזוז אותו. במקומות מסויימים בחז"ל המילה זקן מתייחסת ל[[סנטר]], היינו לחלק בגוף שעליו גדלות [[שערות]] הזקן, אף אם בפועל הם אינם גדלות.
ה'''זקן''' הוא שם כולל לשערות הגדלות בחלקה התחתון של גולגולת הראש. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה, ויש איסור [[הלכה|הלכתי]] לגזוז אותו. במקומות מסויימים בחז"ל המילה זקן מתייחסת ל[[סנטר]], היינו לחלק בגוף שעליו גדלות [[שערות]] הזקן, אף אם בפועל הם אינם גדלות.
שורה 8: שורה 9:
הזקן מכונה בספרי [[הקבלה]] "י"ג תיקוני דיקנא", מספר זה של י"ג הוא כנגד המשכת י"ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות על ידי הזקן.
הזקן מכונה בספרי [[הקבלה]] "י"ג תיקוני דיקנא", מספר זה של י"ג הוא כנגד המשכת י"ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות על ידי הזקן.


לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים{{הערה|ראה לדוגמא [[אגרות קודש]] חי"ג אגרת ד'עדר. ושם הרבי מציין עוד מקור לזה.}}.
לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים{{הערה|ראו לדוגמה [[אגרות קודש]] חי"ג אגרת ד'עדר. ושם הרבי מציין עוד מקור לזה.}}.


==האיסור==
==האיסור==

גרסה אחרונה מ־20:59, 11 בדצמבר 2024

המונח "זקן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זקן (פירושונים).

איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

הזקן הוא שם כולל לשערות הגדלות בחלקה התחתון של גולגולת הראש. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה, ויש איסור הלכתי לגזוז אותו. במקומות מסויימים בחז"ל המילה זקן מתייחסת לסנטר, היינו לחלק בגוף שעליו גדלות שערות הזקן, אף אם בפועל הם אינם גדלות.

חלקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהלכה מחולק הזקן לחמש אזורים שונים, והזוהר מונה שלוש עשרה חלקים, להם הוא קורא בשם "י"ג תיקוני דיקנא": הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער). ידוע, כי בזקנו של הבעש"ט היו ניכרים י"ג התיקונים הללו[1].

קדושתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הזקן מכונה בספרי הקבלה "י"ג תיקוני דיקנא", מספר זה של י"ג הוא כנגד המשכת י"ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות על ידי הזקן.

לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים[2].

האיסור[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאמר בתורה "לא תשחית פאת זקנך", באיסור זה נכללים כל חמשת חלקי הזקן[3], למעט הפאות - שאותם צריך לקצוץ (תלוי במנהגים שונים, אך כך הוא מנהג חב"ד) בכדי שלא יתערבו בזקן, כיון שהם שתי קדושות שונות. ולמעט השפם, שכתב האריז"ל שצריך בדוקא לקצוץ את כל חלקי השפם המעכבים את האכילה.

כיון שבפסוק נאמר רק איסור השחתה, פוסקים רבים מצאו פתח להיתר - שזהו רק בהשחתה על ידי תער שמשחית לגמרי את השער, אך באם עושים זאת באופנים שונים כגון במספריים, אזי מותר לקצוץ. אך הצמח צדק פוסק[4] מוכיח שבגילוח הזקן יש משום האיסור לא ילבש ולכן אסור לקצוץ את הזקן אפילו במספריים.

הרב משה ניסן ווינר הוציא בעידודו של הרבי ספר עב כרס על הנושא בו הוא מלקט את כל דברי הראשונים והאחרונים, משנה, גמרא, מדרש וזהר. לספר זה הוא קיבל הסכמות מרוב גדולי התורה של דורנו, למעט הרב משה פיינשטיין שסירב, באומרו כי כיון שהרמב"ם לא כתב במפורש שהדבר אסור, אי אפשר "לדחוף" אותו בדבריו.

סידור הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

גם בנוגע לסידור הזקן באמצעות סירוק או קיפול, התבטאו רבותינו נשיאינו שאין להם נחת רוח מכך[5].

בנוגע לסירוק, כתב הרבי[6], שההנהגה שלא לסדר את הזקן עם מסרק, ושלא לגעת כלל בזקן, היא הנהגה של יחידי סגולה, ומותר לסרק את הזקן.

התייחסות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מביא[7] שע"פ תורת הקבלה ישנו עניין גדול מאוד - י"ג תיקוני דיקנא, וממשיכים מי"ג מדות הרחמים. הצמח צדק כתב שי"ג מדות התיבות של "והוא רחום", הם במקביל לי"ג מדות הרחמים. כאשר שאלו[8] את הרבי באם לצורך עסקים[9] מותר, הרבי השיב שא"כ, אין לדבר סוף...

במענה של הרבי לשאלה מדוע ישנם כאלו הנוהגים לגלח את הזקן, השיב הרבי שאלו שסוברים כדעת הראשונים, או שסוברים הם שאינם צריכים להמשכת היגמה"ר. הרבי הוסיף שאנו אבל יודעים כי כדי "להביא" ל"ה' א-ל רחום וחנון כו'" – עלינו לגדל זקן.

הרבי התבטא שאף שיש אופנים מסויימים שההלכה לא אוסרת, עבור חסידים "זהו איסור, וגורם נזק לנשמה, ובמילא גם לגוף"[10].

היו חסידים שהתקרבו לחסידות חב"ד, והרבי עודד אותם באופן ישיר להתאמץ ולקבל על עצמם להקפיד על גידול הזקן, דוגמת הרב בערל וייס שהרבי דיבר עמו על כך ביחידות ולאחר שקיבל על עצמו העניק לו בחלוקת דולרים 13 שטרות של דולר באומרו "עבור הי"ג תיקוני דיקנא"[11].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תשובה הלכתית מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בעניין איסור גילוח הזקן - נדפסה בקובץ יגדיל תורה [ניו יורק], סיון-תמוז תשמ"ג, שנה ז, חוברת ה (נד), עמ' רסג ואילך[12].
  • הערות הרבי על שו"ת צמח צדק חלק יורה דעה סי' צג - אגרות קודש, חלק א, עמ' ג-יג עמ' ואילך [13].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 531.
  2. ראו לדוגמה אגרות קודש חי"ג אגרת ד'עדר. ושם הרבי מציין עוד מקור לזה.
  3. על פי הלכה, אדם הגוזז את כל שערות הזקן עובר על חמישה איסורים שונים.
  4. שו"ת הצמח צדק - יורה דעה סימן צ"ג.
  5. שיחת אדמו"ר הרש"ב בשמחת תורה תרס"ז. נדפס ב'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הרש"ב אות ע'.
  6. אגרות קודש חלק כ' עמוד קפב.
  7. ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן
  8. ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן
  9. "ביזנעס"
  10. אגרות קודש מתורגמות חלק ב' עמוד 69.
  11. הדבר חזר על עצמו 3 פעמים בכל פעם שהרבי ראה כיצד הזקן גדל יותר.
  12. הקונטרס נכתב בשנת תרנ"ט ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - ראו: אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' קיד.
  13. ראו אג"ק שבהערה הקודמת וש"נ.