שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (27 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום השביעי בשבוע, בו יש מצווה לשבות ומצווה שלא לעשות מלאכה|אחר=|ראו=[[שבת (פירושונים)]]}} | |||
[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות שבת]] | |||
[[קובץ:קידוש ליל שבת.jpg|ממוזער|250px|קידוש של ליל שבת. איור שולם פייגין]] | |||
[[קובץ:קידוש.jpg|ממוזער|250px|שולחן ערוך לקידוש, [[נרות שבת ויום טוב|נרות דולקים]] ו[[לחם משנה]]]] | |||
[[קובץ:מוצרים לשולחן שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אביזרים לשולחן שבת]] | |||
'''יום השבת''' הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה. | '''יום השבת''' הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה. | ||
טעם המצווה על פי [[תורת הנגלה]] הוא מכיון שעל הקב"ה נאמר כי {{ציטוטון|וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה}}, שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[תורה]] {{ציטוטון|וביום השביעי תשבות}} וכן {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה}}. | טעם המצווה על פי [[תורת הנגלה]] הוא מכיון שעל [[הקב"ה]] נאמר כי {{ציטוטון|וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה}}, שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[תורה]] {{ציטוטון|וביום השביעי תשבות}} וכן {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה}}. | ||
ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא אותיות "תשב", שענינה הוא שיבת ה[[אורות]] למקומם. | ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא [[אותיות]] "תשב", שענינה הוא שיבת ה[[אורות]] למקומם. | ||
מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[ימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות [[בי"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אצילות]]. | מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[ימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות [[בי"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אצילות]]. | ||
| שורה 9: | שורה 14: | ||
==בתורת החסידות == | ==בתורת החסידות == | ||
מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. | מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. | ||
חסידים מסוימים נוהגים להדר בדברים רבים כגון טעימת תבשילים בערב שבת ועוד הרבה הידורים שרובם היו נוהגים אדמו"רי חב"ד "מנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב" | |||
===מהות הל"ט מלאכות=== | ===מהות הל"ט מלאכות=== | ||
טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[שכלו]], ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. | טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[שכלו]], ובכח ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. | ||
| שורה 23: | שורה 29: | ||
==שלוש דרגות בשמירת שבת == | ==שלוש דרגות בשמירת שבת == | ||
א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה (לבוש)|מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר}}; [[ | א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה (לבוש)|מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר}}; [[מחשבה]] - לא להרהר על מלאכות חול, {{ציטוטון|צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה}}. | ||
חסיד העושה לפנים משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל [[הקב"ה]] שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו. | |||
== ראו גם == | |||
* [[שבת מברכים]] | |||
* [[שבת עילאה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808469/jewish/Sabbath-Shabbat.htm שבת - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_14.html בשבת לומדים רק חסידות או גם 'נגלה'? • סוגיה מעניינת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*משה שילת, '''[http://www.shturem.net/images/news/49007_news_03042011_5890.pdf יחידת לימוד בנושא שבת]''', בהוצאת [[מכון מעיינותיך]] בשיתוף משרד החינוך {{שטורעם}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_48.html האם ניתן לשחק בטניס בשבת? כך הגיב הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*דב מנחם דברוסקין, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/66a8be416ede1_1722334785.pdf מצווה לשורר בשבת]''', מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 371 | |||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
[[קטגוריה: | {{חגים ומועדים}} | ||
[[קטגוריה:שבת|*]] | |||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | |||
גרסה מ־07:08, 22 באוגוסט 2024
יום השבת הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש מצוות עשה לשבות, ומצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכה.
טעם המצווה על פי תורת הנגלה הוא מכיון שעל הקב"ה נאמר כי "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו בתורה "וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה".
בקבלה ובחסידות מבואר כי שבת הוא אותיות "תשב", שענינה הוא שיבת האורות למקומם.
מבואר כי ביום השבת ישנה עליית העולמות. בימי החול ישנה עבודת הבירורים שיורדת מלכות דאצילות בעולמות בי"ע לברר את הניצוצות, וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל באצילות.
בתורת החסידות
מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. חסידים מסוימים נוהגים להדר בדברים רבים כגון טעימת תבשילים בערב שבת ועוד הרבה הידורים שרובם היו נוהגים אדמו"רי חב"ד "מנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב"
מהות הל"ט מלאכות
טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות עבודת הבירור בעולם הזה. דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח הצומח אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ושכלו, ובכח ושכל זה מתפלל ולומד ומקיים מצוות, ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו.
בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, ואריגת שני חוטים, היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ויצור לבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ולבושים ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן.
בירור זה, הוא בירור של הרפ"ח ניצוצין שנפלו בשבירת הכלים בעולמות בריאה-יצירה-עשייה, שצריך להעלותם מבי"ע לאצילות. עולם אצילות הוא עולם התיקון שכבר נתקן, שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.
האיסור לעשותן בשבת
מסיבה זו, אסור לעשות ל"ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא בימות החול אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".
עבודת ימות החול היא בבחינת מים נוקבין ובבחינת תיקון בירור ב"ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ"ה הבא לאחר תיקון ב"ן בבחינת מים דכורין.
שלוש דרגות בשמירת שבת
א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת לבושי הנפש: מעשה - לא לעשות מלאכות חול; דיבור - לא לדבר על מלאכות חול, "לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר"; מחשבה - לא להרהר על מלאכות חול, "צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה".
חסיד העושה לפנים משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל הקב"ה שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שבת - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה'
(אנגלית) - בשבת לומדים רק חסידות או גם 'נגלה'? • סוגיה מעניינת, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- משה שילת, יחידת לימוד בנושא שבת, בהוצאת מכון מעיינותיך בשיתוף משרד החינוך
- האם ניתן לשחק בטניס בשבת? כך הגיב הרבי, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- דב מנחם דברוסקין, מצווה לשורר בשבת, מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 371
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |