אין כאלוקינו: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: | אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: | ||
</poem> | </poem> | ||
|מקור= | |מקור= [[סידור תהלת ה']] | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''אין כאלוקינו''' הוא פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני [[סדר פיטום הקטורת|פיטום הקטורת]]. | '''אין כאלוקינו''' הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת [[שחרית]] לפני [[סדר פיטום הקטורת|פיטום הקטורת]]. | ||
לאחר מכן אומרים את פיטום ה[[קטורת]] ומסיימים ב[[קדיש#קדישים שאחרי התפילה|קדיש דרבנן]]. | |||
== מקורות בהלכה == | == מקורות בהלכה == | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני כסא הכבוד{{הערה|סדר היכלות פ"ה, ג.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}. | לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני כסא הכבוד{{הערה|סדר היכלות פ"ה, ג.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}. | ||
המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת | המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק ב[[שבת]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.}}. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך ב[[שער הכולל]] כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה{{הערה|שם=שער הכולל|שער הכולל פי"א ס"ל.}}, וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול{{הערה|שם=שער הכולל}}. | ||
== מנהגים == | == מנהגים == | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב{{הערה|[[ברכות]] לב, ב.}}. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות ב[[שמונה עשרה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] סתרכ"ב ס"א.}}, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה. | כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב{{הערה|[[ברכות]] לב, ב.}}. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות ב[[שמונה עשרה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] סתרכ"ב ס"א.}}, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה. | ||
בפיטום הקטורת | בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] אינו מונה את הסממנים בידו הק'{{הערה|מעשה מלך (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אך באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.}}. | ||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
| שורה 48: | שורה 49: | ||
'''אתה תקום תרחם ציון''' - הכוונה בזה שיהיה רחמים על [[ספירת המלכות]] הנקראת [[ציון]], שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון{{הערה|ע"פ [[סידור מהרי"ד]] ח"ב עה, ב.}}. | '''אתה תקום תרחם ציון''' - הכוונה בזה שיהיה רחמים על [[ספירת המלכות]] הנקראת [[ציון]], שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון{{הערה|ע"פ [[סידור מהרי"ד]] ח"ב עה, ב.}}. | ||
'''אל תקרי הליכות אלא הלכות''' - | '''אל תקרי הליכות אלא הלכות''' - ה[[הלכה|הלכות]] הם עצות גדולות וקדושות כיצד לדבוק ב{{ה|קב"ה}}{{הערה|[[כתר שם טוב]] ([[קה"ת]], [[תשפ"א]]) סש"כ - מו, א.}}. | ||
כל השונה הלכות - שהן שלימות הבירורים - בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא - | '''כל השונה הלכות''' - שהן שלימות הבירורים - '''בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא''' - שנקרא 'עולם ברור', מכיוון שההלכות הם שלימות הבירורים [[מלמעלה למטה]] ו[[מלמטה למעלה]]{{הערה|[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]] [[שמות]] ע' 852. וראה גם [[אגרת הקודש - סימן כ"ט]].}}. | ||
== גאולה ומשיח == | == גאולה ומשיח == | ||
כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת{{הערה|[[חיד"א]] - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר [[ויקרא]] יא, ד.}}: | כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת{{הערה|[[חיד"א]] - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר [[ויקרא]] יא, ד.}}: | ||
* '''אין כאלוקינו''' - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על [[עם ישראל]] להשתחוות ל[[צלם]], ולמרות זאת אנו מאמינים בה'. | * '''אין כאלוקינו''' - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על [[עם ישראל]] להשתחוות ל[[צלם]], ולמרות זאת אנו מאמינים בה'. | ||
* '''אין כאדונינו''' - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר [[אחשוורוש]] את היהודים ל[[המן הרשע]], שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו. | * '''אין כאדונינו''' - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר [[אחשוורוש]] את היהודים ל[[המן הרשע]], שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו. | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[סדר פיטום הקטורת]] | * [[סדר פיטום הקטורת]] | ||
== קישורים חיצוניים == | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=156 ביאור קטע התפילה בספר 'ואני תפילתי']''' {{היברובוקס}} | |||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[ | [[קטגוריה:תפילה|אין כאלוקינו]] | ||
[[ | [[קטגוריה:פיוטים|אין כאלוקינו]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:14, 1 באוגוסט 2024
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ
|
|---|
|
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵינוּ, |
| סידור תהלת ה' |
אין כאלוקינו הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני פיטום הקטורת.
לאחר מכן אומרים את פיטום הקטורת ומסיימים בקדיש דרבנן.
מקורות בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור התפילה מובא בטור[1] בשם סידור רב עמרם גאון, כתפילה מקדימה לפיטום הקטורת.
הרמב"ם[2] מביא אף הוא את הפיוט אחר תפילת העמידה בשחרית אך ללא פיטום הקטורת.
לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע רבי עקיבא מהמלאכים ששרו אותו לפני כסא הכבוד[3], ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה[4].
המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק בשבת[5]. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך בשער הכולל כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה[6], וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול[6].
מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב[7]. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות בשמונה עשרה[8], כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.
בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", הרבי מלך המשיח שליט"א אינו מונה את הסממנים בידו הק'[9].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מוסבר שהלשונות שבפיוט "אין כאלוקינו.. כאדונינו.. כמלכינו.. כמושיעינו" - מכוונות כנגד ארבעה עולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה[10].
אתה תקום תרחם ציון - הכוונה בזה שיהיה רחמים על ספירת המלכות הנקראת ציון, שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון[11].
אל תקרי הליכות אלא הלכות - ההלכות הם עצות גדולות וקדושות כיצד לדבוק בקב"ה[12].
כל השונה הלכות - שהן שלימות הבירורים - בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא - שנקרא 'עולם ברור', מכיוון שההלכות הם שלימות הבירורים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה[13].
גאולה ומשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת[14]:
- אין כאלוקינו - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על עם ישראל להשתחוות לצלם, ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
- אין כאדונינו - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר אחשוורוש את היהודים להמן הרשע, שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
- אין כמלכנו - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
- אין כמושיענו - כנגד גלות אדום, צאצאי עשו הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
{{{2}}}, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ טור אורח חיים, סקל"ג.
- ↑ רמב"ם הל' סדר תפילות - נוסח הקדיש.
- ↑ סדר היכלות פ"ה, ג.
- ↑ סדר היום.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.
- ↑ 6.0 6.1 שער הכולל פי"א ס"ל.
- ↑ ברכות לב, ב.
- ↑ שו"ע אדה"ז סתרכ"ב ס"א.
- ↑ מעשה מלך (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אך באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.
- ↑ ע"פ סידור מהרי"ד ח"א קל, א.
- ↑ ע"פ סידור מהרי"ד ח"ב עה, ב.
- ↑ כתר שם טוב (קה"ת, תשפ"א) סש"כ - מו, א.
- ↑ תורת חיים שמות ע' 852. וראה גם אגרת הקודש - סימן כ"ט.
- ↑ חיד"א - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר ויקרא יא, ד.