בריאות ורפואה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(מי שברך לרפואה)
(42 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{איברים}}
'''רפואה''' היא ריפוי והחלמת נזק כל שהוא שנגרם לגוף האדם - בגשמיות, שמקורה בחסרון ברוחניות. מסיבה זאת כדי לפעול על האדם רפואה, יש לתקן את [[מידת התפארת]], ולכן לבקשת רפואה צריך לכון במידת וספירת התפארת{{הערה|1="או שמבקש שפע הרפואה ומכון ב[[ספירת החכמה]] או [[בינה]] - לא יפעול המשכה על דבר הבקשה שלו כלל, כי לבקשת רפואה צריך לכוין במדה וספירה דתפארת". [[אמרי בינה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/2/8d.htm?q=%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94 פתח השער ח, ד]}}.
'''רפואה''' היא ריפוי והחלמת נזק כל שהוא שנגרם לגוף האדם - בגשמיות, שמקורה בחסרון ברוחניות. מסיבה זאת כדי לפעול על האדם רפואה, יש לתקן את [[מידת התפארת]], ולכן לבקשת רפואה צריך לכון במידת וספירת התפארת{{הערה|1="או שמבקש שפע הרפואה ומכון ב[[ספירת החכמה]] או [[בינה]] - לא יפעול המשכה על דבר הבקשה שלו כלל, כי לבקשת רפואה צריך לכוין במדה וספירה דתפארת". [[אמרי בינה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/2/8d.htm?q=%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94 פתח השער ח, ד]}}.


==בעבודת השם==
==כ[[משל]] בעבודת השם==


דרך רפואת הנפש ממצב לא טוב שבו היא נתונה ב[[עבודת השם]] היא כדרך רפואת הגוף. ראשית יש לאתר את שורש ומקור הבעיה: אם הוא מצד שחומר הגוף עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו, שיש בנטיות לעיניינים רעים שונים, או שמקור החולי הוא רגילות, מפני [[חינוך]] לא טוב על פיו גדל, או השפעת הסביבה הרגילה אותו למידות רעות.
דרך רפואת הנפש ממצב לא טוב שבו היא נתונה ב[[עבודת השם]] היא כדרך רפואת הגוף. ראשית יש לאתר את שורש ומקור הבעיה: אם הוא מצד שחומר הגוף עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו הנוטים לעניינים רעים שונים, או שמקור החולי הוא רגילות, מפני [[חינוך]] לא טוב על פיו גדל, או השפעת הסביבה הרגילה אותו למידות רעות.


עד שלא מקור וסיבת המחלה, אי אפשר להתחיל ברפואתו, אלא להתחיל להתרגל שכל מעשיו יהיו בדרך הנכונה, על ידי עשיית טוב בקיום המצות, בקביעת עתים לתורה, התרגלות למדות טובות, וב[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]].  
עד שלא יתברר מקור וסיבת המחלה, אי אפשר להתחיל ברפואתו, אלא להתחיל להתרגל שכל מעשיו יהיו בדרך הנכונה, על ידי עשיית טוב בקיום המצות, בקביעת עתים לתורה, התרגלות למדות טובות, וב[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]].  


אך בעיקר נחוצים שני עניינים שעל האדם לעורר בתוכו:
אך בעיקר נחוצים שני עניינים שעל האדם לעורר בתוכו:
* הידיעה כי הוא נתון במחלה, והרצון להירפות ממנה.  
* הידיעה כי הוא נתון במחלה, והרצון להירפאות ממנה.  
* הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ו[[בטחון]] גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/ט"ז סיון|היום יום ט"ז סיוון]]}}.
* הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ו[[בטחון]] גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/ט"ז סיון|היום יום ט"ז סיוון]]}}.
==עצות רוחניות והדרכות למחלות שונות==
[[קובץ:מאור עיניים מאור שבתורה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו‪:‬‬ ‫'''אזכיר [[ציון אדמו"ר הריי"צ|על הציון]]. מהנכון ביותר קביעות עתים ב[[תורת החסידות|מאור שבתורה]] (הנקראת אדם‪ .‬[[לקוטי תורה]] במדבר‬ ‫יג‪ ,‬א)‪ ,‬זוהי פנימיות התורה ([[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] חגיגה פרק א' סוף הלכה ז')‪ ,‬ומדה כנגד מדה –‬ ‫מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד‪'''.]]
{{להשלים}}
להלן כמה מעצות [[הרבי]] בעניני רפואה:
*עצה כללית - להתייעץ עם רופא ידיד מומחה, או להתייעץ עם כמה ולעשות כדעת הרוב.
*סגולה כללית - [[לימוד הרמב"ם]]{{הערה|הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, שהרי רמב"ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'. שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 25.}}.
*סכיזופרניה - דיוק בהנחת תפילין על ידי החולה ובני משפחתו{{הערה|שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"א עמוד 3, בכתב יד קודש.}}.
*בעיות רפואיות בעיניים -ההוספה ב[[לימוד החסידות]], שמוסיפה מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים{{הערה|ה'''מאור''' שבתורה משפיע על '''מאור''' עיניו של האדם. מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.}}, וכן להזהר בקידוש ובהבדלה שזה נוגע למאור עיניו של אדם וכן בתוספת אומץ בענינים של כבוד התורה ולומדיה{{הערה|ממכתב כ' כסלו, תשי"ג.}}.
*בעיות ברגליים - הוספה ב[[אמונה בה']] הנקראת בחסידות בחינת רגליים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 246, על פי אגרת הקודש ס"א ולקוטי תורה דיבור המתחיל יחיינו מיומיים.}}.
*דכאון - לאדם ששקע בדכאון המליץ הרבי להוציא אותו אל מחוץ לעיסוקו העצמי במקומו ובסדר יום שלו, ולהשפיע עליו שיתרום מעצמו למטרות התנדבותיות ולעסוק בפעילות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132388 אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ג].}}.
*שמיעה - לאדם שסבל מבעיות שמיעה, כתב הרבי שיוסיף ב[[קבלת עול]] והדבר ישפיע באופן רוחני גם על השמיעה הגשמית{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%94.jpeg מכתב הרבי] (התפרסם כהוספה לקובץ 'ועד הנחות בלשון הקודש' פרשת משפטים תשפ"ב).}}.
==מי שברך לרפואה==
מנהג ישראל להזכיר חולים לרפואה במעמד עשרה מישראל בשעת התפילה, או בקיום מצווה. הזמן העיקרי המוקדש לכך הוא לאחר [[קריאת התורה]] בימי שני וחמישי ובשבת קודש, ובסידורים מופיע נוסח כללי לבקשת ברכה על החולים (נוסח נפרד בלשון זכר ונוסח אחר בלשון נקבה), וכן ברכה מיוחדת ליולדת{{הערה|1=[www.oived.com/SiddurComplete.pdf סידור תהלת ה' עמוד צד (187)] (ברכה ליולדת - בעמוד 186).}}. בשעת ה[[ברית]] יש נוסח מיוחד לברכה עבור הרך הנימול ואמו{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/615a05f900989_1633289721.pdf סדר ברית מילה עמוד 4].}}.
בנוסח ה'מי שברך' מתחייבים לצדקה לזכות החולה (ובשעת הברית, מתחייבים לצדקה לביקור חולים דווקא).
נוהגים להזכיר בברכה לרפואה את שם האם דווקא (בשונה מקריאה לתורה שקוראים בשם האב), בספרים הקדושים מופיעים לכך מספר טעמים:
*לומדים זאת מלשון הפסוק בתהילים, כשדוד המלך מבקש "והושיעה לבן אמתך"{{הערה|[[תהלים קטז]].}}{{הערה|זוהר ח"א לך לך סד. פד, א. וראו גם מסכת שבת סו, ב.}}.
*יש לכך רמז בתפילת משה רבינו על אחותו, שאמר "א-ל נא '''רפא נא''' לה", שהתיבות 'רפא נא' (332) הם ב[[גימטריא]] 'מרים-יוכבד', שמה ושם אמה{{הערה|דגל מחנה אפרים סוף פרשת בהעלותך.}}.
*זהותה של האמא וודאית (לעומת זהותו של האב שעלולה לעיתים להיות מוטלת בספק){{הערה|מהרש"ל גיטין סט. פרי חדש ושערי תשובה שולחן ערוך אורח חיים ריש סימן קי"ט.}}.
*להזכיר בכך את זכותו כיהודי, אשר היהדות מגיעה באמצעות האמא דווקא (וזו הסיבה שבתפילה עבור נוכרי, מזכירים אכן את שמו ושם אביו).
*להימנע מקטרוג על החולה, כיון שמטבע הדברים נשים נכשלות בחטא פחות מהגברים, ואם יזכירו שם האב עלול להתעורר קטרוג, מה שאין כן בהזכרת שם האם{{הערה|בן יהוידע.}}.
*התפילה היא על הבשר והדם שמגיעים לעובר מהאמא, ולכן לאדם חי שמבקשים רחמים על גופו מזכירים את שם האמא, לעומת זאת לאחר שנפטר והבשר והדם הופכים לרימה ותולעה, נשארים רק עצמותיו שהם מאביו, ולכן מזכירים אז את שם האב{{הערה|מקור חסד על ספר חסידים סימן רמב.}}.
במידה ואין יודעים את שם האם, ניתן לומר שהחולה צאצא של 'שרה' כשהכוונה לשרה אימנו.
בשל כך ששבת אינה זמן שמתאים להצטער על החולה ובשל כך שבשבת נאסרה בקשת צרכיו, ההלכה שנפסקה היא שיש להזכיר לברכה בציבור בשבת רק שמות של חולים שיש בהם סכנת חיים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14270&CategoryID=2290 פינת הלכה ומנהג, שיחת השבוע 1639] (וראו גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11547&CategoryID=1965 בגליון 1485]).}}.
==ראו גם==
*[[:קטגוריה:רופאים חב"דיים|רשימה של רופאים חב"דיים שיש עליהם ערך בחב"דפדיה]]
*[[מגפה]]
*[[משקל עודף]]
*[[פסיכולוגיה]]
*[[רפואה מונעת]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
[[תמונה:בריאות.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'בריאות הגוף, המוח והרוח']]
[[קובץ:בריאות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר 'בריאות הגוף, המוח והרוח']]
* הספר '''בריאות ה[[גוף]] המוח והרוח''' הינו ליקוט של הוראות [[הרבי מלובביץ']] בנושאי רפואה, המוגשות בצורה קריאה ומתומצתת, המאפשרת לקורא גישה נוחה ויעילה לכל הוראותיו של הרבי בנושא. ההוראות לוקטו מתוך מאות [[שיחה|שיחות]] ואיגרות הקודש של הרבי ונערכו על ידי הרב שלום בער ווינברג. יצא לאור על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].
* הספר '''בריאות ה[[גוף]] המוח והרוח''' הינו ליקוט של הוראות [[הרבי מלובביץ']] בנושאי רפואה, המוגשות בצורה קריאה ומתומצתת, המאפשרת לקורא גישה נוחה ויעילה לכל הוראותיו של הרבי בנושא. ההוראות לוקטו מתוך מאות [[שיחה|שיחות]] ואיגרות הקודש של הרבי ונערכו על ידי הרב שלום בער ווינברג. יצא לאור על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].
* '''רפואה שלימה''' ספר הכולל לקט מעצותיו והדרכותיו של [[הרבי]], בנושא [[רפואה]], בריאות ה[[גוף]] ובריאות הנפש, מלוקט מ[[אגרות קודש|אגרותיו]]. הספר נלקט ונערך על ידי [[מערכת ופרצת]] שב[[כפר חב"ד]], ויצא לאור ב[[א' אלול]] [[תשנ"ב]] על ידי מוסדות [[אור יעקב - אור זרוע]] ב[[רחובות]], בשיתוף חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]].
* '''רפואה שלימה''' ספר הכולל לקט מעצותיו והדרכותיו של [[הרבי]], בנושא [[רפואה]], בריאות ה[[גוף]] ובריאות הנפש, מלוקט מ[[אגרות קודש|אגרותיו]]. הספר נלקט ונערך על ידי [[מערכת ופרצת]] שב[[כפר חב"ד]], ויצא לאור ב[[א' אלול]] [[תשנ"ב]] על ידי מוסדות [[אור יעקב - אור זרוע]] ב[[רחובות]], בשיתוף חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]].
*'''האם מותר לעשות ניתוח עבור טיפול קוסמטי?''', גליון 'הוראה ומשפט' 22 ניסן תשפ"א עמוד 9
==ראו גם==
*[[פעילות גופנית]]
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3972410 מקור הרפואה]''', לקט התייחסויות של הרבי לנושאי רפואה במעמד חלוקת דולרים {{וידאו}}{{בית חבד}}
* '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/25/258.-Bamidbar-5780_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%92_%D7%90%D7%97%D7%A8.pdf רפואת ילדים מסוג אחר]''', ראיון עם מר מיכאל גולדהירש, בעלון 'הסיפור שלי' 258, כ"ח אייר, תש"פ (22 במאי, 2020)
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/651743/ יהודי צריך גוף בריא בכדי שיוכל לשמש את קונו]''' {{וידפו}}
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/05-03-2021-13-50-33-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3.pdf דיני רפואה ופיקוח נפש בשבת]''', אדר תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130232 זו הייתה העצה של הרבי לחסיד שכתב על קשיים שחווה בנשימה]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665993/ כשהילד ביקש מהרבי שיברך אותו • צפו]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130541 חשש מניתוח שהיה עליו לעבור בעין. זה המענה שקיבל מהרבי]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/709577/ רבי לילדים: רְפוּאָה שְׁלֵמָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4842674 מה היהדות אומרת על פעילות גופנית?]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[fliphtml5.com/fembd/deem/120_%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/ 120 מכתבים בעניני רפואה]''' בהוצאת מכון [[אור החסידות]]
*ראובן שאיוביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view דיני רפואה בשבת]''', קובץ הערות 'תורת השליחות' יא ניסן תשפ"ד עמוד 67


[[קטגוריה:ספרים שונות]] [[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרים שונות]] [[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:האדם וגופו]]
 
[[קטגוריה:חכמות]]
[[קטגוריה:בריאות]]

גרסה מ־01:02, 23 ביוני 2024

איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר
איברי הגוף
בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא
גפיים
כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים
ראו גם
אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית)

רפואה היא ריפוי והחלמת נזק כל שהוא שנגרם לגוף האדם - בגשמיות, שמקורה בחסרון ברוחניות. מסיבה זאת כדי לפעול על האדם רפואה, יש לתקן את מידת התפארת, ולכן לבקשת רפואה צריך לכון במידת וספירת התפארת[1].

כמשל בעבודת השם

דרך רפואת הנפש ממצב לא טוב שבו היא נתונה בעבודת השם היא כדרך רפואת הגוף. ראשית יש לאתר את שורש ומקור הבעיה: אם הוא מצד שחומר הגוף עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו הנוטים לעניינים רעים שונים, או שמקור החולי הוא רגילות, מפני חינוך לא טוב על פיו גדל, או השפעת הסביבה הרגילה אותו למידות רעות.

עד שלא יתברר מקור וסיבת המחלה, אי אפשר להתחיל ברפואתו, אלא להתחיל להתרגל שכל מעשיו יהיו בדרך הנכונה, על ידי עשיית טוב בקיום המצות, בקביעת עתים לתורה, התרגלות למדות טובות, ובסור מרע.

אך בעיקר נחוצים שני עניינים שעל האדם לעורר בתוכו:

  • הידיעה כי הוא נתון במחלה, והרצון להירפאות ממנה.
  • הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בעזרת השם יתרפא מחליו[2].

עצות רוחניות והדרכות למחלות שונות

מענה הרבי לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו‪:‬‬ ‫אזכיר על הציון. מהנכון ביותר קביעות עתים במאור שבתורה (הנקראת אדם‪ .‬לקוטי תורה במדבר‬ ‫יג‪ ,‬א)‪ ,‬זוהי פנימיות התורה (ירושלמי חגיגה פרק א' סוף הלכה ז')‪ ,‬ומדה כנגד מדה –‬ ‫מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד‪.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

להלן כמה מעצות הרבי בעניני רפואה:

  • עצה כללית - להתייעץ עם רופא ידיד מומחה, או להתייעץ עם כמה ולעשות כדעת הרוב.
  • סגולה כללית - לימוד הרמב"ם[3].
  • סכיזופרניה - דיוק בהנחת תפילין על ידי החולה ובני משפחתו[4].
  • בעיות רפואיות בעיניים -ההוספה בלימוד החסידות, שמוסיפה מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים[5], וכן להזהר בקידוש ובהבדלה שזה נוגע למאור עיניו של אדם וכן בתוספת אומץ בענינים של כבוד התורה ולומדיה[6].
  • בעיות ברגליים - הוספה באמונה בה' הנקראת בחסידות בחינת רגליים[7].
  • דכאון - לאדם ששקע בדכאון המליץ הרבי להוציא אותו אל מחוץ לעיסוקו העצמי במקומו ובסדר יום שלו, ולהשפיע עליו שיתרום מעצמו למטרות התנדבותיות ולעסוק בפעילות[8].
  • שמיעה - לאדם שסבל מבעיות שמיעה, כתב הרבי שיוסיף בקבלת עול והדבר ישפיע באופן רוחני גם על השמיעה הגשמית[9].

מי שברך לרפואה

מנהג ישראל להזכיר חולים לרפואה במעמד עשרה מישראל בשעת התפילה, או בקיום מצווה. הזמן העיקרי המוקדש לכך הוא לאחר קריאת התורה בימי שני וחמישי ובשבת קודש, ובסידורים מופיע נוסח כללי לבקשת ברכה על החולים (נוסח נפרד בלשון זכר ונוסח אחר בלשון נקבה), וכן ברכה מיוחדת ליולדת[10]. בשעת הברית יש נוסח מיוחד לברכה עבור הרך הנימול ואמו[11].

בנוסח ה'מי שברך' מתחייבים לצדקה לזכות החולה (ובשעת הברית, מתחייבים לצדקה לביקור חולים דווקא).

נוהגים להזכיר בברכה לרפואה את שם האם דווקא (בשונה מקריאה לתורה שקוראים בשם האב), בספרים הקדושים מופיעים לכך מספר טעמים:

  • לומדים זאת מלשון הפסוק בתהילים, כשדוד המלך מבקש "והושיעה לבן אמתך"[12][13].
  • יש לכך רמז בתפילת משה רבינו על אחותו, שאמר "א-ל נא רפא נא לה", שהתיבות 'רפא נא' (332) הם בגימטריא 'מרים-יוכבד', שמה ושם אמה[14].
  • זהותה של האמא וודאית (לעומת זהותו של האב שעלולה לעיתים להיות מוטלת בספק)[15].
  • להזכיר בכך את זכותו כיהודי, אשר היהדות מגיעה באמצעות האמא דווקא (וזו הסיבה שבתפילה עבור נוכרי, מזכירים אכן את שמו ושם אביו).
  • להימנע מקטרוג על החולה, כיון שמטבע הדברים נשים נכשלות בחטא פחות מהגברים, ואם יזכירו שם האב עלול להתעורר קטרוג, מה שאין כן בהזכרת שם האם[16].
  • התפילה היא על הבשר והדם שמגיעים לעובר מהאמא, ולכן לאדם חי שמבקשים רחמים על גופו מזכירים את שם האמא, לעומת זאת לאחר שנפטר והבשר והדם הופכים לרימה ותולעה, נשארים רק עצמותיו שהם מאביו, ולכן מזכירים אז את שם האב[17].

במידה ואין יודעים את שם האם, ניתן לומר שהחולה צאצא של 'שרה' כשהכוונה לשרה אימנו.

בשל כך ששבת אינה זמן שמתאים להצטער על החולה ובשל כך שבשבת נאסרה בקשת צרכיו, ההלכה שנפסקה היא שיש להזכיר לברכה בציבור בשבת רק שמות של חולים שיש בהם סכנת חיים[18].

ראו גם

לקריאה נוספת

כריכת הספר 'בריאות הגוף, המוח והרוח'

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ "או שמבקש שפע הרפואה ומכון בספירת החכמה או בינה - לא יפעול המשכה על דבר הבקשה שלו כלל, כי לבקשת רפואה צריך לכוין במדה וספירה דתפארת". אמרי בינה, פתח השער ח, ד
  2. ↑ היום יום ט"ז סיוון
  3. ↑ הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, שהרי רמב"ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'. שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 25.
  4. ↑ שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"א עמוד 3, בכתב יד קודש.
  5. ↑ המאור שבתורה משפיע על מאור עיניו של האדם. מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.
  6. ↑ ממכתב כ' כסלו, תשי"ג.
  7. ↑ לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 246, על פי אגרת הקודש ס"א ולקוטי תורה דיבור המתחיל יחיינו מיומיים.
  8. ↑ אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ג.
  9. ↑ מכתב הרבי (התפרסם כהוספה לקובץ 'ועד הנחות בלשון הקודש' פרשת משפטים תשפ"ב).
  10. ↑ [www.oived.com/SiddurComplete.pdf סידור תהלת ה' עמוד צד (187)] (ברכה ליולדת - בעמוד 186).
  11. ↑ סדר ברית מילה עמוד 4.
  12. ↑ תהלים קטז.
  13. ↑ זוהר ח"א לך לך סד. פד, א. וראו גם מסכת שבת סו, ב.
  14. ↑ דגל מחנה אפרים סוף פרשת בהעלותך.
  15. ↑ מהרש"ל גיטין סט. פרי חדש ושערי תשובה שולחן ערוך אורח חיים ריש סימן קי"ט.
  16. ↑ בן יהוידע.
  17. ↑ מקור חסד על ספר חסידים סימן רמב.
  18. ↑ פינת הלכה ומנהג, שיחת השבוע 1639 (וראו גם בגליון 1485).
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=בריאות_ורפואה&oldid=694844"