זקן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(25 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה'''זקן''' הוא שם כולל לשערות הגדלות בחלקה התחתון של גולגולת הראש. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה מאוד, ולכן ישנו איסור [[הלכה|הלכתי]] לגזוז אותו. במקומות מסויימים בחז"ל המילה זקן מתייחסת למה שהיום קוראים סנטר, דהיינו לחלק בגוף שעליו גדלות [[שערות]] הזקן, אף אם בפועל הם אינם גדלות.
{{מפנה|זקן}}
{{איברים}}
ה'''זקן''' הוא שם כולל לשערות הגדלות בחלקה התחתון של גולגולת הראש. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה, ויש איסור [[הלכה|הלכתי]] לגזוז אותו. במקומות מסויימים בחז"ל המילה זקן מתייחסת ל[[סנטר]], היינו לחלק בגוף שעליו גדלות [[שערות]] הזקן, אף אם בפועל הם אינם גדלות.


==חלקיו==
==חלקיו==
בהלכה מחולק הזקן לחמש אזורים שונים, וה[[זוהר]] מונה שלוש עשרה חלקים, להם הוא קורא בשם "י"ג תיקוני דיקנא": הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער). ידוע, כי בזקנו של ה[[בעש"ט]] היו ניכרים י"ג התיקונים הללו{{הערה|ראה בדף "[[הבעל שם טוב#תמונתו|הבעל שם טוב]]" תחת הכותרת "[[הבעל שם טוב#תמונתו|תמונתו]]"}} .
בהלכה מחולק הזקן לחמש אזורים שונים, וה[[זוהר]] מונה שלוש עשרה חלקים, להם הוא קורא בשם "י"ג תיקוני דיקנא": הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער). ידוע, כי בזקנו של ה[[בעש"ט]] היו ניכרים י"ג התיקונים הללו{{הערה|ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 531.}}.


==קדושתו==
==קדושתו==
הזקן מכונה בספרי [[הקבלה]] "י"ג תיקוני דיקנא", מספר זה של י"ג הוא כנגד המשכת י"ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות על ידי הזקן.
הזקן מכונה בספרי [[הקבלה]] "י"ג תיקוני דיקנא", מספר זה של י"ג הוא כנגד המשכת י"ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות על ידי הזקן.


לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים{{מקור}}.
לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים{{הערה|ראה לדוגמא [[אגרות קודש]] חי"ג אגרת ד'עדר. ושם הרבי מציין עוד מקור לזה.}}.


==האיסור==
==האיסור==
נאמר בתורה "לא תשחית פאת זקנך", באיסור זה נכללים כל חמשת חלקי הזקן{{הערה|על פי הלכה, אדם הגוזז את כל שערות הזקן עובר על חמישה איסורים שונים.}}, למעט הפאות - שאותם צריך לקצוץ (תלוי במנהגים שונים, אך כך הוא מנהג חב"ד) בכדי שלא יתערבו בזקן, כיון שהם שתי קדושות שונות. ולמעט השפם, שכתב האריז"ל שצריך בדוקא לקצוץ את כל חלקי השפם המעכבים את האכילה.
נאמר בתורה "לא תשחית פאת זקנך", באיסור זה נכללים כל חמשת חלקי הזקן{{הערה|על פי הלכה, אדם הגוזז את כל שערות הזקן עובר על חמישה איסורים שונים.}}, למעט הפאות - שאותם צריך לקצוץ (תלוי במנהגים שונים, אך כך הוא מנהג חב"ד) בכדי שלא יתערבו בזקן, כיון שהם שתי קדושות שונות. ולמעט השפם, שכתב האריז"ל שצריך בדוקא לקצוץ את כל חלקי השפם המעכבים את האכילה.


כיון שבפסוק נאמר רק איסור השחתה, פוסקים רבים מצאו פתח להיתר - שזהו רק בהשחתה על ידי תער שמשחית לגמרי את השער, אך באם עושים זאת באופנים שונים כגון במספריים, אזי מותר לקצוץ. אך הצמח צדק פוסק {{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1614&hilite=e98162d2-2bec-405a-b958-dcb8e3b5d7f4&st=%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9&pgnum=169 '''שו"ת הצמח צדק - יורה דעה''' סימן צ"ג].}} מוכיח שבגילוח הזקן יש משום האיסור [[לא ילבש]] ולכן אסור לקצוץ את הזקן אפילו במספריים.
כיון שבפסוק נאמר רק איסור השחתה, פוסקים רבים מצאו פתח להיתר - שזהו רק בהשחתה על ידי תער שמשחית לגמרי את השער, אך באם עושים זאת באופנים שונים כגון במספריים, אזי מותר לקצוץ. אך הצמח צדק פוסק{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1614&hilite=e98162d2-2bec-405a-b958-dcb8e3b5d7f4&st=%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9&pgnum=169 '''שו"ת הצמח צדק - יורה דעה''' סימן צ"ג].}} מוכיח שבגילוח הזקן יש משום האיסור [[לא ילבש]] ולכן אסור לקצוץ את הזקן אפילו במספריים.


הרב [[משה ניסן ווינר]] הוציא בעידודו של הרבי ספר עב כרס על הנושא בו הוא מלקט את כל דברי הראשונים והאחרונים, משנה, גמרא, מדרש וזהר. לספר זה הוא קיבל הסכמות מרוב גדולי התורה של דורנו, למעט הרב [[משה פיינשטיין]] שסירב, באומרו כי כיון ש[[הרמב"ם]] לא כתב במפורש שהדבר אסור, אי אפשר "לדחוף" אותו בדבריו.
הרב [[משה ניסן ווינר]] הוציא בעידודו של הרבי ספר עב כרס על הנושא בו הוא מלקט את כל דברי הראשונים והאחרונים, משנה, גמרא, מדרש וזהר. לספר זה הוא קיבל הסכמות מרוב גדולי התורה של דורנו, למעט הרב [[משה פיינשטיין]] שסירב, באומרו כי כיון ש[[הרמב"ם]] לא כתב במפורש שהדבר אסור, אי אפשר "לדחוף" אותו בדבריו.
שורה 18: שורה 20:
===סידור הזקן===
===סידור הזקן===
גם בנוגע לסידור הזקן באמצעות סירוק או קיפול, התבטאו רבותינו נשיאינו שאין להם נחת רוח מכך{{הערה|1=שיחת אדמו"ר הרש"ב בשמחת תורה תרס"ז. נדפס ב'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הרש"ב אות ע'.}}.
גם בנוגע לסידור הזקן באמצעות סירוק או קיפול, התבטאו רבותינו נשיאינו שאין להם נחת רוח מכך{{הערה|1=שיחת אדמו"ר הרש"ב בשמחת תורה תרס"ז. נדפס ב'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הרש"ב אות ע'.}}.
בנוגע לסירוק, כתב הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קפב.}}, שההנהגה שלא לסדר את הזקן עם מסרק, ושלא לגעת כלל בזקן, היא הנהגה של יחידי סגולה, ומותר לסרק את הזקן.
==התייחסות הרבי==
[[הרבי]] מביא{{הערה|ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן}} שע"פ [[תורת הקבלה]] ישנו עניין גדול מאוד - [[י"ג תיקוני דיקנא]], וממשיכים מי"ג מדות הרחמים. ה[[צמח צדק]] כתב שי"ג מדות התיבות של "והוא רחום", הם במקביל לי"ג מדות הרחמים. כאשר שאלו{{הערה|ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן}} את הרבי באם לצורך עסקים{{הערה|"ביזנעס"}} מותר, הרבי השיב שא"כ, אין לדבר סוף...
במענה של הרבי לשאלה מדוע ישנם כאלו הנוהגים לגלח את הזקן, השיב הרבי שאלו שסוברים כדעת הראשונים, או שסוברים הם שאינם צריכים להמשכת היגמה"ר. הרבי הוסיף שאנו אבל יודעים כי כדי "להביא" ל"ה' א-ל רחום וחנון כו'" – עלינו לגדל זקן.
הרבי התבטא שאף שיש אופנים מסויימים שההלכה לא אוסרת, עבור חסידים "זהו איסור, וגורם נזק לנשמה, ובמילא גם לגוף"{{הערה|אגרות קודש מתורגמות חלק ב' עמוד 69.}}.
היו חסידים שהתקרבו לחסידות חב"ד, והרבי עודד אותם באופן ישיר להתאמץ ולקבל על עצמם להקפיד על גידול הזקן, דוגמת הרב [[בערל וייס]] שהרבי דיבר עמו על כך ב[[יחידות]] ולאחר שקיבל על עצמו העניק לו ב[[חלוקת דולרים]] 13 שטרות של דולר באומרו "עבור הי"ג תיקוני דיקנא"{{הערה|הדבר חזר על עצמו 3 פעמים בכל פעם שהרבי ראה כיצד הזקן גדל יותר.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[י"ג מידות הרחמים]]
*[[י"ג מידות הרחמים]]
*[[שערות הראש והזקן]]
*[[מותרי המוחין]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''[[המעלה והחיוב בגידול הזקן]]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאנו על המעלה הגדולה בגידול זקן, [[ניצוצות של קדושה]], [[תשס"ד]].
*'''[[המעלה והחיוב בגידול הזקן]]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאינו על המעלה הגדולה בגידול זקן, [[ניצוצות של קדושה]], [[תשס"ד]].
*והדרת פנים זקן - ספר המלקט את חשיבות גידול הזקן.
*'''צלם אלוקים - שייכים לחב"ד''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1915 עמוד 36
 
* תשובה הלכתית מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בעניין איסור גילוח הזקן - נדפסה בקובץ יגדיל תורה [ניו יורק], סיון-תמוז תשמ"ג, שנה ז, חוברת ה (נד), עמ' רסג ואילך{{הערה|הקונטרס נכתב בשנת תרנ"ט ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - ראו: אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' קיד.}}.
 
* הערות הרבי על שו"ת צמח צדק חלק יורה דעה סי' צג - אגרות קודש, חלק א, עמ' ג-יג עמ' ואילך {{הערה|ראו אג"ק שבהערה הקודמת וש"נ.}}.  


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[משה ניסן ווינר]]: '''[http://hebrewbooks.org/21303 'הדרת פנים זקן' חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/21348 חלק ב']''' {{PDF}} היברו-בוקס
*הרב [[משה ניסן ווינר]]: '''[http://hebrewbooks.org/21303 'הדרת פנים זקן' חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/21348 חלק ב']''' {{PDF}} היברו-בוקס
*ניצוצי רבי, [file:///C:/Users/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F/Downloads/%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%20-%20%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%95%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D.pdf הדרת פנים זקן], מענות ועידודים מהרבי בקשר עם ההוצאה לאור של הספר, בתוך שבועון התקשרות גליון שבת פרשת במדבר ה'תש"פ
*הרב [[משה ניסן ווינר]]: קונטרס גידול הזקן, ב' קונטרסים [גידול זקן ופרנסה; גידול זקן ושלום בית ושידוכים], ניו יורק תשע"ט [ב"אוצר החכמה"].
*'''[https://col.org.il/news/134240 גזירת הזקן: מה ענה הרבי לרופא שחשב לגלח את זקנו?]''' {{COL}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{אדם}}
[[קטגוריה:אברי הגוף]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]
[[קטגוריה:יורה דעה]]
[[קטגוריה:יורה דעה]]

גרסה אחרונה מ־07:38, 20 ביוני 2024

המונח "זקן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זקן (פירושונים).

איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

הזקן הוא שם כולל לשערות הגדלות בחלקה התחתון של גולגולת הראש. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה, ויש איסור הלכתי לגזוז אותו. במקומות מסויימים בחז"ל המילה זקן מתייחסת לסנטר, היינו לחלק בגוף שעליו גדלות שערות הזקן, אף אם בפועל הם אינם גדלות.

חלקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהלכה מחולק הזקן לחמש אזורים שונים, והזוהר מונה שלוש עשרה חלקים, להם הוא קורא בשם "י"ג תיקוני דיקנא": הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער). ידוע, כי בזקנו של הבעש"ט היו ניכרים י"ג התיקונים הללו[1].

קדושתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הזקן מכונה בספרי הקבלה "י"ג תיקוני דיקנא", מספר זה של י"ג הוא כנגד המשכת י"ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות על ידי הזקן.

לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים[2].

האיסור[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאמר בתורה "לא תשחית פאת זקנך", באיסור זה נכללים כל חמשת חלקי הזקן[3], למעט הפאות - שאותם צריך לקצוץ (תלוי במנהגים שונים, אך כך הוא מנהג חב"ד) בכדי שלא יתערבו בזקן, כיון שהם שתי קדושות שונות. ולמעט השפם, שכתב האריז"ל שצריך בדוקא לקצוץ את כל חלקי השפם המעכבים את האכילה.

כיון שבפסוק נאמר רק איסור השחתה, פוסקים רבים מצאו פתח להיתר - שזהו רק בהשחתה על ידי תער שמשחית לגמרי את השער, אך באם עושים זאת באופנים שונים כגון במספריים, אזי מותר לקצוץ. אך הצמח צדק פוסק[4] מוכיח שבגילוח הזקן יש משום האיסור לא ילבש ולכן אסור לקצוץ את הזקן אפילו במספריים.

הרב משה ניסן ווינר הוציא בעידודו של הרבי ספר עב כרס על הנושא בו הוא מלקט את כל דברי הראשונים והאחרונים, משנה, גמרא, מדרש וזהר. לספר זה הוא קיבל הסכמות מרוב גדולי התורה של דורנו, למעט הרב משה פיינשטיין שסירב, באומרו כי כיון שהרמב"ם לא כתב במפורש שהדבר אסור, אי אפשר "לדחוף" אותו בדבריו.

סידור הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

גם בנוגע לסידור הזקן באמצעות סירוק או קיפול, התבטאו רבותינו נשיאינו שאין להם נחת רוח מכך[5].

בנוגע לסירוק, כתב הרבי[6], שההנהגה שלא לסדר את הזקן עם מסרק, ושלא לגעת כלל בזקן, היא הנהגה של יחידי סגולה, ומותר לסרק את הזקן.

התייחסות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מביא[7] שע"פ תורת הקבלה ישנו עניין גדול מאוד - י"ג תיקוני דיקנא, וממשיכים מי"ג מדות הרחמים. הצמח צדק כתב שי"ג מדות התיבות של "והוא רחום", הם במקביל לי"ג מדות הרחמים. כאשר שאלו[8] את הרבי באם לצורך עסקים[9] מותר, הרבי השיב שא"כ, אין לדבר סוף...

במענה של הרבי לשאלה מדוע ישנם כאלו הנוהגים לגלח את הזקן, השיב הרבי שאלו שסוברים כדעת הראשונים, או שסוברים הם שאינם צריכים להמשכת היגמה"ר. הרבי הוסיף שאנו אבל יודעים כי כדי "להביא" ל"ה' א-ל רחום וחנון כו'" – עלינו לגדל זקן.

הרבי התבטא שאף שיש אופנים מסויימים שההלכה לא אוסרת, עבור חסידים "זהו איסור, וגורם נזק לנשמה, ובמילא גם לגוף"[10].

היו חסידים שהתקרבו לחסידות חב"ד, והרבי עודד אותם באופן ישיר להתאמץ ולקבל על עצמם להקפיד על גידול הזקן, דוגמת הרב בערל וייס שהרבי דיבר עמו על כך ביחידות ולאחר שקיבל על עצמו העניק לו בחלוקת דולרים 13 שטרות של דולר באומרו "עבור הי"ג תיקוני דיקנא"[11].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תשובה הלכתית מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בעניין איסור גילוח הזקן - נדפסה בקובץ יגדיל תורה [ניו יורק], סיון-תמוז תשמ"ג, שנה ז, חוברת ה (נד), עמ' רסג ואילך[12].
  • הערות הרבי על שו"ת צמח צדק חלק יורה דעה סי' צג - אגרות קודש, חלק א, עמ' ג-יג עמ' ואילך [13].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 531.
  2. ראה לדוגמא אגרות קודש חי"ג אגרת ד'עדר. ושם הרבי מציין עוד מקור לזה.
  3. על פי הלכה, אדם הגוזז את כל שערות הזקן עובר על חמישה איסורים שונים.
  4. שו"ת הצמח צדק - יורה דעה סימן צ"ג.
  5. שיחת אדמו"ר הרש"ב בשמחת תורה תרס"ז. נדפס ב'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הרש"ב אות ע'.
  6. אגרות קודש חלק כ' עמוד קפב.
  7. ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן
  8. ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן
  9. "ביזנעס"
  10. אגרות קודש מתורגמות חלק ב' עמוד 69.
  11. הדבר חזר על עצמו 3 פעמים בכל פעם שהרבי ראה כיצד הזקן גדל יותר.
  12. הקונטרס נכתב בשנת תרנ"ט ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - ראו: אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' קיד.
  13. ראו אג"ק שבהערה הקודמת וש"נ.