שבת זכור: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת בשם '''שבת זכור''' (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית עמ...") |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
השבת הסמוכה ל[[חג הפורים]] נקראת בשם '''שבת זכור''' (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית עמלק"), ובה קוראים את אחד מתוך [[ארבע פרשיות]] שתקנו [[חז"ל]] [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בחודש אדר בנוסף ל[[פרשת השבוע]]. | השבת הסמוכה ל[[חג הפורים]] נקראת בשם '''שבת זכור''' (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית [[עמלק]]"), ובה קוראים את אחד מתוך [[ארבע פרשיות]] שתקנו [[חז"ל]] [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בחודש אדר בנוסף ל[[פרשת השבוע]]. | ||
בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה ל[[המן#מחיית זכרו|מחיית זכרו של המן]], כפי שקוראים ב[[מגילת אסתר]]. | בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה ל[[המן#מחיית זכרו|מחיית זכרו של המן]], כפי שקוראים ב[[מגילת אסתר]]. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
המקור לקריאה המיוחדת בתורה מופיע ב[[משנה]] [[מסכת מגילה]]{{הערה|פרק ג' משנה ד'.}}. | המקור לקריאה המיוחדת בתורה מופיע ב[[משנה]] [[מסכת מגילה]]{{הערה|פרק ג' משנה ד'.}}. | ||
פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה ל[[פורים]] [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל [[שושן פורים]] בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את [[פרשת השבוע]] ובשני קוראים את "פרשת זכור"{{הערה|[[ספר דברים]] פרק כה, פסוקים יז-יט.}}. | פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה ל[[פורים]] [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל [[שושן פורים]] בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את [[פרשת השבוע]] ובשני קוראים את "פרשת זכור"{{הערה|[[ספר דברים]] פרק כה, פסוקים יז-יט.}}. | ||
בשבת זכור לא קוראים את ה[[הפטרה]] הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר עמלק{{הערה|שמואל א' פרק ט"ו. למנהג חב"ד מתחילים מפסוק ב'.}}. | בשבת זכור לא קוראים את ה[[הפטרה]] הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר עמלק{{הערה|שמואל א' פרק ט"ו. למנהג חב"ד מתחילים מפסוק ב'.}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
רבים מקפידים להדר בשבת זו לשמוע את הקריאה מתוך ספר תורה מהודר, ומפי [[בעל קורא]] המקפיד על דקדוקי טעמי המקרא הניקוד וההברה. | רבים מקפידים להדר בשבת זו לשמוע את הקריאה מתוך ספר תורה מהודר, ומפי [[בעל קורא]] המקפיד על דקדוקי טעמי המקרא הניקוד וההברה. | ||
==בחסידות חב"ד== | |||
רבותינו נשיאינו התוועדו ואמרו מאמרים רבים בשבת זכור, כשעיקר הדברים נסב על משמעות מחיית עמלק הרוחני, והסבירו לרוחב ולעומק את גודל השנאה אליו. הדברים פעלו עד כדי כך שחסידים אכן פיתחו שנאה פנימית לעמלק, עד שהחסיד ר' [[זלמן זעזמער]] התקרב לחסידות רק בעקבות ראיית גודל השנאה של ר' [[בנימין קלעצקער]] לעמלק בעת קריאת פרשת זכור. | |||
בשבת זכור [[תרל"ב]] התקיימה סעודת התנאים של הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג]], [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר אז [[מאמר]] דיבור המתחיל "המגיד מראשית אחרית". | |||
באחת השנים התוועד [[אדמו"ר הריי"צ]] בשבת זכור, וביאר במאמר דרגות שונות במחיית עמלק, וכאשר במהלך השבוע הגיע החסיד ר' [[סעדיה ליברוב]] אל הרבי לקראת חג הפורים ונכנס ל[[יחידות]], אמר לו הרבי שאם היה מגיע מוקדם יותר, לפני שבת, היה מדבר במאמר אודות דרגה עמוקה יותר במחיית עמלק. | |||
בשנת [[תשכ"ט]] הגיעה הקבוצה הראשונה של חסידי חב"ד להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] בערב שבת זכור, ומאז נקבעה שבת זכור כתאריך ההתייסדות של השכונה. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://chabad.info/beis-medrash/ | *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/parshas_zachor לקוטי שיחות מועדים - פרשת זכור] {{מפתח}} | ||
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://chabad.info/beis-medrash/דיני-שבת-זכור-מחצית-השקל-ותענית-אסתר/ דיני שבת זכור]''' {{וידפו}} | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Daily/Item.asp?ArticleID=868&CategoryID=84 שבת זכור - הכנה לפורים]''', עיבוד משיחת הרבי על משמעות השבת | *'''[http://www.chabad.org.il/Daily/Item.asp?ArticleID=868&CategoryID=84 שבת זכור - הכנה לפורים]''', עיבוד משיחת הרבי על משמעות השבת | ||
*הרב נפתלי ערלנגר '''[https://sinun770.org/ על שבת זכור באור החסידות]''' {{שמע}} | |||
{{חגים וזמנים}} | |||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | [[קטגוריה:קריאת התורה]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:23, 11 ביוני 2024
השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת בשם שבת זכור (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית עמלק"), ובה קוראים את אחד מתוך ארבע פרשיות שתקנו חז"ל לקרוא בתורה בחודש אדר בנוסף לפרשת השבוע.
בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה למחיית זכרו של המן, כפי שקוראים במגילת אסתר.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור לקריאה המיוחדת בתורה מופיע במשנה מסכת מגילה[1].
פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה לפורים [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל שושן פורים בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני קוראים את "פרשת זכור"[2].
בשבת זכור לא קוראים את ההפטרה הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר עמלק[3].
אם שכחו לקרות פרשת זכור, יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור.
בשבת זו אין אומרים "אב הרחמים" קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה.
החיוב ההלכתי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשונה משאר הפרשיות המיוחדות הנקראות בחודש אדר, הרבה פוסקים קבעו להלכה ששמיעת פרשת זכור היא מצווה דאורייתא, ואף נשים וילדות מקפידות להגיע לבית הכנסת ולשמוע את הקריאה בשבת זו.
רבים מקפידים להדר בשבת זו לשמוע את הקריאה מתוך ספר תורה מהודר, ומפי בעל קורא המקפיד על דקדוקי טעמי המקרא הניקוד וההברה.
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבותינו נשיאינו התוועדו ואמרו מאמרים רבים בשבת זכור, כשעיקר הדברים נסב על משמעות מחיית עמלק הרוחני, והסבירו לרוחב ולעומק את גודל השנאה אליו. הדברים פעלו עד כדי כך שחסידים אכן פיתחו שנאה פנימית לעמלק, עד שהחסיד ר' זלמן זעזמער התקרב לחסידות רק בעקבות ראיית גודל השנאה של ר' בנימין קלעצקער לעמלק בעת קריאת פרשת זכור.
בשבת זכור תרל"ב התקיימה סעודת התנאים של הרבנית דבורה לאה גינזבורג, אדמו"ר המהר"ש אמר אז מאמר דיבור המתחיל "המגיד מראשית אחרית".
באחת השנים התוועד אדמו"ר הריי"צ בשבת זכור, וביאר במאמר דרגות שונות במחיית עמלק, וכאשר במהלך השבוע הגיע החסיד ר' סעדיה ליברוב אל הרבי לקראת חג הפורים ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי שאם היה מגיע מוקדם יותר, לפני שבת, היה מדבר במאמר אודות דרגה עמוקה יותר במחיית עמלק.
בשנת תשכ"ט הגיעה הקבוצה הראשונה של חסידי חב"ד להתיישב בנחלת הר חב"ד בערב שבת זכור, ומאז נקבעה שבת זכור כתאריך ההתייסדות של השכונה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות מועדים - פרשת זכור
- הרב יהודה לייב נחמנסון, דיני שבת זכור
- שבת זכור - הכנה לפורים, עיבוד משיחת הרבי על משמעות השבת
- הרב נפתלי ערלנגר על שבת זכור באור החסידות
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |