שערי העזרה: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←מזרח: עריכה) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:העזרה מצפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העזרה מצד צפון.]] | ||
ב'[[עזרה]]' שב[[בית המקדש]] היו שבעה שערים. רוחב כל שער היה עשר אמות וגובהו עשרים, ובעובי מזוזת השער הועמדו דלתות. | ב'[[עזרה]]' שב[[בית המקדש]] היו שבעה שערים. רוחב כל שער היה עשר אמות וגובהו עשרים, ובעובי מזוזת השער הועמדו דלתות. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
#שער הדלק. | #שער הדלק. | ||
#שער הקרבן. | #שער הקרבן. | ||
#שער המים - שער דרכו הביאו את המים ל[[ניסוך המים]] ב[[חג הסוכות]]. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית{{ | #שער המים - שער דרכו הביאו את המים ל[[ניסוך המים]] ב[[חג הסוכות]]. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית{{הערה|מסכת מדות פרק ב' משנה ו'}}. | ||
==מזרח== | ==מזרח== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ | {{ערך מורחב|ערך=[[שער ניקנור]]}} | ||
בפתח העזרה שבמזרח שהיה מכוון כנגד בית [[קדש הקדשים]] היו [[שערי נקנור]]. ומשני צידיו היו שתי [[לשכה|לשכות]]: [[לשכת פנחס המלביש]] ו[[לשכת עושי חביתין]]. | בפתח העזרה שבמזרח שהיה מכוון כנגד בית [[קדש הקדשים]] היו [[שערי נקנור]]. ומשני צידיו היו שתי [[לשכה|לשכות]]: [[לשכת פנחס המלביש]] ו[[לשכת עושי חביתין]]. | ||
שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, לפי ריב"ן מפני שה[[מצורע]]ים היו צריך להגיע "לפני ה'" בכדי שיוכלו לתת עליהם מלוג השמן ומדם החטאת, וזה רק בתוך אוויר העזרה. ולפי [[רבינו תם]] בכדי שיהיה להם היכן להסתתר מפני הגשמים והשמש{{הערה|[[מסכת יבמות]] ז, ב - [[תוספות]] ד"ה זה נכנס.}}. | שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, לפי ריב"ן מפני שה[[מצורע]]ים היו צריך להגיע "לפני ה'" בכדי שיוכלו לתת עליהם מלוג השמן ומדם החטאת, וזה רק בתוך [[אויר (הלכה)|אוויר]] העזרה. ולפי [[רבינו תם]] בכדי שיהיה להם היכן להסתתר מפני הגשמים והשמש{{הערה|[[מסכת יבמות]] ז, ב - [[תוספות]] ד"ה זה נכנס.}}. | ||
==פרוכות השערים== | ==פרוכות השערים== | ||
בגמרא בכתובות{{הערה|ק"ו ע"א}} מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות. | בגמרא בכתובות{{הערה|ק"ו ע"א}} מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות. | ||
===בחסידות=== | ===בחסידות=== | ||
העזרה והלשכות הם מכוונים נגד [[מלכות דאצילות]], כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שב[[עזרה]], וגם בחינת [[הר הבית]] ת"ק אמה {{הערה|זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)}}. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחינת חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת [[שינה]]{{הערה|ראה [[שינה]] בתחילת הערך}}, כך למעלה במלכות דאצילות, בלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת "זיו השכינה" שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות){{הערה|וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי}}, ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז. | העזרה והלשכות הם מכוונים נגד [[מלכות דאצילות]], כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שב[[עזרה]], וגם בחינת [[הר הבית]] ת"ק אמה{{הערה|זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)}}. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחינת חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת [[שינה]]{{הערה|ראה [[שינה]] בתחילת הערך}}, כך למעלה במלכות דאצילות, בלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת "[[זיו השכינה]]" שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות){{הערה|וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי}}, ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז. | ||
השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות [[בי"ע]], והמשכה זו היא מבחינת [[ז' תחתונות]] שבמלכות. | השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות [[בי"ע]], והמשכה זו היא מבחינת [[ז' תחתונות]] שבמלכות. | ||
וכשם שבעזרה נפתחים השערים ביום, כך במלכות - ביום נפתחים שערי גן עדן לפי שיש התגברות החסדים "חסד אל כל היום", על כן | וכשם שבעזרה נפתחים השערים ביום, כך במלכות - ביום נפתחים שערי גן עדן לפי שיש התגברות החסדים "חסד אל כל היום", על כן נמשך אז המשכה הפנימית, ולמרות כן, כמו שבעזרה היו הפרוכות פרושים על השערים, כך במלכות יש בחינת פרוכת פרסא מבחינת [[חשמל]] שהוא מחיצוניות ה[[בינה]] ש[[לבושים|מלביש]] ו[[מקיף]] את [[עשר הספירות]] ד[[זעיר אנפין]] ומלכות בבחינת כתנות [[עור]] ומלבישם מצדיהם, בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים ומתחת רגליהם הוא בחינת [[מנעל]] להיות הפסק בין אצילות לבריאה וליצירה ומשם לעשיה{{הערה|ונעל הזה הוא בחינת המסך והפרסא המפסיק בין אצילות לבריאה כמ"ש בע"ח שמ"א פ"א ופרק ו' ובשער מ' פ"א}}, וכמו שפירש"י בענין פרוכות העזרה - לצניעות, דהיינו שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה אלא בדרך מסך, שהמלכות דאצילות בוקע המסך ונעשה עתיק לבריאה{{הערה|ע' בע"ח שמ"א פ"א ואגה"ק איהו וחיוהי)}} וכן בכל עולם. שבבריאה נעשה ג"כ חשמל מחיצוניות הבינה ומקיף לזו"נ עד שנעשה מנעל וכן בכל עולם ועולם{{הערה|תורה אור לך לך יא, א}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־14:50, 6 באוגוסט 2023
ב'עזרה' שבבית המקדש היו שבעה שערים. רוחב כל שער היה עשר אמות וגובהו עשרים, ובעובי מזוזת השער הועמדו דלתות.
מצידי השערים היו עליות מיוחדות שם עמדו השומרים של בית המקדש[1].
צפון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בצפון העזרה, סמוך למערב היו שלושה שערים:
- שער הניצוץ.
- שער הקרבן - מקום הכנת קרבנות להקרבה.
- בית המוקד.
דרום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדרום העזרה, סמוך למערב, היו שלושה שערים:
- שער הדלק.
- שער הקרבן.
- שער המים - שער דרכו הביאו את המים לניסוך המים בחג הסוכות. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית[2].
מזרח[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שער ניקנור |
בפתח העזרה שבמזרח שהיה מכוון כנגד בית קדש הקדשים היו שערי נקנור. ומשני צידיו היו שתי לשכות: לשכת פנחס המלביש ולשכת עושי חביתין.
שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, לפי ריב"ן מפני שהמצורעים היו צריך להגיע "לפני ה'" בכדי שיוכלו לתת עליהם מלוג השמן ומדם החטאת, וזה רק בתוך אוויר העזרה. ולפי רבינו תם בכדי שיהיה להם היכן להסתתר מפני הגשמים והשמש[3].
פרוכות השערים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא בכתובות[4] מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
העזרה והלשכות הם מכוונים נגד מלכות דאצילות, כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שבעזרה, וגם בחינת הר הבית ת"ק אמה[5]. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחינת חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת שינה[6], כך למעלה במלכות דאצילות, בלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת "זיו השכינה" שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות)[7], ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז.
השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות בי"ע, והמשכה זו היא מבחינת ז' תחתונות שבמלכות.
וכשם שבעזרה נפתחים השערים ביום, כך במלכות - ביום נפתחים שערי גן עדן לפי שיש התגברות החסדים "חסד אל כל היום", על כן נמשך אז המשכה הפנימית, ולמרות כן, כמו שבעזרה היו הפרוכות פרושים על השערים, כך במלכות יש בחינת פרוכת פרסא מבחינת חשמל שהוא מחיצוניות הבינה שמלביש ומקיף את עשר הספירות דזעיר אנפין ומלכות בבחינת כתנות עור ומלבישם מצדיהם, בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים ומתחת רגליהם הוא בחינת מנעל להיות הפסק בין אצילות לבריאה וליצירה ומשם לעשיה[8], וכמו שפירש"י בענין פרוכות העזרה - לצניעות, דהיינו שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה אלא בדרך מסך, שהמלכות דאצילות בוקע המסך ונעשה עתיק לבריאה[9] וכן בכל עולם. שבבריאה נעשה ג"כ חשמל מחיצוניות הבינה ומקיף לזו"נ עד שנעשה מנעל וכן בכל עולם ועולם[10].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ח'.
- ↑ מסכת מדות פרק ב' משנה ו'
- ↑ מסכת יבמות ז, ב - תוספות ד"ה זה נכנס.
- ↑ ק"ו ע"א
- ↑ זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)
- ↑ ראה שינה בתחילת הערך
- ↑ וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי
- ↑ ונעל הזה הוא בחינת המסך והפרסא המפסיק בין אצילות לבריאה כמ"ש בע"ח שמ"א פ"א ופרק ו' ובשער מ' פ"א
- ↑ ע' בע"ח שמ"א פ"א ואגה"ק איהו וחיוהי)
- ↑ תורה אור לך לך יא, א
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | הסורג · החיל · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |