ברכות שלפני קריאת שמע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ית' " ב־" יתברך ")
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
תקנת חכמים לברך '''ברכות [[קריאת שמע]] ''' שתים לפניה כו'.
{{לעריכה|סגנון תורני}} {{מקורות|כל הערך=כן}}
'''ברכות [[קריאת שמע]] ''' הן מתקנת חכמים אשר יש לברך שתי ברכות לפני [[קריאת שמע]].
==בהלכה==
[[אדמו"ר הזקן]] מקשה אודות הברכות, שלכאורה אין להם שייכות כלל עם [[קריאת שמע]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|תניא פרק מ"ט]], כמו שהקשו [[הרשב"א]] ושאר פוסקים הביאו ה[[בית יוסף]] ב[[אורח חיים]] סימן מ"ו.}}, ומדוע תקנו אותן לפני קריאת שמע דווקא.


'''אדמו"ר הזקן''' מקשה דלכאורה אין להם שייכות כלל עם [[קריאת שמע]]{{הערה|1=כמו שהקשו [[הרשב"א]] ושאר פוסקים.}}.  
אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|שם]].}}, כי משום שעיקר [[קריאת שמע]] היא "לקיים בכל לבבך" בשני היצרים, כלומר לעמוד נגד כל גורם המונע מאהבת ה', ו'לבבך' הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמו שאמרו [[חז"ל]] על הפסוק "הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים". ו'נפשך' ו'מאדך' הם כפשוט, חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו.  


עוד מקשה אדמו"ר הזקן, למה קראו אותן ברכות [[קריאת שמע]], ולמה תקנו אותן לפניה דווקא.
ולכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור, ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר ה[[מלאכים]] העומדים ברום עולם, להודיע גדולתו של [[הקב"ה]], איך שכולם בטלים לאורו יתברך, כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי, אלא מלא כל הארץ כבודו היא [[כנסת ישראל]] למעלה וישראל למטה כנ"ל.  
 
מסביר אדמו"ר הזקן, משום שעיקר [[קריאת שמע]] לקיים בכל לבבך כו' בשני יצריך כו' דהיינו לעמוד נגד כל מונע מאהבת ה', ו'''לבבך''' הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמו שאמרו חז"ל על הפסוק הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים. ו'''נפשך''' ו'''מאדך''' כמשמעו חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו.
 
לכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור. ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר ה[[מלאכים]] העומדים ברום עולם, להודיע גדולתו של [[הקב"ה]] איך שכולם בטלים לאורו יתברך '''ומשמיעים ביראה כו' ומקדישים כו' ואומרים ב[[יראה]] קדוש כו'''', כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי, אלא מלא כל הארץ כבודו היא [[כנסת ישראל]] למעלה וישראל למטה כנ"ל.  


וכן '''האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו''' לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שכתוב כי הוא לבדו מרום וקדוש.  
וכן '''האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו''' לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שכתוב כי הוא לבדו מרום וקדוש.  
שורה 13: שורה 12:
== ברכת אהבת עולם ==
== ברכת אהבת עולם ==


ברכה שניה '''אהבת עולם אהבתנו ה' אלהינו'''. הוא המשך לדרך הנ"ל, כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה [[שכינה|שכינתו]] עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו אלהי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי אהבה דוחקת הבשר ולכן נקרא [[אהבת עולם]], שהיא בחינת [[צמצום]] אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא [[עולם]] בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו ית'.  
ברכת אהבת עולם היא המשך לדרך שהובאה, כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה [[שכינה|שכינתו]] עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו א-להי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי [[אהבה]] דוחקת הבשר ולכן נקרא [[אהבת עולם]], שהיא בחינת [[צמצום]] אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא [[עולם]] בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו ית'.  


כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא, אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט [[נפש]]ו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת [[נשיקין]] ו[[אתדבקות רוחא ברוחא]] כנ"ל.
כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא, אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט [[נפש]]ו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת [[נשיקין]] ו[[אתדבקות רוחא ברוחא]] כנ"ל.

גרסה אחרונה מ־23:31, 10 בפברואר 2021

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון תורני.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ברכות קריאת שמע הן מתקנת חכמים אשר יש לברך שתי ברכות לפני קריאת שמע.

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן מקשה אודות הברכות, שלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע[1], ומדוע תקנו אותן לפני קריאת שמע דווקא.

אדמו"ר הזקן מסביר[2], כי משום שעיקר קריאת שמע היא "לקיים בכל לבבך" בשני היצרים, כלומר לעמוד נגד כל גורם המונע מאהבת ה', ו'לבבך' הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים". ו'נפשך' ו'מאדך' הם כפשוט, חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו.

ולכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור, ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר המלאכים העומדים ברום עולם, להודיע גדולתו של הקב"ה, איך שכולם בטלים לאורו יתברך, כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי, אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל למעלה וישראל למטה כנ"ל.

וכן האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שכתוב כי הוא לבדו מרום וקדוש.

ברכת אהבת עולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברכת אהבת עולם היא המשך לדרך שהובאה, כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו א-להי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי אהבה דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם, שהיא בחינת צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו ית'.

כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא, אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט נפשו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא כנ"ל.

הערות שוליים

  1. תניא פרק מ"ט, כמו שהקשו הרשב"א ושאר פוסקים הביאו הבית יוסף באורח חיים סימן מ"ו.
  2. שם.