ה' מלך: הבדלים בין גרסאות בדף
(←עניינם) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב[[שיחה|שיחת]] [[פרשת תולדות]], [[שבת מרכים]] של [[חודש כסלו]], [[תשי"ז]]{{הערה| תורת מנחם, יח , תשי"ז , חלק א'}}, אומר הרבי שהפסוק | ב[[שיחה|שיחת]] [[פרשת תולדות]], [[שבת מרכים]] של [[חודש כסלו]], [[תשי"ז]]{{הערה| תורת מנחם, יח , תשי"ז , חלק א'}}, אומר הרבי שהפסוק | ||
ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", בבחינת הגבלה של עבר הוה ועתיד, מאיר בזה בחינת [[אור אין סוף]] בלי גבול, ולכן ההתהוות שמבחינת מלכות היא בבחינת בלי גבול, והגם שהנבראים הם בעל גבי והיה צריך לומר, הגבלה במציאותם הרי הם בבחינת בלי גבול. | ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", בבחינת הגבלה של עבר הוה ועתיד, מאיר בזה בחינת [[אור אין סוף]] בלי גבול, ולכן ההתהוות שמבחינת מלכות היא בבחינת בלי גבול, והגם שהנבראים הם בעל גבי והיה צריך לומר, הגבלה במציאותם הרי הם בבחינת בלי גבול. | ||
בתניא{{הערה|שער היחוד והאמונה, פרק ז.}} מבואר כי בבחית זמן "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", נמצא שחיות המקום וכן חיות הזמן והתהוותם מאין ליש וקיומם כל זמן קיומם הוא ממדת מלכותו יתברך, ושם אדנות ברוך הוא, ולפי שמדת מלכותו יתברך מיוחדת במהותו ועצמותו, בתכלית היחוד כמו שיתבאר הלכך גם בחינת המקום והזמן בטילים במציאות ממש לגבי מהותו ועצמותו יתברך כביטול אור השמש בשמש וזהו שילוב שם אדנות בשם הוי"ה, כי שם הוי"ה מורה שהוא למעלה מן הזמן שהוא היה הוה ויהיה ברגע א' כפי שכתוב{{הערה|בר"מ [[פרשת פנחס]].}} וכן למעלה מבחינת מקום כי הוא מהוה תמיד את כל בחינת המקום כולו מלמעלה עד למטה ולד' סטרין. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־17:38, 3 בינואר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הינו קטע-מזמור בתפילה הנאמר לאחר מזמור הודו.
מקור
רבנו מבחיי כותב[1] בפירושו על פסוקי 'ה' מלך', כי מחברים את הפסוקים למזמור אחד, בכדי לרמוז שלשה חלקי הזמן שהם הוה, היה ויהיה, ומזמור זה אינו פסוק אחד כי אם פסוקים מפוזרים המצויים בתהלים בסדר הזה.
עניינם
עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד[2], וכן כמבואר בתניא[3]:
יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.
בתורת החסידות
אדמו"ר הזקן כותב במאמר "ויהיו חיי שרה" תקס"ו[4], שפירוש 'שרה'[5] היא מדת מלכות דאצילות ומקור של 'בי"ע', כי תרגומו הוא מטרוניתא שהיא אימא תתאה - מקור דבי"ע, כנודע ולכן כתוב שחיי שרה הוא פנימיות החיים והאורות הנמשכים לתוך מדת המלכות דאצילות. כמו כן, אדמוה"ז מבאר כי מקור דבי"ע, הוא בגדר זמן כפי שכתוב "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'", שהתחלת הזמן ממש הוא ממלכות של אצילות.
במכתב כללי, כותב הרבי[6], שרק כאשר גם חלקי חייו ופעולותיו של האדם, שבהם משתווה לחי, צומח ואפילו דומם, מזככם ומגביה אותם ומקדשם עד שגם הם חדורים רוחניות וקדושה, אז הוא אדם באמת, נברא אשר כולו אומר: "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו", על ידי אורח חיים בדרך התורה והמצוה אשר ה' עושנו נתן לנו, ואשר ביכלתו ותכלית בריאתו היא לפעול אשר כל הבריאה תכריז: "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!".
בשיחת פרשת תולדות, שבת מרכים של חודש כסלו, תשי"ז[7], אומר הרבי שהפסוק ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", בבחינת הגבלה של עבר הוה ועתיד, מאיר בזה בחינת אור אין סוף בלי גבול, ולכן ההתהוות שמבחינת מלכות היא בבחינת בלי גבול, והגם שהנבראים הם בעל גבי והיה צריך לומר, הגבלה במציאותם הרי הם בבחינת בלי גבול.
בתניא[8] מבואר כי בבחית זמן "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", נמצא שחיות המקום וכן חיות הזמן והתהוותם מאין ליש וקיומם כל זמן קיומם הוא ממדת מלכותו יתברך, ושם אדנות ברוך הוא, ולפי שמדת מלכותו יתברך מיוחדת במהותו ועצמותו, בתכלית היחוד כמו שיתבאר הלכך גם בחינת המקום והזמן בטילים במציאות ממש לגבי מהותו ועצמותו יתברך כביטול אור השמש בשמש וזהו שילוב שם אדנות בשם הוי"ה, כי שם הוי"ה מורה שהוא למעלה מן הזמן שהוא היה הוה ויהיה ברגע א' כפי שכתוב[9] וכן למעלה מבחינת מקום כי הוא מהוה תמיד את כל בחינת המקום כולו מלמעלה עד למטה ולד' סטרין.
קישורים חיצוניים
- ה' מלך באתר חב"ד
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.