פורטל:אישי חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (ביטול גרסה 434301 של 212.76.121.4 (שיחה))
תגית: ביטול
 
(63 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; center; width: 100%;"
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>פורטל {{שם הדף}}</big>|{{שם הדף המלא}}/מבוא}}
|-
{{{{שם הדף המלא}}/מבוא}}
! style="background-color: #ccccff;" | פורטל חסידים ואנשי מעשה
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
|-
|
כשהתגלה מורנו [[הבעש"ט]] וגילה את אור החסידות, התקבצו סביבו תלמידים רבים. כל תלמידיו, ובפרט מקורביו היו ענקי-רוח כשלעצמם, גאונים אדירים בתורה ועובדי ה' גדולים. לאחרי הסתלקות [[המגיד ממעזריטש]], הפכו גדולי תלמידיו להיות בעצמם[[אדמו"ר|אדמו"רים]], כל אחד במקומו – עובדה המעידה על שיעור קומתם הטמיר.


תלמידים אלו הלכו בדרך החסידות הכללית, בה הושם הדגש על האמונה והביטול לצדיק בלבד, ולכן לא היה מקובל אצלם לדבר על דמויות של חסידים וללמוד מהם, וכל תשומת הלב הופנתה אך אל האדמו"ר. שונה הדבר בחסידות חב"ד, אשר דרכה הוא שכל חסיד צריך לעבוד את עבודתו בעצמו, לעלות ולהתעלות בכוחות עצמו בעבודת ה' ובמעלות הקדושה, על ידי לימוד החסידות ועבודת התפלה.
<div style="float:right; width:39%;"> <!-- צד ימין -->


זוהי הסיבה לכך שבחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של חסידים גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] שחברו חסידים בעלי מנגנים, עולים [[התוועדות|בהתוועדויות]] חסידים ומעוררים לעבודת ה'. ישנם חסידים שאף זכו לעלות על שולחן מלכים, ורבותינו נשיאנו עצמם הזכירו אותם ודיברו על מעלתם.
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>ערך נבחר</big>|{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}
{{{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}


תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות.
</div>


זה היה [[משכיל]] וזה היה [[עובד]], זה היה שד"ר וזה הי' מקושר.
<div style="float:left; width:60%"> <!-- צד שמאל -->


[[הרבי]] שליט"א מלך המשיח אמר פעם ב[[יחידות]] שישנה מעלה בסיפורי חסידים על סיפורים מ[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו-נשיאינו]], שכן רבי הוא באין ערוך ל[[חסיד]], והסיפור אינו כל כך מעורר לעבודה בפועל כמו סיפור מחסיד כערכנו.
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}
{{{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}


בדורנו זה, דור הגאולה, חזרה עיקר ההדגשה להיות על ה[[ביטול]] וה[[התקשרות]] לרבי, עד שהרבי שליט"א מלך המשיח אישר כי בדורנו אין חסידים, יש רק מקושרים. הטעם הפנימי לכך הוא כיון שדורנו הוא כנגד [[ספירת המלכות]] שענינה הגבהה והתנשאות, ולכן לא נרגשת מעלתם הפרטית של העם אלא ביטולם למלך.
</div>
|-
|}


[[קטגוריה:פורטלים]]
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>חסידי רבותינו נשיאנו</big>|{{שם הדף המלא}}/חסידי רבותינו נשיאנו}}
{{{{שם הדף המלא}}/חסידי רבותינו נשיאנו}}
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
 
<div style="float:right; width:60%;"> <!-- צד ימין -->
 
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|רבני חב"ד|{{שם הדף המלא}}/רבני חב"ד}}
{{{{שם הדף המלא}}/רבני חב"ד}}
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
 
</div>
 
<div style="float:left; width:39%"> <!-- צד שמאל -->
 
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|{{שם הדף המלא}}/הידעת?}}
{{{{שם הדף המלא}}/הידעת?}}
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
 
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>חסידים נוספים</big>|{{שם הדף המלא}}/חסידים נוספים}}
{{{{שם הדף המלא}}/חסידים נוספים}}
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
 
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ידידי חב"ד|{{שם הדף המלא}}/ידידי חב"ד}}
{{{{שם הדף המלא}}/ידידי חב"ד}}
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
 
</div>
 
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|קדימה, לעבודה!|{{שם הדף המלא}}/קדימה, לעבודה!}}
{{{{שם הדף המלא}}/קדימה, לעבודה!}}
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטלים|צבע רקע=#cccc99}}
__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
 
[[קטגוריה:פורטלים|אישי חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־12:53, 26 בנובמבר 2020

פורטל:חסידים ואנשי מעשה
פורטל:חסידים ואנשי מעשה

באנציקלופדיה החב"דית חב"דפדיה אלפי ערכים העוסקים בדמויות ההוד של תנועת החסידות הכללית וחסידות חב"ד בפרט. החל מגדולי החסידות - תלמידי הבעל שם טוב והרב המגיד ממזריטש, וחצרות חסידיות רבות ומפוארות שהסתעפו מהם, ממשיך בחסידי ותלמידי רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד עד לגדולי החסידות בזמננו. תיאורים ומאפיינים תוארו החסידים ומשנתם מהם משכילים, עובדי ה', רבנים ושלוחים.

בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של חסידים גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים בעלי מנגנים, מושרים בהתוועדויות חסידיים ומעוררים לעבודת ה'.

תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות. הפורטל שלפניכם מרכז את ערכי האישים של חב"דפדיה בהתאם לדורות בהם חיו, השתייכותם ופעולותיהם.

המשפיע ר' מענדל פוטערפאס
המשפיע ר' מענדל פוטערפאס

הרב מנחם מענדל פוטרפס (ידוע גם בכינויו: ר' מענדל. כ' תשרי תרס"ח-ד' תמוז תשנ"ה) היה חסיד ומקושר לרבותינו נשיאינו, איש מסירות נפש, הקים מוסדות רבים מאחורי מסך הברזל, ומשנת תשל"א שימש כמשפיע ומחנך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

הפך למושג ולסמל עוד בחייו, ניהל במסירות נפש את הישיבות המחתרתיות על אף רדיפות אנשי הנ.ק.וו.ד, פיקד וניהל על מבצע 'יציאת רוסיה תש"ו' בתום מלחמת העולם השנייה, וישב שנים ארוכות בגלות קשה בסיביר. לאחר יציאתו מרוסיה, ייסד מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון, ובשנת תשל"א מונה בהוראת הרבי לשמש כמשפיע המרכזי של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וזכה להעמיד דורות של תמימים מקושרים ומסורים בלב ונפש לרבי.

ר' מענדל נולד בכ' תשרי תרס"ח בעיירה פלעשניץ ברוסיה הלבנה, לאביו מנחם מענדל ולאמו מריאשא, הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מנעוועל, היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' חנוך הענדל קוגל. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.

לקראת חודש תשרי תשנ"ה היה בדרכו לנסוע לרבי, כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו עד לפטירתו, בד' תמוז תשנ"ה, ושם מנוחתו כבוד.

לאחר פטירתו, פורסמו בשבועון בית משיח, מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית. הרב חיים לוי יצחק גינזבורג כתב סדרה ארוכה של זכרונות מהתוועדיותיו, כתבות אלו לוקטו על ידי אליהו וולף לספר בשם ר' מענדל. הרב גינזבורג הוציא ספר לילדים ובו סיפורים לדמותו וסיפורים מפיו.


הרב דוד חנזין. שימש כמנהל רשת אהלי יוסף יצחק חבר הנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ורב קהילת חב"ד בפתח תקווה, עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה



בחרו ערך מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
חסידי אדמו"ר הזקן  •  חסידי אדמו"ר האמצעי  •  חסידי אדמו"ר הצמח צדק  •  חסידי אדמו"ר המהר"ש  •  חסידי אדמו"ר הרש"ב  •  חסידי אדמו"ר הריי"צ  •  חסידי אדמו"ר שליט"א

רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (ובאידיש מכונה דער מיטלער רבי) הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן. נולד בט' כסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן וסטערנא. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה ליובאויטש. הסתלק ביום ט' כסלו תקפ"ח ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.


סמיכה לרבנות

בהתוועדות כ"ד טבת בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה עוד לפני חתונתם, היות שלעיתים מתעורר צורך בשאלת רב יש צורך שיהיה כל אחד רב בביתו.

בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת תשל"ט הורה לשלוחים לארץ הקודש שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות. פעם אמר הרבי לבחור ביחידות (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות.

בשמחת-תורה תשל"ו ביאר הרבי בהרחבה את ההכרח בקבלת הסמיכה להוראה, והוסיף כי לאחר קבלתה יש להמשיך בלימוד לקבלת הסמכה לדיינות.

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני חב"ד.

הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

במשך השנים עבר בית הדין שיינוים בהרכבו, כיום בית הדין מונה שבעה מרבני חב"ד.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה - חב"ד הינו מוקד הלכתי חב"די המופעל על ידי רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש, המעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים.

כיום משתתפים במכון למעלה מ - 40 רבני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.

רבני חב"ד בעבר:

שאול דב זיסלין  •  שמואל לויטין  •  יהודה קלמן מארלו  •  אהרון יעקב שווי  •  שניאור זלמן גרליק  •  לוי ביסטריצקי  •  אברהם חיים נאה  •  שלום דובער ליפשיץלרשימה המלאה

רבני חב"ד בהווה:

יצחק יהודה ירוסלבסקי  •  טוביה בלוי  •  עזריאל חייקין  •  יוסף שמחה גינזבורג  •  מאיר אשכנזילרשימה המלאה

רבנים החתומים על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח:

מנחם מענדל גלוכובסקי  •  מאיר גרינברג  •  יוסף יצחק ווילשאנסקי  •  דוד חנזין  •  שלמה זלמן לבקיבקר  •  צבי אלימלך טורנהיים מלווקע  •  אהרן רוזנפלדלרשימה המלאה

הידעת?
הידעת?

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נהגו כל בניו באדמו"רות בעיירות שונות, חוץ מבנו הבכור ר' ברוך שלום שנהיה לחסיד של אחיו הצעיר ביותר - אדמו"ר המהר"ש.



יהודים רבים מרחבי העולם רואים את עצמם כידידי חב"ד המרגישים שייכים לחסידות חב"ד ומשתדלים לעזור במידה רבה להפצת המעיינות וקיום הוראותיו ורצונו של הרבי.

בין ידידי חב"ד נמנים מחד אדמו"רים רבנים וראשי ישיבות, ומאידך פוליטיקאים אישי ציבור ורבים מיהודי העולם.

רבנים

אליהו בקשי דורון  •  יורם אברג'ל  •  משה שלמה עמאר  •  חיים מוולוזי'ן  •  יוסף חיים זוננפלד  •  יצחק מאיר מורגנשטרן  •  מאיר ברנסדורפר  •  משה פיינשטיין  •  דוד חי אבוחצירא  •  ישראל מפולוצק  •  יצחק זאב סולובייצ'יק  •  יעקב יוסף  •  יונה יחיאל מצגר  •  מרדכי אליהו  •  חיים דרוקמן

פוליטיקאים

בנימין נתניהו  •  מאיר פרוש  •  ראובן ריבלין  •  יעקב כ"ץ  •  יולי אדלשטיין  •  אריה דרעי

לרשימה המלאה

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
רשימת הערכים המבוקשים
ערך מורחב – חב"דפדיה:בקשת ערכים#אישים

רבנים שחתמו על הפסק דין

פורטל נשיאי חב"ד פורטל גאולה ומשיח פורטל בית רבי פורטל תורת החסידות פורטל ימי חב"ד פורטל אישי חב"ד פורטל ניגוני חב"ד פורטל ספרות חב"ד פורטל תורת הנגלה