שבת זכור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 29: שורה 29:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/parshas_zachor לקוטי שיחות מועדים - פרשת זכור] {{מפתח}}
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://chabad.info/beis-medrash/דיני-שבת-זכור-מחצית-השקל-ותענית-אסתר/ דיני שבת זכור]''' {{וידפו}}
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://chabad.info/beis-medrash/דיני-שבת-זכור-מחצית-השקל-ותענית-אסתר/ דיני שבת זכור]''' {{וידפו}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Daily/Item.asp?ArticleID=868&CategoryID=84 שבת זכור - הכנה לפורים]''', עיבוד משיחת הרבי על משמעות השבת
*'''[http://www.chabad.org.il/Daily/Item.asp?ArticleID=868&CategoryID=84 שבת זכור - הכנה לפורים]''', עיבוד משיחת הרבי על משמעות השבת

גרסה אחרונה מ־20:23, 11 ביוני 2024

השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת בשם שבת זכור (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית עמלק"), ובה קוראים את אחד מתוך ארבע פרשיות שתקנו חז"ל לקרוא בתורה בחודש אדר בנוסף לפרשת השבוע.

בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה למחיית זכרו של המן, כפי שקוראים במגילת אסתר.

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור לקריאה המיוחדת בתורה מופיע במשנה מסכת מגילה[1].

פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה לפורים [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל שושן פורים בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני קוראים את "פרשת זכור"[2].

בשבת זכור לא קוראים את ההפטרה הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר עמלק[3].

אם שכחו לקרות פרשת זכור, יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור.

בשבת זו אין אומרים "אב הרחמים" קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה.

החיוב ההלכתי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשונה משאר הפרשיות המיוחדות הנקראות בחודש אדר, הרבה פוסקים קבעו להלכה ששמיעת פרשת זכור היא מצווה דאורייתא, ואף נשים וילדות מקפידות להגיע לבית הכנסת ולשמוע את הקריאה בשבת זו.

רבים מקפידים להדר בשבת זו לשמוע את הקריאה מתוך ספר תורה מהודר, ומפי בעל קורא המקפיד על דקדוקי טעמי המקרא הניקוד וההברה.

בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבותינו נשיאינו התוועדו ואמרו מאמרים רבים בשבת זכור, כשעיקר הדברים נסב על משמעות מחיית עמלק הרוחני, והסבירו לרוחב ולעומק את גודל השנאה אליו. הדברים פעלו עד כדי כך שחסידים אכן פיתחו שנאה פנימית לעמלק, עד שהחסיד ר' זלמן זעזמער התקרב לחסידות רק בעקבות ראיית גודל השנאה של ר' בנימין קלעצקער לעמלק בעת קריאת פרשת זכור.

בשבת זכור תרל"ב התקיימה סעודת התנאים של הרבנית דבורה לאה גינזבורג, אדמו"ר המהר"ש אמר אז מאמר דיבור המתחיל "המגיד מראשית אחרית".

באחת השנים התוועד אדמו"ר הריי"צ בשבת זכור, וביאר במאמר דרגות שונות במחיית עמלק, וכאשר במהלך השבוע הגיע החסיד ר' סעדיה ליברוב אל הרבי לקראת חג הפורים ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי שאם היה מגיע מוקדם יותר, לפני שבת, היה מדבר במאמר אודות דרגה עמוקה יותר במחיית עמלק.

בשנת תשכ"ט הגיעה הקבוצה הראשונה של חסידי חב"ד להתיישב בנחלת הר חב"ד בערב שבת זכור, ומאז נקבעה שבת זכור כתאריך ההתייסדות של השכונה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. פרק ג' משנה ד'.
  2. ספר דברים פרק כה, פסוקים יז-יט.
  3. שמואל א' פרק ט"ו. למנהג חב"ד מתחילים מפסוק ב'.