תומכי תמימים נתניה
| תומכי תמימים נתניה | |
|---|---|
 זאל הישיבה | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשנ"ד |
| מיקום | נתניה |
| מייסד | הרב מנחם וולפא |
| ראש הישיבה | הרב משה אורנשטיין |
| מנהל גשמי | הרב טוביה כשדן |
| מספר תלמידים | כ- 90 |
| ספר פלפולים | מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך, תפארת מלך, גביע מלך |
| קובץ הערות | חמישים לחמישים, עיונים וביאורים בתורת כ"ק אד"ש מה"מ, וכן מידי תקופה יו"ל ע"י הישיבה קובץ פנימי של "הערות התמימים ואנ"ש" |
ישיבת תומכי תמימים נתניה היא ישיבה קטנה בעיר נתניה המונה כ־90 תלמידים. בראשות הישיבה עומד הרב משה אורנשטיין, ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב מנחם וולפא.
הקמת הישיבה
הישיבה נפתחה בחודש אלול בשנת תשנ"ד.
לאחר השיחה של הרבי בהושענא רבה בשנת תשנ"ב[1], בה ביקש הרבי להקים ישיבות 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת התניא, כתב השליח בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה[2]. הישיבה עצמה נפתחה בראש חודש אלול תשנ"ד, בראשות הרב משה אורנשטיין שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו.
מבנה הישיבה
בתחילת ימיה של הישיבה - שהכילה בשנתה הראשונה 16 בחורים בלבד, השתכנו הבחורים בוילה ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח והזאל.
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, ברחוב "אברהם שפירא" שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים תש"ע עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.
כעבור שלש שנים בי"ג אלול תשע"ב נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה[3]. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון "גלי צאנז" ומלון "המלך כורש" או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש כסלו נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך בי"ט כסלו קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בו' בטבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף בכ"ד טבת תשע"ג תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" בחדרה. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה בד' אייר למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת תשע"ז נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו לשכונת 'דורה' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה.
המבנה החדש
בשנת תשע"ב לאחר השתדלות ופעילות רבה מול גורמים במשרד החינוך החלה בניית הקומפלקס החדש, בסמוך לתלמוד תורה. לקראת שנת הלימודים תשע"ג הושלמה הקמת מפלס הכיתות. בשנת תשע"ה החלה בניית הזאל ומפלס הפנימייה, בשנת תשע"ז התקיימה חנוכת הבית לזאל החדש.
בחודש אלול תשע"ז עברה הישיבה למתחם החדש.
לקראת חודש תמוז תשע"ח החלו עבודות הבנייה במתחם הפנימייה, לאחר מספר שנים הושלמה בניית הפנימייה. כמו"כ הורחב שטח החדר אוכל.
בשנת תשפ"ב נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על 4 דונם הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, תאורה מפוארת, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מלכותית, מפל מים, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל התלמידים.
בשנת תשפ"ג נחנך מקווה מהודר ורחב ידיים שנבנה במתחם הישיבה[4].
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בשנת תש"פ נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים בי"ט באדר. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים[5].
נכון לשנת תשפ"ה מונה הישיבה לערך כתשעים בחורים.
הנהגות מיוחדות
בין הישיבות קטנות היחידות (בחב"ד) שלא שהכניסו במערכת הלימודים לימודי חול (חשבון, לשון, אנגלית, אזרחות, היסטוריה, גיאומטריה). הלימודים בישיבה הם על טהרת הקודש בלבד ללא כל הכנסת לימודי חול (גם לא בזמני ההפסקות כפי שמתקימים בהישיבות גדולות בחב"ד), אף על פי שהדבר גובל בהיעדר תקציב עתק.
כמו כן, היא בין הישי"ק היחידות שלומדים בה מידי יום שלוש שעות מלאות חסידות כפי שקבע אדמו"ר הרש"ב נ"ע, בין הישיבות היחידות שמעולם לא התחילו יום בישיבה בלי סדר חסידות, גם אחרי לילה של התוועדות.
בחורים רבים מסיימים ללמוד את כל י"ב פרקי תניא עם הקדמת המלקט בעל פה. המסיימים בהצלחה ולאחרי בחינה מדוקדקת מקבלים תעודה מהודרת עם דולר של הרבי.
שבת חופשה כמעט לא תחול בשבתות מברכים ויומא דפגרא.
בישיבה היו נמסרים שיעורים כללים במסכת הנלמדת על ידי ראש הישיבה שמיוסדים תמיד על לקוטי שיחות, וכן היו נמסרים שיעורים בלוח היום יום ובהגדה של הרבי ובמכתבים כללים של הרבי, נכון לשנת תשפ"ה נמסרים שיעורים בתורת רבי לוי יצחק אביו של הרבי.
הישיבה מוציאה מדי פעם עלון 'שיח תמים'. בתחלה הוא יצא ע"י ארגון את"ה שע"י הישיבה בשנים תשנ"ז - תש"ס[6] וכן בשנים תשס"ז-תשס"ח[7], כרבעון לחקר ועיון בנגלה, חסידות, גאולה ומשיח ובדרכי התמימים, בחלקו הראשון היו מתפרסמים הערות של התמימים בישיבה ובחלק השני הובאו מדורים מחיי התמימים בישיבה. הוצאתו הופסקה עד לשנת תשפ"ה בה הוא חודש ע"י הנהלת הישיבה. בעלון מתפרסמים טורי תוכן מאת תלמידי הישיבה, מדורים מהווי הישיבה כגון סיפורים, ראיונות עם בוגרי הישיבה, כתבות על המסעות המיוחדים של הישיבה וכתבה ראשית מתוך התוועדויות ראש הישיבה.
מידי שנה מתקיים מיני ישיבת קיץ באתר נופש קסום על פני מספר ימים בזמן הלימודים בשילוב תוכניות מיוחדות.
פעם בשנה מתקיים יום הורים.
מידי ליל שבת יוצאים כלל התמימים בישיבה ל'תהלוכה' ברחבי העיר עם דגלי משיח, לפרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל ולהכין את העיר לקבלת פני משיח צדקנו.
ארגונים הפועלים תחת הישיבה
בישיבה פועלים מספר ארגונים המופעלים על ידי התמימים, כשחלקם מקבלים סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה. הארגונים פועלים ע"י תלמידי התמימים משיעור ג'.
- את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד נושא מבצעי הרבי מה"מ שליט"א בישיבה, כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע משיח, מסיבות שבת. תחת את"ה פועלים גם סדר ליקוטי שיחות מידי יום לאחר חסידות ערב, מבצעי הכנה מיוחדים ליו"ד שבט - י"א ניסן ועוד. וכן מכירה במשך כל ימות השנה של ספרי הוצאת קה"ת והמכון להפצת תורתו של משיח (בשיתוף ה'אגודה'), ומכירה מוזלת בה' טבת.
- מטה הערות - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ובריכוזי אנ"ש (קבצי ההערות הם בנוסף לספרי הפלפולים היוצאים ע"י הישיבה).
- מטה משיח - אחראי על החדרת ה'קאך' והחיות בעניני משיח וגאולה. מפעולותיו: 'סדר דבר מלכות' המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר חזרה בנגלה למשך כמחצית השעה, שיעור בספר בשורת הגאולה לפני תפילת שחרית ועוד. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.
- מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם (ג' פרקים) המתקיים בכל יום בזמן ההפסקה הגדולה. בשנת תשפ"ד התקיים מבחן והגרלה יומית על הרמב"ם היומי ע"י מטה רמב"ם.
- האגודה - אחראי על שיעורי גאולה ומשיח עוצמתיים מידי שבוע, וכן על שתי סדרי לימוד מדי יום: לפני חסידות בוקר - בדבר מלכות השבועי, ולפני חסידות ערב בשיחות קודש גאולה ומשיח. האגודה מפעילה מזמן לזמן מבצעים מיוחדים להחדרת החיות בעניני גאולה ומשיח. וכן בחסות 'האגודה' מתקיימת מידי יום שני בערב (לאחרי סדר לקוטי שיחות) התוועדות שבועית בשם "פינת החי וקיים" (באישור הנהלת הישיבה), בה מתוועדים תלמידי התמימים (לעיתים עם משפיע אורח) על האמונה בנצחיות חייו של הרבי ובנצחיות דבריו הק', הפצת בשורת הגאולה בזמן האחרון בעיר וכן בענינים נוספים בגאולה ומשיח שהזמן גרמא. בנוסף אחראית ה'אגודה' על תליית דגלי משיח בסביבות הישיבה, ברחבי העיר ומחוצה לה (לא בשעות הסדרים); מכירת ספרי גאולה ומשיח ועוד.
- מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח - אחראי על עריכת הריקודים בחודש אדר (ובשנה מעוברת - למשך שישים יום), ועל עריכת הכאָדאָראָם בט"ו אלול.
התוועדויות ויומא דפגרא
הישיבה ידועה כבעלת חיות חסידית מיוחדת, הדבר בא לידי ביטוי בין היתר ביומא דפגרא. כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ויחודית. בין התאריכים ניתן למנות את התאריכים ה' טבת וי"ט טבת. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש וכן בוגרים רבים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה. וכן נודע היחס המיוחד שניתן בישיבה לאירועים פרטיים של הרבי, כגון כ"ח טבת יום הולדת הרבנית חנה, כ"ב שבט יום הסתלקות הרבנית, וכ"ה אדר - יום ההולדת של הרבנית.
לראש הישיבה עצמו יש חיות מיוחדת בפדיון ספרים וכתבי יד קודש השייכים לרבותינו נשיאנו על מנת להעבירם לרבי, והוא עוסק בכך רבות. כשהרב פודה את הספר או הכתב יד הוא עורך התוועדות פתאומית בישיבה, לרגל הגילוי המיוחד.
בי"ג אייר מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לציון של ר' לייבל(ישראל אריה לייב שניאורסון) ולאחר העליה יושבים להתוועדות בסמוך לציון, יחד עם ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין. כמו כן מידי שנה נוסעים חלק מתלמידי הישיבה בו' תשרי לציון של הרבנית חנה בבית העלמין מונטיפיורי.
מידי ליל שבת בשבתות חורף מגיעים שיעור א' לבית ראש הישיבה להתוועדות.
מבצע תורה
בשנת תש"ע נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, שבו ניתן דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות. וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא יזם ראש הישיבה מבצע לימוד עיוני על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.
התגמול על השתתפות במבצע תורה הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי בניקולייב, לנינגרד, ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא, ברלין, ובוורשא, מסע בעקבות הצלת הרבי והרבנית בכ"ח סיון (פריז, וישי, ניס, מרסיי, פורטוגל, ניו יורק), מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לוי'ק (אלמא אטא וצ'יאלי, קזיל ארדא ועוד). לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט מחיי הרבי והרבנית[8].
במקביל מתקיימים מדי חודש מבצעים נושאי פרסים חסידיים יחודיים בקשר לתאריכים חסידיים השייכים לתקופה.
ספרי הערות ופלפולים
בשונה מהנהוג בהישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
- קובץ הערות ופלפולים - חמישים לחמישים (נכתב בי' שבט תשס"א ובו 50 הערות ופלפולים לרגל שנת החמישים לנשיאות הרבי)[9].
- קובץ הערות התמימים ואנ"ש - עיונים וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בעניני גאולה ומשיח, בנגלה ובחסידות (נכתב לכבוד יום הבהיר כ"ח סיון תש"ס)
- ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.
- ספר הערות ופלפולים - אב מלך במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת תשע"ד כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי שליט"א מלך המשיח, בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.
- ספר הערות ופלפולים - הגדת מלך: המבצע תורה שהחל בראשית קיץ תשע"ה, כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ההגדה של הרבי לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"[10].
- ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך.
- ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך: (נכתב בתשע"ט לרגל שנת ה90 לנישואי הרבי והרבנית)
- ספר הערות ופלפולים - גביע המלך.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח).
- ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך (נכתב בשנת תשפ"ב עוסק בלקוטי שיחות לרגל 60 שנה להדפסת הליקוטי שיחות. אחד מתנאי הנסיעה לרבי שליט"א מלך המשיח לקראת י"א ניסן תשפ"ב הייתה כתיבת "הערה" בלקו"ש הערות אלו נדפסו בקובץ זה).
- ספר הערות בתורת רבי לוי יצחק - תשפ"ה - שיעוריו של ראש הישיבה בתורת לוי יצחק שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
- קובץ שיעורים בהיום יום - תשע"ג - שיעוריו של ראש הישיבה בהיום יום שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
- קובץ שיעורים בהגדה - תש"ע - שיעוריו של ראש הישיבה בהגדה של הרבי שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
- קובץ שיעורים כללים על מסכת פסחים - תשע"א - שיעוריו של ראש הישיבה על מסכת פסחים שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
מידי תקופה יו"ל קובץ "הערות התמימים ואנ"ש" ע"י מטה הערות שע"י הישיבה. ע"ע יצאו לאור למעלה ממאה קבצים.
צוות הישיבה
- הרב משה אורנשטיין - ראש הישיבה.
- משגיחים
- הרב יצחק גנדל - משגיח כללי.
- הרב מנחם מענדל אורנשטיין - מנהל רוחני ומשגיח בשבתות.
- הרב שלמה אברמסון - משפיע לתלמידי שיעור א'.
- הרב לוי סגל - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
- הרב לוי אבצן - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
- הרב הת' שמואל גנדל - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
- הרב ששון אביב גבאי - משפיע לתלמידי שיעור ג'.
- הרב מאיר מחפוץ - משפיע לתלמידי שיעור ג'.
- הרב הת' אלמוג כהן - משפיע לתלמידי שיעור ג'.
- הרב ששון אביב גבאי - משיב בגירסא לתלמידי שיעור ב' וג'.
- הרב נפתלי צבי מינצברג - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
- הרב שלום אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
- הרב אריה לייב כהן - ר"מ לתלמידי שיעור ב'.
- הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור א'.
- הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לתלמידי שיעור א'.
- הרב הת' שמואל מזרחי - ר"מ ומשיב בהלכה לתלמידי ש"ב וג'.
- הרב הת' מ"מ סגל - ר"מ ומשיב בגירסא לתלמידי ש"ב וג'.
- צוות גשמי
- מנהל גשמי - הרב טוביה כשדן.
- מזכיר - הרב לוי יצחק אוריאן.
- צוות הישיבה בעבר
- הרב בנימין זאב גנדל - משפיע (עד שנת תשע"ג).
- הרב שמעיה הכט - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
- הרב נחום נפתלי בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
- הרב שלמה רוזנבלט - משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת תשפ"ג).
- הרב משה שילת - משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת תשס"ג).
- הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל שיעוד א' (תשפ"ב - תשפ"ד).
- הרב ישראל יהודה אלפנביין - שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'. (תשנ"ה - תשפ"ד).
- הרב אהרון ישראל אורנשטיין - מנהל גשמי (תש"פ - תשפ"ד).
קישורים חיצוניים
- ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה
- ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת, התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין
- ידיעות וחדשות אודות הישיבה
- עלוני 'שיח תמים' משנים תשנ"ז - תש"ס באתר אוצר החכמה
- עלוני 'שיח תמים' משנים תשס"ז - ח באתר אוצר החכמה
- עלון 'שיח תמים' משנת תשפ''ה
- ספר פלפולים 'מנחת התמימים' - באתר 'אוצר החכמה'
- אל המנוחה ואל הנחלה - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש
- מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית
הערות שוליים
- ↑ דברי משיח תשנ"ב ח"א ע' 174.
- ↑ יצויין כי זו ככל הנראה הישיבה האחרונה לעת עתה שקיבלה הסכמה וברכה לפני ג' תמוז תשנ"ד.
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו
- ↑ נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה
- ↑ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים, ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה
- ↑ עלוני שיח תמים משנים תשנ"ז - תש"ס באתר אוצר החכמה: https://tablet.otzar.org/#/b/146158/p/40/t/1738270573294/fs/0/start/0/end/0/c
- ↑ עלוני 'שיח תמים' משנים תשס"ז-תשס"ח באתר אוצר החכמה: https://tablet.otzar.org/#/b/146160/p/1/t/1743448488807/fs/0/start/0/end/0/c/1743450953639
- ↑ צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים
- ↑ התמים (בית משיח) גליון ז' עמוד 34 (מדור עולם הישיבות).
- ↑ הספר להורדה