משתמש:ישראל בטח בהשם/זאב גכטמן

הרב גכטמן בהתוועדות חסידית

הרב זאב וולף גכטמן (יליד שנת תשכ"א, 1961) הוא חסיד חב"ד, שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד באופקים. משמש כמהנדס ואדריכל.

תולדות חיים

נולד בעיר מינסק שבבלארוס בי"א כסלו תשכ"א להוריו אליעזר שמחה ופייגע הכטמן, משפחה שלא הקפידה על שמירת התורה והמצוות, אך עם זאת הקפידה על שמירת השבת, ולא שלחו את ילדם לבית הספר בשבת.

בעודו ילד הצטיין בלימודיו והנהלת בית הספר רצתה שהוא יעבור לכיתת מחוננים ומשם ישלח לעבוד בצבא הרוסי. אביו שלא רצה בכך, סירב, ומנגד החלה ההנהלה במסע השפלות ורדיפות נגד ילדיו. בשל כך החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל, הם הגיעו לישראל באב תשל"ג והתיישבו באופקים.

מיד כשעלה לארץ החל בלימודי עברית במקביל ללימודיו בכיתה ז' בבית ספר ממלכתי באופקים ותוך זמן קצר השלים את כל חומר הלימודים שהחסיר, כשסיים את לימודיו בבית הספר עבר ללמוד בתיכון ממלכתי ומשם עבר לשרת בצבא כלוחם אך כעבור שנה עבר למערך הנדסה קרבית. ובשנת תשמ"א כשסיים את שירותו בצבא עבר ללמוד בטכניון בחיפה הנדסה ואדריכלות ובשנת תשמ"ו נהפך למהנדס ואדריכל באופן רשמי. בנוסף אחרי כמה שנים גם הפך לקבלן ואחראי בטיחות במבנים באופן רשמי.

החזרה בתשובה

עקב מגוריו בסמוך לקהילה הליטאית בעיר, משנת תשל"ח החל להשתתף בסמינרים ומפגשים לקירוב ליהדות דרך הקהילה הליטאית בעיר, ובתוך כך, תרם רבות הן בהנדסה והן בכסף למוסדות הליטאים ולימים היה חבר קרוב של משה גפני שגר בזמנו בעיר אופקים.

בשנת תשמ"א החל בלימודי הנדסה ואדריכלות בטכניון בחיפה ושם נפגש לראשונה עם הרב ראובן דונין שסיפר לו רבות על הרבי ועזר לו בנושאי תורה ומצוות, והרב גכטמן אהב את הדרך בה הרב דונין התייחס אליו והשתדל להגיע לכל התוועדות שקיים גם כשלפעמים זה גרם לו להפסיד לימודים ובכך עשה את הצעד הראשון שלו לחסידות חב"ד.

כמה חודשים לאחר ההיכרות עם הרב דונין, רצה הרב גכטמן לברר אצל רבותיו מהזרם הליטאי מה דעתם על הרבי וכששאלם הגיבו בזילזול ובגנאי ומאז החליט לעזוב אותם ולחקור לעומק את חב"ד ואת תורת חסידות חב"ד, קרא ולמד מאות ספרי חב"ד ואף הכיר את הרב שלום דובער וולפא מספריו ונקשר אליו רבות.

התקרבותו היתה במקביל להתקרבותו של אחיו, הצעיר ממנו בשנתיים - מיכאל, שהחל בתהליך כשנה לפניו כשפגש את הרב שבתי סלבטיצקי, וכמה שנים אחרי התקרבות האחים גם התקרבו הוריהם לחב"ד.

ואכן, ביום הולדתו י"א כסלו תשמ"ו קיבל על עצמו הרב גכטמן להפוך לחסיד חב"ד באופן רשמי ואף בי' שבט של אותה שנה טס לחצרות קודשנו.

הרב גכטמן זכה להיות בכינוס השלוחים העולמי תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג ותשנ"ד שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב שלום דובער וולפא.

בשנת תשנ"ה, לאחר חזרתו בתשובה עסק וחקר לעומק בנושא הנחת ארבע זוגות תפילין ולאחר אישור המשפיע שלו החל להניחם.

פעילות ציבורית

משיח וגאולה

פעולתו הציבורית הראשונה הייתה בחודש אייר תשנ"א כשהתמנה לראש מערך יחסי ציבור ומנהל מטה השטח של ניידות חב"ד בין היתר, היה מיוזמי קמפיין ברוך הבא מלך המשיח ופעל באופן נרחב בנושא הפצת המעיינות ופרסום משיח, בנוסף היה ממארגני שיירת הטנקים בחנוכה תשנ"ג ורוב הסרטונים מהשיירה צולמו על-ידו, בסיוון תשנ"ה פרש מפעילותו בניידות חב"ד.

הרב גכטמן הצטרף בחודש אייר תשנ"ב לאגודה למען הגאולה ומיד נמנה על צוות עורכי עיתון הגאולה, בתמוז תשנ"ד הקים ביחד עם הרב זמרוני את עלון שיחת הגאולה ונמנה על עורכיו, בשנת תשנ"ה הפך למנהל השטח של האגודה והיה ממארגני שלושת כנסי הקהל הארציים, בשנת תשנ"ו ייסד עם הרב זמרוני את קונגרס משיח בארץ הקודש, בשנת תשנ"ט היה ממארגני כינוס המלך בשדה בפארק הירקון בתל אביב, בשנת תשס"ג היה ממייסדי אתר הגאולה. לאורך כל שנות פעולותיו באגודה היה ממנהליה וארגן עשרות כינוסים ועצרות בנושאי גאולה ומשיח מטעם האגודה, בכסלו תשס"ו עזב את האגודה ובשנת תשע"ד חזר לפעילות אך לא באופן רשמי.

בשנת תשנ"ה היה מחובשי כיפת יחי הראשונים והקים ביחד עם הרב רמי אנטיאן את קונגרס משיח העולמי ובנוסף, היה שותף בפעולותיו השונות כמו, בהקמת קרן המיליון והוצאת קונטרסים בנושא משיח וגאולה.

בנוסף, היה חבר קרוב של הרב זמרוני ציק, והרב גכטמן עזר לו רבות בהקמת מוסדות חב"ד בת ים ובפעולותיו השונות, בנוסף, אסף וליקט ביחד עם הרב זמרוני חומרים רבים אשר היוו את הוצאת הספר תפילין של ימות המשיח, כיום, הרב גכטמן נמצא בקשרים טובים עם ממשיכי דרכו בבית חב"ד בבת ים, ועוזר רבות לחברו השליח טוביה דורון ולרב חיים ציק.

עזר רבות לחברו קובי בן ארי בפעולותיו בנושא הפצת משיח ואישר באופן בטיחותי הקמת דגלי ענק בכמה נקודות ברחבי הארץ ואף בחנוכה תשנ"ח הינדס ואישר את חנוכיית הענק בלטרון.

שלימות הארץ

בשנת תשל"ו קנה אביו דירה בעיר ימית שבסיני, ובמהלך גירוש סיני, הביאו ואירחו רבים על מנת להתנגד לגירוש ואף הרב גכטמן וכמה מבני משפחתו נעצרו עקב כך. בנוסף הקים יחד עם ברוך מרזל וחסידי חב"ד נוספים את היישוב חצר אדר בסיני.

בזמן הסכמי אוסלו בתשנ"ג-ה כשהרב גכטמן כבר היה חב"דניק היה פעיל מאוד בארגון כנסים והפגנות נגד ההסכם והביא נואמים ורבנים רבים לעשרות כנסים ברחבי הארץ.

בזמן הסכמי אוסלו ב' בתשנ"ה היה מקורב לאריאל שרון ותמך בפעולותיו נגד ההסכם ואף הביא אותו לנאום בעשרות כנסים והפגנות נגד הסכמי אוסלו, וקישר רבות בינו לבין חב"ד, ובשנת תש"ס היה פעיל נמרץ להבחרותו לראשות הליכוד והממשלה, אך עם היבחרותו לראשות הממשלה וההיתכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות התדרדו בינהם היחסים ונגמרו סופית כשהתוכנית עברה בכנסת.

בזמן הסכם חברון בשנת תשנ"ז הרב גכטמן עבר להתגורר בעיר חברון וביחד עם ברוך מרזל פעל רבות נגד ההסכם, בנוסף, היה שותף עם הרב מרזל בעניינים רבים בנושאי שלימות הארץ.

בשנת תשנ"ח היה שותף בהקמת המטה העולמי להצלת העם והארץ ביחד עם הרב שלום דובער וולפא ושבתאי ווינטראוב והיה מנהל מטה השטח בארגון ומתוקף תפקידו ארגן כנסים והפגנות רבות מטעם המטה.

בזמן גירוש גוש קטיף הרב גכטמן היה מעורב מאוד ופעל רבות ביחד עם הרב שלום דובער וולפא ואחרים פעל רבות בארגון כנסים והפגנות ואף בזכות הקרבה של אופקים לגוש קטיף ביתו נהפך לחמ"ל כניסה לגוש בזמן שנאסר להיכנס לשם, בנוסף, חסם בגופו ביחד עם חבריו בזמן הגירוש עצמו ואף נעצר בעקבות כך.

שליחותו כמהנדס

בשנת תשמ"ח באחד הביקורים אצל הורי אישתו שהתגוררו בנתניה את אבי טאוב בדיוק בזמן בו הוא והרב דוד נחשון החלו לשפץ את קברי רבותינו נשיאנו, והרב גכטמן שמח לעזור להם בשיפוץ הקברים ואף התלווה אליהם כמה פעמים לרוסיה ועזר להם בתקשורת עם הסביבה היותו מדבר רוסית.

הרב גכטמן פועל רבות בנושא מקווה בור על בור והוא בקיא בכל העניינים ההלכתיים בנושא ואף משמש כיועץ מבחינה הנדסית והלכתית לבניית מקוואות, בין היתר היה שותף בהקמת עשרות מקוואות בארץ ובעולם ואף את חלקם הקים בעצמו.

עקב תפקידו של הרב גכטמן כמהנדס, הוא יוצא הרבה פעמים לשטח כדי לפקח על הבנייה מקרוב ובתוך כך נפגשים עם פועלים וקבלנים שאינם יהודים ומחדיר בהם את הצורך החשוב בקיום שבע מצוות בני נח ואף בשנת תשס"א לאחר שהתייעץ עם הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב גינזבורג הפגיש בינו לבין הרב בועז קלי והם דיברו לראשונה על הצורך החשוב בהקמת ארגון מיוחד שיעסוק בהפצת העניין, ובשנת תשס"ב היה שותף בהקמת מטה שבע מצוות בני נח ביחד עם הרב בועז קלי.

שליחותו באופקים

שליחות

בין שליחותיו הראשונות בעיר אופקים היתה בבחירות תשמ"ט כשפעל רבות כהוראת הרבי בעד רשימת ג' ועסק בהסברה בקרב יוצאי חבר העמים באופקים ובבאר שבע.

בשנת תש"נ כששאל את הרבי האם להמשיך בשליחות באופקים ענה לו הרבי בחיוך שימשיך את שליחותו באופקים ויפעל להפצת המעיינות בקרב חבר העמים.

בשנת תשנ"ג ביקש מהרבי להיות שליח בענייני גאולה ומשיח והרבי חייך אליו חיוך רחב.

הרב גכטמן שותף בפעילות חב"ד אופקים כבר מהקמתו בשנת תשמ"ו ביחד עם הרבנים מאיר מארק וישראל הרשקוביץ.

עם זאת, פועל רבות בפעילות של שיעורי תורה ליוצאי חבר העמים באופקים ובבאר שבע ופועל להחדיר גם בהם ענייני יהדות בנוסף, הרב גכטמן הביא למילתם של עשרות יהודים מיוצאי חבר העמים באופקים והסביבה, ואף פועל רבות בעניין "מיהו יהודי" - למעשה, ודואג לבירור יהדותם של רבים מיוצאי חבר העמים ואף בעדה האתיופית באופקים ובבאר שבע.

הרב גכטמן בנוסף גם משמש כמשפיע בקהילת חב"ד באופקים וידוע כבעל מנגן בהתוועדויות ובנוסף גם בכלים שונים.

בנוסף לפועלו באופקים הרב גכטמן עוזר גם לפעילות חב"ד בבאר שבע והיה שותף בבנייה והקמה של מוסדות חב"ד רבים ועוזר רבות לשלוחי חב"ד בעיר.

בשנות פעילותו קירב עשרות לחיים יהודיים, ורבים מהם הפכו לחסידי חב"ד.

פעולות

הרב גכטמן כיהן במשך שמונה שנים כמהנדס העיר אופקים, הנדס עשרות בתים, בנייני דיור ועסקים, בתי כנסיות, מרכזים קהילתיים ועוד מבנים ברחבי הארץ ובעיקר באזור הדרום ואף שותף בהנדסת קריית הממשלה ועיריית אופקים החדשה.

בנוסף, הרב גכטמן הוא ידיד קרוב של ראש העיר מר איציק דנינו ובעזרת ידידות זו עוזר רבות להתפתחות קהילת חב"ד באופקים. ואף בשנת תשע"ה הביא לקריאת שכונה בעיר על שם הרבי.

הקים ביחד עם הרב משה זאב פיזם שיעור שבועי שמסר הרב שלום דובער וולפא במשך 12 שנה בבית חב"ד שדרות שהשתתפו בו רבים מחסידי חב"ד באופקים והסביבה.

היה שותף בהקמת תומכי תמימים באר שבע ואף לתקופה קצרה היה משפיע בישיבה.

בנוסף, משמש גם כמנהל סניף יד לאחים באופקים ופועל רבות להצלת יהודים בעיקר מיוצאי חבר העמים שנתפסו ברשת המסיון. בנוסף לכך אחיינו - חנוך גכטמן הוא ראש אגף ללחימה במיסיון ביד לאחים ועוזר לו רבות.

בשנת תשפ"ב לקח על עצמו הנהלת מקווה חדש ומפואר באופקים והעביר את המקווה לשליטת חב"ד.

ביצועו כמהנדס

מוסדות חב"ד שהיה שותף בתכנונם ובנייתם

מתוקף תפקידו כמהנדס ואדריכל במקצועו ביצע כמה פעולות הנדסיות במספר מוסדות חב"ד בארץ ובעולם, בניהם: היה ממונה הבטיחות ושותף בהנדסת בית אגו"ח בכפר חב"ד ושימש גם כאדריכל וכמנהל פרוייקט של בניית קריית רבינו הגדול בהאדיטש ופתר המון משברים שהיו עם העירייה והקבלנים היותו דובר רוסית שוטפת. בנוסף, היה שותף בבנית בית חב"ד המרכזי ותלמוד תורה חב"ד בבאר שבע, ועזר רבות להנדסה ראשונית והדמיית הארמון למלך המשיח. בנוסף, עזר רבות לידידיו אבי טאוב ודוד נחשון בתכנון שיפוץ קברי רבותינו נשיאנו ברוסיה וסביבתה.

מוסדות חב"ד שבנה והנדס

כמו כן היה שותף בבניית מוסדות חב"ד ברחבי הארץ והעולם, בניהם: בית משיח 770 (פלורידה), בית משיח באר שבע הכולל: מקווה ובית כנסת, בית חב"ד שדרות, מקווה חב"ד הממוגן (הראשון בעולם) בשדרות, בית חב"ד גדרה, בית חב"ד ומקווה חב"ד בעיר מדריד שבספרד, החנוכייה הגדולה בארץ - תשנ"ח-ט בלטרון, תלמוד תורה חב"ד בבאר שבע, בית חב"ד - 770 בשכונת כלניות בבאר שבע, מקווה חב"ד באופקים לנשים, תלמוד תורה חב"ד באופקים, בית הכנסת המרכזי באופקים.

מוסדות שבנה והנדס

הנדס ותכנן את כל מוסדותיו של הרב יורם אברג'ל בנתיבות בניהם: מקווה טהרה, בית כנסת, בית מדרש, ישיבה ותלמוד תורה. הנדס ותכנן את מרכז 'קיותי השם' החרדי באופקים הכולל: בית כנסת גדול, בית מדרש גדול, מקווה טהרה ו-7 חדרי שטיבלים נוספים.

בנוסף הנדס כ-10 מקוואות ברחבי הארץ, כ־20 בתי כנסת ברחבי הארץ, כ-5 תלמודי תורה חרדים באופקים והסביבה.

משפחתו

• רעייתו, פנינה גכטמן - ממנהלות ארגון נשי ובנות חב"ד אופקים.
• אחיו, הרב מיכאל גכטמן - שליח במגדל העמק.

בניו

• בנו, הרב שמואל גכטמן - שליח במדריד, ספרד.
• בנו, הרב דובי גכטמן - שליח במוסקבה, רוסיה.
• בנו, ר' יוסי גכטמן - יהוד.

חתניו

• חתנו, ר' אריה ולדמן - אופקים.
• חתנו, ר' מנדי אדרי - כפר חב"ד.
• חתנו, ר' ישראל כהן - קריית אונו.

קישורים חיצוניים

• החלה בניית המקווה באופקים, כתבת על בניית המקווה באופקים אותו הנדס הרב גכטמן.