ישראל הלפרין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל הלפרין

שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר הרצליה
רלי הלפרין
לידה ט"ו ניסן תשט"ז
פטירה ה' אלול תשפ"ב
מקום פעילות הרצליה
השתייכות חסידות חב"ד

הרב ישראל הלפרין (מכונה גם רלי הלפרין), (ט"ו ניסן תשט"ז - ה' אלול תשפ"ב) היה שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר הרצליה ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל. יקיר העיר הרצליה לשנת תש"ע.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עובר ב'חלוקת דולרים' אצל הרבי
הרב ישראל מקבל 'לקח' מהרבי

נולד בט"ו ניסן תשט"ז בעיר נתניה, למשפחה מסורתית מאוד[1].

את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר והמשיך בסיירת מטכ"ל[2].

התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד בין השאר בהשראתו של הרב ישבעם סגל שהיה למשפיע שלו, למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. קודם חתונתו פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו (נתניה). אחר נישואיו עם זוגתו אסתר התגורר בכפר חב"ד, שם למד בכולל שעל ידי ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, בניהול הרב אברהם צבי כהן שקירבו. ע"פ הוראת הרבי אליו ישב בכולל כמה שנים, שם למד הוראה לרבנות, וקיבל תעודת סמיכה מהרב מרדכי שמואל אשכנזי.

בשנים בהם התגורר בכפר חב"ד היה פעיל מרכזי בארגון 'צעירי אגודת חב"ד', כחלק מפעילותו בארגון בשנים ההם ארגן על פי הוראת הרבי בקיץ תש"מ את 'תהלוכות ל"ג בעומר' בלמעלה משישים מוקדים ברחבי הארץ.

ב-כ"ה מנחם אב תשל"ז היה מעורב בתאונת דרכים קשה, שבה נהרגו מרת חנה בת הרב מרדכי אליהו שניאור ומרת יוספה אחותו של הרב הלפרין, והוא ורעייתו נפגעו קשות, באופן שהשפיע על כל חייהם.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף ונאם בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

חלה מספר פעמים במחלה הידועה. למרות זאת שהיה מגיע לבית הכנסת לתפילה/שיעור תורה/התוועדות היה מתגבר על עצמו בפתאומיות כדי להסתיר על מכאוביו אף שסבל מאוד.

ביום כ' אב תשפ"ב, שבועיים לפני פטירתו הגיע במסירות נפש ממש להתוועד בפעם האחרונה בבית חב"ד הרצליה ובה הצהיר ש"יש רק ברירה אחת, ללכת עם הרבי שליט"א מלך המשיח עד הסוף!".

הרב הלפרין ורעייתו לא זכו לפרי בטן.

ביום חמישי ה' אלול (אותו יום בו יצא לשליחות בהרצליה) תשפ"ב, לאחר שנים ארוכות של יסורים נלב"ע והותיר אבל כבד בחסידות חב"ד. בהלוויתו השתתפו מאות חסידים ובעלי תשובה שזכו להכיר אותו ואת פועלו, נטמן בבית החיים הישן בעיר שליחותו - הרצליה.

במהלך הלוויתו הוכרז כי הרב תמיר קסטיאל שעד אז פעל כשליח בשכונת קטמון בירושלים, ימלא את מקומו בשליחות.

מספר ימים לאחר פטירתו, הוכרז על בניית 770 בהרצליה, לעילוי נשמתו - חלומו ושאיפתו של הרב הלפרין במשך שנים ארוכות. בשל כך נפתח קמפיין צ'רידי רב עוצמה ליעד של 10,000,000 ש"ח[3].

במלאות שנתיים לפטירתו, ביום ראשון ה' אלול תשפ"ד התקיימה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו. הספר הוכנס לבית חב"ד הרצליה.


הרב הלפרין נואם בכנס של 'מכון הלכה חב"ד'.

פעילותו בהרצליה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראשית שנות המ' החל בפעילות ה'שליחות' בעיר הרצליה מטעם ארגון צעירי אגודת חב"ד, בפורים קטן תשד"מ הדפיס ע"פ הוראת הרבי בעיר הרצליה את ספר התניא. בהמשך אותה שנה, ביום ה' באלול הוא עבר להתגורר בעיר הרצליה, בה פעל עד לפטירתו.

עם בואו התמנה לרב בבית הכנסת המרכזי בשכונת נווה עמל בעיר.

בתחילת פעילותו היה אחראי גם על הפעילות החב"דית ברמת השרון ורעננה הסמוכות להרצליה, בהמשך הזמן העביר את הסמכות לשליחים הרב אליהו שדמי והרב יהודה בוטמן. הפעילות בכפר שמריהו המנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק עדיין תחתיו והפעילות בהרצליה פיתוח מנוהלת על ידי הרב אריק שופט.

רשת המוסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקהילה החב"דית בהרצליה מונה כמאה חמישים משפחות, ששה בתי כנסת חב"ד, שניים במרכז העיר ברח' העצמאות וברח' הרב קוק, אחד בשכונת יד התשעה, אחד בהרצליה פיתוח, אחד באזור התעשייה, ואחד נוסף בנוף ים.

תחתיו נוהלו כ15 סניפים לבית חב"ד פזורים בתוככי הרצליה, ששימשו בהם 25 שליחים.

הפעילות השוטפת היתה מסירת שיעורי תורה בגמרא, בחסידות ובתורת הרבי 'דבר מלכות'. השיעורים נמסרו הן לבני הקהילה, והן למתקרבים. כמובן בנוסף לפעילות הקשורה במועדי ישראל, סוכות, חנוכה, פורים. וגם פעילות היום-יומית כמצוות תפילין, הדלקת נרות שבת, כשרות, וטהרת המשפחה.

הפעיל פעילות חב"דית לסטודנטים מהאוניברסיטה הבינתחומי בהרצליה, תחת 'בית חב"ד בקמפוס'.

כעשרה גני ילדים ומעונות - פזורים בכל רחבי הרצליה, הממומנים בהשתתפות עיריית הרצליה, והם תחת הרשת הארצית של 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' באה"ק.

תלמוד תורה לילדים - על טהרת הקודש, המשמש את בני הקהילה החב"דית בעיר. מוסד זה מונחה על ידי צוות מיומן ומושקע. אבל לפני כמה שנים נסגר על פי הוראת העיריה[דרושה הבהרה].

'בית צבאות השם' - מארגן פעילות חוויתית לילדי ישראל, ומהווה סניף ברשת תנועת הילדים העולמית צבאות השם. הפעילות מגוונת ומותאמת לתוכנית הכללית של הארגון.

ישיבת תומכי תמימים – הוקמה בסוף שנות הנו"נים עבור בעלי תשובה, המקום היה פעיל אך עם הזמן הידלדל ונסגר. אחרי עבור למעלה מעשור הוקם שוב בתשע"ג בהרצליה פיתוח ובסוף תשע"ו נסגרה מחוסר מימון.

בית תבשיל – בית תמחוי למעוטי יכולת, קבלת אוכל אינה מותנית בשום תנאי והיא ללא כל תשלום. בהתקרב מועדי ישראל נעשית חלוקת מזון לאלפי נזקקים, ללא כל פרוטה. בפסח נערך ליל סדר ציבורי ברוב הדר.

נשי ובנות חב"ד – ארגון נשי העוסק בגיבוש בנות הקהילה בפעילות השוטפת של הקהילה, והן אף מארגנות ערבים חברתיים והתוועדויות. המטה מנהל מדרשה לנשים ובוגרות לא דתיות ומסורתיות, בהן פעילות נשות הקהילה במסירת שיעורי תורה, הרצאות סביב מעגל החיים וטהרת המשפחה.

בשנת תש"ע קיבל את תואר "יקיר העיר" לשנת 2010 בטקס חגיגי במוזיאון "בית ראשונים" בעיר. התואר "יקיר העיר" הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת "יד שרה" בהרצליה[4].

פעילות ארצית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב הלפרין נואם בעצרת גאולה ומשיח (תשס"ה)

בכללות הרבי הורה לרב הלפרין להתמקד בפעילות בהרצליה ולא לעסוק יתר על המידה בפעילות ארצית אולם היו מספר פעמים בהם על פי הוראת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש עסק הרב הלפרין גם בפעילות כלל ארצית.

עם סיום המחזור הראשון בשנת תשמ"ה של תקנת לימוד הרמב"ם הוקם מטה חגיגות הרמב"ם בארגון צעירי חב"ד בארץ הקודש והרב הלפרין ששימש כחבר פעיל בארגון היה מראשי העסקנים בארגון סיומי הרמב"ם הארציים.

בשנת תשנ"ג הוקם 'מטה חב"ד לשלום העם והארץ' תחת ארגון צא"ח כמטה האחראי על ריכוז הפעילות החב"דית בנושא שלימות הארץ ובברכת הרבי שימש הרב הלפרין כמנהל המטה. במסגרת תפקיד זה ריכז את פעילות המטה כנגד הסכמי אוסלו שנחתמו באותה תקופה. בהמשך בבחירות תשנ"ו יצא בפעילות לבחירת בנימין נתניהו לראשות הממשלה. בזמן ההתנתקות ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע תכנית ההתנתקות, וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מארץ ישראל.

הרב הלפרין היה היה מראשי המעודדים לפרסום בשורת הגאולה וזהותו של הרבי כמלך המשיח ואת אמונת החסידים שהרבי "חי וקיים כפשוטו ממש בגוף גשמי".

בג' תמוז תשנ"ד כתב לכל אחיו השלוחים מכתב נוקב על חיזוק האמונה הפשוטה בדבריו של הרבי שליט"א מלך המשיח. ימים אחדים לאחר מכן כתב בעיתון הגאולה בנושא וקרא לא להתפעל מהנסיון ולהאמין שהרבי מלך המשיח חי וקיים ועומד להתגלות בכל רגע. בשנת תשנ"ה הקים יחד עם הרב זמרוני ציק מטה הקהל למען פרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל. המטה קיים מספר כינוסים אזוריים ולאחריהם את כינוסי ההקהל הגדולים שנערכו בשנת תשנ"ה לקבלת פני משיח צדקנו שהביאו לתנופה אדירה בפרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל, יחד עם הדגשה על נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח. הרב הלפרין גם נאם נאום חוצב להבות בכינוס שנערך ביד אליהו תחת מטה ההקהל ובהמשך בכינוסים שערכה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

הרב הלפרין היה פעיל ונמרץ בחסידות חב"ד. היה תומך נלהב במוסד ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש. בשנת תשע"ו הצטרף לרבני מכון הלכה - חב"ד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ספר יצא בשליחות - התוועדויות נאומים מאמרים מכתבים ואמרות מאת הרב הלפרין. יו"ל בתחילת שנת תשפ"ד.
  • מנחם זיגלבוים, חייל שליח אבא ואיש אמונה, קישור לשבועון בית משיח מס' 1327 ע' 22-58 (רצף כתבות אודותיו)
  • , גליון 1975, י"ב אלול תשפ"ב (עמ' 24. עמ' 38-27 [קורות חייו בהרחבה], עמ' 50-45).

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אביו תמיד חקק בו שהוא צאצא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
  2. סיירת קומנדו, שימשה במשך שנים כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל
  3. "הרב הלפרין התחיל, אנחנו נשלים את המלאכה" https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/835160/
  4. כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה - דיווח באתר .