חב"דפדיה:הידעת?/טבת
הידעת? | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | אדר א' | אדר ב' | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
טבת | ||
---|---|---|
א' בטבת |
ארבע פעמים מעמד חלוקת דולרים הקבוע, היה בפתח חדרו של הרבי ולא בלובי 770 כפי שהיה בדרך כלל: בערב ראש השנה תשמ"ט לאחר מעמד קבלת הפ"נים. הושענא רבה תשנ"ב לאחר חלוקת לעקאח. יום ראשון י"ז כסלו תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את קונטרס דרושי חתונה בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, א' טבת תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "דמי חנוכה". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את תפילת מנחה בזאל הגדול, והומשכה לאחר מכן שם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ב' בטבת |
ארבע פעמים מעמד חלוקת דולרים הקבוע, היה בפתח חדרו של הרבי ולא בלובי 770 כפי שהיה בדרך כלל: בערב ראש השנה תשמ"ט לאחר מעמד קבלת הפ"נים. הושענא רבה תשנ"ב לאחר חלוקת לעקאח. יום ראשון י"ז כסלו תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את קונטרס דרושי חתונה בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, א' טבת תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "דמי חנוכה". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את תפילת מנחה בזאל הגדול, והומשכה לאחר מכן שם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ג' בטבת | מספר פעמים קרה שהרבי התייחס לתחילת השנה הלועזית למניין אומות העולם, והסביר שאין מניעה לברך בתחילת השנה למניינם, לפי הפסוק "ה' יספור בכתוב עמים". ביחידות למר פיטר קלמס אמר הרבי: "רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים". | עריכה - תבנית - שיחה |
ד' בטבת | המאמר הראשון שאמר אדמו"ר הרש"ב היה בשנת תרמ"ג - ד"ה "כתר יתנו לך". המאמר הראשון שאמר אדמו"ר הריי"צ היה בשנת תר"פ - ד"ה "ראשית גויים עמלק". מאמרו הראשון של הרבי היה בשנת תשי"א - ד"ה "באתי לגני". חסידים אמרו כי שלושת המאמרים הם כנגד ג' המצוות שנצטוו ישראל לכניסתם לארץ ישראל: מחיית זכר עמלק, מינוי מלך ובנית בית המקדש. | עריכה - תבנית - שיחה |
ה' בטבת | במשפט הספרים, אחד מהדברים שהשפיעו רבות על השופט, היה המשפט שאמרה הרבנית חיה מושקא לחוקר שתישאל אותה בקשר עם משפט הספרים: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". העורך דין נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד אדמו"ר הריי"צ בארי גוראריה, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום. | עריכה - תבנית - שיחה |
ו' בטבת | במשפט הספרים, אחד מהדברים שהשפיעו רבות על השופט, היה המשפט שאמרה הרבנית חיה מושקא לחוקר שתישאל אותה בקשר עם משפט הספרים: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". העורך דין נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד אדמו"ר הריי"צ בארי גוראריה, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום. | עריכה - תבנית - שיחה |
ז' בטבת | כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בפילדלפיה בעת מסעו לארצות הברית בשנת תר"צ, נערך לכבודו טקס קבלת פנים בהשתתפות אלפי אנשים, שנערך בהיכל העצמאות של ארצות הברית, וכיבדו אותו לשבת על הכיסא עליו ישב נשיאה הראשון של ארה"ב מר ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן הובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור, עליו הניח זר פרחים כשהוא מכריז: "חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק". | עריכה - תבנית - שיחה |
ח' בטבת | שם משפחתו של אדמו"ר הזקן היה 'ברוכוביטש', על שם אביו, ר' ברוך. בנו, אדמו"ר האמצעי, כונה בשם המשפחה 'שניאורי', על שם אביו, שניאור זלמן. חתנו אדמו"ר הצמח צדק כונה בשם 'שניאורסון' (= בן שניאור) ומפטירת אדמו"ר האמצעי עד היום מכנים כל צאצאי אדמו"ר הזקן בשם זה. | עריכה - תבנית - שיחה |
ט' בטבת | שם משפחתו של אדמו"ר הזקן היה 'ברוכוביטש', על שם אביו, ר' ברוך. בנו, אדמו"ר האמצעי, כונה בשם המשפחה 'שניאורי', על שם אביו, שניאור זלמן. חתנו אדמו"ר הצמח צדק כונה בשם 'שניאורסון' (= בן שניאור) ומפטירת אדמו"ר האמצעי עד היום מכנים כל צאצאי אדמו"ר הזקן בשם זה. | עריכה - תבנית - שיחה |
י' בטבת | בתו של אחד מסגני ראשי המועצה באחת מערי ארץ ישראל חלתה ובכעסו הטיח נעל לעבר תמונתו של הרבי. כעבור זמן הזדמן לו לעבור בחלוקת דולרים והרבי אמר לו: "המכה מהנעל, עדיין כואבת לי". | עריכה - תבנית - שיחה |
י"א בטבת | בתו של אחד מסגני ראשי המועצה באחת מערי ארץ ישראל חלתה ובכעסו הטיח נעל לעבר תמונתו של הרבי. כעבור זמן הזדמן לו לעבור בחלוקת דולרים והרבי אמר לו: "המכה מהנעל, עדיין כואבת לי". | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ב בטבת | בהזדמנות אמר הרבי, כי בזה שמדינת ישראל אינה מבוססת על האמונה באלוקים, הקמתה עיכבה את הגאולה השלימה בכמה עשרות שנים! | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ג בטבת | הספר לקוטי תורה לג' פרשיות הוא ספר המלקט מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן מספרו תורה אור, עם הגהות וביאורים מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש. הספר הוכן לדפוס על ידי אדמו"ר המהר"ש, אך הוא הסתלק לפני שהספיק להוציאו לאור, וקרוב משפחתו ר' משולם רייך, נשלח לווילנה לטפל בהדפסה. מתנגדי הרבי המהר"ש, חסידי קפוסט, הצליחו להחליף את מאמרי הרבי המהר"ש במאמרים אחרים, ובמקביל העלימו הן את העותקים והן את כתבי היד המקוריים של מאמרי אדמו"ר המהר"ש - וכשיצא הספר שמו אותו ללעג וקלס. האדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט יצא במכתב מחאה נגד הספר. מאז לא יצא הספר שוב, והמאמרים שבו נכללו בסדרת אור התורה של הצמח צדק. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ד בטבת | הספר לקוטי תורה לג' פרשיות הוא ספר המלקט מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן מספרו תורה אור, עם הגהות וביאורים מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש. הספר הוכן לדפוס על ידי אדמו"ר המהר"ש, אך הוא הסתלק לפני שהספיק להוציאו לאור, וקרוב משפחתו ר' משולם רייך, נשלח לווילנה לטפל בהדפסה. מתנגדי הרבי המהר"ש, חסידי קפוסט, הצליחו להחליף את מאמרי הרבי המהר"ש במאמרים אחרים, ובמקביל העלימו הן את העותקים והן את כתבי היד המקוריים של מאמרי אדמו"ר המהר"ש - וכשיצא הספר שמו אותו ללעג וקלס. האדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט יצא במכתב מחאה נגד הספר. מאז לא יצא הספר שוב, והמאמרים שבו נכללו בסדרת אור התורה של הצמח צדק. | עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ו בטבת | בתקופה שרבי אהרן מקרלין ואדמו"ר הזקן היו אצל המגיד ממזריטש, אמר פעם ר' אהרן מקרלין בלחש את שיר השירים. לפתע נכנס משרתו של המגיד ממזריטש וביקש מר' אהרן מקרלין שיפסיק, כיון שאמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים וזה מפריע למנוחת המגיד ממזריטש.
מסיפור זה לומדים שמנוחת הרב המגיד, חשובה יותר מאמירת שיר השירים של רבי אהרון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ז בטבת |
הרבי מקפיד מאוד לרשום בראש כל דף 'ב"ה' (ראשי תיבות ברוך השם), ונהג כך גם כאשר כתב על פיסות נייר קטנות, או כאשר קיבל תמונות של חסידים. בשנת תשל"ג הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות מבצעים עם חיילי צה"ל, בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד בעפולה צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על חמשת המבצעים, ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה. בהמשך, תלו אותה בחדר המזכירות, שם היא תלויה עד היום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
י"ז בטבת |
הרבי מקפיד מאוד לרשום בראש כל דף 'ב"ה' (ראשי תיבות ברוך השם), ונהג כך גם כאשר כתב על פיסות נייר קטנות, או כאשר קיבל תמונות של חסידים. בשנת תשל"ג הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות מבצעים עם חיילי צה"ל, בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד בעפולה צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על חמשת המבצעים, ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה. בהמשך, תלו אותה בחדר המזכירות, שם היא תלויה עד היום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
י"ח בטבת | כשרבי שלמה מקרלין רצה להתיישב בעיירה בישנקוביץ, הוא ביקש את רשותו של אדמו"ר הזקן, שעיירה זו הייתה בתחום אחריותו. אדמו"ר הזקן הסכים לכך בשלושה תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל היראת שמים הטבעית. ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם בתורה ובעבודה). על שני התנאים הראשונים הסכים, אך על התנאי השלישי לא הסכים. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ט בטבת | כשרבי שלמה מקרלין רצה להתיישב בעיירה בישנקוביץ, הוא ביקש את רשותו של אדמו"ר הזקן, שעיירה זו הייתה בתחום אחריותו. אדמו"ר הזקן הסכים לכך בשלושה תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל היראת שמים הטבעית. ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם בתורה ובעבודה). על שני התנאים הראשונים הסכים, אך על התנאי השלישי לא הסכים. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ' בטבת | מבין עשרות התקנות והמבצעים וההוראות של הרבי, היו רק כמה בודדים מתוכם שהתייחדו בכך שהרבי התבטא עליהם שזוהי 'בקשה נפשית', ביניהם: מינוי עשה לך רב, הקמת בתי חב"ד, הוספה באהבת ישראל, ארגון תהלוכות ל"ג בעומר, מסירת ברכת שנת טובה לחיילי צה"ל, עיסוק במבצע מזוזה, הדפסת התניא, הדפסת קובץ (קובץ סיום הרמב"ם) בו יוכללו כל הדרשות שנאמרו בסיום הרמב"ם, ועריכת התוועדויות בחג הגאולה י"ב תמוז. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"א בטבת | מבין עשרות התקנות והמבצעים וההוראות של הרבי, היו רק כמה בודדים מתוכם שהתייחדו בכך שהרבי התבטא עליהם שזוהי 'בקשה נפשית', ביניהם: מינוי עשה לך רב, הקמת בתי חב"ד, הוספה באהבת ישראל, ארגון תהלוכות ל"ג בעומר, מסירת ברכת שנת טובה לחיילי צה"ל, עיסוק במבצע מזוזה, הדפסת התניא, הדפסת קובץ (קובץ סיום הרמב"ם) בו יוכללו כל הדרשות שנאמרו בסיום הרמב"ם, ועריכת התוועדויות בחג הגאולה י"ב תמוז. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ב בטבת | האדמו"ר הזקן ציווה לכתוב על בנו האדמו"ר האמצעי - "העניו באמת".
האדמו"ר הריי"צ הסביר: שהסיבה שלא השתמש בלשון "השפל" היא, כי מי שהוא שפל - הוא במצב של נמיכות בלבד; אבל עניו, כאשר נדרש - הוא מראה התנשאות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ג בטבת | האדמו"ר הזקן ציווה לכתוב על בנו האדמו"ר האמצעי - "העניו באמת".
האדמו"ר הריי"צ הסביר: שהסיבה שלא השתמש בלשון "השפל" היא, כי מי שהוא שפל - הוא במצב של נמיכות בלבד; אבל עניו, כאשר נדרש - הוא מראה התנשאות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ד בטבת | כאשר הובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, באחד הפעמים שנעצרה העגלה באמצע הדרך פתאום ראו המלווים איך שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו רוצה לירד מהעגלה, וכל העגלה הרימה את עצמה באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה והעגלה ירדה כרגיל ואדמו"ר הזקן חזר לישב כמקודם. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ה בטבת | 'קונטרס אהבת ישראל' הוא לקט מקורות מנגלה וחסידות בנושא אהבת ישראל, שיצא לאור במהדורה מיוחדת בשנת תשל"ז. הרבי הודיע שיחלק את הקונטרס, בחתימת ידו הקדושה, לכל אחד מהמשפיעים - שהציע אז למנות בקהילות חב"ד. בהתוועדות שבת פרשת בא תשמ"ג, התייחס לכך הרבי וטען שאיש אינו מעוניין להתעסק בהשפעה, כפי שביקש, ולכן מלבד מתי מספר - כמעט אף אחד לא פנה לקבל את הקונטרס!
ביום הולדתו, י"א בניסן תשמ"ט, הודיע הרבי שיחלק את הקונטרס לכל החסידים שמעל גיל בר מצוה. מכיון שהעותקים שחולקו היו רק אלו שנשארו מההדפסה בשנת תשל"ז, רק כ-200-300 העוברים הראשונים הספיקו לקבל את הקונטרס מהרבי, ולעוברים הבאים חילק הרבי דולרים לצדקה בלבד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ו בטבת | 'קונטרס אהבת ישראל' הוא לקט מקורות מנגלה וחסידות בנושא אהבת ישראל, שיצא לאור במהדורה מיוחדת בשנת תשל"ז. הרבי הודיע שיחלק את הקונטרס, בחתימת ידו הקדושה, לכל אחד מהמשפיעים - שהציע אז למנות בקהילות חב"ד. בהתוועדות שבת פרשת בא תשמ"ג, התייחס לכך הרבי וטען שאיש אינו מעוניין להתעסק בהשפעה, כפי שביקש, ולכן מלבד מתי מספר - כמעט אף אחד לא פנה לקבל את הקונטרס!
ביום הולדתו, י"א בניסן תשמ"ט, הודיע הרבי שיחלק את הקונטרס לכל החסידים שמעל גיל בר מצוה. מכיון שהעותקים שחולקו היו רק אלו שנשארו מההדפסה בשנת תשל"ז, רק כ-200-300 העוברים הראשונים הספיקו לקבל את הקונטרס מהרבי, ולעוברים הבאים חילק הרבי דולרים לצדקה בלבד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ז בטבת |
בכתבי האריז"ל נכתב, שאסור לשלב את אצבעות יד ימין ויד שמאל, המרמזות למידות העליונות חסד וגבורה ואין לערבם. ענין זה מובא להלכה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תפילה סימן צ"א סעיף ו' בזה הלשון: "טוב ליזהר שלא לחבוק אצבעותיו בעת שלום כי בזה מוריד דין על עצמו". כאשר הצייר רפאל נוריאל הראה לרבי ציור בו מופיע הרבי בשילוב אצבעות, העיר לו על כך הרבי שאינו משלב את ידיו כפי שתיאר הציור. בעקבות כך, תיקן רפאל את ציורו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ח בטבת |
בכתבי האריז"ל נכתב, שאסור לשלב את אצבעות יד ימין ויד שמאל, המרמזות למידות העליונות חסד וגבורה ואין לערבם. ענין זה מובא להלכה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תפילה סימן צ"א סעיף ו' בזה הלשון: "טוב ליזהר שלא לחבוק אצבעותיו בעת שלום כי בזה מוריד דין על עצמו". כאשר הצייר רפאל נוריאל הראה לרבי ציור בו מופיע הרבי בשילוב אצבעות, העיר לו על כך הרבי שאינו משלב את ידיו כפי שתיאר הציור. בעקבות כך, תיקן רפאל את ציורו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ט בטבת | באסיפה בפטרבורג סיפר רבי חיים מבריסק כי אמירת ה'כתר' של רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה בכוחה לפקוד עקרות. רבי חיים אף הוכיח זאת על פי הלכה בנגלה. הרבי סיפר, כי זקני החסידים מאוד התפעלו מהוכחתו של ר' חיים. | עריכה - תבנית - שיחה |