חב"דפדיה:הידעת?/אייר

אייר
א' באייר	בליל ראש חודש אייר תשט"ז הסתננה קבוצת מחבלים ערביים לשטח בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ופתחו ביריות על התלמידים והמדריכים שעמדו בתפילת ערבית. בפיגוע נרצחו ארבעה תלמידים והמדריך שמחה זילברשטרום, ונפצעו עשרות תלמידים. אחרי האירוע, הגיעו אישי ציבור רבים לחזק את תושבי כפר חב"ד, והרבי שלח קבוצת שלוחים מיוחדת לעודד את רוחם. לזכר חמשת הנרצחים בפיגוע הוקם בית הספר לדפוס 'יד החמישה'.	עריכה - תבנית - שיחה
ב' באייר	בעת ילדותו של אדמו"ר המהר"ש, לאחר שבחנו מלמדו, התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, אמר לו הצמח צדק: "על תפארת שבתפארת אין זו פליאה" (לידתו הייתה בב' אייר, ובספירת העומר יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת, ספירת התפארת מכוונת כנגד לימוד התורה בשלימות פנימית וחיצונית).	עריכה - תבנית - שיחה
ג' באייר	שאל האדמו"ר האמצעי את אביו - האדמו"ר הזקן, "למה כאשר אתה אומר מאמר דא"ח אתה נהיה חיוור?" ענה לו האדמו"ר הזקן, "כי כשהמגיד ממזריטש היה אומר מאמר, היה נהיה חיוור". ואז שאל האדמו"ר הזקן את בנו, "ומדוע כשאתה אומר מאמר נהיה אתה אדום?" וענה לו, "כי כשהבעל שם טוב היה אומר מאמר היה נהיה אדום".	עריכה - תבנית - שיחה
ד' באייר	הבעל שם טוב שלח את גיסו, רבי גרשון מקיטוב, לארץ ישראל כדי שיתראה עם רבי חיים בן עטר (ה"אור החיים"). בפגישתם שאל רבי גרשון את רבי חיים: "מדוע אתה לומד עם אנשים בעלי נשמות נמוכות כל כך? השיב לו ה"אור החיים": "כך היא דרכי, להוציא יקר מזול".	עריכה - תבנית - שיחה
ה' באייר	הבעל שם טוב שלח את גיסו, רבי גרשון מקיטוב, לארץ ישראל כדי שיתראה עם רבי חיים בן עטר (ה"אור החיים"). בפגישתם שאל רבי גרשון את רבי חיים: "מדוע אתה לומד עם אנשים בעלי נשמות נמוכות כל כך? השיב לו ה"אור החיים": "כך היא דרכי, להוציא יקר מזול".	עריכה - תבנית - שיחה
ו' באייר	לאחר הוראת הרבי בו' באייר תנש"א, להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח - הוציאו לאור הועד להפצת שיחות מהדורה מיוחדת של לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח, בכותרת 'קונטרס דבר מלכות י"ב', שחולקה על ידי הרבי. מיד לאחר מכן הכינו חוברת שניה של שיחות בעניני גאולה ומשיח, אך להפתעתם, לאחר שהכניסו לרבי את החוברת - על מנת שיוסיף את תאריך ההוצאה לאור ב'פתח דבר' (ובכך יאשר את החוברת, כנהוג) - הרבי עיכב את החוברת ולא הוציאה. רק כשמונה חודשים אחר כך, בג' בשבט תשנ"ב, הוציא הרבי מענה "מהיר": "באם לא הוצא לאור עדיין - להוסיף עוד מכל הנ"ל דשנה זו". רק אחרי שהוסיפו מן השיחות האחרונות שנאמרו בעניני גאולה ומשיח, הוציאו לאור הועד את החוברת השניה.	עריכה - תבנית - שיחה
ז' באייר	לאחר הוראת הרבי בו' באייר תנש"א, להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח - הוציאו לאור הועד להפצת שיחות מהדורה מיוחדת של לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח, בכותרת 'קונטרס דבר מלכות י"ב', שחולקה על ידי הרבי. מיד לאחר מכן הכינו חוברת שניה של שיחות בעניני גאולה ומשיח, אך להפתעתם, לאחר שהכניסו לרבי את החוברת - על מנת שיוסיף את תאריך ההוצאה לאור ב'פתח דבר' (ובכך יאשר את החוברת, כנהוג) - הרבי עיכב את החוברת ולא הוציאה. רק כשמונה חודשים אחר כך, בג' בשבט תשנ"ב, הוציא הרבי מענה "מהיר": "באם לא הוצא לאור עדיין - להוסיף עוד מכל הנ"ל דשנה זו". רק אחרי שהוסיפו מן השיחות האחרונות שנאמרו בעניני גאולה ומשיח, הוציאו לאור הועד את החוברת השניה.	עריכה - תבנית - שיחה
ח' באייר	בשנת תר"ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נחמיה מדוברובנה, רבייצחק אייזיק אפשטיין, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם אדמו"ר המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, אמר לו הצמח צדק: הברית מילה שלו היה בתפארת שבנצח.	עריכה - תבנית - שיחה
ט' באייר	בשנת תר"ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נחמיה מדוברובנה, רבייצחק אייזיק אפשטיין, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם אדמו"ר המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, אמר לו הצמח צדק: הברית מילה שלו היה בתפארת שבנצח.	עריכה - תבנית - שיחה
י' באייר	בהתוועדות הראשונה של אדמו"ר הריי"צ, לאחר שהרבי הגיע לאמריקה, ביקש אדמו"ר הריי"צ שינגנו את ניגון התעוררות רחמים רבים של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הקהל לא הכיר את הניגון והרבי התחיל את הניגון ולימד אותו לקהל.	עריכה - תבנית - שיחה
י"א באייר	באחת היחידויות של הרב מרדכי שמואל אשכנזי המרא דאתרא בכפר חב"ד אצל הרבי, ביקש ברכה עבור בחור מכפר חב"ד שלא למד בישיבה, שיצליח להיפטר מהדרישה לשרת בצבא. כמענה, הרים הרבי את עיניו מהפתק ושאל אותו: 'מהיכן ההיתר על-פי דין למי שלא לומד תורה שלא ישרת בצבא 'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי [מה ראית שהדם שלך אדום יותר]?!'...	עריכה - תבנית - שיחה
י"ב באייר	באחת היחידויות של הרב מרדכי שמואל אשכנזי המרא דאתרא בכפר חב"ד אצל הרבי, ביקש ברכה עבור בחור מכפר חב"ד שלא למד בישיבה, שיצליח להיפטר מהדרישה לשרת בצבא. כמענה, הרים הרבי את עיניו מהפתק ושאל אותו: 'מהיכן ההיתר על-פי דין למי שלא לומד תורה שלא ישרת בצבא 'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי [מה ראית שהדם שלך אדום יותר]?!'...	עריכה - תבנית - שיחה
י"ג באייר	בשנת תשי"ב הסתלק אחיו של הרבי שליט"א - ר' ישראל אריה לייב, שהתגורר באנגליה. הרבי דאג שדבר זה לא יוודע לאימו - הרבנית חנה - ששהתה בניו-יורק, מחשש שמא בשורה זו תשפיע לרעה על מצב בריאותה. במשך שנים רבות היה הרבי שליט"א מוסיף מספר שורות על מכתביו הישנים של ר' ישראל אריה לייב, שנהג לשלוח לאמו, כאילו זה מכתב חדש מר' ישראל אריה לייב.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ד באייר	כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש י"ד אייר, ובתורת החסידות מבואר שהטעם הפנימי לכך היה מכיון שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין.	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו באייר	הרבי בסיום חלוקת הקונטרס 'דבר מלכות' בט"ו אייר תנש"א, חילק הרבי את הקונטרס דבר מלכות בהוצאה מיוחדת, ובו שיחותיו בעניני גאולה ומשיח. הרבי הורה "שידפיסו כמו שהוא", היינו - להשתמש עבור החלוקה דוקא בשער ובעימוד של החוברת 'דבר מלכות' כפי שיצאה לאור אז בארץ, ולא במהדורה של החוברת "לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח" כפי שיצאה לאור על ידי הועד להפצת שיחות. לאור זאת הודפסה החוברת עם השער 'דבר מלכות', ואפילו בלי לתקן את הטעויות שנפלו בהוצאה הקודמת... זו הייתה הפעם היחידה בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז באייר	הרבי בסיום חלוקת הקונטרס 'דבר מלכות' בט"ו אייר תנש"א, חילק הרבי את הקונטרס דבר מלכות בהוצאה מיוחדת, ובו שיחותיו בעניני גאולה ומשיח. הרבי הורה "שידפיסו כמו שהוא", היינו - להשתמש עבור החלוקה דוקא בשער ובעימוד של החוברת 'דבר מלכות' כפי שיצאה לאור אז בארץ, ולא במהדורה של החוברת "לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח" כפי שיצאה לאור על ידי הועד להפצת שיחות. לאור זאת הודפסה החוברת עם השער 'דבר מלכות', ואפילו בלי לתקן את הטעויות שנפלו בהוצאה הקודמת... זו הייתה הפעם היחידה בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ז באייר	רבי יחזקאל לנדא (ה'נודע ביהודה') התנגד לשיטת הבעל שם טוב, אך בתו כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף הייתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי חיים בן עטר (ה'אור החיים') בארץ ישראל, קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת הנשמה, לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".	עריכה - תבנית - שיחה
י"ח באייר	בסיום הפאראד בל"ג בעומר תשמ"ז, ניגש הרב יעקב יהודה הכט אל הרבי ואמר, שהוא מקווה שהרבי רווה נחת מהמעמד. הרבי השיב לו: "זייער" [=מאוד]. ואז שאל אותו הרבי: "און וואס איז מיט די מרה-שחורה"? [=ומה עם ה"מרה-שחורה" שלך?]. הרב הכט היה מוטרד מההוצאות הכספיות הגדולות, זאת בנוסף לדאגה להצלחת המעמד מן ההיבט הארגוני. הרב הכט השיב: "דער רבי האט מיר ארויסגעשלעפט"! [=הרבי "משך" אותי מזה]. ואז השיב לו הרבי, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "ארויסגעשלעפט?! - אויפגעהויבן!" [=משכתי?! – רוממתי!], תוך שהוא מרים את ידו הק' כלפי מעלה. וחזר בשנית: "אויפגעהויבן"!.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ט באייר	רבי יחזקאל לנדא (ה'נודע ביהודה') התנגד לשיטת הבעל שם טוב, אך בתו כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף הייתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי חיים בן עטר (ה'אור החיים') בארץ ישראל, קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת הנשמה, לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".	עריכה - תבנית - שיחה
כ' באייר	כאשר הביאו את אדמו"ר הזקן למאסר במבצר הפטרופובלבסקי היה זה לפני עלות השחר. אדמו"ר הזקן הוציא את טליתו ובדק את ציציותיה עבור תפילת שחרית ומיד נפל פחד על כל הפקידים שנכחו שם.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"א באייר	כאשר הביאו את אדמו"ר הזקן למאסר במבצר הפטרופובלבסקי היה זה לפני עלות השחר. אדמו"ר הזקן הוציא את טליתו ובדק את ציציותיה עבור תפילת שחרית ומיד נפל פחד על כל הפקידים שנכחו שם.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב באייר	לאדמו"ר המהר"ש היו ניגונים קבועים לכל אחת מסעודות השבת. כמו כן, היה לו ניגון מיוחד לשעת לבישת בגדי השבת וניגון מיוחד לשעת פשיטתם במוצאי שבת.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג באייר	בכ"ג באייר תשכ"ג נפטר ר' שניאור זלמן וילנקין - המלמד של הרבי. בהלוויתו הרבי עזר לשאת את הארון בצעד נדיר, ונסע עד לבית החיים, כשהגיעו לבית הקברות הרבי לא נכנס פנימה, אלא עמד מחוץ לבית הקברות - ליד הגדר והביט כל הזמן בנעשה.בדרך חזור הסביר הרבי לר' שמואל לויטין מדוע לא נכנס לבית הקברות: "כי באם הייתי נכנס הייתי מוכרח להיכנס לשווער, ועל זה הנני צריך הכנות". הרבי אף השתתף בכל הוצאות הקבורה והמצבה שלו חוץ מדולר אחד, כדי שלילדים תהיה השתתפות סמלית בקבורת אביהם. על מצבתו נכתבה העובדה שזכה ש"כ"ק אדמו"ר הרמ"מ שליט"א למד אצלו".	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד באייר	כ"ה באייר הוא יום הסיום הרשמי של מלחמת העולם השנייה, ושל השואה שהתרגשה על היהודים ברחבי העולם לאורך המלחמה. בעוד בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין יש לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה באייר	כ"ה באייר הוא יום הסיום הרשמי של מלחמת העולם השנייה, ושל השואה שהתרגשה על היהודים ברחבי העולם לאורך המלחמה. בעוד בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין יש לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת. גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו באייר	החסיד הרב אייזיק מהומיל נפטר ביום כ"ו אייר תרי"ז. בשנת תרנ"ז, ארבעים שנה לאחר פטירתו, הוצרכו להעבירו ממקום קבורתו, וכשפתחו תלמידיו את הקבר לאחר תענית וטבילה מצאו את גופו שלם.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז באייר	החסיד הרב אייזיק מהומיל נפטר ביום כ"ו אייר תרי"ז. בשנת תרנ"ז, ארבעים שנה לאחר פטירתו, הוצרכו להעבירו ממקום קבורתו, וכשפתחו תלמידיו את הקבר לאחר תענית וטבילה מצאו את גופו שלם.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח באייר	כאשר הוקמה שכונת נחלת הר חב"ד עבור גל העולים מברית המועצות, דחף הרבי באופן נמרץ את עסקני חב"ד לדאוג לפיתוחה וביסוסה של השכונה החדשה, ואף הציע שיקראו לה כפר חב"ד ג'.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט באייר	בערב ראש חודש סיוון שנת תק"נ מלאו לאדמו"ר הצמח צדק שמונה חודשים. סבו, אדמו"ר הזקן, ביקש מבתו, מרת דבורה לאה, שתביא אליו את בנה, על מנת לברכו. מאז נהפך הדבר לשגרה ובכל ערב ראש חודש סיוון, היה הצמח צדק מתברך מסבו, אדמו"ר הזקן.	עריכה - תבנית - שיחה