חב"דפדיה:הידעת?/אדר ב'
הידעת? | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | אדר א' | אדר ב' | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
אדר ב' | ||
---|---|---|
א' באדר ב' | כשפרצה שריפה באחת העיירות החסידיות וביתו של החסיד ר' שמואל מונקס עלה באש, החל לרקוד "שלא עשני גוי". חסידים שחשבו שיצא מדעתו שאלוהו לסיבת הריקוד. ענה להם ר' שמואל: "אם הייתי גוי, היה נשרף האלוקים יחד עם הבית, אך היות ויהודי אני - עדיין הנני מאמין באלוקים". | עריכה - תבנית - שיחה |
ב' באדר ב' | הבעל שם טוב התגלה לאחר פטירתו לאחד מתלמידיו והמחיש לו את עבודת ה' כשהיה בחיים; הוא נראה כאדם המהלך על הר גבוה וזורק עצמו מהפיסגה לתהום, עד שהתפרק לאיברים. | עריכה - תבנית - שיחה |
ג' באדר ב' | הפוסקים חלוקים האם יש להוסיף בסיום ברכת 'מעין שלוש' את המילים "ועל הכלכלה" או לא. כאשר רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה מברך ברכה 'מעין שלוש', היה אומר "ועל הכלכלה - המחותן לא אומר". בצורה הזו יצא ידי חובת שתי הדעות. לדעה שיש לאומרה, הרי אמר "ועל הכלכלה" ולדעה של מחותנו, אדמו"ר הזקן, שאין לומר, נחשב הדבר כאילו אמר בסיום הברכה רק אמירה הלכתית. | עריכה - תבנית - שיחה |
ד' באדר ב' | הפוסקים חלוקים האם יש להוסיף בסיום ברכת 'מעין שלוש' את המילים "ועל הכלכלה" או לא. כאשר רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה מברך ברכה 'מעין שלוש', היה אומר "ועל הכלכלה - המחותן לא אומר". בצורה הזו יצא ידי חובת שתי הדעות. לדעה שיש לאומרה, הרי אמר "ועל הכלכלה" ולדעה של מחותנו, אדמו"ר הזקן, שאין לומר, נחשב הדבר כאילו אמר בסיום הברכה רק אמירה הלכתית. | עריכה - תבנית - שיחה |
ה' באדר ב' | כשבא המגיד ממזריטש לבעל שם טוב בפעם הראשונה, הוא היה חולה וביקש מהבעל שם טוב עצה לרפואתו. אמר לו הבעל שם טוב, כי הוא יכול לבחור בין שני אפשרויות: רפואה על-טבעית ומושלמת, על-ידי שמות קדושים ותפילות או רפואה טבעית אבל חלקית. המגיד בחר באפשרות השניה, כיוון שלא רצה להטריח את קונו. לעת זקנותו, כאשר נחלש המגיד, הוא התחרט על שלא בחר באפשרות הראשונה. | עריכה - תבנית - שיחה |
ו' באדר ב' | כשבא המגיד ממזריטש לבעל שם טוב בפעם הראשונה, הוא היה חולה וביקש מהבעל שם טוב עצה לרפואתו. אמר לו הבעל שם טוב, כי הוא יכול לבחור בין שני אפשרויות: רפואה על-טבעית ומושלמת, על-ידי שמות קדושים ותפילות או רפואה טבעית אבל חלקית. המגיד בחר באפשרות השניה, כיוון שלא רצה להטריח את קונו. לעת זקנותו, כאשר נחלש המגיד, הוא התחרט על שלא בחר באפשרות הראשונה. | עריכה - תבנית - שיחה |
ז' באדר ב' | כשרבי שמלקא מניקלשבורג ורבי פנחס הורביץ באו בפעם הראשונה אל המגיד ממזריטש, הם ביקשו ממנו שיאמר להם דברי תורה בנגלה. הורה להם המגיד שישאלו אותו שאלה והוא ישיב להם. הם שאלוהו והוא השיב להם. הם הקשו על תשובתו והיה נראה שלא ניתן לתרץ את קושייתם, אך להפתעתם שב ותירץ על כך המגיד. הדבר חזר על עצמו תשעה פעמים עד שנחה דעתם. | עריכה - תבנית - שיחה |
ח' באדר ב' | כשרבי שמלקא מניקלשבורג ורבי פנחס הורביץ באו בפעם הראשונה אל המגיד ממזריטש, הם ביקשו ממנו שיאמר להם דברי תורה בנגלה. הורה להם המגיד שישאלו אותו שאלה והוא ישיב להם. הם שאלוהו והוא השיב להם. הם הקשו על תשובתו והיה נראה שלא ניתן לתרץ את קושייתם, אך להפתעתם שב ותירץ על כך המגיד. הדבר חזר על עצמו תשעה פעמים עד שנחה דעתם. | עריכה - תבנית - שיחה |
ט' באדר ב' | כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע לארצות הברית בפעם השניה בט' אדר ת"ש לאחר הצלתו מאירופה הבוערת, הכריז מיד כי 'אמריקה אינה שונה'. באסיפת קבלת פנים בהשתתפות מקורביו שנערכה מיד לאחר מכן במלון, ניסו להניא אותו מלהתאמץ עקב גילו המתקדם ומצבו הבריאותי והקושי הבלתי אפשרי להצליח לבנות יהדות בארצות הברית כפי שהיה באירופה שלפני השואה, אך הוא השיב שעבודתו היא באופן מסודר, ואדם מסודר מצליח פי עשר. | עריכה - תבנית - שיחה |
י' באדר ב' | כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע לארצות הברית בפעם השניה בט' אדר ת"ש לאחר הצלתו מאירופה הבוערת, הכריז מיד כי 'אמריקה אינה שונה'. באסיפת קבלת פנים בהשתתפות מקורביו שנערכה מיד לאחר מכן במלון, ניסו להניא אותו מלהתאמץ עקב גילו המתקדם ומצבו הבריאותי והקושי הבלתי אפשרי להצליח לבנות יהדות בארצות הברית כפי שהיה באירופה שלפני השואה, אך הוא השיב שעבודתו היא באופן מסודר, ואדם מסודר מצליח פי עשר. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"א באדר ב' | אדמו"ר הזקן ביקר פעם בבית כנסת של מתנגדים ושמע אותם מדברים על כך שהחסידים אינם עוסקים בתורת הנגלה. הוא נעמד על הבימה ודרש בתורת הנגלה. כשראו שהוא יודע ללמוד שמע אותם מדברים שאמנם הוא, אדמו"ר הזקן, יודע ללמוד, אבל הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, לא ידע ללמוד. כששמע זאת הוא התחיל לומר דברי תורה במשך שש שעות, עד שטובי הלמדנים בעיר לא הצליחו לרדת לעומקם של חידושיו. כשסיים ושמע את למדני העיר אומרים כי דברי תורה אלו הם כתורתם של אביי ורבא, נענה: דרך לימודו של הבעל שם טוב, היה כאביי דווקא, ולא כרבא. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ב באדר ב' | אדמו"ר הזקן ביקר פעם בבית כנסת של מתנגדים ושמע אותם מדברים על כך שהחסידים אינם עוסקים בתורת הנגלה. הוא נעמד על הבימה ודרש בתורת הנגלה. כשראו שהוא יודע ללמוד שמע אותם מדברים שאמנם הוא, אדמו"ר הזקן, יודע ללמוד, אבל הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, לא ידע ללמוד. כששמע זאת הוא התחיל לומר דברי תורה במשך שש שעות, עד שטובי הלמדנים בעיר לא הצליחו לרדת לעומקם של חידושיו. כשסיים ושמע את למדני העיר אומרים כי דברי תורה אלו הם כתורתם של אביי ורבא, נענה: דרך לימודו של הבעל שם טוב, היה כאביי דווקא, ולא כרבא. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ג באדר ב' | בהתוועדות פורים תשי"ט אמר הרבי - בהתאם למנהג אמירת "פורים תורה" - ביאור על קריאת עם ישראל במגילה בשם "יהודים":
בין המן שצעק "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", ובין מרדכי שצעק "ונהפוך הוא", "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – החילוק הוא מן הקצה אל הקצה; וביניהם היו גם אחשורוש ושריו. אמנם, כל הפלוגתא והמחלוקת הייתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי" – לא היה ספק לאף אחד! |
עריכה - תבנית - שיחה |
י"ד באדר ב' | בהתוועדות פורים תשי"ט אמר הרבי - בהתאם למנהג אמירת "פורים תורה" - ביאור על קריאת עם ישראל במגילה בשם "יהודים":
בין המן שצעק "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", ובין מרדכי שצעק "ונהפוך הוא", "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – החילוק הוא מן הקצה אל הקצה; וביניהם היו גם אחשורוש ושריו. אמנם, כל הפלוגתא והמחלוקת הייתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי" – לא היה ספק לאף אחד! |
עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ו באדר ב' | בהתוועדות פורים תשי"ט אמר הרבי - בהתאם למנהג אמירת "פורים תורה" - ביאור על קריאת עם ישראל במגילה בשם "יהודים":
בין המן שצעק "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", ובין מרדכי שצעק "ונהפוך הוא", "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – החילוק הוא מן הקצה אל הקצה; וביניהם היו גם אחשורוש ושריו. אמנם, כל הפלוגתא והמחלוקת הייתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי" – לא היה ספק לאף אחד! |
עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ז באדר ב' | כאשר המגיד ממזריטש, רצה לחזור לביתו לאחר תקופה ממושכת בה שעה אצל הבעל שם טוב, לא הניחו הבעל שם טוב, באמרו שמוחו שלו הוא כמעיין הנובע, המתגבר ככל ששואבים ממנו יותר, ולכן נוכחותו של המגיד בבית מדרשו גורמת למעיינות החסידות להתגבר. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ז באדר ב' | כאשר המגיד ממזריטש, רצה לחזור לביתו לאחר תקופה ממושכת בה שעה אצל הבעל שם טוב, לא הניחו הבעל שם טוב, באמרו שמוחו שלו הוא כמעיין הנובע, המתגבר ככל ששואבים ממנו יותר, ולכן נוכחותו של המגיד בבית מדרשו גורמת למעיינות החסידות להתגבר. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ח באדר ב' | כאשר ביקר הבעל שם טוב בבית ידידו, רבי מאיר מפרמישלאן, היה בנו אהרון אריה ילד קטן. שאלו אותו הבעל שם טוב: מי אני? השיב הילד: רבי יצחק לוריא. נענה הבעל שם טוב שאכן שורש נשמתו היא מהאריז"ל. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ט באדר ב' | כאשר ביקר הבעל שם טוב בבית ידידו, רבי מאיר מפרמישלאן, היה בנו אהרון אריה ילד קטן. שאלו אותו הבעל שם טוב: מי אני? השיב הילד: רבי יצחק לוריא. נענה הבעל שם טוב שאכן שורש נשמתו היא מהאריז"ל. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ' באדר ב' | הרב אהרן גורדון, תלמידו ורופאו של המגיד ממזריטש, שירת בערב שבת אחד את המגיד, שלא הרגיש טוב. כשהמגיד אמר את הפסוק הנאמר לפני תפילת מנחת ערב שבת "כל אוכל תתעב נפשם", הרגיש הרב גורדון שאיבד לצמיתות את תחושת הטעם באוכל. כשהמשיך המגיד והגיע לפסוק "ויזעקו אל ה'", ברח מהחדר מחשש שימות מרוב דבקות באלוקים. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"א באדר ב' | כשנשאל אדמו"ר הזקן, על ידי רב מתנגד, מה מהותו של הספר "נועם אלימלך" שהיה זרוק תחת הספסל עליו ישב המתנגד. השיב אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח את המחבר עצמו, רבי אלימלך מליז'נסק, תחת הספסל, הוא היה שותק ולא היה אומר מאומה. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ב באדר ב' | כשנשאל אדמו"ר הזקן, על ידי רב מתנגד, מה מהותו של הספר "נועם אלימלך" שהיה זרוק תחת הספסל עליו ישב המתנגד. השיב אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח את המחבר עצמו, רבי אלימלך מליז'נסק, תחת הספסל, הוא היה שותק ולא היה אומר מאומה. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ג באדר ב' | רבי מנחם נחום מטשרנוביל מאוד רצה לראות את רבי אברהם המלאך (בנו של המגיד ממזריטש). כאשר כיבדו פעם את רבי נחום למול תינוק, אמר שהוא מסכים בתנאי שרבי אברהם המלאך יהיה הסנדק, כך יוכל לראותו. לקראת הברית המתינו מאות אנשים לראות את פניו של אברהם, אך כאשר הוא נכנס נפל פחד גדול כל האנשים ורובם נמלטו וגם לרבי מנחם נחום עצמו כמעט שנפל הסכין מהיד. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ד באדר ב' | רבי מנחם נחום מצ'רנוביל מאוד רצה לראות את רבי אברהם המלאך (בנו של המגיד ממזריטש). כאשר כיבדו פעם את רבי נחום למול תינוק, אמר שהוא מסכים בתנאי שרבי אברהם המלאך יהיה הסנדק, כך יוכל לראותו. לקראת הברית המתינו מאות אנשים לראות את פניו של אברהם, אך כאשר הוא נכנס נפל פחד גדול כל האנשים ורובם נמלטו וגם לרבי מנחם נחום עצמו כמעט שנפל הסכין מהיד. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ה באדר ב' | באחת מנסיעותיו של רבי זושא מאניפולי לרבו המגיד ממזריטש, שהה שם שלוש שנים ושכח לגמרי שיש לו אשה ובנים. בסוף הזכיר לו המגיד ואמר לו שעליו לשוב לבתו ולמשפחתו. המגיד הורה לתלמידיו שישכרו עבורו עגלה שתובילו לביתו, כדי שלא יצטרך להתפלל על כך לקדוש ברוך הוא וישלחו לו ענן מהשמים להסיעו לביתו. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ו באדר ב' | באחת מנסיעותיו של רבי זושא מאניפולי לרבו המגיד ממזריטש, שהה שם שלוש שנים ושכח לגמרי שיש לו אשה ובנים. בסוף הזכיר לו המגיד ואמר לו שעליו לשוב לבתו ולמשפחתו. המגיד הורה לתלמידיו שישכרו עבורו עגלה שתובילו לביתו, כדי שלא יצטרך להתפלל על כך לקדוש ברוך הוא וישלחו לו ענן מהשמים להסיעו לביתו. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ז באדר ב' | כשאדמו"ר הזקן היה אסור בבית הסוהר, באו רבותיו מעולם האמת - המגיד ממזריטש והבעל שם טוב - לבקרו בתאו. אדמו"ר הזקן לא הכיר את הבעל שם טוב, אך כשראה את המגיד נכנס לאחריו, הבין שהראשון הוא הבעל שם טוב. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ח באדר ב' | כשאדמו"ר הזקן היה אסור בבית הסוהר, באו רבותיו מעולם האמת - המגיד ממזריטש והבעל שם טוב - לבקרו בתאו. אדמו"ר הזקן לא הכיר את הבעל שם טוב, אך כשראה את המגיד נכנס לאחריו, הבין שהראשון הוא הבעל שם טוב. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ט באדר ב' | רבי יעקב יצחק מלובלין, מתלמידי המגיד ממזריטש, היה נוהג כל ערב שבת למלוח חתיכת דג במלח אותו יאכל בשבת. לפליאת התלמידים כיצד יגיע בדיוק אותה חתיכה שמלח דווקא אליו, לא הגיב. באחד מערבי השבתות עשה אדמו"ר הזקן סימן בחתיכת הדג, כדי לבחון האם הוא אכן יגיע אליו. בסעודת שבת נפלה חתיכת הדג בחלקו של אחד מהחסידים שישב סמוך לרבי יעקב יצחק. לפתע תקפתו קדחת, ולא יכול היה לאכול את הדג ומסרו לרבי יעקב יצחק שישב לידו. | עריכה - תבנית - שיחה |