חב"דפדיה:הידעת?/אדר א'
הידעת? | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | אדר א' | אדר ב' | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
אדר א' | ||
---|---|---|
א' באדר א' | רבי הלל מפאריטש התווכח פעם עם אדמו"ר הצמח צדק על הסבר במאמר שאמרו אדמו"ר הצמח צדק עצמו. שאלו החסידים: כיצד זה שאינך מקבל את הסבר הרבי שהוא בעל המאמר?! השיב ר' הלל: מאמר שאומר רבי, הרי זה 'תורה משמים'. אחר כך יכול כל אחד להבין את המאמר כפי הבנתו. | עריכה - תבנית - שיחה |
ב' באדר א' | הבעל שם טוב התגלה לאחר פטירתו לאחד מתלמידיו והמחיש לו את עבודת ה' כשהיה בחיים; הוא נראה כאדם המהלך על הר גבוה וזורק עצמו מהפיסגה לתהום, עד שהתפרק לאיברים. | עריכה - תבנית - שיחה |
ג' באדר א' | הבעל שם טוב התגלה לאחר פטירתו לאחד מתלמידיו והמחיש לו את עבודת ה' כשהיה בחיים; הוא נראה כאדם המהלך על הר גבוה וזורק עצמו מהפיסגה לתהום, עד שהתפרק לאיברים. | עריכה - תבנית - שיחה |
ד' באדר א' | בספר העתיק והקדמון "רזיאל המלאך" שנכתב ברוח הקודש, מובאת תפילה ברוח הקודש להצלחת רבי לייב שרה'ס שהיה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, הרבי שליט"א מלך המשיח הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו. | עריכה - תבנית - שיחה |
ה' באדר א' | בספר העתיק והקדמון "רזיאל המלאך" שנכתב ברוח הקודש, מובאת תפילה ברוח הקודש להצלחת רבי לייב שרה'ס שהיה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, הרבי שליט"א מלך המשיח הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו. | עריכה - תבנית - שיחה |
ו' באדר א' | רבי זאב קיצס היה רב של קהילה קטנה והיה עני מרוד. פעם התאכסן אצלו הבעל שם טוב ורבי זאב הכין עבורו סעודה. לאחר הסעודה ביקש הבעל שם טוב שיקנו יי"ש טוב ויקר, בשווי שני זהובים. פניו של רבי זאב התכרכמו, שכן לא הייתה לו באותה שעה אף פרוטה. אמר לו הבעל שם טוב: למה אתה מתעצל להושיט את ידך אל הכיס? הושיט רבי זאב את ידו אל כיסו מתוך אמונה בדברי הבעל שם טוב והעלה בידו שני זהובים. | עריכה - תבנית - שיחה |
ז' באדר א' | פעם אחת ביקר אצל אדמו"ר הזקן רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא ושוחחו בעניני תורה וחסידות. באותה פגישה שאל רבי אלכסנדר את אדמו"ר הזקן, מה יהיה מלך המשיח, חסיד או מתנגד. אדמו"ר הזקן השיב לו בצחות כי מלך המשיח יהיה מתנגד, שהרי אם יהיה חסיד לא יאבו המתנגדים לצאת מהגלות, אך החסידים יקבלו אותו בין כה וכה. | עריכה - תבנית - שיחה |
ח' באדר א' | פעם אחת ביקר אצל אדמו"ר הזקן רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא ושוחחו בעניני תורה וחסידות. באותה פגישה שאל רבי אלכסנדר את אדמו"ר הזקן, מה יהיה מלך המשיח, חסיד או מתנגד. אדמו"ר הזקן השיב לו בצחות כי מלך המשיח יהיה מתנגד, שהרי אם יהיה חסיד לא יאבו המתנגדים לצאת מהגלות, אך החסידים יקבלו אותו בין כה וכה. | עריכה - תבנית - שיחה |
ט' באדר א' | כשרבי פנחס הורביץ, תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא הנודע ביהודה מאוד ואמר: אני מקנא בגאון הזה (בעל ההפלאה) שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה, ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על תורת הנגלה? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת. | עריכה - תבנית - שיחה |
י' באדר א' |
קופות הצדקה הביתיות, הנפוצות כיום בכל בית יהודי, הן חידוש של אדמו"ר האמצעי, קודם לכן היה מקובל להחזיק קופות הצדקה רק במוסדות ציבור כמו בתי כנסת. בתחילת נשיאותו החלו השד"רים של כולל חב"ד בהפצת קופות צדקה ביתיות, כאשר הכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי השד"רים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
י"א באדר א' |
קופות הצדקה הביתיות, הנפוצות כיום בכל בית יהודי, הן חידוש של אדמו"ר האמצעי, קודם לכן היה מקובל להחזיק קופות הצדקה רק במוסדות ציבור כמו בתי כנסת. בתחילת נשיאותו החלו השד"רים של כולל חב"ד בהפצת קופות צדקה ביתיות, כאשר הכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי השד"רים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
י"ב באדר א' | המגיד ממזריטש אמר פעם לתלמידיו פלפול עמוק בתלמוד בבלי, שגרם לו ולתמידיו שמחה גדולה והמגיד צחק. לפתע הבחין שהשחוק שלו סילק את הפמליא של מעלה, שבאה לשמוע את דבריו. מיד התעלף המגיד ונפל בפישוט ידים ורגלים על הרצפה בכדי לעשות תשובה. כך שהה לילה שלם ורק בבוקר שבו אליו כוחותיו. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ג באדר א' | המגיד ממזריטש אמר פעם לתלמידיו פלפול עמוק בתלמוד בבלי, שגרם לו ולתמידיו שמחה גדולה והמגיד צחק. לפתע הבחין שהשחוק שלו סילק את הפמליא של מעלה, שבאה לשמוע את דבריו. מיד התעלף המגיד ונפל בפישוט ידים ורגלים על הרצפה בכדי לעשות תשובה. כך שהה לילה שלם ורק בבוקר שבו אליו כוחותיו. | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ד באדר א' | בשנת תשמ"א חלם אליהו ריבקין חלום, בו הוא יושב בהתוועדות עם הרב שלמה חיים קסלמן ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן ניגון בלתי מוכר. בקומו משנתו זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו | עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ו באדר א' | בהתוועדות פורים תשי"ט אמר הרבי - בהתאם למנהג אמירת "פורים תורה" - ביאור על קריאת עם ישראל במגילה בשם "יהודים":
בין המן שצעק "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", ובין מרדכי שצעק "ונהפוך הוא", "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – החילוק הוא מן הקצה אל הקצה; וביניהם היו גם אחשורוש ושריו. אמנם, כל הפלוגתא והמחלוקת הייתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי" – לא היה ספק לאף אחד! |
עריכה - תבנית - שיחה |
ט"ז באדר א' | בי"ד באדר א' תשמ"ו קנו כמה גבירים חב"דיים מכונית "קאדילק" חדשה ונוחה יותר עבור הרבי. כאשר יצא הרבי לנסוע לאוהל, וראה את המכונית, פנה למזכיריו יהודה לייב גרונר וחיים יהודה קרינסקי בתמיהה. לאחר שהסבירו לרבי שקנו עבורו מכונית חדשה, סירב הרבי לנסוע בה - בהסבירו ש"שונא מתנות יחיה" - והמתין במשך יותר משתי דקות במקומו, כשפניו רציניות, עד שהובאה בחזרה המכונית הישנה.
בשיחת שבת פרשת קדושים באותה שנה התייחס הרבי לנושא, ואמר: "כל המושג של מכונית חדשה אינו תופס מקום אצלי כלל, אין לי שום מושג בזה"! |
עריכה - תבנית - שיחה |
י"ז באדר א' | רבי יעקב יוסף מפולנאה (מחבר הספר "תולדות יעקב יוסף") ביקר את המגיד ממזריטש וראה עניות קשה בביתו. שאל הרב מפולנאה את המגיד: "כיצד יתכן שאין בביתכם אפילו כסא לשבת עליו?" שאלו המגיד: "ולמה לך אין כסא כאן?". "אני כאן רק אורח" השיבו. נענה המגיד ואמר: "אף אני בעולם הזה רק אורח". | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ח באדר א' | בערב שבת הכניס ר' זושא ריבקין בקבוק משקה כדי לקבלו בחלוקת משקה עליו כתוב: "עבור הארמון" ובעת ההתוועדות בשבת קודש, נתן לו הרבי את הבקבוק כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד, במוצאי שבת שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים". | עריכה - תבנית - שיחה |
י"ט באדר א' | הרב אהרן גורדון, תלמידו ורופאו של המגיד ממזריטש, שירת בערב שבת אחד את המגיד, שלא הרגיש טוב. כשהמגיד אמר את הפסוק הנאמר לפני תפילת מנחת ערב שבת "כל אוכל תתעב נפשם", הרגיש הרב גורדון שאיבד לצמיתות את תחושת הטעם באוכל. כשהמשיך המגיד והגיע לפסוק "ויזעקו אל ה'", ברח מהחדר מחשש שימות מרוב דבקות באלוקים. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ' באדר א' | הרב אהרן גורדון, תלמידו ורופאו של המגיד ממזריטש, שירת בערב שבת אחד את המגיד, שלא הרגיש טוב. כשהמגיד אמר את הפסוק הנאמר לפני תפילת מנחת ערב שבת "כל אוכל תתעב נפשם", הרגיש הרב גורדון שאיבד לצמיתות את תחושת הטעם באוכל. כשהמשיך המגיד והגיע לפסוק "ויזעקו אל ה'", ברח מהחדר מחשש שימות מרוב דבקות באלוקים. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"א באדר א' | כשנשאל אדמו"ר הזקן, על ידי רב מתנגד, מה מהותו של הספר "נועם אלימלך" שהיה זרוק תחת הספסל עליו ישב המתנגד. השיב אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח את המחבר עצמו, רבי אלימלך מליז'נסק, תחת הספסל, הוא היה שותק ולא היה אומר מאומה. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ב באדר א' | כשנשאל אדמו"ר הזקן, על ידי רב מתנגד, מה מהותו של הספר "נועם אלימלך" שהיה זרוק תחת הספסל עליו ישב המתנגד. השיב אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח את המחבר עצמו, רבי אלימלך מליז'נסק, תחת הספסל, הוא היה שותק ולא היה אומר מאומה. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ג באדר א' | רבי מנחם נחום מטשרנוביל מאוד רצה לראות את רבי אברהם המלאך (בנו של המגיד ממזריטש). כאשר כיבדו פעם את רבי נחום למול תינוק, אמר שהוא מסכים בתנאי שרבי אברהם המלאך יהיה הסנדק, כך יוכל לראותו. לקראת הברית המתינו מאות אנשים לראות את פניו של אברהם, אך כאשר הוא נכנס נפל פחד גדול כל האנשים ורובם נמלטו וגם לרבי מנחם נחום עצמו כמעט שנפל הסכין מהיד. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ד באדר א' | רבי מנחם נחום מטשרנוביל מאוד רצה לראות את רבי אברהם המלאך (בנו של המגיד ממזריטש). כאשר כיבדו פעם את רבי נחום למול תינוק, אמר שהוא מסכים בתנאי שרבי אברהם המלאך יהיה הסנדק, כך יוכל לראותו. לקראת הברית המתינו מאות אנשים לראות את פניו של אברהם, אך כאשר הוא נכנס נפל פחד גדול כל האנשים ורובם נמלטו וגם לרבי מנחם נחום עצמו כמעט שנפל הסכין מהיד. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ה באדר א' | באחת מנסיעותיו של רבי זושא מאניפולי לרבו המגיד ממזריטש, שהה שם שלוש שנים ושכח לגמרי שיש לו אשה ובנים. בסוף הזכיר לו המגיד ואמר לו שעליו לשוב לבתו ולמשפחתו. המגיד הורה לתלמידיו שישכרו עבורו עגלה שתובילו לביתו, כדי שלא יצטרך להתפלל על כך לקדוש ברוך הוא וישלחו לו ענן מהשמים להסיעו לביתו. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ו באדר א' | באחת מנסיעותיו של רבי זושא מאניפולי לרבו המגיד ממזריטש, שהה שם שלוש שנים ושכח לגמרי שיש לו אשה ובנים. בסוף הזכיר לו המגיד ואמר לו שעליו לשוב לבתו ולמשפחתו. המגיד הורה לתלמידיו שישכרו עבורו עגלה שתובילו לביתו, כדי שלא יצטרך להתפלל על כך לקדוש ברוך הוא וישלחו לו ענן מהשמים להסיעו לביתו. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ז באדר א' | כשאדמו"ר הזקן היה אסור בבית הסוהר, באו רבותיו מעולם האמת - המגיד ממזריטש והבעל שם טוב - לבקרו בתאו. אדמו"ר הזקן לא הכיר את הבעל שם טוב, אך כשראה את המגיד נכנס לאחריו, הבין שהראשון הוא הבעל שם טוב. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ח באדר א' | כשאדמו"ר הזקן היה אסור בבית הסוהר, באו רבותיו מעולם האמת - המגיד ממזריטש והבעל שם טוב - לבקרו בתאו. אדמו"ר הזקן לא הכיר את הבעל שם טוב, אך כשראה את המגיד נכנס לאחריו, הבין שהראשון הוא הבעל שם טוב. | עריכה - תבנית - שיחה |
כ"ט באדר א' | רבי יעקב יצחק מלובלין, מתלמידי המגיד ממזריטש, היה נוהג כל ערב שבת למלוח חתיכת דג במלח אותו יאכל בשבת. לפליאת התלמידים כיצד יגיע בדיוק אותה חתיכה שמלח דווקא אליו, לא הגיב. באחד מערבי השבתות עשה אדמו"ר הזקן סימן בחתיכת הדג, כדי לבחון האם הוא אכן יגיע אליו. בסעודת שבת נפלה חתיכת הדג בחלקו של אחד מהחסידים שישב סמוך לרבי יעקב יצחק. לפתע תקפתו קדחת, ולא יכול היה לאכול את הדג ומסרו לרבי יעקב יצחק שישב לידו. | עריכה - תבנית - שיחה |
ל' באדר א' | רבי יעקב יצחק מלובלין, מתלמידי המגיד ממזריטש, היה נוהג כל ערב שבת למלוח חתיכת דג במלח אותו יאכל בשבת. לפליאת התלמידים כיצד יגיע בדיוק אותה חתיכה שמלח דווקא אליו, לא הגיב. באחד מערבי השבתות עשה אדמו"ר הזקן סימן בחתיכת הדג, כדי לבחון האם הוא אכן יגיע אליו. בסעודת שבת נפלה חתיכת הדג בחלקו של אחד מהחסידים שישב סמוך לרבי יעקב יצחק. לפתע תקפתו קדחת, ולא יכול היה לאכול את הדג ומסרו לרבי יעקב יצחק שישב לידו. | עריכה - תבנית - שיחה |