לדלג לתוכן

רבי ישמעל ברבי יוסי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

התנא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי (במקור שם לידה מלא; רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵף או רַבִּי יִשְׁמַעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵה) היה תנא בדור החמישי. הוא היה בנו של רבי יוסי ותלמידו המובהק, אך למד גם אצל רבי יהודה. בזקנותו ישב לפני רבי יהודה הנשיא ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו[1]. היה חברו של רבי חייא ורבו של רבי חנינא בר חמא.

לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס, ורבי מנחם.

בתלמוד מוזכר מקרה בו אבדן ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהיה עב בשר וכבד הליכה ויקרא לו "פוסע על ראשי עם קודש" האירוע היה בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש אבדן קשות משמים[2].

הוא שימש כשוטר תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו אליהו הנביא הוא הוכיח אותו"עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה" והורה לו לברוח לעיר אחרת[3].

במדרש תנחומא מסופר שנתנו לו את ראשית הגז, אחת ממתנות הכהונה[4], אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו כהן[5], יש הטוענים[6] שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם רבי ישמעאל בן אלישע, אשר מסופר עליו ספור דומה במסכת כתובות[7].

פסקיו בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כאשר היו שרצו לקבוע כי בבל מיוחסת פחות מארץ ישראל, שלח רבי יהודה הנשיא את רבי חנינא בר חמא לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו רבי יוסי שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל[8].

מאמריו באגדה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמריו באגדה הם רבים דוגמאות קטנות מהם מהמשנה ו2 התלמודים ירושלמי ובבלי הם כדלהלן;

במשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח[9].
  • אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה[10].

בתלמוד בבלי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אותו תלמיד שהיה הולך אחרי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשוק ציון, ראהו רבי ישמעאל לתלמיד מפחד, אמר לו רבי ישמעאל לתלמיד, אתה בעל חטאים, משום שנאמר, פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים וגו'[11], אמר לו התלמיד והרי במקרא אחר כתוב[12], אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וגו', השיב לו רבי ישמעאל, מקרא זה שהבאת לפחד תמיד בדברי תורה כתוב[13]ופירש רש"י[14] מפחד תמיד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת:
  • אמר רב כהנא, כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי שלח לו רבי, אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך, שלח לו כך אמר אבא מהו המקרא שכתוב[18], הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים - אומות העולם מה עניינם לכאן, אלא כוונת המקרא, "הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים" - על גבורות ונפלאות שעשה איתם והצילם, כל שכן אנחנו ישראל שצריכים ליתן הודיה "כִּ֥י־גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃[19].

בתלמוד ירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כשהיה רבי ישמעאל בדרך להיכנס לבית הוועד, הכריז המכריז; יכנס רבי חייא הגדול לפנים, אמר לו רבי ישמעאל בר רבי יוסי, לפנים יותר ממני? אמר לו המכריז, חס ושלום, אלא רבי חייה הגדול לפנים, ורבי ישמעאל בר רבי יוסי לפני ולפנים. רבי יהודה הנשיא היה שונה ומשבח שבחי רבי חייה הגדול לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי, פעם אחת ראה רבי ישמעאל בר רבי יוסי את רבי חייא הגדול בבית מרחץ ולא נכנע רבי חייא לקום לפני רבי ישמעאל, אמר לו רבי ישמעאל לרבי יהודה הנשיא, זה רבי חייא הגדול שאתה משבחו וכי ראוי לשבחו?, אמר לו רבי לרבי ישמעאל; מה עשה לך רבי חייא? אמר לו רבי ישמעאל לרבי; ראיתיו לרבי חייא בבית המרחץ ולא נכנע לעמוד לפני! אמר לו רבי לתלמידו רבי חייא הגדול; למה עשית כן שלא קמת לכבד את רבי ישמעאל בר רבי יוסי בבית המרחץ? אמר לו רבי חייא לרבי יהודה הנשיא; ייעול עלי[20] גם אם רחצתי עצמי לא ידעתי לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה בספר תילים[21].
  • רבי יהודה הנשיא הנקרא "רבי" וגם "רבינו הקדוש"[22] החשיבו מאוד לרבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו ולרבי חייא הגדול: אשרי הדור שאתם בתוכו[23].
  • היה רבי ישמעאל בר רבי יוסי בקי במקרא בעל פה, עד שאמר: יכול אני לכתוב את כל המקרא והתנ"ך מפי מהזכרון שלא מן הכתב[24].

במשנת רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על הפסוק "דרך כוכב מיעקב" (במדבר פרק כד, פסוק יז) כתוב כי בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ, ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים (רמב"ן).

בירושלמי (מעשר שני ספ"ד) מפרש פסוק זה על כל יהודי. נכרי אחד בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר לו שבחלומו בלע כוכב, ורבי ישמעאל השיב לו שגוי זה הרג יהודי, שנמשל לכוכב, כדכתיב "דרך כוכב מיעקב".

ויש לתווך בין שני הפירושים:

מובא בספרים בשם הבעל-שם-טוב, שכל יהודי צריך לתקן ולהכין "חלק קומת משיח השייך לנשמתו". מובן אפוא שהפסוק מתייחס הן למלך המשיח והן לכל יהודי ויהודי, שהרי בנשמת כל אחד יש ניצוץ מנשמתו של משיח[25]

.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ח, עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ה, עמוד ב'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד א'.
  4. ^ מדרש תנחומא, פרשת שופטים, סימן ח'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח, עמוד ב'
  6. ^ הרב בן ציון אלקלעי, כסאות למשפט, ירושלים, ה'תרס"ג, שער ב' פרק ה', עמוד כ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ה, עמוד ב'
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א, עמוד א'.
  9. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ז'
  10. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ח'
  11. ^ ישעיהו פרק לד פסוק יד
  12. ^ משלי פרק כח פסוק יד
  13. ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד א
  14. ^ מסכת גיטין דף נה עמוד ב
  15. ^ ספר דברים פרק יד פסוק כב
  16. ^ מסכת שבת דף קיט עמוד א
  17. ^ מסכת שבת דף קנב, עמוד א
  18. ^ תהלים פרק קיז פסוק א
  19. ^ מסכת פסחים דף קיח עמוד ב
  20. ^ סוג שבועה; "יבוא עלי" חס ושלום עונש
  21. ^ תלמוד ירושלמי מסכת כלאים דף מב עמוד א
  22. ^ רמב"ם בהקדמה ליד החזקה
  23. ^ תלמוד ירושלמי מסכת מגילה דף ד עמוד א
  24. ^ שם
  25. ^ ליקוטי-שיחות, כרך ב, עמ' 692
  26. ^ הודפס ב-תל אביב תש"ל 1970 בידי מכון מרדכי מכון להוצאת ספרי יהדות מאת "מרדכי בר יוסף" לזכר אביו רבי יוסף בן אהרן יצחק זכרו לברכה נלב"ע לשלום ב-10 באוקטובר 1969 בליל שבת קודש כ"ט בתשרי תש"ל ערב ראש חודש מרחשוון, הודפס בדפוס רוהלד רח' זבולון 34 תל אביב