סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

רבי אלעזר בן רבי שמעון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אלעזר ברבי שמעון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אלעזר בן רבי שמעון היה תנא בדור החמישי. מגדולי התנאים, ומחכמי הזוהר, בנו ותלמידו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. ישב עם אביו 13 שנים במערה. לאחר פטירת אביו למד יחד עם חברו רבי, אצל רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה[1].

תולדות חייו[עריכה]

כשנעשה בר-מצוה, עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה כמו בחתונה. מכיון שמדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך[2], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"[3], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות[4]. ולכן, בשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש[5].

מסופר בגמרא כי הוא ביקש על עצמו בלילה לפני לכתו לישון, שיסורים יבואו עליו, וההוצאות של הרפואה עלו לו ממון רב. כאשר אשתו נתוודעה מכך שהוא מבקש שהיסורין יבואו אליו ושמעה אותו אומר כך, היא אמרה לו בתרעומת: כלית ממון של בית אבא, וברחה מביתו.

באותה עת הייתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווח[6]. מעשה זה מסביר הרבי[7] שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם הייתה באופן הבירור דתורה, וכמו רבי עקיבא, ומלאכתם הייתה נעשית על ידי אחרים - שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמו שכתוב[8] "ועמדו זרים ורעו צאנכם" - שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא על ידי הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא[9], והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם הייתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"[10], שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו הייתה בבחינת המקום, היינו, בסדר השתלשלות.

מאמרותיו[עריכה]

  • הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'[11]. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נקראאדר[12].
  • האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. מנא הני מילי. ומלאו את הארץ וכבשה, איש דרכו לכבוש ואין האשה דרכה לכבוש[13].
  • כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע[14].
  • מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום[15].

מעלתו וגדולת ערכו[עריכה]

אביו רבי שמעון בר יוחאי שלמד עמו 12 שנים במערה בפקיעין וטמון לידו במירון. מעיד עליו בגמרא בתלמוד הבבלי מסכת סוכה (דף מה עמוד ב) כפי שמובא שם התבטאויות בשבח ומעלת רבי אלעזר בשם אביו רבי שמעון בר יוחאי שמשבחו וזו לשון הגמרא. ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: 'יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אל(י)עזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו.

ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: ראיתי בני עלייה והן מועטין; אם אלף הן - אני ובני מהן; אם מאה הם - אני ובני מהן; אם שנים הן - אני ובני הן!. יום הילולת רבי אלעזר נהוג לציינו ולחגוג לכבודו ביום כ"ה באלול ג'תתס"ב[16].

מעשה רבי אלעזר והחמרים[עריכה]

במדרש שיר השירים רבה (פרשה ה פיסקא יד) מובא מעשה על רבי אלעזר ברבי שמעון בר יוחאי לפני שקיבל עליו עול תורה בזו הלשון;

מעולפת ספירים. אמר רבי אבא בר ממל: אם נתעלף אדם בדברי תורה והלכה סוף שנעשה בהם קסם. ורבנן אמרין: כל מי שנעשה קסם בדברי תורה, סוף שהוא נעשה בהם מלך, היך מה דאת אמר: [17] קסם על שפתי מלך. רבי אלעזר בן רבי שמעון אתוי חמרייא גבי אבוי למיזבן עיבור מן קרייתא המונייא יתיב גבי תנורא, אמיה נסחא והוא אכיל, אמיה נסחא והוא אכיל עד דאכיל כל אצוותא. אמרין: ווי, חיווא בישא שריא במיעני דהדין, דומה שזה מביא רעבון לעולם. שמע קולהון מדנפקון למזבן טעניהון, נסב חמריהון ואסיקון לאגרא, אתון תבעון חמריהון ולא אשכחון, יתהון תלון עיינהון וחמון יתהון יהיבין באגרא, אזלון גבי אבוי תנון ליה עובדא. אמר לון: דלמא מילה בישא אשמעתוניה? אמרין ליה: לא מרי, אלא כן וכן הוה עובדא. אמר לון: ולמה הכנסתם בו עין רעה וצרה! איפשר דמן דדכון הוה אכיל! או עליכון אינון מזונוי! לא ההוא דברייה ברא ליה מזוני! אף על פי כן, אוזלו ואמרון ליה מן שמי, והוא מחית לכון. הנס האחרון היה קשה מן הראשון, מן מסקן להון הוה מסיק להון חד חד, מן נחית להון הות מחית להון תרי תרי, וכיון שנתעסק בתורה אפילו טליתו לא היה יכול לסבול, לקיים מה שנאמר: מעולפת ספירים.

תרגום; מעולפת ספירים. אמר רבי אבא בר ממל: אם נתעלף אדם בדברי תורה והלכה סוף שנעשה בהם קסם. ורבנן אמרין: כל מי שנעשה קסם בדברי תורה, סוף שהוא נעשה בהם מלך, כמו שנאמר דבר זה בפסוק: [18] קסם על שפתי מלך. רבי אלעזר ברבי שמעון באו חמרים לאביו לקנות ממנו אוכל לחמוריהם שהביא מן השוק. היה יושב [רבי אלעזר] על יד התנור” אמו מביאה לו קדרה – והוא אוכל” אמו מביאה לו קדרה והוא אוכל עד שאכל כל הקדרות. אמרו החמרים – "ווי נחש רע שורה בתוך מעיו" דומה שזה האיש מביא רעבון לעולם. שמע אותם רבי אלעזר. כאשר יצאו לטעון את סחורתם, לקח את חמוריהם והעלה אותם לגג ונטל את הסולם אחרי שהעלם. חזרו הסוחרים וביקשו את חמוריהם, הרימו עיניהם וראו אותם נתונים על הגג. הלכו לרבי שמעון אביו ואמרו לו – ראה מה עשה לנו. אמר להם רבי שמעון – האם אמרתם לו מילים לא טובות? אמרו לו לא. אלא בינינו דיברנו עליו. אמר להם רבי שמעון – ולמה הכנסתם בו עין רעה וצרה? וכי משלכם הוא אוכל? או עליכם המזונות שלו? לא מי שברא אותו ברא לו מזונו? אף על פי כן, לכו אמרו לו משמי, שימחל לכם והוא יוריד לכם את החמורים. אמרו – הנס האחרון גדול מן הראשון – כי כשהעלה את החמורים "העלה אותם אחד אחד” וכשהוריד אותם "הורידם מהגג שניים שניים". וכיון שנתעסק בתורה אפילו טליתו לא היה יכול לסבול, לקיים מה שנאמר על התורה והעוסק בה: מעולפת ספירים.

הערות שוליים

  1. בבא מציעא פ"ד ע"ב.
  2. או"ח - סוף מהדו"ב.
  3. זח"ב צד, ב.
  4. במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.
  5. בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.
  6. ב"מ פד, ב.
  7. תורת מנחם שנת תשי"ג ח"ב, שיחת שבת פרשת בהר-בחוקותי, מבה"ח סיוון ה'תשי"ג.
  8. ישעי' סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
  9. ראה נדרים נ, א ובפרש"י ור"נ.
  10. ברכות שם.
  11. פ"ב דביצה דט"ו סע"ב.
  12. ראה ביאורו של אדמו"ר הצמח צדק, יהל אור על תהלים מזמור צג עמ' שמב
  13. יבמות ס"ה ע"ב.
  14. שם.
  15. שם.
  16. ויש אומרים בט' בתשרי
  17. (משלי ט"ז)
  18. (משלי ט"ז)