רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא, תנא המוזכר במסכת אבות.
חייו וזהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אין בידינו דיי פרטים על רבי חלפתא מלבד שהתגורר בכפר חנניא. יש לציין שאין הוא בנו של התנא רבי דוסא בן הרכינס.
שמו ע"פ תורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמו רומז על שני סימנים של בני ישראל.
- חלפתא רומז על ענין הבושה, שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם שואלים אותו אם מסכתא פלונית סדורה בידך אם לא. ענין זה רמוז גם בלשון איש "כפר חנינא" שאינו מספר מעשיו לאנשים אחרים, כפר, שהוא בהצנע ולא כעיר שהוא בפרסום.
- דוסא מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו ריח ואין לו טעם[1], כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש[2]
אמרתו במסכת אבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלקים נצב בעדת אל. ומניו אפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה, שנאמר בקרב אלקים ישפוט. ומניו אפילו שנים, שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב הי וישמע. ומנע אפילו אחד, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך[3].