רבי אליעזר בן הורקנוס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קברו המדויק של רבי אליעזר בעלמא שבגליל

רבי אליעזר בן הורקנוס - במשנה ובתלמוד מוזכר בשם הסתמי רבי אליעזר, או רבי אליעזר הגדול - מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו[1]. עמיתו של רבן גמליאל דיבנה (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניא[2].

תורתו[עריכה]

על פי המסופר בפרקי דרבי אליעזר, בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ללימוד התורה, ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש עשיר ובעל אדמות אך בור ועם הארץ. וי"א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות"ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, הייתה, מפני שחשד שבנו הבור, רק מתחמק מהעבודה המוטלת עליו. הוא עזב את בית אביו והלך לירושלים בשביל להקדיש את עצמו ללימודי התורה. הוא נכנס לישיבה של רבן יוחנן בן זכאי ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"[3].

בתורת החסידות[עריכה]

הוא היה מתלמידי בית שמאי, ונקרא בכמה מקומות בש"ס "רבי אליעזר השמותי". סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש"ס[4] בשם "תנור של עכנאי", בו לא נכנע לשיטת הרבים. אך יש המפריכים דיעה זו, שהרי כמו שבגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, על אחת כמה וכמה בגנות תנא קדוש זה, ולכן בהכרח שהסיבה לשמו זה הוא היותו תלמיד בית שמאי[5].

הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא.

הצדיק הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה אליעזר בן משה, ועל פי תורת הקבלה[6] שורשו היה מבחינת הגבורות.

בדומה לכך, גם התנא רבי אליעזר הגדול שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה[7], היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר[8] היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן במשניות הוא המחמיר, וסובר שזמן קריאת שמע של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא גבורה, ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".[9]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מסכת אבות, אבות דרבי נתן
  2. מסכת אבות, אבות דרבי נתן
  3. מסכת אבות
  4. מסכת בבא מציעא.
  5. ראה להלן הערה 6 מלקוטי לוי יצחק.
  6. לקוטי תורה להאריז"ל פ' יתרו, עיי"ש.
  7. מדרש רבה פרשת חוקת.
  8. ריש פרק ג.
  9. לקוטי לוי יצחק פרשת וירא עמ' סה.