אליעזר בן משה
אליעזר היה בנו השני של משה רבינו.
הי' צדיק גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן[1].
אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו[2] ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון"[3] שאז נגלה מלאך האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה.[4]
בחינת הגבורות[עריכה]
הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי תורת הקבלה[5] שורשו היה מבחינת הגבורות.
בדומה לכך, גם התנא רבי אליעזר הגדול שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה[6], היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר[7] היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן במשניות הוא המחמיר, וסובר שזמן קריאת שמע של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא גבורה, ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".[8]
