צה"ל
צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של מדינת ישראל, המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה.
הרבי העניק יחס מיוחד לחיילי צה"ל באמצעות מכתבים שכתב להם ושליחים ששלח לעודד את רוחם, ואף התעניין בנוגע להתנהלות הצבא באופן פרטני אצל אישי הדרג הצבאי שהגיעו להתייעץ עמו ולהתברך מפיו.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עד להקמתה של מדינת ישראל בשנת תש"ח פעלו בארץ שלושה ארגוני לוחמים יהודיים: ההגנה, האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) והלח"י (לוחמי חירות ישראל). עם סיום השלטון הבריטי והכרזת העצמאות פרצו תושביה הערביים של הארץ בסיוע המדינות השכנות במלחמה (שנודעה לימים בשם "מלחמת השחרור" או "מלחמת העצמאות") אל מול התושבים היהודים.
במהלך המלחמה, חתם ראש הממשלה הזמנית דוד בן גוריון על "פקודת צבא הגנה לישראל". הצבא שהוקם, הורכב על בסיס התשתית הארגונית של ארגון 'ההגנה' ומיזג לתוכו את לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י.
במענה למר שמעון פרס (דרך גורם שלישי - מר ג'רי וינרטאוב) הבהיר הרבי שזה שמנע את הקמת ממשלתו במסגרת התרגיל המסריח אין בזה כמובן כל מחלוקת אישית עם מר פרס והרבי מציין שזהו "בפרט לאחרי שקבלתי ידיעות (בדור הקודם) שמר הי' זה שארגן צה"ל מראשיתו[1] – באופן שיהווה הגנה לישראל, מאז ועד עתה"[2].
התייחסות הרבי לפעולות צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחותיו, עסק הרבי פעמים רבות בנושא שלימות הארץ, וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה"ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.
בכ"ב סיוון תשמ"ט התבטא הרבי באוזני מר יוסף בן חנן קצין חיל שריון "כשצה"ל יהי' בחוזק, אזי לא יצטרכו לכל מלחמה, כי 'מוראך ופחדך' יהיה על כל הארצות מסביב, ואז לא יהיה קרבנות ולא מלחמה, ויבוא משיח צדקנו. זה העיקר של כל העיקרים".
מלחמת השחרור[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מלחמת השחרור |
בי"ז כסלו תש"ח, הוחלט בעצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על חלוקת ארץ ישראל לשני מדינות - ערבית ויהודית. ערביי ישראל (בראשות הועד הערבי העליון) לא קיבלו את ההחלטה והחלו בסדרת התקפות על יהודים בארץ ישראל, במטרה להשמיד את האוכלוסיה היהודית בארץ ולשלוט בכל שטחי ישראל. היהודים השיבו מלחמה באמצעות הארגונים הלוחמים שפעלו אז בארץ. לאחר פינוי השלטון הבריטי וההכרזה על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח, פלשו לארץ ישראל צבאות סוריה, ירדן, מצריים ועיראק והצטרפו ללחימה. במהלך המלחמה, הוקם צה"ל והחל מהקמתו היה הכח המרכזי שלחם בצבאות ערב.
בכ"ג תמוז תש"ט הסתיימה המלחמה עם כ-9,000 הרוגים מצבאות ערב, ולמעלה מ-6,000 יהודים שנרצחו על קידוש ה', שהיוו אחוז שלם מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ הקודש בזמן המלחמה. המלחמה הסתיימה בנצחון היהודים, ובעקבותיה גבר זרם העלייה לארץ במאות אחוזים, עשרות אלפי ערבים נטשו את בתיהם והיגרו לארצות ערב, ועל חורבותיהם נבנו כפרים ויישובים יהודיים, וביניהם כפר חב"ד שהוקם ביוזמת אדמו"ר הריי"צ על חוברות הכפר הערבי ספריא שהתרוקן מיושביו במהלך המלחמה.
על רקע הנצחון במלחמה וכינונה של המדינה, גובשו דעות שונות בציבור המאמינים בארץ בנוגע ליחס הנכון למדינה ולמלחמה, כאשר מצד אחד חוגי הציונות הדתית קוראים לקבוע חג ביום העצמאות ולומר בו הלל ולהודות על הניסים, ומנגד חוגי הקנאים השוללים מכל וכל את המדינה ורואים בה פגע רע ורוצים בביטולה, ואף טוענים שלא ייתכן לטעון שנעשו ניסים ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות.
הרבי שלל את שתי הגישות, כשהוא שולל בחריפות את הדעה שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, היא "אתחלתא דגאולה"[3], ויחד עם זה דרש מחסידיו לנצל את ההתעוררות בעקבות הנצחון להוספה בשמירת תורה ומצוות בין שדרות העם, בהסבירו שכאשר "רואים שמסר השם יתברך רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר.. שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו', האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?!"[4].
מלחמת סיני (מבצע קדש)[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלחמת סיני |
בכ"ד חשון תשי"ז פתחה ישראל במערכה צבאית מול מצרים שכונתה בשם 'מבצע קדש', על רקע הסתננות של חוליות מחבלים טרוריסטים (ה'פדאיון') לשטח ישראל ורצח אנשים חפים מפשע וסגירת תעלת סואץ ומיצרי טיראן למעבר אניות ישראליות ושיתוק נמל אילת. המבצע הצבאי גובה בסיוע צרפתי ובריטי, והוא נמשך כשבוע והסתיים בא' כסלו.
במהלך המלחמה הצליח צה"ל לכבוש את חצי האי סיני ולפגוע קשות בתשתית הצבא המצרי, ולאחר שבוע עצרו כוחות צה"ל והתבצרו בשטחים שכבשו בעוד צבא בריטניה וצרפת יצאו ל'מבצע מוסקטר' במהלכו השתלטו על הערים שמצפון תעלת סואץ ותפסו עמדות נוספות לאורך התעלה, ובהמשך לכך הופעל לחץ כבד מהאו"ם ממשלת ארה"ב וברית המועצות לנסיגת כל כוחות הצבא מהאזור, ולאחר תקופת המתנה נסוגו כל כוחות הצבא והוחלפו על ידי כח צבאי שהוצב מטעם האו"ם לשמירה על מעבר חופשי בשטח התעלה בי"ח טבת תשי"ז.
המבצע הסתיים בנצחון ישראל ובהשגת היעד בפתיחת מיצרי טיראן שיאפשר שיט לנמל אילת, אך נגבו חייהם של 177 חיילים. בצד המצרי לעומת זאת דווח על כ-3,000 הרוגים, קרוב ל-5,000 פצועים, ולמעלה מ-6,000 שבויים, ובפגיעה קשה במוראל הצבא המצרי ובעוצמתו.
בהתוועדות שערך הרבי במהלך המלחמה אמר מאמר חסידות[5], בו התייחס למלחמה: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה.. אמר הקב"ה לבני ישראל: אם יתכנסו כל אומות העולם, המון עמים רבים כשאון מים רבים, לא יוכלו לכבות (חס ושלום) את האהבה שביני לבין ישראל, ואם יתאספו כל מלכי ארץ ושריהם, מי הנהר העצומים והרבים, לא יוכלו למחות (חס ושלום) אותך מן העולם". מאמר זה קיבל משנה חשיבות כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר להגהה והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה והתבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה[6]
על אף זעקות הרבי, עם סיום המלחמה ויתרה ישראל מרצונה על כל השטח שנכבש ונכנעה ללחצי המעצמות. לאורך השנים שלאחר המלחמה, התייחס הרבי מספר פעמים על הטעות המצערת בהעדפת השיקולים המדיניים על הבטחוניים בהיכנעות המוחלטת להחלטות האו"ם על אף הסכנה הבטחונית שהתעוררה בעקבות החזרת השטחים ללא כל תמורה[7].
מלחמת ששת הימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלחמת ששת הימים |
בתחילת הקיץ של שנת תשכ"ז צבאות ערב התכוננו למלחמה כולל על מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוף במספר חזיתות בו זמנית, ובכך למוטט את הצבא ולהביא להשמדתה וביטול ריבונותה של מדינת ישראל.
למרות ההערכות והתחזיות של מומחי הצבא בתקופה המתוחה של טרום המלחמה, וחשש קולקטיבי מתוצאות הרות אסון, הרבי ניבא בצורה ברורה שהקב"ה יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, והורה לאנשים ששאלו אותו שלא לעזוב את גבולות הארץ[8].
המלחמה שפרצה בכ"ו אייר, נמשכה ששה ימים בלבד, וכפי שהרבי צפה מראש - חרף כל תחזיות המומחים - צה"ל ניצח בכל החזיתות, ואף נחל הישגים נוספים דוגמת כיבוש שטח הכותל המערבי, רמת הגולן, עזה, מדבר סיני, חברון, קבר רחל, ומקומות נוספים.
הרבי ניצל את ההתרגשות הגדולה של תושבי הארץ מהנצחון המזהיר, ודרש מהחסידים לעשות השתדלות גדולה, שההתעוררות הכללית תנוצל לקיום מצוות, ושלח את חסידי חב"ד להתפרס בכל רחבי הארץ ולזכות עוברים ושבים בהנחת תפילין.
במקביל לפעילות הרוחנית שדרש מהחסידים, החל הרבי בפעילות נמרצת ליישב את השטחים ששוחררו במלחמה זו, ונלחם נגד הכוונה למסור אותם חזרה למדינות הערביות. הרבי הבהיר, שבאם לא יגרשו את הערבית מגבולותיה המורחבים של הארץ ויתנו להם אזרחות ישראלית, הם ישנו את פני המפה הדמוגרפית של ישראל, והדבר עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.
מלחמת ההתשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלחמת ההתשה |
לאחר נצחון צה"ל באופן ניסי במלחמת ששת הימים, פתח צבא מצרים בסיוע ברית המועצות במתקפה חזיתית על מוצבי צה"ל לאורך תעלת סואץ, שבמערכה שנמשכה כשנה וחצי מי"ח אדר תשכ"ט, ועד הפסקת האש בה' אב תש"ל. למרות ההגדרה הצבאית היבשה שמלחמה המתסיימת בהפסקת אש מוגדרת כמלחמה ללא הכרעה, מטרת הצבא המצרי לגרום לנסיגת ישראל מקו הגבול לא הושגה, בעוד ישראל גרמה לאבידות של כעשר אלף חיילים מצריים, זרימת מאות אלפי פליטים לקהיר, התשה קשה של צבא מצרים כאשר הוא נאלץ לבקש עזרה סובייטית, ופגיעה קשה בכלכלה המצרית.
לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לחסידים לצאת למוצבי צה"ל ולעודד את רוח הלוחמים, וקרא לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות למלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יום הכיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלחמת יום הכיפורים |
מבצע יונתן (אנטבה)[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מבצע אנטבה |
בחודש סיון של שנת תשל"ו נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.
בו' תמוז החל צה"ל במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו[9], ולאחר מאמצים רבים וניסים גלויים הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.
בשונה מחוגים אחרים שראו במבצע ההצלה 'מעשה שטן', היות שהלוחמים שעסקו בהצלת הנוסעים היו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי ראה בכך הצלה ניסית[10], וקרא להתעוררות רוחנית בעקבות הנס הגדול שנעשה, תוך שהוא דוחה את טענותיו של רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסטמאר.
מלחמת לבנון הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מלחמת לבנון הראשונה |
בשנת תשמ"ב פרצה מלחמת לבנון הראשונה[11], בה נלחמו חיילות צה"ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, וגרמה לכך שצה"ל ייכנס עם כוחות קרקעיים אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.
לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה"ל לעליונות צבאית בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה"ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.
בתקופת ההמתנה בגבולות ביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים[12].
בנוסף לכך הרבי הזהיר, שבאם לא יסיימו כעת את המלאכה, יצטרכו אחרי מספר שנים לחזור ולהילחם בשטח לבנון בתנאים קשים יותר, וללא עליונות צבאית, דבר שיגבה קרבנות נוספים הן מצד הערבים והן מצד היהודים. נבואה זו התבררה ברבות השנים כאמת מוחלטת, כשפרצה בשנת תשס"ו מלחמת לבנון השניה, במהלכה נהרגו מעל מאה וחמישים אזרחים וחיילי צה"ל[13].
| מלחמות ישראל | ||
|---|---|---|
| מלחמות | מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) | מלחמת סיני (תשי"ז) | מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) | מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) | מלחמת יום כיפור (תשל"ד) | מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) | מלחמת המפרץ (תנש"א) | מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) | מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד) | |
| פעולות ומבצעים | פעולת כראמה (תשכ"ח) | מבצע אנטבה (תשל"ו) | מבצע ליטני (תשל"ח) | תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) | מבצע רגל עץ (תשמ"ו) | |
בכירי צה"ל והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ' אדר א' תשד"מ ביקר הרב הראשי לצה"ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור העניק הרבי לרב נבון ספר התניא שהודפס בגרנדה על ידי ה'צפלין הרב יעקב גולדשטיין, בו הופיע סמל צבא ארה"ב לצד סמל קה"ת[14]. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב"ד ככל הניתן[15].
כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת מאיר עמית (בעת כהונתו כראש המוסד), רחבעם זאבי (בעת כהונתו כאלוף בצה"ל), האלוף רפי פרץ[16], תת אלוף רן פקר, תת-אלוף מנחם עיני[17], האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים[18], כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.
רבים מהמפגשים תועדו על ידי חברת המדיה החב"דית jem בסדרת ראיונות עם אלופי צה"ל ובכירים נוספים, ויצאו לאור בהפקת וידאו 'אמונה ובטחון - צבא ומודיעין'[19].
מצויינים בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מצוייני צה"ל |
בכ"ג אב תשל"ו הגיעה קבוצה של מצוייני צה"ל לטיול בניו יורק, במהלכו הגיעו ל-770 להיפגש עם הרבי ביחידות.
הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר לצדקה ולברכה.
השיחה שנשא הרבי בפניהם הייתה בלשון הקודש[20], ובתוך הדברים שאמר בפניהם הסביר, שלדעתו הם לא צריכים להיקרא בשם 'נכי צה"ל', היות ששם זה נותן משמעות לוואי של אדם נחות וירוד, אלא הם צריכים להיקרא בשם "מצויינים בישראל", דבר המורה על הכוחות המיוחדים שיש להם, ועל המסירות העצומה שהם הקריבו למען הגנתם של בני ישראל[21].
השירות בצה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה שהקב"ה הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם[22].
לאורך ההיסטוריה של צה"ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב"ד, שאף השתתפו במלחמות ישראל וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.
גיוס בני ישיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מתנגד בחריפות לגיוס של תמימים. במספר הזדמנויות התייחס הרבי לסוגיית ה'שיווין בנטל' וגיוסם של בני הישיבות. הרבי הדגיש שלימודם של תלמידי הישיבות מגן על תושבי הארץ אף יותר מהחייל שעל הגבול[23]. לצד זאת הדגיש הרבי את מעלתם העצומה של חיילי צה"ל המוסרים נפשם בפועל ומגנים בגופם על תושבי הארץ: "...שבחור היושב ולומד תורה הריהו מגין על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו. אלא שיש, כמובן, בשניהם מעלה, בבחור זה העומד על הגבול - מעלתו היא המסירות נפש בפועל. יוצא איפוא שיש בשניהם מעלה, הן בבחורים היושבים ולומדים תורה והן באלה העומדים על הגבול... היות ויש מעלה בשניהם, מובן, שאלו הממונים על הביטחון צריכים לדאוג גם לעזרה מתאימה לישיבות וגם לקבל החלטות מתאימות בענייני ביטחון וכו'.."[24].
בשנת תשע"ג, בעקבות פולמוס מחודש שהתעורר סביב גיוסם של בני הישיבות, יצאו רבני חב"ד בקריאה - על פי דברי הרבי - המורה לתלמידי הישיבות להתמיד בלימודם ולא להתגייס בשום אופן לשירות צבאי[25].
גיוס נשים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא[26] שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותן של נשים בצבא גורמת להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחיתה את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.
הרבי פסק[27], כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.
בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"[28].
הסכמים בקשר לנסיעה ל'קבוצה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסלול הלימודים החב"די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונתו הנוכחית, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'תלמוד תורה' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים בישיבה קטנה, ולאחר מכן שלוש שנים נוספות בישיבה גדולה. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר הרבי, בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
מסלול לימודים זה, יצר מצב בעייתי, בו הבחורים הצעירים שעדיין לא שירתו בצבא צריכים לקבל אישורי יציאה סדירים, ובכך לקבל אישור חריג המסדיר יציאת מחזור שלם של בחורים מישיבות חב"ד מידי שנה ללימודים בחצר הרבי.
לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר[29][30], על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב"דיים.
בסופו של תהליך, הושג הסכם בין צה"ל לעסקנים החב"דיים, שבחור שיחתום על התחייבות לחזור לארץ בסיום השנה, יקבל אישור יציאה, ובחזרתו לארץ יהיה זכאי להיכנס שוב למסגרת הכללית של בחורי הישיבות 'תורתו אומנותו'.
הסכם זה התקיים משנות הכ"פים, ועד לשנת תשנ"ד. בשנת תשע"א, הושג הסכם חילופי[31][32], שיצר מהומות רבות[33][34], אך הוא התבטל בשנת תשע"ד, ובשנת תשע"ו נחתם הסכם חדש עם חלק מהישיבות החב"דיות[35] בתיווכו והשתדלותו של הרב אליעזר וילשאנסקי[36], במסגרתו יכולים הבחורים לנסוע ל'קבוצה' תמורת ויתור על מעמד בן ישיבה והתחייבות לחזור לארץ בסיום שנת לימודים אחת ולהתגייס עד גיל 26. בתחילה יצאו משפיעים ורבנים נגד ההסכם המתגבש[37], אך לאחר שהתפרסם גילוי דעת של בית דין רבני חב"ד בעד ההסכם[38] והתפרסם ראיון נרחב עם ראשי הישיבות בו הבהירו את עמדתם[39], שככה ההתנגדות להסכם ורבים מהחתומים על ה'קול קורא' חזרו בהם מחתימתם.
פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר בשנותיו הראשונות של צה"ל, היו מגיעים חסידי חב"ד למחנות הצבא, ופועלים עם החיילים במסגרות השונות במסירת שיעורי תורה, וחלוקת סופגניות, דמי חנוכה, משלוחי מנות, וחומר קריאה יהודי.
לקראת החגים, ובזמני מלחמה, הפעילות החב"דית במחנות צה"ל הייתה מתוגברת בפעילים רבים נוספים, שהיו מתגייסים בהמוניהם כדי להצליח להגיע אל כל חיילי צה"ל ולהביא להם את שמחת החג ואת אור היהדות, ולחזק אותם על עמידתם במסירות נפש להגנת תושבי ארץ ישראל.
מכיון ותנועת חב"ד הסתמנה בציבור כגוף המרוחק מפוליטיקה, ושמרה על קשרים טובים עם אנשי השלטון וצמרת הממשל מכל גווני הקשת הציבורית, יכלו פעילי חב"ד להיכנס למחנות צה"ל ללא קשיים, ושערי המחנות היו נפתחים בפניהם, דבר שלא התאפשר לפעילים של תנועות אחרות.
הרבי עצמו הורה לחסידים בחלק מהפעילויות להשתדל להשיג אישור להסתובב במחנות עם מדי צה"ל[40].
קשיים לאחר ההתערבות בבחירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מערכת הבחירות של שנת תשמ"ט בה הורה הרבי לחסידים להצביע בקלפי עבור מפלגת יהדות התורה, החלו תנועות שונות לדרוש במפגיע מצה"ל לאסור את כניסתם של פעילי חב"ד למחנות צה"ל לאור התערבותם בפוליטיקה, כחלק מהחוק הצבאי האוסר את כניסתם של פעילים פוליטיים לבסיסי צה"ל.
למרות המכשולים השונים שהתעוררו, חסידי חב"ד ממשיכים עד היום להיכנס למחנות צה"ל באישור הדרג הצבאי העליון, כשפעילותם מותנית התלוות של אנשי הרבנות הראשית, האמורים לפקח שהפעילות לא תחרוג מהכללים שנקבעו על ידי המטכ"ל הצבאי[41].
ספר תורה לחיילי צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ספר תורה לחיילי צה"ל |
בשנת תשמ"ב יזם הרבי כתיבת ספר תורה מיוחד לאחדות חיילי צה"ל וכוחות הבטחון ולהוספה על שמירתם והגנתם בעם פעילותם המבצעית. בהוראת הרבי, הצליחו עסקני חב"ד בארץ להביא לכך שהנהגת צה"ל תיקח על עצמה את הפרוייקט, ובי"א ניסן תשמ"ב התקיים מעמד התחלת כתיבת האותיות בספר התורה.
חודש וחצי מאוחר יותר פרצה מלחמת לבנון הראשונה, והתברר כי הרבי חזה את העתיד וביקש מהחסידים שסרו להוראותיו להזדרז עם התחלת הרישום, כדי להקדים רפואה למכה ולשמור על בטחונם של חיילי צה"ל.
בשעת המלחמה יצאו עשרות צוותות של חסידי חב"ד לעומק שטח לבנון ורשמו חיילים בחזית תוך כדי המלחמה, ובתוך פחות מחודש הצליחו לרשום 304,805 חיילים לספר התורה, ובי"ד תמוז התקיים טקס ההכנסה של ספר התורה הראשון לזכות חיילי צה"ל לבית הכנסת בצריפין בהשתתפות צמרת צה"ל.
התניא בבסיסי צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים העביר הרבי הודעה לרב שלמה מיידנצ'יק להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית. למשימת ההדפסה הצטרף גם המזכיר הרב ניסן מינדל. כאשר הגיעה חוליית ההדפסה לפאיד, פגשה באלוף אריאל שרון שנתן את אישורו וגיבויו המלא לפעולת ההדפסה, ופתח בפניהם את כל הדלתות. התניא הודפס בשתי מהדורות במרכז בסיס האספקה, ועם סיום ההדפסה חולק לחיילים בסיוע תלמידים מבית הספר למלאכה בכפר חב"ד[42].
כאשר יצא הרבי במבצע הדפסת התניא יזמו חסידי חב"ד הדפסות של הספר בכל מקום אפשרי, כולל מחנות צה"ל השונים, והסתובבו עם מכונת דפוס ניידת אף בבסיסים נידחים על מנת לבצע את הוראתו של הרבי[43].
בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות י"ג תמוז כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. בהמשך לכך הרבי גם התבטא שזה שיכלו להדפיס שם את התניא "הרי זה משום שאנשי 'צבא הגנה לישראל' עשו את ההכנה לדבר וסייעו בהדפסת ספר התניא. . ומובן שפעולה זו של הדפסת ספר התניא במקומות אלו ענינה הפצת המעינות חוצה בפועל ממש, כולל - לימוד בספר התניא עם אנשי 'צה"ל'..."[44].
במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל[45].
מטה לגיבורי צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מטה חב"ד למען נפגעי הטרור |
צעירי אגודת חב"ד בישראל, מפעילים מטה מיוחד למען אלמנות צה"ל[46][47] וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל, המנוהל על ידי הרב מנחם קוטנר.
המטה פועל בסיוע כלכלי לבני המשפחות השכולות, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור לקראת חגי ומועדי ישראל, ודאגה לשבתות אירוח מיוחדות[48], ארגון קייטנות וימי כיף לילדי המשפחות[49], ועוד.
אור לחייל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אור לחייל |
ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב מנחם אופן, הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת תשס"ז בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו למבצעים בעיר האבות חברון.
הארגון פועל מטעם 'האגודה למען החייל', ומארגן פעילויות חברתיות לחיילי צה"ל ברוח היהדות, מפיק עלונים חודשיים[50], מחלק תפילין לחיילים המתחייבים להניחם מידי יום חול[51], ופעולות הווי נוספות[52].
 |
|---|
|
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לומדי התורה וחיילי צה"ל . דעת הרבי נגד גיוס בני ישיבות, שבועון בית משיח גיליון 1401
- שלילת גיוס נשים לצה"ל, במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת בהעלותך תשפ"א
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מי נעלה יותר: הלוחמים שמוסרים נפשם או לומדי התורה? הרבי קובע, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- מגינים על הארץ, ביחד
- צה"ל יספק ללוחמים חב"דיים מזון בכשרות הרב לנדא לחג פסח
- האם תלמידי הישיבה חייבים בגיוס? דעת הרבי על גיוס בחורי הישיבות.
- חסידי חב"ד נשאלו ברדיו: 'אתם מתכננים לשרת בצבא'? • הקלטה נדירה מתשכ"ז, באתר
- לבוא בצבא לקט התייחסויות של הרבי בנוגע לצבא בכלל ולצה"ל בפרט
- לא יצא בצבא
לקט התייחסויות של הרבי בנוגע לגיוס בני ישיבות ושילובם בצה"ל 
- גיוס בחורי הישיבות פוגע ביכולות הצבאיות של צה"ל
- תגובת הרבי לאמירה: ישנם בעלי בתים שלא מרוצים מכך שישנם תלמידים שלא הולכים לצבא החל מהדקה ה-3:45
- דעת הרבי בנוגע לגיוס נשים לצה"ל. באתר צעירי חב"ד
- דעת הרבי על גיוס בנות
בתוך שבועון בית משיח - חיילים במסדר בשירת "אני מאמין"
- 8 דברים שאמר הרבי על חיילי צה"ל באתר בית חב"ד
- קול ברמה: הרב שניאור אשכנזי על יום הזכרון לחללי צה"ל
- KEEP YOUR CAMP HOLY THE REBBE AND THE IDF, הרבי וצה"ל (באנגלית) בתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' תשרי תשפ"ב
- השתמטות מצה"ל: מה דעת הרבי מלך המשיח?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ הכוונה לפעולתו עם בן גוריון ולוי אשכול במפקדת "ההגנה" ועיסוקו בענייני כוח אדם ורכש, ואחר כך המשיך בפעולותיו אלו במסגרת משרד הבטחון (לאחר שצה"ל הוקם והוגדרו סמכויות הצבא מול סמכויות משרד הביטחון כשהאגף שבו פעל סונף למשרד הבטחון)
- ↑ תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31
- ↑ "בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, תנש"א (על פי יחידות כ"ח אדר תשכ"ח)
- ↑ אגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה
- ↑ המאמר בגירסתו המוגהת באתר ספריית ליובאוויטש.
- ↑ ראו אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא.
- ↑ ראו לדוגמא: שיחת שבת פרשת עקב תש"ל, שיחות מלוקטות מחודשים סיון-תמוז תשמ"ב (כפי שהוגהו על ידי הרבי עבור קובץ המאור).
- ↑ אגרות קודש חלק כד אגרת ט'שיז.
- ↑ שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.
- ↑ הרבי - "נס והצלה למעלה מדרך הטבע" - אתר שטורעם.
- ↑ נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של"ג.
- ↑ הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: שיחת כ"ב סיון תשמ"ב, שיחת ליל ג' תמוז תשמ"ב, שיחת ז' תמוז תשמ"ב, שיחת י"ג תמוז תשמ"ב
- ↑ האלוף יהושע שגיא ראש אגף המודיעין בזמן מלחמת לבנון: הרבי צדק בכל דבריו! - אתר הגאולה.
- ↑ תצלום ספר התניא וסיפור הפגישה בקובץ 'קער א וועלט' עמוד 28.
- ↑ הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב"ד ככל שתוכל.
- ↑ האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col.
- ↑ ראיון עם תת אלוף מנחם עיני, ראש פרוייקט ה'לביא' באתר בית חב"ד.
- ↑ זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה"ל.
- ↑ יצאה לאור ההפקה החדשה מבית jem: 'אמונה ובטחון צבא ומודיעין'. אתר שטורעם. נט.
- ↑ זאת השיחה היחידה שהרבי נשא בלשון הקודש
- ↑ שיחת יום כ"ג אב תשל"ו לקבוצה של "מצוייני צה"ל באתר צעירי חב"ד; הקלטה מהשיחה באתר חב"ד אינפו
- ↑ מכתב ט"ו באב תשכ"ט, ז' אלול תשכ"ט, ט"ו באב תש"ל, ועוד.
- ↑ מכתב מר"ח אלול תשכ"א
- ↑ י"ט כסלו תשמ"ג, התוועדויות תשמ"ג כרך ב' עמ' 647.
- ↑ מכתב רבני חב"ד
- ↑ אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב.
- ↑ אגרות קודש חלק כג עמוד סא.
- ↑ דברים כג, טו.
- ↑ דברי הרבי למר שניאור זלמן רובשוב (שז"ר) שכיהן באותם שנים כפרזידנט של מדינת ישראל, התפרסמו בספר נשיא וחסיד של החוקר שמואל קראוס (עמוד 238).
- ↑ מכתב הרבי למנחם בגין
- ↑ בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'
- ↑ הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים באתר col.
- ↑ שערוריה:עשרות בחורים חב"דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית
- ↑ שערוריה: מגעים עם צה"ל לגיוס תלמידי ישיבות חב"ד
- ↑ תומכי תמימים קריית גת, תומכי תמימים מגדל העמק, וחסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת, בעוד ראשי הישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון לא הצטרפו באופן רשמי להסכם (אך בחורי הישיבות עצמם יכולים להצטרף אליו באופן עצמאי).
- ↑ בלעדי: נציג ראשי הישיבות בהסכם עם צה"ל מדבר על הכל י"ז באב תשע"ו
- ↑ קול קורא נגד ההסכם ז' אב תשע"ו
- ↑ במכתב הנושא את תאריך ז' מנחם אב תשע"ו, בראשו נכתב: "הננו להבהיר בזאת כי הסכם ראשי הישיבות עם צה"ל הובא בפנינו וקיבל את הסכמתנו".
- ↑ סערת הסכם הגיוס: ראשי הישיבות מדברים על הכל ט"ו אב תשע"ו
- ↑ תלבשו מדי צה"ל כשתגיעו לבסיסים - אתר col.
- ↑ מה אתם רוצים מחב"ד?! - פרוטוקולים מישיבות הכנסות הדנות בפעילות חב"ד במחנות צה"ל - אתר שטורעם.
- ↑ לפרטים נוספים, ראו 'המיידנצ'יק - הקטר של חב"ד, עמודים 115-116.
- ↑ רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.
- ↑ תיאור הדפסות התניא בבסיסי צה"ל בתור קובץ 'קער א וועלט היינט' בהוצאת ועד חיילי בית דוד
- ↑ אגרות קודש חלק י' עמוד סב: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא", וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.
- ↑ כך החלה הפעילות של חב"ד עם אלמנות צה"ל - אתר col.
- ↑ JEM בסרט חדש: ילדי הגיבורים אחרי מלחמת ששת הימים • צפו
- ↑ שבת אירוח לנפגעי הטרור בארגון צעירי אגודת חב"ד - אתר שטורעם.
- ↑ יתומי השכול ופעולות האיבה בקייטנות חב"ד - אתר col.
- ↑ 'אור לחייל' - מנת יהדות לחיילי צה"ל תצלום העלון
- ↑ ארגון אור לחייל מחלק מאה זוגות תפילין מידי חודש
- ↑ כתב הערוץ הראשון איתי רפפורט על פעילות ארגון 'אור לחייל' אתר שטורעם