הבדלים בין גרסאות בדף "תחיית המתים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(פתיח)
(עריכה רצינית ואפשר עוד הרבה...)
שורה 1: שורה 1:
 
'''[[תחיית המתים]]''' היא מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].
 
'''[[תחיית המתים]]''' היא מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].
== סדרה ==
 
  
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]] {{הערת שוליים|1=[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג (וכתובות שם).}} ואחר כך דור המדבר וי"א האבות{{הערת שוליים|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה אחר כך מתי חוץ לארץ ואחר כך ישני [[חברון]]. והטעם פירש בספר אבקת רוכל {{הערת שוליים|ספר שני ח"ד.}} כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה
+
==פרטי התחיה==
מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]].
+
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:
  
צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם {{הערת שוליים|זהר שם קמ, א.}}, מארי תורה ואחר כך מארי מצות {{הערת שוליים|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. ובמדרש איתא{{הערת שוליים| הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על
+
===זמנה===
שמם על פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.
+
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. ב[[זוהר]]{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה ג"כ שם קלד, א.}} נאמר שהיא תהיה ארבעים שנה לאחר תחילת [[ימות המשיח]] וקיבוץ גלויות. אמנם, הרבי{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}} מביא אפשרות שהיא תתקיים גם לפני כן.
  
== האנשים שיהיו בזמן תחיית המתים ==
+
בכל אופן תתקיים תחיית המתים של צדיקים מיד בתחילת ימות המשיח, כמובן ממאמר [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב. ראה [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}: "משה ואהרן עמהם". והרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"ו בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".
  
כתב רבינו [[סעדיה גאון]] {{הערת שוליים|בס' [[אמונות ודעות]] סוף מ"ז.}} בעבור
+
===סדרה===
שהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה.
+
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערת שוליים|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.
  
== פרטי תחיית הגוף ==
+
צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערת שוליים|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערת שוליים|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערת שוליים| הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.
  
אותו הגוף עצמו יקום לתחיה, וכמו שכתוב "יחיו מתיך", ולא אמר יברא.
+
===אופנה===
כי עצם אחד נשאר מן הגוף, ובזמן התחיה הקב"ה מרככו בטל התחיה,
+
אותו הגוף עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה הקדוש ברוך הוא מרככו בטל התחיה, והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.
והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערת שוליים|1=[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.
 
  
== אם ישנו ליום הדין אחרי שיחיו המתים ==
+
המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם לבושים שבהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. באגרת קודש הנ"ל מביא הרבי שיש דעות החולקות בדבר, ע"ש.}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה הקדוש ברוך הוא ירפא אותם{{הערה|[[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.
 +
 
 +
נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל גוף את חלק הנשמה שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. ובאגרת קודש הנ"ל מבאר בזה באריכות שאין זה אומר שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים.}}.
 +
 
 +
===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
 +
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.
 +
 
 +
הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלושה דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.
 +
 
 +
באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, שהקדוש ברוך הוא ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.
 +
 
 +
==יום הדין אחר תחיית המתים==
  
 
שלש דעות בענין זה:  
 
שלש דעות בענין זה:  
  
 
א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו {{הערת שוליים|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
 
א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו {{הערת שוליים|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה
+
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
{{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
+
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם.{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}} ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל. {{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.
 
 
 
== החיים אחר תחיית המתים ==
 
  
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים
+
==החיים אחר תחיית המתים==
יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה {{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם {{הערת שוליים|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.
+
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
 +
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערת שוליים|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
*[[בלע המוות]]
+
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
 +
*[[עולם הבא]]
  
 
== קישורים חיצונים ==
 
== קישורים חיצונים ==

גרסה מ־02:05, 31 בינואר 2016

תחיית המתים היא מהטובות המובטחות לעם ישראל, שתתרחש משך זמן לאחר ביאת המשיח. האמונה בתחיית המתים היא אחת מעיקרי האמונה היהודית.

פרטי התחיה

באגרת קודש ארוכה[1] מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו בחז"ל, בקבלה ובחסידות:

זמנה

תחיית המתים תתרחש לאחר בנין בית המקדש השלישי ולאחר קיבוץ גלויות. בזוהר[2] נאמר שהיא תהיה ארבעים שנה לאחר תחילת ימות המשיח וקיבוץ גלויות. אמנם, הרבי[3] מביא אפשרות שהיא תתקיים גם לפני כן.

בכל אופן תתקיים תחיית המתים של צדיקים מיד בתחילת ימות המשיח, כמובן ממאמר חז"ל[4]: "משה ואהרן עמהם". והרבי[5] מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים[6] "ועמך כולם צדיקים".

סדרה

מתי ארץ ישראל חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ[7] ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים האבות[8]. ר' שמעון אומר מתי ארץ ישראל חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני חברון. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים[9].

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם[10]. מארי תורה ואחר כך מארי מצוות[11]. ובמדרש נאמר[12] שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר אותיות האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.

אופנה

אותו הגוף עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה הקדוש ברוך הוא מרככו בטל התחיה, והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף[13].

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם לבושים שבהם נקברו[14]. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה הקדוש ברוך הוא ירפא אותם[15].

נשמות שבאו בגלגול בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל גוף את חלק הנשמה שתוקן על ידו[16].

האנשים החיים בזמן תחיית המתים

ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג[17] מביא שלושה דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

באגרת קדשו[1] מכריע הרבי כדעת הזוהר[18], שהקדוש ברוך הוא ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק[19] "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת הגמרא[20] שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר[21] קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.

יום הדין אחר תחיית המתים

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו [22]. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה[23]. - ג) דעת האריז"ל, וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם[24]. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים[25] זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל[26].

החיים אחר תחיית המתים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עולם הבא

העולם הבא, יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה[27] ואינן חוזרים לעפרם[28] וקיימים לעולמים.

ראו גם

קישורים חיצונים

הרב מנחם מענדל הראל, סדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'.
  2. זהר ח"א קלט, א. וראה ג"כ שם קלד, א.
  3. שיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ט (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.
  4. יומא ה, ב. ראה דבר מלכות ש"פ וארא תשנ"ב בקשר לפטירת ר' משה יצחק הכט סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.
  5. שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"ו בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ששליח הרבי נכלל בצדיקים הקמים מיד.
  6. ישעיה ס, כא.
  7. ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג.
  8. זוהר חלק א' קיג, א.
  9. ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.
  10. זהר שם קמ, א.
  11. שם קפב, א ובביאורי הזהר.
  12. הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.
  13. זוהר חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.
  14. סנהדרין צ, ב. כתובות קיא, ב. ירושלמי כתובות פי"ב ה"ג. באגרת קודש הנ"ל מביא הרבי שיש דעות החולקות בדבר, ע"ש.
  15. מדרש רבה בראשית פרשה צ"ה. זוהר ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.
  16. זוהר ח"א קלא, א. תיקוני זוהר תיקון מ'. האריז"ל בשער הגלגולים הקדמה ד. ובאגרת קודש הנ"ל מבאר בזה באריכות שאין זה אומר שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים.
  17. בספר אמונות ודעות סוף מאמר ז'.
  18. חלק ב' קח, ב.
  19. בראשית ג, יט.
  20. שבת קנב, ב.
  21. ש"פ בשלח תשמ"ח (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא בדבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תנש"א הערה 58.
  22. רמב"ן בספר הגמול ועוד.
  23. מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.
  24. עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.
  25. שם.
  26. בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).
  27. ברכות יז, א.
  28. סנהדרין צב, א.