הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים נעוועל"
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | באמצע קיץ [[תרס"א]] נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ללמוד | + | ישיבת '''תומכי תמימים''' החלה לפעול בעיירה '''[[נעוול]]''' באמצע קיץ [[תרס"א]], אז נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ללמוד בעיירה, כשבראשם ה[[משגיח]] הרב [[לייב ציטעס]]. |
| − | אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי | + | אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה. |
| − | החל מקיץ [[תרפ"ד]] התקיימה | + | החל מקיץ [[תרפ"ד]] התקיימה בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]]. |
| − | בחורף [[תרפ"ז]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים | + | בחורף [[תרפ"ז]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרב [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרב [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרב [[יחזקאל פייגין]]. |
| − | ב[[חודש אייר]] [[תרפ"ה]] נוסף גם "בית מדרש לרבנים" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה | + | ב[[חודש אייר]] [[תרפ"ה]] נוסף גם "בית מדרש לרבנים" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה ([[שו"ב]]) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרב [[שמואל לוויטין]]. |
| − | בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה | + | בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסצקיה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן. |
{{תבנית:תומכי תמימים}} | {{תבנית:תומכי תמימים}} | ||
גרסה מ־02:53, 19 בינואר 2021
ישיבת תומכי תמימים החלה לפעול בעיירה נעוול באמצע קיץ תרס"א, אז נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ללמוד בעיירה, כשבראשם המשגיח הרב לייב ציטעס.
אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה.
החל מקיץ תרפ"ד התקיימה בעיירה נעוול מחלקה מישיבת תומכי תמימים, כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב יהודה עבער.
בחורף תרפ"ז הורה אדמו"ר הריי"צ להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת תומכי תמימים חרקוב לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרב שניאור זלמן אלפרוביץ והרב ניסן נמנוב, והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרב יחזקאל פייגין.
בחודש אייר תרפ"ה נוסף גם "בית מדרש לרבנים" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרב שמואל לוויטין.
בכסלו תרפ"ט, לאחר שראשי היבסצקיה שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים לתומכי תמימים לנינגרד, והשאר לתומכי תמימים וויטבסק, תומכי תמימים יקטרינוסלב ותומכי תמימים קייב. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן.
