הבדלים בין גרסאות בדף "שלושת ימי ההגבלה"
מ (החלפת טקסט – "חדרים " ב־"חדרים ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''שלושת ימי ההגבלה''' הינם שלושת הימים שלפני [[מתן תורה]] ([[חג השבועות]]), בהם הכינו [[בני ישראל]] את עצמם לקבלת ה[[תורה]] ב[[הר סיני]]. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" - על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב{{ | + | '''שלושת ימי ההגבלה''' הינם שלושת הימים שלפני [[מתן תורה]] ([[חג השבועות]]), בהם הכינו [[בני ישראל]] את עצמם לקבלת ה[[תורה]] ב[[הר סיני]]. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" - על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב{{הערה|[[שמות]] י"ט, י"א-י"ב}}" כיום חלים ימים אלה בתאריכים ג' - ה' בחודש [[סיון]], והם קרויים גם כן 'ימי ההגבלה', על שם ימים אלו בעבר. (אף שאין נוהגים בהם האיסורים שנהגו בעבר) |
| − | ביום [[ג' בסיון]] בשנה שבה [[יציאת מצרים|יצאו]] בני ישראל ממצרים, ציווה [[הקב"ה]] את [[משה]] להכין את בני ישראל לקבלת התורה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה'לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי{{ | + | ביום [[ג' בסיון]] בשנה שבה [[יציאת מצרים|יצאו]] בני ישראל ממצרים, ציווה [[הקב"ה]] את [[משה]] להכין את בני ישראל לקבלת התורה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה'לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי{{הערה|[[שמות]] י"ט, י'-י"א}}", וכן ציווה את משה שיגביל את העם מלהתקרב להר סיני בימים אלו. וכן ציווים נוספים על מנת שיהיו טהורים לקבלת התורה. |
==מנהגי חב"ד בימים אלו== | ==מנהגי חב"ד בימים אלו== | ||
בימים אלו אין אומרים [[תחנון]]. | בימים אלו אין אומרים [[תחנון]]. | ||
| − | כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא | + | כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא הייתה רוח [[אדמו"ר הרש"ב]] נוחה מזה{{הערה|לוח '[[היום יום]]' עמ' נט}}. אך כשחל ערב חג-השבועות ב[[שבת]], נהגו ב[[ליובאוויטש]] להסתפר בערב שבת{{הערה|[[שבח המועדים]] עמ' 236}}. |
| − | כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו{{ | + | כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו{{הערה|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}: |
"בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל [[ישיבה]] וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, [[אהבת רעים]], לקבוע זמן ללמוד ספרי [[מוסר]], לקבוע זמני [[התוועדות]] אשר איש את רעהו ידברו בקנין [[יראת שמים]] ו[[מדות]] טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד ב[[חיידר|חדרים]] וישיבות". | "בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל [[ישיבה]] וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, [[אהבת רעים]], לקבוע זמן ללמוד ספרי [[מוסר]], לקבוע זמני [[התוועדות]] אשר איש את רעהו ידברו בקנין [[יראת שמים]] ו[[מדות]] טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד ב[[חיידר|חדרים]] וישיבות". | ||
| − | מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, [[הרבי]] מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה | + | מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, [[הרבי]] מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה למתן תורה צריכה להיות הדגשה מיוחדת בנוגע לפעולה והתעסקות עם ילדים וילדות לפני ברמצוה ובתמצוה. כלומר, נוסף על הפעולה וההתעסקות עם ילדי ישראל הקטנים במשך כל השנה כולה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] עמ' 409}}". |
==הלימוד מימי ההגבלה== | ==הלימוד מימי ההגבלה== | ||
| − | "על-פי הסדר שהיה ב[[מתן תורה]] נהגו גם החסידים בבואם להתקרב לעבודת ה': תחילה היו מקבלים עליהם הגבלות מסויימות, כמו להימנע מענייני העולם שמשתוקקים אליהם מאוד. הגבלות אלה הן תחילת ויסוד העבודה"{{ | + | "על-פי הסדר שהיה ב[[מתן תורה]] נהגו גם החסידים בבואם להתקרב לעבודת ה': תחילה היו מקבלים עליהם הגבלות מסויימות, כמו להימנע מענייני העולם שמשתוקקים אליהם מאוד. הגבלות אלה הן תחילת ויסוד העבודה"{{הערה|מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]]}}. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | {{שבועות}} | |
[[קטגוריה:שבועות]] | [[קטגוריה:שבועות]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:30, 24 במאי 2023
שלושת ימי ההגבלה הינם שלושת הימים שלפני מתן תורה (חג השבועות), בהם הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה בהר סיני. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" - על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב[1]" כיום חלים ימים אלה בתאריכים ג' - ה' בחודש סיון, והם קרויים גם כן 'ימי ההגבלה', על שם ימים אלו בעבר. (אף שאין נוהגים בהם האיסורים שנהגו בעבר)
ביום ג' בסיון בשנה שבה יצאו בני ישראל ממצרים, ציווה הקב"ה את משה להכין את בני ישראל לקבלת התורה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה'לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי[2]", וכן ציווה את משה שיגביל את העם מלהתקרב להר סיני בימים אלו. וכן ציווים נוספים על מנת שיהיו טהורים לקבלת התורה.
מנהגי חב"ד בימים אלו[עריכה]
בימים אלו אין אומרים תחנון.
כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא הייתה רוח אדמו"ר הרש"ב נוחה מזה[3]. אך כשחל ערב חג-השבועות בשבת, נהגו בליובאוויטש להסתפר בערב שבת[4].
כך כותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו[5]:
"בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל ישיבה וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, אהבת רעים, לקבוע זמן ללמוד ספרי מוסר, לקבוע זמני התוועדות אשר איש את רעהו ידברו בקנין יראת שמים ומדות טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד בחדרים וישיבות".
מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, הרבי מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה למתן תורה צריכה להיות הדגשה מיוחדת בנוגע לפעולה והתעסקות עם ילדים וילדות לפני ברמצוה ובתמצוה. כלומר, נוסף על הפעולה וההתעסקות עם ילדי ישראל הקטנים במשך כל השנה כולה[6]".
הלימוד מימי ההגבלה[עריכה]
"על-פי הסדר שהיה במתן תורה נהגו גם החסידים בבואם להתקרב לעבודת ה': תחילה היו מקבלים עליהם הגבלות מסויימות, כמו להימנע מענייני העולם שמשתוקקים אליהם מאוד. הגבלות אלה הן תחילת ויסוד העבודה"[7].
הערות שוליים
- ↑ שמות י"ט, י"א-י"ב
- ↑ שמות י"ט, י'-י"א
- ↑ לוח 'היום יום' עמ' נט
- ↑ שבח המועדים עמ' 236
- ↑ מכתב לתלמידי הישיבות, אגרות קודש מוהריי"צ חלק ה', עמ' עו-עח
- ↑ התוועדויות תשמ"ו עמ' 409
- ↑ מדברי אדמו"ר הריי"צ
| חג השבועות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מתן תורה | הר סיני • יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • נעשה ונשמע • מעמד הר סיני • מאמר מתן תורה | |||
| ההכנות לחג ומועדו | ספירת העומר • קו התאריך • ימי התשלומין • חיבור החגים עם ימות החול | |||
| תפילות ומנהגי החג | נעורים בליל שבועות • תיקון ליל שבועות • אקדמות • אכילת מאכלי חלב • מבצע עשרת הדברות • תהלוכה • הלל • מגילת רות • כינוס תורה | |||
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • כד יתבין ישראל | |||
| שונות | קונטרס תורה חדשה מאתי תצא • שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת) | |||
