שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער המהדורה הראשונה של החוברת, משנת תש"ד

שָׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ היא החוברת השניה לילדים, בסדרת החוברות ׳ספריה לחגים ולמועדים׳ שיצאו לאור על ידי מרכז לענייני חינוך בנשיאות אדמו"ר הריי"צ ובניהול בפועל של הרבי. החוברת יצאה לאור בשנת תש"דאנגלית ונקראה בשם 'SHOVUOS'), והיא כוללת 12 עמודים עם המידע הקשור לחג: קידוש לשלוש רגלים, ביאור שמותיו של החג, טבלת זמנים, יסודות האמונה היהודית ומכתב מיוחד מהרבי לרגל החג. בתחילה יצאה באנגלית ובשנים הבאות תורגמה לשפות נוספות.

אודות החוברת[עריכה]

חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברת סימני סדר של פסח, וסדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי. ובאותה תקופה על חיבורים באנגלית, מעין אלו הופקד הרב ניסן מינדל, כאשר הרבי מעורב בהפקה והגהה ולעיתים נערכו בירורים אצל אדמו"ר הריי"צ. אמנם על דרכי עריכת חוברת זו ישנו ערפל סמיך, ולא נהיר מי ערך ומי תירגם לשפות שונות.

הרב מנחם מענדל גרינפלד בסקירה שפירסם בכפר חב"ד (ההפניה להלן בקישורים), אכן לא מציין האם החוברת נכתבה באנגלית, או נערכה בשפה אחרת וממנה תורגם לאנגלית.

אבל מרחיב אודות העובדה כי קטעי טקסט הועתקו לעיתים בשינויים ובתרגום, מירחוני מל"ח באידיש ובאנגלית אותם ערך הרב מינדל אל החוברת שבועות משנת תש"ד וחוברת שבועות מאת הרב מינדל שיצאה בתש"ט וכן ההיפך לגיליונות שיצאו לאחר הפקת חוברות-שבועות.

מעובדה זו ניתן להסיק כי הרב מינדל היה עורך של חוברות מל"ח. זאת מעבר לעובדה הידועה שהיה עורך פרסומים באנגלית של מל"ח וקה"ת באותן שנים.

מצד שני לדברי הרב גרינפלד, את קטע הזוהר על חיבור הקב"ה ישראל והתורה, הרבי עיבד וכתב עבור החוברת.

כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.

החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה באלפי עותקים, והותירה רושם טוב על הקוראים, כשהחוברת מופצת לא רק בין ילדים, אלא אף בין אלפי חיילים יהודיים המשרתים בצבא ארה"ב[1] והרבי עצמו העיד[2] ש"החוברת 'שבועות' נחלה הצלחה רבה וזה נותן לנו עידוד להמשיך בסדרת חוברות אלו. ותודה לו בשם המרכז לעניני חינוך על השתתפותו הגדולה בהפצתם", ואף קישור את ההוצאה לאור של החוברות לילדי ישראל למהפכה של אדמו"ר הריי"צ בהכרזתו כי אמריקה אינה שונה.

כעבור שנה, לקראת חג השבועות תש"ה נדפסה החוברת במהדורה שניה, וכדי לענות על הביקוש הגדול, נאלץ המרכז לעניני חינוך להזדרז ולהדפיס מהדורה נוספת עם אלפי עותקים[3]. חוברת

בשנת תש"ו תורגמה החוברת לצרפתית (תחת השם 'CHEVOUTH') וכיום לא ידוע מי המתרגם.

תוכן החוברת[עריכה]

החוברת פותחת בפירוט ארבעת שמותיו של החג עם הסבר על כל אחד מהם[4], ולאחר מכן מופיע קידוש לשלוש רגלים.

בהמשך, מופיע תיאור דרמטי של מעמד הר סיני לצד העקרונות של השתלשלות ומסירת התורה מדור לדור, עם יסודות נוספים הקשורים למתן תורה ואמונת ישראל.

כמו בחוברות האחרות, כסיכום להצגת מאורעות מתן תורה, מופיע בחוברת ציר זמן של האירועים הקשורים לחג השבועות בסדר כרונולוגי, החל מיציאת מצרים בט"ו ניסן ב'תמ"ח, ועד לי' תשרי ב'תמ"ט – ירידת משה עם הלוחות השניים.

החלק העיקרי של החוברת, הוא הצגת כמה מיסודות היהדות, כאשר בשפה פשוטה ותמציתית המותאמת לרמתם של ילדים ללא רקע תורני מוסברים עיקרי האמונה בה', אחדותו, השגחה פרטית, בחירה חופשית, שכר ועונש, נצחיות התורה, קיום המצוות במעשה בפועל, ותפקידו של עם ישראל.

בין הרעיונות המודגשים בחוברת מצויים רעיונות שהרבי חזר והזכיר פעמים רבות במשך השנים בשיחותיו ובמכתביו, דוגמת ההוכחה ממתן תורה, שהוא המעמד היחיד של מיליוני עדים שהיו נוכחים בו והעבירו את המסורה מדור לדור מאב לבן לאורך ההיסטוריה (בשונה מדתות אחרות המבוססות על טענה של התגלות עליונה ליחידים בלבד), כשלאורך כל החוברת היא מדברת עם הילד בגוף ראשון, 'משוחחת איתו' ופונה אליו באופן אישי.

החוברת חותמת בהצהרה חדה ביותר: "ישנם עוד יסודות רבים בתורתנו, המקום בחוברת זו קצר. למד את התורה ותגלה אותם!".

מכתבו של הרבי[עריכה]

כמו בשאר החוברות שיצאו לאור בסדרה זו, מצורפת לחוברת אגרת אישית מהרבי אל הילד הקורא את החוברת, ובדומה למכתבים כלליים שהרבי שיגר בשנים מאוחרות יותר, במרכזו של המכתב עומד רעיון מהחג אותו מבאר הרבי עם השלכה מעשית לחיי היום יום.

לקראת המהדורה של שנת תש"ט חזרה האגרת ונדפסה שוב, עם שינויים קלים והוספות.

הרעיון עליו עומד הרבי במכתב הוא, שחג השבועות הוא ההמשך והשלימות של חג הפסח שנקרא בשם חג החירות, אבל גם לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים לא הפכו להיות בני חורין עד לקבלת התורה בהר סיני, ובני ישראל השתוקקו לקבלת התורה, כיון שהם ידעו שלא יכולה להיות מציאות של בן חורין אמיתי שמשוחרר מכל עול ושאין עליו שום מורא, ושהדרך לחירות אמיתית, היא דווקא על ידי קבלת עול תורה ומצוות.

חג השבועות – הסיפור המלא[עריכה]

בשנת תש"ט נדפסה החוברת במהדורה מורחבת (90 עמודים) תחת השם 'Complete Story of SHOVUOTH – הסיפור המלא של חג השבועות'[5], בעריכת הרב ניסן מינדל, כאשר הרבי עצמו היה מעורב בהכנת החוברת לדפוס, עד שהרבי עצמו העיד שהוא לא יכול להתפנות לדברים אחרים בשל טרדתו בהכנת החוברת לדפוס[6].

חוברת שבועות תש"ט - מאת הרב ניסן מינדל

המהדורה הראשונה של החוברת הוקדשה לזכות הבר מצווה של משה אליעזר אלתר, בנו של ר' יקותיאל קרמר.

(חוברת זו הודפסה בשנת תשכ"ט בתרגום לרוסית תחת השם 'Праздник Шавуот').

חוברת זו כוללת אף ציורים ותרשימים ייחודיים שצויירו ככל הנראה על ידי האמן מיכאל שוורץ (שזכה בקשר לציוריו עבור המרכז לעניני חינוך להדרכה והכוונה אישית מהרבי), כאשר שער החוברת אויר בידי הצייר היהודי נטע קוזלובסקי.

בחוברת זו מופיעים רעיונות שונים הקשורים למתן תורה השזורים בתוך סיפור ילדים, שמעלים זכרונות מהמכות והדיכוי שעברו במצרים, ומביעים הקלה ממצבם החדש כבני חורין, והציפיה שלהם לקראת קבלת התורה, והנחישות שלהם לקבל על עצמם לקיים את התורה.

בהמשך, עוסקת החוברת בקשת רחבה של נושאים הקשורים לחג:

  • דרישת הקב"ה מבני ישראל להציג ערבים כדי להבטיח את קיום התורה, "בנינו ערבים בעדנו"
  • תיאור מפורט של מצוות ביכורים בעת שבית המקדש היה קיים
  • סיפור חייה של רות המואביה, והטעמים השונים לקריאת מגילת רות בחג השבועות[7]
  • סיפורו של דוד המלך – שיום פטירתו חל בחג השבועות
  • סיפורים היסטוריים על הר סיני, והסבר אודות השם שלו
  • השתלשלות תורה שבעל פה

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. קובץ ליובאוויטש, חוברת שלישית עמ׳ 40.
  2. אגרת קודש לר' יעקב כץ מתאריך כ"ד סיון תש"ד, אגרות קודש ח"א עמוד רצה – בתרגום חופשי מאידיש.
  3. קובץ ליובאוויטש, חוברת שמינית עמ׳ 38. בשנת תש"ה החוברת יצאה מבית הדפוס כבר בחודש אייר כדי שהיא תוכל להספיק להגיע גם למקומות מרוחקים יותר.
  4. סדר השמות כפי שמופיע בחוברת הוא: 1. חג השבועות. 2. זמן מתן תורתנו. 3. חג הקציר. 4. חג הביכורים. לעומת זאת ב-The Complete Story of Shavuot, שנדפס בשנת תש"ט, מופיע ראשון השם 'זמן מתן תורתנו' ו'חג השבועות' מופיע לאחריו.
  5. החוברת שבועות בעריכת הרב מינדל במהדורה מאוחרת
  6. מכתב מתאריך ב' סיון תש"ט, אגרות-קודש חלק ג' עמוד קח – בתרגום חופשי מאידיש.
  7. עם זאת החוברת חותמת את הענין באמירה שייתכן כי הסיבה העיקרית לקריאת מגילת רות בחג זה היא משום שהיא נותנת לנו "תמונה כה חיה של גר הצדק המושלם".