הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע שעל המיטה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(33 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תפילה}}
+
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''קריאת שמע שעל המיטה''', הוא חיוב שנפסק בשולחן ערוך.
+
[[קובץ:קשעהמ"ט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תמימים]] אומרים קריאת שמע שעל המיטה בסמוך לחדרו הקדוש של [[הרבי]] ב-[[770]]]]
 +
'''קריאת שמע שעל המיטה''' היא [[קריאת שמע]] שקוראים בסמוך לשכיבה לישון, בנוסף לקריאת שמע שב[[תפילת ערבית]]. הקריאה היא לצורך שמירה על האדם מהרהורים רעים ומנזקים הבאים בלילה, בזכות קריאת שמע והפסוקים הנלווים; וכן מצד המצווה לקרוא קריאת שמע או דברי תורה סמוך לשינה.
 +
 
 +
בקריאת שמע שעל המיטה יש גם משמעות רוחנית של [[חשבון נפש]] על היום שעבר, וקבלת החלטות טובות - לעודד את המעשים הטובים ולתקן את הטעונים תיקון. על פי ה[[קבלה]], אף אומרים אז 'וידוי' (בימים שאומרים [[תחנון]]).
 +
 
 +
בסיום סדר קריאת שמע שעל המיטה אומרים את ברכת "[[המפיל]]" ומנהגנו לאומרה על המיטה סמוך לשינה ממש.
 +
 
 +
==רקע==
 +
מקור המנהג הוא מדבריו של [[רבי יהושע בן לוי]] שהובאו במסכת ברכות בגמרא:{{ציטוט|תוכן=אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם [[קריאת שמע|קְרִיאַת שְׁמַע]] בְּ[[בית הכנסת|בֵית הַכְּנֶסֶת]] — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ|מרכאות=כן|מקור=ברכות ד עמוד ב}}.
 +
 
 +
בנוסף ל[[קריאת שמע]], תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים ([[תהלים צ"א]], הנה מטתו שלשלמה, ועוד) לשמירה והגנה מן המזיקין{{הערה|שבועות טו, ב.}}.
 +
 
 +
מעיקר הדין, [[תלמיד חכם]] פטור מקריאת שמע שעל המטה{{הערה|ברכות ד, ב.}}, וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו{{הערה|מהרש"א שם.}}. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי".
 +
 
 +
==בתורת החסידות==
 +
===קבלת עול בפועל===
 +
 
 +
[[הרבי]] מסביר, כי החילוק בין [[קריאת שמע]] בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע ו[[קבלת עול]] מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני ה[[שינה]] - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.
 +
 
 +
===באמצע היריד===
  
== קבלת עומ"ש בפועל ==
+
בספר [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' כסלו|היום יום ו' כסלו]].}} מובא בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הו[[וידוי]] שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".
  
הרבי מסביר, כי החילוק בין קריאת שמע בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין בכל בפועל. שכן בקריאת שמע וקבלת עול מלכו תשמים שקורא האדם בבןקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון השי"ת, היינו - קבלת עומ"ש בכח. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני השינה, חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעש שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.
+
===חשבון נפש===
  
== באמצע היריד ==
+
ב[[תורת החסידות]], מצינו התייחסויות רבות אל קריאת שמע שעל המיטה, כזמן ל[[חשבון נפש]] יומי. בו היהודי מסכם לעצמו את מעשיו במהלך היום, ובוחן כיצד יוכל להמשיך ולהתקדם בעבודת ה'.
  
בהיום יום לו' כסליו כותב [[הרבי]]: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ווידוי וואס קודם צאת הנפש מהגוף. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אוועק פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון "היום לעשותם", און אין קריאת שמע שעל המטה פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן.
+
חשבון זה הוא כמו חשבון שעושה כל בעל עסק בסוף היום, בו הוא מסכם את מידת הצלחת החנות, וכיצד ניתן שביום המחר, ההצלחה תגדל.
  
תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין הווידוי שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול.
+
ב[[דור השביעי]], אומר [[הרבי]], שחשבון הנפש צריך להיות מתוך [[שמחה]], וכוננות ל[[גאולה]]<ref>ראה [[דבר מלכות לך לך]].</ref>.
  
 
== מנהגים ==
 
== מנהגים ==
  
בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים בשבת ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
+
*בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים ב[[שבת]] ו[[יום טוב]], אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
 +
*בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ח אדר א'|היום יום כ"ח אדר א']].}}.
 +
*קריאת שמע שעל המיטה היא "על המטה" - בביתו{{הערה|שיחת כ"ף מנחם אב תשמ"ה, התוועדויות עמוד 2734.}}.
  
בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים. בתקון חצות אין אומרים "למנצח גו' בבוא" בימים שאין אומרים בהם תחנון.<REF>היום יום כ"ח אדר א'.</REF>
+
== קישורים חיצוניים ==
 +
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26888 סדר קריאת שמע שעל המיטה]''', ערוך ומבואר עם הלכות ומנהגי חב"ד
 +
 
 +
{{תפילה}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תפילה]]
 
[[קטגוריה:תפילה]]

גרסה אחרונה מ־00:47, 1 בדצמבר 2023

תמימים אומרים קריאת שמע שעל המיטה בסמוך לחדרו הקדוש של הרבי ב-770

קריאת שמע שעל המיטה היא קריאת שמע שקוראים בסמוך לשכיבה לישון, בנוסף לקריאת שמע שבתפילת ערבית. הקריאה היא לצורך שמירה על האדם מהרהורים רעים ומנזקים הבאים בלילה, בזכות קריאת שמע והפסוקים הנלווים; וכן מצד המצווה לקרוא קריאת שמע או דברי תורה סמוך לשינה.

בקריאת שמע שעל המיטה יש גם משמעות רוחנית של חשבון נפש על היום שעבר, וקבלת החלטות טובות - לעודד את המעשים הטובים ולתקן את הטעונים תיקון. על פי הקבלה, אף אומרים אז 'וידוי' (בימים שאומרים תחנון).

בסיום סדר קריאת שמע שעל המיטה אומרים את ברכת "המפיל" ומנהגנו לאומרה על המיטה סמוך לשינה ממש.

רקע[עריכה]

מקור המנהג הוא מדבריו של רבי יהושע בן לוי שהובאו במסכת ברכות בגמרא:

אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ

ברכות ד עמוד ב

.

בנוסף לקריאת שמע, תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים (תהלים צ"א, הנה מטתו שלשלמה, ועוד) לשמירה והגנה מן המזיקין[1].

מעיקר הדין, תלמיד חכם פטור מקריאת שמע שעל המטה[2], וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו[3]. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי".

בתורת החסידות[עריכה]

קבלת עול בפועל[עריכה]

הרבי מסביר, כי החילוק בין קריאת שמע בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני השינה - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.

באמצע היריד[עריכה]

בספר היום יום[4] מובא בשם אדמו"ר הרש"ב "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הווידוי שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".

חשבון נפש[עריכה]

בתורת החסידות, מצינו התייחסויות רבות אל קריאת שמע שעל המיטה, כזמן לחשבון נפש יומי. בו היהודי מסכם לעצמו את מעשיו במהלך היום, ובוחן כיצד יוכל להמשיך ולהתקדם בעבודת ה'.

חשבון זה הוא כמו חשבון שעושה כל בעל עסק בסוף היום, בו הוא מסכם את מידת הצלחת החנות, וכיצד ניתן שביום המחר, ההצלחה תגדל.

בדור השביעי, אומר הרבי, שחשבון הנפש צריך להיות מתוך שמחה, וכוננות לגאולה[5].

מנהגים[עריכה]

  • בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים בשבת ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
  • בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים[6].
  • קריאת שמע שעל המיטה היא "על המטה" - בביתו[7].

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. שבועות טו, ב.
  2. ברכות ד, ב.
  3. מהרש"א שם.
  4. היום יום ו' כסלו.
  5. ראה דבר מלכות לך לך.
  6. היום יום כ"ח אדר א'.
  7. שיחת כ"ף מנחם אב תשמ"ה, התוועדויות עמוד 2734.