הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת התורה בראש השנה"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קריאת התורה בראש השנה''' ו[[יום הכיפורים]] יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם [[האר"י]] שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו. | '''קריאת התורה בראש השנה''' ו[[יום הכיפורים]] יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם [[האר"י]] שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו. | ||
| − | בראש השנה ו[[יום הכיפורים]] בשעת קריאת התורה, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת התורה דשבת ויום-טוב, שאז היתה ה[[טלית]] על כתפיו ולראשו הכיפה){{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' קב. | + | בראש השנה ו[[יום הכיפורים]] בשעת קריאת התורה, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת התורה דשבת ויום-טוב, שאז היתה ה[[טלית]] על כתפיו ולראשו הכיפה){{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' קב.}}. |
==מפטיר== | ==מפטיר== | ||
| − | בקריאת התורה של פסוקי המפטיר, נהגו בליובאוויטש לקרוא בנגינת הטעמים הרגילה, ולא כמנהג ה[[עולם]] שקוראים גם את המפטיר בנעימת הימים הנוראים{{הערה|מר' [[רפאל הכהן]]. | + | בקריאת התורה של פסוקי המפטיר, נהגו בליובאוויטש לקרוא בנגינת הטעמים הרגילה, ולא כמנהג ה[[עולם]] שקוראים גם את המפטיר בנעימת הימים הנוראים{{הערה|מר' [[רפאל הכהן]].}} |
בימים נוראים יש ניגון מיוחד לקריאת התורה, ובכל תפוצות ישראל, אפילו בבתי הכנסת של חב"ד, קוראין בניגון של ימים נוראים בין בספר תורה הראשון.. ובין בספר תורה השני, למפטיר. | בימים נוראים יש ניגון מיוחד לקריאת התורה, ובכל תפוצות ישראל, אפילו בבתי הכנסת של חב"ד, קוראין בניגון של ימים נוראים בין בספר תורה הראשון.. ובין בספר תורה השני, למפטיר. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
עם זאת, ב[[ליובאוויטש]] שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר תורה השני למפטיר שבקריאת ראש השנה, וכן המפטיר של יום הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים. | עם זאת, ב[[ליובאוויטש]] שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר תורה השני למפטיר שבקריאת ראש השנה, וכן המפטיר של יום הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים. | ||
| − | ר' [[מרדכי שוסטרמן]], הבעל קריאה בבית מדרשו של [[הרבי]], שאל את רבי [[יעקב לנדא]] אם היה כך המנהג, ואם כן, מה טעם הדבר? ענה לו ר"י: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה - אזוי!{{הערה|[[מז'לובין לניו יורק (ספר)]], עמ' 128 [הוא ספר זכרונותיו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]], שהיה הבעל קריאה בבית מדרשו של הרבי]. | + | ר' [[מרדכי שוסטרמן]], הבעל קריאה בבית מדרשו של [[הרבי]], שאל את רבי [[יעקב לנדא]] אם היה כך המנהג, ואם כן, מה טעם הדבר? ענה לו ר"י: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה - אזוי!{{הערה|[[מז'לובין לניו יורק (ספר)]], עמ' 128 [הוא ספר זכרונותיו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]], שהיה הבעל קריאה בבית מדרשו של הרבי].}} |
==עליית נשיאי חב"ד למפטיר== | ==עליית נשיאי חב"ד למפטיר== | ||
לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, האדמו"ר [[עליה לתורה|עולה לתורה]] למפטיר והוא בעצמו הנהו הבעל תוקע. | לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, האדמו"ר [[עליה לתורה|עולה לתורה]] למפטיר והוא בעצמו הנהו הבעל תוקע. | ||
| − | עוד בעת קריאת ההפטרה התחיל אדמו"ר הרש"ב עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...{{הערה|[[התמים]] ד, עמ' פו. | + | עוד בעת קריאת ההפטרה התחיל אדמו"ר הרש"ב עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...{{הערה|[[התמים]] ד, עמ' פו.}} |
| − | [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה למפטיר הן ביום הראשון והן ביום השני{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 3;[[ספר השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 3; [[ליובאוויטש (קובץ)]], 5 תש"ה, עמ' 71. | + | [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה למפטיר הן ביום הראשון והן ביום השני{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 3;[[ספר השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 3; [[ליובאוויטש (קובץ)]], 5 תש"ה, עמ' 71.}}. וכך נהגו גם הרש"ב והרבי. |
| − | על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של [[אדמו"ר מוהר"ש]] בראש השנה, אמר בנו אדמו"ר מוהרש"ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל{{הערה|ספר השיחות [[תורת שלום]], עמ' 188. | + | על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של [[אדמו"ר מוהר"ש]] בראש השנה, אמר בנו אדמו"ר מוהרש"ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל{{הערה|ספר השיחות [[תורת שלום]], עמ' 188.}}. |
כשקראו את הרבי [[עליה לתורה|לעלות לתורה]] למפטיר, היה מביא עמו את שלושת השופרות ומניחם על בימת הקריאה. את ברכות התורה היה אומר בנעימה הרגילה כבכל השנה. בסיום העלייה לא נהגו לעשות לרבי "מי שברך"{{הערת שוליים|וגם בכל שבת ומועד לא היו עושים "מי שברך" לרבי.}}. | כשקראו את הרבי [[עליה לתורה|לעלות לתורה]] למפטיר, היה מביא עמו את שלושת השופרות ומניחם על בימת הקריאה. את ברכות התורה היה אומר בנעימה הרגילה כבכל השנה. בסיום העלייה לא נהגו לעשות לרבי "מי שברך"{{הערת שוליים|וגם בכל שבת ומועד לא היו עושים "מי שברך" לרבי.}}. | ||
גרסה מ־00:53, 8 בפברואר 2017
קריאת התורה בראש השנה ויום הכיפורים יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם האר"י שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו.
בראש השנה ויום הכיפורים בשעת קריאת התורה, היה אדמו"ר הרש"ב יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת התורה דשבת ויום-טוב, שאז היתה הטלית על כתפיו ולראשו הכיפה)[1].
מפטיר
בקריאת התורה של פסוקי המפטיר, נהגו בליובאוויטש לקרוא בנגינת הטעמים הרגילה, ולא כמנהג העולם שקוראים גם את המפטיר בנעימת הימים הנוראים[2]
בימים נוראים יש ניגון מיוחד לקריאת התורה, ובכל תפוצות ישראל, אפילו בבתי הכנסת של חב"ד, קוראין בניגון של ימים נוראים בין בספר תורה הראשון.. ובין בספר תורה השני, למפטיר.
עם זאת, בליובאוויטש שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר תורה השני למפטיר שבקריאת ראש השנה, וכן המפטיר של יום הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים.
ר' מרדכי שוסטרמן, הבעל קריאה בבית מדרשו של הרבי, שאל את רבי יעקב לנדא אם היה כך המנהג, ואם כן, מה טעם הדבר? ענה לו ר"י: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה - אזוי![3]
עליית נשיאי חב"ד למפטיר
לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, האדמו"ר עולה לתורה למפטיר והוא בעצמו הנהו הבעל תוקע.
עוד בעת קריאת ההפטרה התחיל אדמו"ר הרש"ב עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...[4]
אדמו"ר הריי"צ עלה למפטיר הן ביום הראשון והן ביום השני[5]. וכך נהגו גם הרש"ב והרבי.
על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של אדמו"ר מוהר"ש בראש השנה, אמר בנו אדמו"ר מוהרש"ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל[6].
כשקראו את הרבי לעלות לתורה למפטיר, היה מביא עמו את שלושת השופרות ומניחם על בימת הקריאה. את ברכות התורה היה אומר בנעימה הרגילה כבכל השנה. בסיום העלייה לא נהגו לעשות לרבי "מי שברך"[7].
הערות שוליים
- ↑ רשימות דברים, ב, עמ' קב.
- ↑ מר' רפאל הכהן.
- ↑ מז'לובין לניו יורק (ספר), עמ' 128 [הוא ספר זכרונותיו של הרב מרדכי שוסטרמן, שהיה הבעל קריאה בבית מדרשו של הרבי].
- ↑ התמים ד, עמ' פו.
- ↑ ספר השיחות תש"ד, עמ' 3;ספר השיחות תש"ה, עמ' 3; ליובאוויטש (קובץ), 5 תש"ה, עמ' 71.
- ↑ ספר השיחות תורת שלום, עמ' 188.
- ↑ וגם בכל שבת ומועד לא היו עושים "מי שברך" לרבי.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
| סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
| עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
| ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו | |
