הבדלים בין גרסאות בדף "עשר ספירות הגנוזות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(28 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ספירות}}
+
{{סדר ההשתלשלות}}
'''עשר ספירות הגנוזות''' הם עשר כוחות הגנוזים ב[[אור אין סוף]] שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]]. שכיוון ש[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] הוא מקור ל[[עשר ספירות]], מובן שגם בו יש עשר ספירות, וזהו עשר ספירות הגנוזות במאצילן.
+
'''עשר ספירות הגנוזות''' הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים "גנוזות" אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן ב[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום בדרגת ה"אור ששיער בעצמו" לאחרי "עלות הרצון" לעולמות.{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג}} ספירות אלו מהווות שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]].
  
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
+
הכלל הוא ש"אין מציאות לגנוזות"<ref>ספר המאמרים תרנ"ט ע' קפז</ref> ובחסידות וקבלה כמה משלים למציאותם הרומזים לדרגות שונות בהם, המשל לעשר הספירות כפי שהן באור אין סוף לפני הצמצום הוא מ[[שמות]] כמו שם האדם שאין לו מציאות בנפש עצמה ואינה גילוי העלם.{{הערה|תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס"ו מאמר כי עמך מקור חיים.}} והמצאתם מאין הוא על דרך ה"שבחים" שכנראה בחוש בכחם לגלות כוחות חדשים מעומק נפש האדם כך מציאותם של הספירות הגנוזות הוא מצד [[העלאת מ"ן]] (מיניה וביה{{הערה|צאינה וראינה רנ"ט.}})
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
  
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
+
==מקומם==
 +
עשר ספירות הגנוזות מקומן ב[[טהירו עילאה]].
  
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
+
מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה ב[[כתר עליון]] הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של [[כתר עליון]], הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]].
  
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
+
עוד מבואר בפרטות ש[[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף [[עתיק יומין]], ועשר הספירות של [[עתיק יומין]] הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.
  
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+
==ראה גם==
 +
* [[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]]
  
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+
==קישורים חיצוניים==
 
+
*מאמר דיבור המתחיל [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/47/index.htm בשעה שעלה משה למרום תשכ"ה], ובמקורות שנסמנו שם (הערות 30; 47; 49) {{ספרייה}}
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
 
 
 
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
 
 
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 
 
 
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
 
 
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
 
 
 
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
 
 
 
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
 
 
 
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
 
 
 
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
 
 
 
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
 
 
 
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
 
 
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 
 
 
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
 
 
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
 
 
 
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
 
 
 
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
 
 
 
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
 
 
 
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
 
 
 
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
 
 
 
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
 
 
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 
 
 
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
 
 
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
 
 
 
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
 
 
 
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
 
 
 
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
 
 
 
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
 
 
 
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
 
 
 
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
 
 
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 
==מקומם==
 
מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה ב[[כתר עליון]] הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של [[כתר עליון]], הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]]
 
 
 
עוד מבואר בפרטות ש[[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף [[עתיק יומין]], ועשר הספירות של [[עתיק יומין]] הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.
 
  
 +
{{ספירות}}
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ספירות]]
 
[[קטגוריה:ספירות]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 +
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]

גרסה מ־17:55, 26 ביולי 2023

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

עשר ספירות הגנוזות הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים "גנוזות" אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן באור אין סוף שלפני הצמצום בדרגת ה"אור ששיער בעצמו" לאחרי "עלות הרצון" לעולמות.[1] ספירות אלו מהווות שורש ומקור לעשר ספירות הגלויות בעולמות.

הכלל הוא ש"אין מציאות לגנוזות"[2] ובחסידות וקבלה כמה משלים למציאותם הרומזים לדרגות שונות בהם, המשל לעשר הספירות כפי שהן באור אין סוף לפני הצמצום הוא משמות כמו שם האדם שאין לו מציאות בנפש עצמה ואינה גילוי העלם.[3] והמצאתם מאין הוא על דרך ה"שבחים" שכנראה בחוש בכחם לגלות כוחות חדשים מעומק נפש האדם כך מציאותם של הספירות הגנוזות הוא מצד העלאת מ"ן (מיניה וביה[4])

מקומם

עשר ספירות הגנוזות מקומן בטהירו עילאה.

מבואר שכתר עליון, שהוא ספירת הכתר של עולם האצילות, אינו בגדר עשר ספירות של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה בכתר עליון הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של כתר עליון, הן של עתיק יומין והן של אריך אנפין הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור לעשר ספירות דאצילות.

עוד מבואר בפרטות שכתר עליון הוא בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף עתיק יומין, ועשר הספירות של עתיק יומין הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.

ראה גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה המשך תער"ב חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג
  2. ספר המאמרים תרנ"ט ע' קפז
  3. תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס"ו מאמר כי עמך מקור חיים.
  4. צאינה וראינה רנ"ט.