ספירת הבינה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף בינה ומידות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים עשר הספירות. ספירת הבינה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש העליון

ספירת הבינה היא הספירה השניה מבין עשר הספירות שבתורת הקבלה. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מספירת החכמה, לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי לספירת הדעת.

מקבילתה של ספירת הבינה בנפש האדם היא כוח הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.

עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה.

ענינה[עריכה]

הבינה נמשלת לנהר רוחני

ספירת הבינה הוא פיענוח האור האלוקי המופשט שהתקבל בספירת החכמה לכדי מבנה שכלי שלם של סברות ורעיונות. בעוד שבספירת החכמה לא התקבל האור האלוקי במושגי השכל, תפקידה של ספירת הבינה לעמעם את עוצמת האור כפי שהוא מופיע בספירת החכמה, כדי שתוכל לעסוק בו, לגלות את מרכיביו, להגדירם, לסדרם וליצור מערכת שכלית מושלמת, שתהיה מובנת ותוכל להיות מועברת לספירות הבאות. כדי שספירת הבינה תוכל לעשות זאת, אין היא בביטול מוחלט, כמו ספירת החכמה, אלא מתחילה להיווצר אצלה אפשרות של תחושת עצמאות.

הספירות חכמה ובינה פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ובינה פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה.

ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ההתבוננות, שהיא ההרחבה והעמקה במחשבה בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת השמחה, וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.

מקומה במערכת הספירות[עריכה]

כתר ובינה[עריכה]

חכמה ובינה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חכמה ובינה

הבינה היא חלק מהמוחין, תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן ספירת החכמה. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.

יש מן הצמצום וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.

בינה ומידות[עריכה]

ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס למידות, שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.

בינה ומלכות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בינה ומלכות

בינה נקראת בשם לאה, עלמא דאתכסיא, ביחס לספירת המלכות הנקראת בשם רחל, עלמא דאתגליא.

מקיפים דבינה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מקיפים דבינה

התחלקותה ובחינותיה[עריכה]

בינה ותבונה[עריכה]

פנימיות הבינה נקראת בשם בינה, לעומת חיצוניות הבינה הנקראת בשם תבונה. ישראל סבא שהוא נה"י של ספירת החכמה מתייחד עם תבונה.

חמשים שערי בינה[עריכה]

הבינה מתפרטת ומתחלקת לחמשים שערי בינה, שהם חמשים שערים של השגה במושכל. שער החמשים הוא פנימיות ההשכלה. בספירת הבינה מקנן שם אלוקים ובשם זה יצאו בני ישראל ממצרים ולכן יציאת מצרים נזכרת בתורה חמישים פעמים.

שורש הגבורות והדינים ממנה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כסיל העליון

ספירת הבינה עצמה נקראת "יובל" ו"עלמא דחירו", מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת יניקת החיצונים. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק המידות, יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"[1].

אמנם, שלילת האפשרות ליניקת החיצונים היא דוקא בבינה עצמה (ג' ראשונות של הבינה, פנימיות בינה), כאשר עדיין מורגש הקשר בין הבינה לנקודת החכמה והביטול; מה שאין כן כאשר מהבינה נמשך למידות (ז' תחתונות של הבינה, חיצוניות בינה), אז נוצרת האפשרות ליניקת החיצונים מהבינה. על כך אומר הזוהר[2] ש"בינה מינה דינין מתערין" [בינה ממנה דינים ממתעוררים] בסופה[3].

שני חלקים אלו בבינה נקראים "יין המשמח" ו"יין המשכר": הבינה עצמה, השוללת את האפשרות ליניקת החיצונים, נקראת יין המשמח; ואילו המשכת הבינה למידות, הנותנת מקום ליניקת החיצונים, נקראת יין המשכר, כמו שיכור שהשמחה שלו גורמת ישות ועלולה להביא תוצאות לא רצויות[4].

הסיבה לכך שדוקא מהבינה מתחילים הדינים להתעורר, ולא מחכמה, היא - כי חכמה שייכת לקו החסדים ובינה שייכת לקו הגבורות (כלשון הפסוק[5]: "אני בינה לי גבורה"). ההסבר לכך:

  • מכיון שהחכמה היא עומק השכל, לכן כאשר מאיר עומק השכל מאירים החסדים בגלוי (כמו אדם ששכלו רחב ויוכל לקבל גם ההיפך); מה שאין כן כאשר השכל מצטמצם בבינה להשגה פרטית בהתאם לכלי השגתו, מתחילות הגבורות והדינים (כמו אדם שדעתו קצרה ולא יוכל לסבול ההיפך)[6].
  • חכמה היא בחינת אין, תכלית הביטול, ומצד מעלתה ורוממותה אינה מתחשבת כלל בחיצונים; מה שאין כן בבינה, כאשר ההשכלה יורדת ונעשית בבחינת יש, ישנה נתינת מקום לחיצונים - להתרגז על מי שאינו מבין את ההשכלה, ולא לסבול ההיפך[7].
  • חכמה ענינה ראיה באלוקות, שהיא בבחינת קירוב לאלוקות שלמעלה מהטעם והגבול, ולכן פועלת יראה וביטול מוחלט של הרצונות, שלא נותן מקום ליניקת החיצונים; מה שאין כן בינה שענינה שמיעה, שהיא בבחינת ריחוק, ולכן פועלת התלהבות כרשפי אש באופן של מציאות, והתגלות המידות לפי הטעם והגבול, ולכן ממנה עלולה להשתלשל מאוחר יותר יניקה לחיצונים[8].

כינוייה[עריכה]

  • נהר - על שם שהיא נמשכת מן המעין "ונהר יוצא מעדן להשקות הגן" - ספירת החכמה.
  • אם - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת החכמה, כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד.
  • יובל - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה.
  • אלקים חיים - בניגוד לספירת הגבורה הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים.
  • ירושלים של מעלה - בניגוד לספירת המלכות הנקראת ירושלים של מטה.
  • ליבא - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם "ליבא" לעומת ספירת החכמה הקרויה בשם "מוחא", שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות.

ענינה בעולמות[עריכה]

בעולמות, עולם הבריאה משמש בתפקיד ספירת הבינה.

ענינה באדם[עריכה]

באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה מסעי צ, א.
  2. זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א.
  3. תורת חיים וארא פה, ג [בהוצאה החדשה]. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' שעז (וש"נ). ספר המאמרים תרמ"ד ע' קצא.
  4. תורת חיים וארא וסה"מ תרמ"ד שם.
  5. משלי ח, יד.
  6. תורת חיים וארא שם.
  7. ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק ערך בינה, ע' קלז.
  8. תורת חיים בא קג, ב [בהוצאה החדשה]. ספר המאמרים תרנ"א ס"ע ו. תרנ"ד ס"ע נז ואילך.