ספירות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ספירה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים של עשרת הספירות

עשר הספירות הינן מונח קבלי המובא בתורת החסידות, המתיחס לעשרה כוחות שונים, שבאמצעותם הקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ומנהיגו. על פי המניין המוזכר בדרך כלל בחסידות, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

מהותם[עריכה]

עשר הספירות הן אבני היסוד באמצעותן יצר הקב"ה את העולמות, ובאמצעותן הוא מנהיג אותם. בכל עולם הקב"ה מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם נפש האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל המלאכים והיצירים של מעלה מתהווים על ידי התכללות של הספירות.

היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת החכמה ממשיכה את האור לספירה השניה, ספירת הבינה, וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת הדעת, וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת המלכות.

חב"ד, חג"ת, נה"י, ומלכות[עריכה]

אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודיים, שהם הראש תוך סוף של הספירות: ספירות חב"ד - חכמה בינה ודעת, שהם הספירות הקשורות למוחין. ספירות חג"ת - חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ללב. ספירות נה"י - הקשורות להשפעה ויציאה למעשה. הספירה האחרונה, ספירת המלכות מקבלת מן שלושה פרקים אלו.

בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים בתורת החסידות.

ענינם של הספירות נתבאר בכמה אופנים. הראשון הוא מלשון "אבן ספיר", כלומר לשון בהירות. הספירות ענינם הוא בהירות, היות ובעשר הספירות, מתגלה בבהירות אור אין סוף. באופן אחר נתבאר כי ספירה היא מלשון "השמים מספרים כבוד אל". כלומר, הספירות מספרות ומגלות את הקב"ה.

ענינם[עריכה]

עשר הספירות הינם עשר כוחות אלוקיים בהם הקב"ה מתלבש על מנת להתגלות בעולמות. מבואר בספר יצירה כי "עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה", שאף שבעצמות אור אין סוף הפשוט יש בחינת הכח לפעול רבבות ספירות עד אין קץ, אך כך עלה ברצונו הפשוט שייאצלו רק עשר ספירות ולא תשע ולא אחת עשרה. מבואר כי הכח להאציל אין סוף ספירות הוא בבחינת "לפני אחד מה אתה סופר", שהוא הכח האחרון שבמאציל, שאינו בגדר מספר רק אחדות פשוטה בתכלית הפשיטות.

עשר ספירות אלו מתלבשים בכל עולם לפי עניינו של העולם. שבעולם האצילות נקראים הספירות בשם "תיקונין", כלומר תכשיטים. בעולמות בי"ע נקראים הספירות בשם "לבושים" שהם בבחינת לבוש נפרד.

"מבשרי אחזה אלו"ה" וכשם שבאדם שלמעלה, נמשך הקב"ה להתלבש בעשר ספירות, כך גם באדם שלמטה נמשכת הנפש בעשר ספירות.

הספירות[עריכה]

הסדר הראשוני בהם משתלשלים הספירות הוא מן הגבוה אל הנמוך, שספירת החכמה או הכתר היא הספירה הגבוהה ביותר, וממנה נמשך האור לספירה הבאה, וכך דרך העשר ספירות, עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת המלכות.

כתר[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת הכתר

ספירת הכתר היא הספירה העליונה מכולם. שמה של הספירה מעיד כי אינה חלק אינטגרלי מתוך מערכת הספירות, אלא מעליהם, כמו הכתר שאינו חלק מן הגוף אלא מונח מעליו. לרוב מכונה "אַיִן", כי היא מייצגת את האור לפני צמצומו לבחינת נקודה בחכמה. ספירת הכתר מתחלקת לפנימיות הכתר שענינו בנפש הוא העונג, וחיצוניות הכתר, שענינו בנפש הוא הרצון. הכתר מייצגת את השלב שבו מתעורר רצון מעורפל לדבר כלשהו, כשעדיין לא ידוע מה הוא, וכיצד הוא יושג, אלא רק צורך ל"משהו" לא ידוע. ספירת הכתר גם באה לבטא (על פי פירוש הפרדס) את העניין של "המתן ודום מלהגיד דבר".

ספירה זו מייצגת גם את פרצוף אריך אנפין.

מסיבות רבות, העובדה שספירה זו אינה לגמרי חלק מהספירות האחרות, כמו גם השאלה האם לכתר יש כח משל עצמה או שכמו כל האחרות גם היא רק "צינור" וכלי, "כתר" לא תמיד נספרת כחלק ממערך הספירות. אם כך, צריך להוסיף ספירה נוספת, "דעת". צבעה לבן

חכמה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת החכמה

ספירת החכמה היא בכללות הספירה הראשונה של המשכת אור פנימי, ובאופן פרטי יותר היא הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין. ספירת החכמה מקבלת את ההשכלה באופן של "ברק המבריק", בו כל ההשכלה נתפסת ברגע אחד, ומשם ההשכלה מתרחבת בספירת הבינה. ענינה בנפש הוא הביטול.

בינה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת הבינה

ספירת הבינה היא הספירה השניה מבין ספירות המוחין. ספירת הבינה מקבלת את ההשכלה מספירת החכמה ומפתחת אותו לאורך רוחב ועומק. בינה נקראת גם בשם אם המידות שכן ההתבוננות בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את מידות הלב (ספירות חג"ת נה"י). ענינה בנפש הוא גם השמחה, המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל.

דעת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת הדעת

ספירת הדעת היא הספירה האחרונה מבין ספירות המוחין וענינה התקשרות עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. ספירת הדעת מחברת את ספירות המוחין אל ספירות המידות. דעת נקראת "מפתחא דכליל שית" שכן היא המפתח לששת מידות הלב.

חסד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת החסד

ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין מידות הלב. תוכנו הפנימי של החסד הוא האהבה.

גבורה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת הגבורה

ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין מידות הלב. תוכנה הפנימי של הגבורה הוא היראה.

תפארת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת התפארת

ספירת התפארת היא הספירה השלישית מבין מידות הלב. ספירת התפארת ממצעת בין החסד והגבורה. ענינה בנפש הוא מידת ההתפארות.

נצח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת הנצח

ספירת הנצח היא הספירה הרביעית מבין מידות הלב. ספירת הנצח, יחד עם ספירת ההוד, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי מעשה. תוכנה הפנימי של המידה הוא הניצוח, והעמידה בהתגברות מול המתנגד להשפעה.

הוד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת ההוד

ספירת ההוד היא הספירה החמישית מבין מידות הלב. ספירת ההוד, יחד עם ספירת הנצח, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי מעשה. עניינה בנפש הוא ההודאה, והעמידה בתוקף אל מול המתנגדים החיצוניים להשפעה.

יסוד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת היסוד

ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין מידות הלב וענינה הוא התקשרות מידות הלב, והבאת לידי פועל במלכות.

מלכות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת המלכות

ספירת המלכות היא הספירה האחרונה מבין המידות. עניינה הוא הוצאת שאר כל הספירות אל החוץ. תוכנה הפנימי של המידה הוא השפלות.

אור אין סוף והספירות[עריכה]

אף שהספירות הם תיקונים בהם הקב"ה מתלבש ומנהיג את העולם, הרי עשר הספירות הם בחינת עשר כוחות מחולקים. ומתוך כך מובן בבירור כי עצמותו של הקב"ה, שהיא אחדות פשוטה, נמצאת בלי ערך ביחס להחלקות הספירות. אולם לא רק שעצמותו של הקב"ה נמצאת בלי ערך לענין הספירות, אלא גם אור אין סוף נמצא בלי ערך להתחלקות הספירות, ורק באמצעות של הצמצום ומקום פנוי, יש מקום להיווצרות עשר ספירות.

השיטות במהות הספירות[עריכה]

העיקרון העומד מאחורי הספירות שבאמצעותן מהווה ומנהיג הקב"ה את העולם, הוא, שהקב"ה עצמו הוא אחד באחדות פשוטה שאינה מורכבת מחלקים, ומאידך הוא מנהיג את העולם המורכב מחלקים רבים, וכל אחד מקבל חיות לפי ערכו. לכן קיימים עשר הספירות, המתחלקות לסוגים ואופנים שונים של חיות אלוקית, שעל ידן מנהיג ה' את העולמות המחולקים[1].

בזה עצמו ישנן כמה שיטות - כיצד נעשה הריבוי מהפשיטות, והן השיטות הכלליות במהות הספירות. שיטות אלו מוזכרות בספרי הקבלה, ומבוארות באריכות בתורת החסידות[2]:

  • שיטת הריקאנטי[3] - הספירות אינן מתייחסות לאור האלוקי, אלא "הם כמו כלי האומן שפועל בהם פעולתו". כלומר, הספירות הם כלים.
  • שיטת המערכת[4] - הספירות הם התגלות כוחותיו של הקב"ה בעצמו, "האלקות הם אצילות עשר ספירות". כלומר, הספירות הם אורות (אלא שבהיותן בבחי' אורות הספירות הן בלי גבול, וההגבלה שבהן נפעלת ע"י הכלים).
  • שיטת הפרדס[5] והאריז"ל - הספירות הן כוחותיו האלוקיים של הקב"ה שהוא פשוט בתכלית הפשיטות, אך לאחר שהתלבשו בכלים נוצרה התחלקות גם בכוחות האלוקיים עצמם בהתאם לכלים (בדומה למים שקופים שיונחו בכלי צבוע, שכאשר המים בתוך הכלי נראים ירוקים או אדומים לפי צבע הכלי, אף שבעצמם הם שקופים). כלומר, הספירות הן גם אורות וגם כלים.
השיטה השלישית, שמכריעה בין קודמותיה ומשלבת אותן, מופיעה לראשונה בפרדס לרמ"ק, ונתבארה יותר לפי קבלת האריז"ל ובהרחבה בתורת החסידות, שברוב המקומות מבארת לפי שיטה זו דוקא[6]. הרבי מבאר ש"כל ג' השיטות הם אמת. ויש לומר בדרך אפשר הביאור בזה – ששיטה הא' היא מצד למעלה, שיטה הב' היא מצד למטה, ושיטה הג' היא השיטה המכרעת, והלכה כדברי המכריע, והיינו, ששיטה הג' היא כפי שהענין הוא מצד הפנימיות, שכוללת גם ב' השיטות, ובלשון הקבלה – שקו האמצעי עולה עד הכתר"[7].

השיטות במנינם[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספירת הדעת

ישנם שתי שיטות עיקריות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את הכתר במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (כח"ב חג"ת נהי"ם). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (חב"ד חג"ת נהי"ם).

החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את חיצוניות העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא הרצון, נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת פנימיות אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת אור אין סוף ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז החכמה היא הראשונה שבספירות. למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר חכמה והשכלה בלבד. רק אחרי התבוננות יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע.

שבע הספירות האחרונות מיוסדות על הפסוק "לך ה' הגדולה הגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ". ש"גדולה" הוא הכינוי של המקובלים הראשונים לספירת החסד, לאחר מכן נמנים הספירות "הגבורה התפארת והנצח וההוד", ספירת היסוד נרמזת ב"כי כל בשמים ובארץ" - כתרגומו "דאחיד בשמיא ובארעא", ומידת המלכות מוזכרת במילים הבאות בפסוק הבא: "לך ה' הממלכה".

התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים[עריכה]

פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות בעולם התיקון, לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך עולם התוהו

עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם בהתכללות האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל ספירת החסד כלולה מספירת החכמה, וזה חכמה שבחסד, וכך כלולה גם מספירת הבינה וזהו בינה שבחסד, וכך משאר כל הספירות.

על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות לפרצופים שונים.

חלוקת הספירות[עריכה]

עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים.

שלוש אמות ושבע כפולות[עריכה]

שלוש אמות הוא הכינוי בספר התניא לשלושת הספירות הראשונות שהן חלק המוחין מעשר הספירות. הן נקראות כך משום שהן ההתחלה ומה שמוליד לאחריהן את המידות.

שבע כפולות הוא הכינוי לשש הספירות האחרונות שהן החלק הנקרא מידות. ספירות אלה נקראות כך משום שהן "נכפלות" זו בזו, דהיינו כל ספירה כלולה מחברותיה.

ראש תוך וסוף[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראש תוך וסוף

האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות חכמה בינה ודעת (חב"ד), ספירות אלו ענינם הוא המוחין, בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת (חג"ת), שהם הספירות הקשורות אל הלב. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות (נהי"ם), שהם קשורות לענין ההשפעה.

מוחין ומידות[עריכה]

חלוקה זו של ראש תוך וסוף ניתן לחלוקה כללית יותר מוחין, ספירות חב"ד, ומידות, שהם ספירות חג"ת נהי"ם.

חלוקה לקוים[עריכה]

אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. קו הימין, המונה את חכמה חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. קו השמאל המונה את בינה גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. וקו האמצעי המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל.

חלוקה זו נקרית בלשונו של פתח אליהו "חד אריך חד קציר וחד בינוני".

הספירות בעולמות[עריכה]

בכל אחד מן עולמות אבי"ע ישנם עשר ספירות, בהם הקב"ה מתגלה ומנהיג את אותו העולם. בתוך כל עולם, ספירת הכתר היא המקיף הכללי לכל הכוחות האלוקיים באותו העולם, ספירת החכמה היא התחלת ההמשכה הפנימית של האלוקות, וכך נמשכת ההשפעה מספירה לספירה, עד ספירת המלכות של אותו העולם, באמצעותו מנהיג הקב"ה את ההיכלות והמדורים של אותו העולם.

ספירת המלכות של כל עולם, שהיא הספירה האחרונה שבו, יורדת ונעשית ספירת הכתר, הספירה הגבוהה ביותר, של העולם הנמוך. וכך נוצר סדר השתלשלות של העולמות, בו כל עולם נוצר מן הדרגה הנמוכה ביותר בעולם הקודם לו.

הספירות בנפש האדם[עריכה]

לנפש יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות כוחות הנפש או הכוחות הגלויים. כמו הספירות, המתחלקות לשלוש אמות - ג"ר ולשבע כפולות - ז"ת, גם בנפש יש שלשה כחות של שכל הקשורות למוח, ושבעה כחות של מידות הקשורות עם הלב. בפרטיות יותר, הקשר של הנפש עם הגוף הגשמי והתלבשותה בו הם רק מכח המלכות, המדה האחרונה בנפש.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כוח חוש וכשרון

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. דרך מצותיך מצות האמנת אלוקות פרק ג ואילך. שיחת ש"פ בשלח תשט"ו.
  2. אודות שיטות אלו מבואר באריכות בפרדס רמונים לרמ"ק שער ד (עצמות וכלים) פרקים א-ד. בדרוש ג' שיטות של הצמח צדק - נדפס באור התורה ענינים ע' רנח ואילך. הגהות לד"ה פתח אליהו שבתורה אור - תרנ"ח לאדמו"ר הרש"ב, ע' ט ואילך. ספר הערכים חב"ד ח"ד ערך "אורות דספירות - פשיטותם וציורם", ובפרט בס"ג שם (ע' צג ואילך). ולהלן הובאו השיטות רק בכללות, אף שבפרטיות מחולקות לשיטות נוספות.
  3. בספר טעמי המצוות שלו. הובא בפירוש החייט על מערכת האלקות פרק ג'.
  4. ספר מערכת האלקות פרק ג. שיטה זו מובאת בפרדס רמונים בשם רבינו דוד, והצמח צדק כותב אודותיה (אור התורה שם ע' רסו) "ועדין לא מצאתי זה במג"ד" [דהיינו, כנראה, ספר מגן דוד להרדב"ז - ששיטתו בענין הספירות אחרת]. הרב נחום גרינוולד העלה השערה שמדובר בספר "מגן דוד" לרבי דוד בן יהודה מסיר ליאון, שספרו בכתב יד ולא נדפס (הערות וביאורים אהלי תורה ש"פ נח תשס"א).
  5. פרדס רמונים שם פ"ד.
  6. אף שבפרטיות יותר, ישנם מאמרי חסידות המבארים לפי אחת השיטות בלבד; ובדרוש ג' שיטות הנ"ל להצמח צדק, מציין בכל שיטה למאמרי אדמו"ר הזקן ההולכים בדרכה.
  7. שיחת ש"פ בשלח הנ"ל.