הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:שלום עליכם/עירוב"
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
צריך לשים שיעור של [[מזון]] שני סעודות. | צריך לשים שיעור של [[מזון]] שני סעודות. | ||
| − | + | ==בתורת הקבלה== | |
| + | העירוב הוא צירוף של שני מילים - עב - ריו. כי העירוב הוא איחוד של שני מידות, [[חסד]] (בגימטריא ע"ב) ו[[גבורה]] (בגימטריא רי"ו). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה מ־11:03, 1 בדצמבר 2020
העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי שלמה המלך עליו השלום. כאשר שלמה המלך תיקן תקנה זו עם התקנה של נטילת ידים, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.[1]
קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם בשבת וחג היא היכן שסעודתו מונחת.
תוכן עניינים
עירוב חצרות
| ערך מורחב – עירוב חצרות |
על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם.
עירובי תחומין
|
| ערך מורחב – עירובי תחומין |
כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתו. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו.
צריך לשים שיעור של מזון שני סעודות.
בתורת הקבלה
העירוב הוא צירוף של שני מילים - עב - ריו. כי העירוב הוא איחוד של שני מידות, חסד (בגימטריא ע"ב) וגבורה (בגימטריא רי"ו).
הערות שוליים
- ↑ עירובין דף כ"א.
