מלאכת זורע

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלאכת זורע היא אחת ממלאכות שבת וגדרה הוא הנחת זרע הראוי לזריעה בקרקע, והשארתו שם באופן שמתחיל להתחדש ממנו מציאות חדשה.

בחסידות[עריכה]

בחסידות מבואר כי "ששת ימים תעבוד" קאי על עבודת ה', כמו שכתב בפרשת והיה אם שמוע "ולעבדו בכל לבבכם", כו' ויש בזה חרישה וזריעה וקצירה, וכמו שכתוב "זרעו לכם לצדקה", "אור זרוע לצדיק". כי הנה ידוע דל"ט מלאכות חורש וזורע כו' כמו שיש למטה יש למעלה, כמו למשל הזורע שמצמיח פירות תבואתו בתוספת ברכה, כמו כן למעלה בחינת המשכות העונג העליון שיבא לידי גילוי, אינו אלא על ידי מצוה, ונקרא בשם מלאכה להיותה בחינת ירידה וצמצום, כמו המלאכה שהוא התפשטות ירידת החיות בפועל ידיו כדי להביא לידי גיללוי מציאות חדשה[1].

שונה היא החרישה מהזריעה, כי למרות שענין החרישה שהוא בחינת לב בשר רך כקנה ליפול מחמת גדולת ה', אמנם בחינת חרישה זו אינה רק הכנה לקבלת אור האלקי בלבד, אבל ענין הקליטה - היינו שיכנס האור בתוך תוכו ממש - כמאמר הפסוק "לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי", יתכן רק על ידי רקבון הזריעה תחלה, שמהותו הוא מיעוט וכליון אור הזרוע שהוא הנשמה אלקית, ובזה דוקא תצמיח אח"כ בריבוי גדול.

והענין הוא מה שאנו רואים שיש כמו בנפש שביהודי, שירע לבבו מאוד ויתמרמר ביותר על עוצם ריחוק נפשו מאלקים חיים, ונקרא "מרת נפש", כמו מר נפש בגשמיות, כשירע לבבו בצר לו מאוד בחסרון פרנסה או צער בנים וכיוצא בזה שרוחו מאוד נשבר, כך ממש יוכל אדם להיות רוח לבבו נשבר על אשר נפשו ריקן מכל אור וחיות אלקית - כמו שמיצר מהעדר חיי גופני ממש, שודאי זהו מבחינת אור הנשמה האלקית הנזרע בלב זה וכאשר היא בתענוג באלקות יומשך בלב הטבעי גם כן תענוג וחדוה, ולהיפך במרת הנפש האלקית מריחוקה משרשה יבא עצב ומרירות גם בלב הטבעי.

וזהו הנקרא רקבון אור אלקי הזרוע, דהנה הנשמות בגן עדן ודאי היתה דבוקה וחשוקה באהבה בתענוגים להתענג על ה' כנשמות שנהנין מזיו בגן עדן, ובבואה בלבוש חומר גופני נתרחקה ובאה במיעוט האור ולכך באה לכלל מרירות זאת והוא שנקרט רקבון כמו בנפש הטבעית שתתמרמר מאיזה צער תבא לידי גרעון וחולי, ואמנם רקבון זה יועיל לענין הצמיחה אח"כ שתצמח הרבה, והוא מצד השפלות והמרירות ממה שאינו יכול להתקרב לקבל אור אלקי' בהתבוננות והתפעלות הלב כלל אזי יבא לבחינת אין שבו שורה אין האלקית שלמעלה[2].


הערות שוליים

  1. ליקוטי תורה בשלח
  2. שערי תשובה סד, א