מלאכת סותר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלאכת סותר היא אחת מל"ט מלאכות שבת שאיסורה הוא משום איסור מלאכת בונה. מהתורה חייב רק הסותר על מנת לבנות אך באם אחר כך לא בנה חייב רק לפי חכמים.

המלאכה[עריכה]

כל דבר שאסור לבנות מכיוון שנחשב לבניין אסור לסתור, ובלבד שתהיה בכך תועלת, וכגון כדי לאפשר לבנות. הבנייה בכלים גם היא אסורה[1]. המשנה[2] קובעת כי הבונה "כל שהוא" בשבת חייב, וזאת דוגמת המשכן, שכאשר אחד מקרשי המשכן היה מתליע, היו סותמים אותו בעופרת, וכשם שבמשכן הייתה בנייה באופן זעיר, כך גם במלאכות שבת. גם הגורר בסיד חייב משום סותר.

סתירה בכלים[עריכה]

קיים כלל האומר כי אין בנייה וסתירה בכלים, כלומר, שבכלים שאינם מחוברים לקרקע. אבל הראשונים מוכיחים כי כלל זה קיים דווקא כאשר הבנייה איננה בנייה גמורה, כלומר הוא אינו מחדש או סותר כליל דבר של ממש, וכן התיקון אינו מצריך מעשה אומנות או לתקוע דבר חזק[3]. לדוגמה, חבית של עץ שנשברה והדביק את שבריה בזפת, וגודלה גם אינה בשיעור חשוב של ארבעים סאה, מותר לשבור אותה בשבת[4]. אבל אסור מן התורה לשבור חבית שלימה וראויה. כך גם אדם התוקע בפטיש את ידית העץ שבה אוחזים את הפטיש, הרי מעשה זה נחשב לבנייה גמורה שאסורה, וזאת למרות שהפטיש הוא רק כלי ולא בניין המחובר לקרקע[5].

הערות שוליים

  1. ראה מסכת שבת דף קב עמוד ב תוספות ד"ה 'האי'. רמב"ם הלכות שבת פרק י' הלכה י"ג
  2. מסכת שבת שם.
  3. מסכת שבת בתוס' שם
  4. ולפי הרשב"א (מובא בביאור הלכה), מותר לשבור אותה גם אם יש בה ארבעים סאה, מכיוון שגם אז אין מעשה זה נחשב לסתירה, כיון שהחבית רעועה כל כך.
  5. מסכת שבת שם. ומובא גם בשולחן ערוך סימן שי"ד סעיף ט'.